עריכת בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית Building communities the co-operative way

{{מאגר ידע קואופרטיבי}}


; Building Communities The Co-Operative Way : Johnston Brichall, 1988

; בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית : ג'ונסטון בריצ'ל, 1988


סיכום כללי, תרגום מאנגלית והערות על חלקים נבחרים מהספר:


=הקדמה=

בריצ'ל פותח ומזכיר את סיכום המחקר 'Family and kinship in east London'  משנת 1957, מאת Michael Young & Peter Willmott

חוקרים אלו טענו בתוקף כי מעט אנשים רצו לעזוב את קהילותיהם העירוניות. הם תמכו בשיקום השיכונים הרציפים שיכלו להיות משופרים (שיכונים עירוניים צמודים החולקים קירות צדדיים כמו בשכונת פלורנטין בת"א; ש.ק.), ובחידוש הדרגתי של אחרים, כך ששיפור תנאי המגורים לא יבוא על חשבון הקהילות הקיימות.

בעשרים השנים הבאות, המתכננים לא הטו לבם לקריאתם של השניים, ובפועלם הביאו לפיזור הקהילות, ולדיור חדש שלא עלה בטיבו בהרבה על השיכונים המקוריים.
אולם בזמן כתיבת הספר,  קמים באנגליה קואופרטיבים לדיור, שחבריהם מקווים לחדש את הקהילות הוותיקות מהסוג אותו חקרו יענג וווילמוט.

"מהו קואופרטיב דיור זה, אשר יכול לבנות קהילות מחדש?"

זהו אופן בעלות חדש יחסית בבריטניה, אבל ותיק ומכובד בארצות אחרות, במיוחד בסקנדינביה.
מדובר בבעלות משותפת על המגורים - של הדיירים. לעומת המודלים של בעלות אישית על הדירה.

התנועה מקבלת תמיכה חוצת מפלגות, ותקנות מוצעות החל מהסבת דיור ציבורי לקואופרטיבי ועד לצורות שכירות חדשות.
כל העוסק במדיניות דיור וקהילות עירוניות, יצטרך לדעת יותר על קואופים.

==מתווה הספר==

; פרק 1 : הדרישות לדיור והפתרונות הקואופרטיבים

תיאור האפשרות הקואופרטיבית המיושמת במקרה של אחת היפותטית, אבל בתקווה שלא יוצאת-דופן, גברת מייסון.
זה מוביל לדיון על מה אנו מתכוונים בדיור, ומציע נקודת 
מבט שונה רדיקלית מרוב ספקי הדיור.
לסיכום, הגדרת הסוגים השונים של קואופרטיב דיור.

; פרק 2 : האופי האנושי והערכים הקואופרטיבים

פותח בשאלה הבסיסית, האם טבע האדם הוא בטבעו משתף–פעולה או שוחר-עצמי.
בתשובה לשאלה הזו תלויה הערכתנו אודות אילו סוגים של קואופים (אם בכלל) הם צורות ברות-קיימא של ארגון חברתי בטווח הארוך.

שנית, נבחן את הטענות המתחרות של אותה טרילוגיה אוניברסלית של ערכים אנושיים: חירות, שוויון ואחווה, נשאל האם הם תואמים תאורטית, והאם בפועל, החברים יכולים לחיות בקואופ דיור ללא התפשרות על חירותם למען השוויון, על אחוותם למען החירות, וכן הלאה.

ארבע תפישות עולם מתחרות מתוארות, לפיהן אינטלקטואלים מנסים לסכם ולארגן את התפישות היום-יומיות של העוסקים בתהליך הדיור. ישנן תוויות בשפע למבחר, אולם לטובת הבהירות, נכנה אותן בפשטות:

[[יחידנות]], [[פלורליזם]], [[קולקטיביזם]] ו[[קהילתנות]].

''יחידנים'' (אינדיבידואליסטים) טוענים כי טבע האדם הוא תחרותי באופן מובנה, וכי ארגונים קואופרטיבים לא יכולים, ולא ראוי שישרדו. טיעונם לחירות מוריד מערכה של תחושת הקהילה הנוצרת ע"י קואופים, ומוביל לאתיקה מאוד יחידנית של תועלת אישית.

