עריכת משתמש:גיא שמיר
מתוך שקוף באוהל
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תירשם בהיסטוריית העריכות של הדף.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בידקו את השוואת הגרסאות למטה כדי לוודא שזה מה שאתם רוצים לעשות, ואז שמרו את השינויים למטה כדי לבצע את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | == | + | ==אבא עושה מהפכה== |
− | ''' | + | '''אבא לשני ילדים מקסימים, נוגה בת 8 וזוהר בן 5.''' |
'''יזם, יועץ כללי, אסטרטג, סופר ואומן.''' | '''יזם, יועץ כללי, אסטרטג, סופר ואומן.''' | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
'''חיפאי במקור, בן 41.''' | '''חיפאי במקור, בן 41.''' | ||
− | אחרי 20 שנות נסיון ביזמות עסקית, מעורבות פוליטית ופעילות חברתית, בהן נתקלתי במערכת וברשויות המדינה באופן הקשה ביותר | + | אחרי 20 שנות נסיון ביזמות עסקית, מעורבות פוליטית ופעילות חברתית, בהן נתקלתי במערכת וברשויות המדינה באופן הקשה ביותר מצאתי עצמי נאבק (כבר 4 שנים) על הזכות לחיות בכבוד ולגדל את ילדי. הגירושין הם אלו שפתחו לי את המהפכה האישית. הבנתי שהמדיניות של הממשלה איננה מאפשרת לי לגדל את הילדים שלי, להתקיים בכבוד ולפרנס את משפחתי. גם עם משכורת חציונית בלתי אפשרי לקיים משק בית ולשלם מזונות. לכן החלטתי, לפני שנתיים וחצי, לפתוח בשביתה אזרחית עד קבלת זכויותי הבסיסיות ביותר מהמדינה. כיום אין לי דיור, חשבון בנק, רשיון ודרכון. חי באופן מלא את מסרי המהפכה החברתית ומתמקד בשינוי שיטת הממשל, הבחירות והאתיקה של נבחרי ועובדי הציבור. |
אחרי 4 שנות גירושין, מתוכן גידלתי את ילדי במשמורת משותפת קרוב ל-3 שנים, נותקתי מילדי מיד עם תחילת מחאת האוהלים ברוטשילד. מאז, עברה קרוב לשנה וחצי קשות, בהן בודדים הימים בהם ראיתי את ילדי. בתסקירי פקידות הסעד, הן מציינות במפורש כי הניתוק מילדיי נובע מדגאתן בעקבות המלחמה שלי על זכויותי הבסיסיות. מערכת הסעד והפקידות השונות שמשפיעות על חיינו, אינן יודעות להפריד בין המאבק הכללי אותו אני מוביל, לבין טובת ילדי והיותי בן אדם ואזרח המדינה. | אחרי 4 שנות גירושין, מתוכן גידלתי את ילדי במשמורת משותפת קרוב ל-3 שנים, נותקתי מילדי מיד עם תחילת מחאת האוהלים ברוטשילד. מאז, עברה קרוב לשנה וחצי קשות, בהן בודדים הימים בהם ראיתי את ילדי. בתסקירי פקידות הסעד, הן מציינות במפורש כי הניתוק מילדיי נובע מדגאתן בעקבות המלחמה שלי על זכויותי הבסיסיות. מערכת הסעד והפקידות השונות שמשפיעות על חיינו, אינן יודעות להפריד בין המאבק הכללי אותו אני מוביל, לבין טובת ילדי והיותי בן אדם ואזרח המדינה. |