עריכת כריסטיאנה פיגרס
מתוך שקוף באוהל
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תירשם בהיסטוריית העריכות של הדף.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בידקו את השוואת הגרסאות למטה כדי לוודא שזה מה שאתם רוצים לעשות, ואז שמרו את השינויים למטה כדי לבצע את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== חלק 1 == | == חלק 1 == | ||
| − | |||
| − | |||
אורך: 06:26 | אורך: 06:26 | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
== חלק 3 == | == חלק 3 == | ||
| − | |||
| − | |||
אורך: 05:14 | אורך: 05:14 | ||
| שורה 33: | שורה 29: | ||
== חלק 4 == | == חלק 4 == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
אני לא חושבת שיש מחסומים מערכתיים שהם גנריים בתחומים שהזכרתי, ויש עוד – אני הזכרתי רק את ארבעת התחומים החשובים ביותר. למרות זאת, בכל תחום ותחום ישנם מחסומים המאפיינים אותו. אולי רק שינוי הקונספציה במערכת הפיננסית, מכיוון שהיא נותנת אשראי לפרויקטים ירוקים על סמך תפיסה של סיכון מול תשואה, שלא לוקחת בחשבון את מצב משבר האקלים, וזה משפיע על כל התחומים האחרים. זה מתחיל להשתנות והמערכת הפיננסית מתחילה להבין שהסיכונים הגדולים נמצאים בהשפעות החיצוניות, יותר מאשר אי פעם, ומתחילים לקחת בחשבון את הסיכון העתידי בהערכות שלהם. החשיבה לטווח קצר בעולם הפיננסים ובעולם הבנקאות הייתה אחד המעצורים החשובים שהפריעו להתקדמות עד היום. בתחומים האחרים המעצורים בדרך כלל ספציפיים לטכנולוגיה. נושא שימושי הקרקע מאוד מבוזר ולא מרכזי. הרבה יותר קל לבנות תחנת כוח סולרית גדולה שתפיק 2000 מגה-וואט של אנרגיה נקייה, במקום אחד, עם בעלות אחת וחוזה אחד, מאשר לשנות את שיטות החקלאות של חקלאים רבים. זה כמו לגרום לבניית עשרות או מאות אלפי מערכות סולריות להיבנות על גגות שונים, וגם את זה צריך לעשות. המחסום בניידות הוא שכמעט כל אמצעי התחבורה שלנו מבוססים על שריפת דלקים פוסיליים, ושינוי הטכנולוגיה הבסיסית של סקטור שלם לא יכול להעשות מהיום למחר. בכל זאת, זה ברור שמנוע הבערה הפנימית יהפוך להיסטוריה עוד בימי חיינו. | אני לא חושבת שיש מחסומים מערכתיים שהם גנריים בתחומים שהזכרתי, ויש עוד – אני הזכרתי רק את ארבעת התחומים החשובים ביותר. למרות זאת, בכל תחום ותחום ישנם מחסומים המאפיינים אותו. אולי רק שינוי הקונספציה במערכת הפיננסית, מכיוון שהיא נותנת אשראי לפרויקטים ירוקים על סמך תפיסה של סיכון מול תשואה, שלא לוקחת בחשבון את מצב משבר האקלים, וזה משפיע על כל התחומים האחרים. זה מתחיל להשתנות והמערכת הפיננסית מתחילה להבין שהסיכונים הגדולים נמצאים בהשפעות החיצוניות, יותר מאשר אי פעם, ומתחילים לקחת בחשבון את הסיכון העתידי בהערכות שלהם. החשיבה לטווח קצר בעולם הפיננסים ובעולם הבנקאות הייתה אחד המעצורים החשובים שהפריעו להתקדמות עד היום. בתחומים האחרים המעצורים בדרך כלל ספציפיים לטכנולוגיה. נושא שימושי הקרקע מאוד מבוזר ולא מרכזי. הרבה יותר קל לבנות תחנת כוח סולרית גדולה שתפיק 2000 מגה-וואט של אנרגיה נקייה, במקום אחד, עם בעלות אחת וחוזה אחד, מאשר לשנות את שיטות החקלאות של חקלאים רבים. זה כמו לגרום לבניית עשרות או מאות אלפי מערכות סולריות להיבנות על גגות שונים, וגם את זה צריך לעשות. המחסום בניידות הוא שכמעט כל אמצעי התחבורה שלנו מבוססים על שריפת דלקים פוסיליים, ושינוי הטכנולוגיה הבסיסית של סקטור שלם לא יכול להעשות מהיום למחר. בכל זאת, זה ברור שמנוע הבערה הפנימית יהפוך להיסטוריה עוד בימי חיינו. | ||
| − | בתחום הפיננסי, החדשות הטובות הם שכולם חוגגים את יצירתם של אגרות החוב הירוקות, שצמחו מעשרה מיליארד לשמונים מיליארד בשנה שעברה, ואנו צופים שיגיעו למאה מיליארד השנה. זה מעניין מאוד כי זהו מכשיר פיננסי חדש, שמאפשר לאנשים הרוצים להשקיע בטכנולוגיה ירוקה לעשות זאת בסיכון מופחת, ומאפשר למנהלי תיקים פיננסים לנהל את ההון שלהם בצורה אקטיבית ולא רק פסיבית כמו שהיה נהוג עד היום. זאת אומרת שיש שליטה אנושית על החלטות ההשקעה, ולא רק שליטה ממוחשבת של אלגוריתמים חכמים. המטרה שלנו היא להגיע לטריליון דולר. זוהי התחלה טובה, אבל עדיין יש אתגרים כמו למשל סטנדריזציה שתאפשר הגדרה אחידה בינלאומית של מה נחשב איגרת חוב ירוקה. | + | בתחום