''פלורליסטים'' טוענים כי טבע האדם יכול להתפתח למספר צורות, וכי המטרה צריכה להיות יצירת אנשים טובים יותר. טיעונם לחירות מדגיש התפתחות אישית כוללת, על פני תועלתנות עצמית גולמית, אבל הם מזהים כי יחידים יכולים להתפתח יצירתית רק כאשר קיימת תחושת זהות קהילתית, וזו צריכה להיות מטופחת על ידי ארגונים קהילתיים קטנים.

''קולקטיביסטים'' רואים את טבע האדם מתפתח בתגובה למצב הייצור הכלכלי הדומיננטי, וסומכים אמונתם על סוג חדש של אדם שיכול להופיע רק מתוך חברה סוציאליסטית בתר-מהפכנית. טיעונם לחברה שוויונית יותר צופה כולו לעתיד שיעוגן על ידי ההמונים ומפחית בתרומתם של קואופים, מלבד כצורות מעבר או תדמיות של סוציאליזם.

לבסוף, ''קהילתנים'' (קומויניטרים), טוענים כי האדם הוא משתף–פעולה (קואופרטיבי) בטבעו, וכי בהינתנה של הזדמנות, יכולים אנשים לקיים קואופים בהצלחה. טיעונם לאחווה מדגיש את הצורך להזין את זרעיה של חברה חדשה המבוססת על אגודות קטנות, מבוזרות ועצמאיות, אשר הנן קהילות אמתיות.

בצורה זו, טווח כולל של טיעונים מפותחים, בעד ונגד התנועה הקואופרטיבית בכלל, וקואופים לדיור בפרט.

; פרק 3 : דמוקרטיה, המדינה ורווחה קואופרטיבית

ממשיך בתוואי דומה אבל סוקר את תוצאותיהן של ארבעת תפישות העולם הללו בדיונים על טבעה של הדמוקרטיה, תפקידה של המדינה והדרך בה צריכה להיות מסופקת רווחה חברתית בכלל, ודיור בפרט.

היחידנים אינם דואגים יתר על המידה לדמוקרטיה, חושדים במדינה ורוצים להשאיר לשוק את אספקת הרווחה החברתית. אולם, לטובת הסדר החברתי, הם יסכימו שסבסוד מסיום צריך להינתן לשיכון העניים, אבל מעדיפים שיוזרם דרך קרנות פרטיות ומלכ"רים לדיור. יש פה מקום לקואופים בריטיים לדיור, תחת כנפי תנועת דיור התנדבותית, יותר פטרנליסטית.

הפלורליסטים מקדמים דמוקרטיה ישירה בארגונים קטנים ומקומיים, כמחיצה כנגד הריחוק המתגבר של המדינה. הם נכונים יותר לקדם רווחה חברתית ממוסדת, כאשר היא מסופקת ע"י מלכר"ים מקומיים, בין אם הם דמוקרטיים, בין אם לאו, שוב, יש פה מקום לקואופים לדיור אבל לצד אחותם הגדולה 'תנועת המלכר"ים לדיור'.

הקולקטיביסטים דוחים דמוקרטיה לאוטופיה הבתר-מהפכנית, ורואים את המדינה כנשק המוחזק בידי הבורגנות לתועלת ההון,  אשר יכול להיות מופנה כנגד ההון בידי תנועה אמתית של מעמד העובדים. הם רואים רווחה חברתית כלכודה בסתירות הבלתי-פתירות של הקפיטליזם, ובכך הם כמעט שליליים כלפי סוכנויות דיור התנדבותיות, כולל קואופים לדיור.

לסיכום, הקהילתנים מראים איך קואופים יוצרים מרכיב חיוני בתפישת עולם משלבת, אשר מכילה מערכת קואופרטיבית וחברתית, בה דמוקרטיה ישירה, צדק חברתי ויעילות כלכלית, יכולים להיות משולבים ללא צורך במדינה ריכוזית וביורוקרטית.


; פרק 4 : דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים הראשונים

בפרק זה, ניגש לנושא מכיוון אחר לגמרי: היסטורי. תאוריה פשוטה מוצעת לגבי מה גורם לצורה קואופרטיבית מסוימת להתפתח, המבוססת על חמישה משתנים:
*צרכים אנושיים דחופים שאינם יכולים להסתייע עצמאית.
*מבנה מתאים לקואופרציה.
*תומכים עצמאיים וארגוניים.
*סביבה משפטית ומימונית תומכת.
*אווירה דעתנית.

בהתחלה נעקוב אחר התפחות הקואופרטיבים לדיור בבריטניה בסוף המאה ה-19, מתוך שורשיהם הטמונים באגודות הדדיות של מעמד הפועלים כמו אגודה מסתיימת{{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/Terminating_deposit Terminating deposit - Wikipedia] פיקדון מסתיים - המכשיר הפיננסי אותו הפעילו אגודות לבניין החל מהמאה ה-18}} לבניין, המועדון לבניין, והאגודה הקאופרטיבית הצרכנית. הקואופ הראשון לדיור, (Tenant Co-operators LTD) והגל הראשון של פיתוח קואופרטיבי (שותפויות הדדיות לדיור) מתגלים כחלק מההיסטוריה החברתית שלנו אשר שקעו כאשר הדיור העירוני תפס את מקומם. העדר הכמעט כולל של פיתוח (קואופרטיבי ש.ק) בבריטניה שלאחר המלחמה (מלחה”ע II ש.ק.), מנוגד לתנועה הגדולה יותר והמשפיעה בנורווגיה ושוודיה. איך יתכן שבחלקה המאוחר של מאה זו היינו צריכים ללמוד מהסקנדינבים איך להקים קואופים לדיור, כאשר השיטה הקואופרטיבית  יוצאה לכל העולם מהתנועה הצרכנית הבריטית, וכאשר כבר הייתה קיימת שיטה 'צברית'. 

לסיכום, נסקור את ההיסטוריה של הגל השני של פיתוח קואופרטיבי, הבעלות המשותפת של שנות השישים והשבעים. 

; פרק 5 : דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים המאוחרים
נמשיך עם הגל השלישי והחשוב ביותר, הפיתוח של בעלות קואופרטיבית  וקואופים בניהול הדיירים החל מ-1975, יחד עם צורות שוליות נוספות של קואופים כמו 'קצר הטווח', 'בעלות משותפת' וקואופים במימון פרטי. התנאים המוקדמים לקידומים מזוהים, מבניהם הארגוני ומקורותיהם מתוארים, גדילתם נסקרת עם סטטיסטיקה על כל סוג, ואז נתאר את  יצירתם של קואופים משניים ופדרציה לאומית.

לסיכום האתגרים העכשוויים והתחזיות לעתיד מזוהות, לאורן של יוזמות חדשות למדיניות דיור: סכמת גלזגו לבעלות קהילתית קואופרטיבית, תמיכה לקואופים בניהול הדיירים כחלק מהחוק החדש לדיור ותכנון 1986, וקידומן של תוכניות 'דמי מפתח' (assured tenancies) ע"י תאגידים לדיור, וצורה חדשה של אגודה הדדית לדיור.

; פרק 6 : קואופרציה בפעולה: שש מקרי בוחן

בפרק זה נביא את הדיון לשלב אחר, זה של הקואופ לדיור היחידני. שישה קואופים מוצגים וסיפוריהם מסופרים כך שהקורא יכול, במידה מסוימת, להיכנס לניסיונם של חברות/י הקואופים, ולהעריך בדיוק מה הם השיגו.