הפיננסי, החדשות הטובות הם שכולם חוגגים את יצירתם של אגרות החוב הירוקות, שצמחו מעשרה מיליארד לשמונים מיליארד בשנה שעברה, ואנו צופים שיגיעו למאה מיליארד השנה. זה מעניין מאוד כי זהו מכשיר פיננסי חדש, שמאפשר לאנשים הרוצים להשקיע בטכנולוגיה ירוקה לעשות זאת בסיכון מופחת, ומאפשר למנהלי תיקים פיננסים לנהל את ההון שלהם בצורה אקטיבית ולא רק פסיבית כמו שהיה נהוג עד היום. זאת אומרת שיש שליטה אנושית על החלטות ההשקעה, ולא רק שליטה ממוחשבת של אלגוריתמים חכמים. המטרה שלנו היא להגיע לטריליון דולר. זוהי התחלה טובה, אבל עדיין יש אתגרים כמו למשל סטנדריזציה שתאפשר הגדרה אחידה בינלאומית של מה נחשב איגרת חוב ירוקה. |
== חלק 5 == | == חלק 5 == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
הדבר המעניין במשבר האקלים הוא שזה לא בעיה מבודדת, אי אפשר לומר שסקטור זה או אחר מוגנים ממנו. אף מדינה, עיר, כפר או אדם אינם מוגנים משינוי האקלים. כל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה מה המקצוע שלנו, מושפעים ממנו ישירות. אנחנו חייבים להבין זאת ולקבל זאת בתור המציאות החדשה שלנו. זאת לא מציאות שאנחנו יכולים לשנות במאה השנים הקרובות. אנחנו כבר רואים תוצאות של שינוי האקלים, ונמשיך לראות אותן גם כאשר נצמצם את פליטות הפחמן שלנו. לכן זוהי האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו להפעיל חשיבה ביקורתית ולהבין קודם כל איך אני מושפע משינוי האקלים, ואיך אני יכול להתחיל להתאים את עצמי, כדי להיות מוכן לסביבה שונה, וכן איך אני יכול לצמצם את פליטות הפחמן שאני אחראי להן. לא משנה באיזה סקטור אתה עובד, בכל סקטור שהוא, יש לך אחריות לצמצם את פליטות הפחמן שבשליטתך. כולנו צורכים אנרגיה, כולנו משתמשים בתחבורה, כולנו צורכים מזון, ובכל התחומים הללו יש לנו את היכולת לצמצם את הפליטות שאנו גורמים להן. יש הצעה של פרופסור יוהאן נורדסטרום שעלינו לצמצם את פליטות הפחמן להן אנו אחראיים לחצי בכל עשור. יש הרבה מחשבוני פליטות פחמן באינטרנט שאפשר להשתמש בהם כדי לגלות לכמה פליטות פחמן בשנה אתה אחראי, ואתה יכול להתחייב להוריד אותן לחצי. בממוצע עלינו להגיע לפליטות של שני טונות פחמן בשנה לאדם. כשנגיע לרמה הזאת יהיה לנו עולם אחר, שיהיה יציב יותר, ומשגשג יותר. צמצום מספר הטיסות, למשל, יהיה יותר ויותר קל כי תעמוד לרשותינו טכנולוגיית תקשורת טובה יותר, ויהיה אפשר להשתמש בשיחות וידאו באיכות טובה בהרבה במקום לטוס לישיבות ופגישות בעצמנו. | הדבר המעניין במשבר האקלים הוא שזה לא בעיה מבודדת, אי אפשר לומר שסקטור זה או אחר מוגנים ממנו. אף מדינה, עיר, כפר או אדם אינם מוגנים משינוי האקלים. כל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה מה המקצוע שלנו, מושפעים ממנו ישירות. אנחנו חייבים להבין זאת ולקבל זאת בתור המציאות החדשה שלנו. זאת לא מציאות שאנחנו יכולים לשנות במאה השנים הקרובות. אנחנו כבר רואים תוצאות של שינוי האקלים, ונמשיך לראות אותן גם כאשר נצמצם את פליטות הפחמן שלנו. לכן זוהי האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו להפעיל חשיבה ביקורתית ולהבין קודם כל איך אני מושפע משינוי האקלים, ואיך אני יכול להתחיל להתאים את עצמי, כדי להיות מוכן לסביבה שונה, וכן איך אני יכול לצמצם את פליטות הפחמן שאני אחראי להן. לא משנה באיזה סקטור אתה עובד, בכל סקטור שהוא, יש לך אחריות לצמצם את פליטות הפחמן שבשליטתך. כולנו צורכים אנרגיה, כולנו משתמשים בתחבורה, כולנו צורכים מזון, ובכל התחומים הללו יש לנו את היכולת לצמצם את הפליטות שאנו גורמים להן. יש הצעה של פרופסור יוהאן נורדסטרום שעלינו לצמצם את פליטות הפחמן להן אנו אחראיים לחצי בכל עשור. יש הרבה מחשבוני פליטות פחמן באינטרנט שאפשר להשתמש בהם כדי לגלות לכמה פליטות פחמן בשנה אתה אחראי, ואתה יכול להתחייב להוריד אותן לחצי. בממוצע עלינו להגיע לפליטות של שני טונות פחמן בשנה לאדם. כשנגיע לרמה הזאת יהיה לנו עולם אחר, שיהיה יציב יותר, ומשגשג יותר. צמצום מספר הטיסות, למשל, יהיה יותר ויותר קל כי תעמוד לרשותינו טכנולוגיית תקשורת טובה יותר, ויהיה אפשר להשתמש בשיחות וידאו באיכות טובה בהרבה במקום לטוס לישיבות ופגישות בעצמנו. | ||
== חלק 6 == | == חלק 6 == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