; פרק 7 : מסגרת להערכה

בפרק זה נשאל כמה מצליחים אלו וקואופים אחרים בפועל. מספר משתנים עיקריים מוצעים ע"י חוקר החברה סורוקין (P. I. Sorokin):
*התאמה (''Adequacy'') מתייחסת ליכולתם שלקואופים לעמוד במטרות ברורות, כמו ניהול אפקטיבי ותחזוקה, אספקתם של בתים חדשים ומשופרים המתוכננים בעזרת החברות/ים, ניסוחן ואכיפתן של תקנות להתנהגות חברתית, השימוש ביתרות ממון להעצים את ערך-השימוש של הבתים, ההגנה והשיפור של הסביבה המקומית וכן הלאה. 
*עצימות (''Intensity'') מתייחסת ליכולת של הקואופ לקיים תחושת קהילה, להעמיד פעילים חברתיים, לדאוג לאוכלוסיה המבוגרת ולילדים, ולעודד עזרה הדדית לא-פורמלית.
*טוהר (''Purity'') מתייחסת ליכולתו של הקואופ לעמוד בעקרונות הקואופרטיבים: ישנם חמישה עקרונות: 
#חברות פתוחה והתנדבותית, מגדיה מי יכול להצטרף לקואופים ובאילו תנאים.
#העיקרון הדמוקרטי של חבר אחד- קול אחד, מעלה שאלות על כמה דמוקרטיים קואופים הם בפועל, האם רוח האוליגרכיה אורבת מאחורי הפרגוד של דמוקרטיה השתתפותית.
#חלוקת הרווחים אשר מגדירה את זכותם הסודית של קואופרטורים, לחלק רווחים, להקצות רזרבות, להוציא על שיפור קהילתי, או לקיים החזר הון-בעלים לחברים.
#עקרון החינוך מזוהה כמפתח למחויבות והשתתפות של החברות/ים, וכן לשליטתם של הדיירים על הנהלת הדיור ותהליכי הפיתוח. 
#עקרון הקואופרציה בין קואופים, מראה איך פדרציות בין קואופים לדיור וקשרים עם קואופים של עובדים, צרכנים ואשראי, יכולה לחזק את התנועה ולהוביל ליעד האולטימטיבי של קְהִלִּיָּה קואופרטיבית.

; סיכום : מבט קואופרטיבי על מדיניות הדיור בבריטניה

; הערות : 

; ביבליוגרפיה : 

; אינדקס :


== ראו גם ==
*[[דיור קואופרטיבי Cooperative Housing]]
*[[קואופ דיור]]
*[[קואופרטיב]]

== לקריאה נוספת ==
* שם סופר, '''שם ספר''', שם הוצאה, תאריך הוצאה

== קישורים חיצוניים ==
*[http://aleph3.libnet.ac.il/vufind/Record/001042262 הספר ב-ULI - הקטלוג המאוחד של ספריות ישראל]
*[http://www.routledge.com/books/details/9781138016620/ הספר באתר ההוצאה Routlegde] עם אפשרות לקריאה ב30 העמודים הראשונים באיכות נמוכה ורכישת עותק מודפס ואלקטרוני
*[http://youngfoundation.org/ קרן  יאנג Young Foundation], בה השתלב 'המכון למחקר קהילתי The Institute for Community Studies', באמצעותו יצא הספר לאור.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}



{{מאגר ידע קואופרטיבי}}
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 68:		שורה 68:

	לסיכום, הקהילתנים מראים איך קואופים יוצרים מרכיב חיוני בתפישת עולם משלבת, אשר מכילה מערכת קואופרטיבית וחברתית, בה דמוקרטיה ישירה, צדק חברתי ויעילות כלכלית, יכולים להיות משולבים ללא צורך במדינה ריכוזית וביורוקרטית.		לסיכום, הקהילתנים מראים איך קואופים יוצרים מרכיב חיוני בתפישת עולם משלבת, אשר מכילה מערכת קואופרטיבית וחברתית, בה דמוקרטיה ישירה, צדק חברתי ויעילות כלכלית, יכולים להיות משולבים ללא צורך במדינה ריכוזית וביורוקרטית.
		+

	; פרק 4 : דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים הראשונים		; פרק 4 : דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים הראשונים