קואופרטיב תוכנה
הישיבה עדיין מתקיימת, הפרוטוקול מתעדכן, רפרשו.
השתתפו: יפעת סולל, דני ר., ברוך אורן, אלון, י, ועוד אנשים שברוך לא מכיר את השמות שלהם.
הצטרפו לשלב הדיון: שיר אלוני, אלון שרף, שוקי, טיילור j14 מקבוצת מדיה באניז.
תקנון: אין מחוייבות בפגישה אבל כן חשוב לשמור על פרטיות המשתתפים.
לא צריך להיות בהיסטריה על חוסר הסכמות לא חייבים קואופ שישתלט על העולם, עדיף כמה קואופים קטנים
הדרכה - קורס תכנות בכיתות וירטואליות
רעיון של דוד - שגר באיטליה. שלב 1 - גרעין מייסד. הגרעין קובע את עקרונות האגודה. בשלבים הראשונים עדין לא מתאגדים רשמית אלא מתפקדים בשיתוף פעולה כקהילת עצמאים.
שלב 2 - פרויקט התנעה. מוצאים לקוח אחד, פרויקט יחיד, ומקימים צוות שיבצע את הפרויקט מהתחלה ועד שביעות רצון לקוח. מהשלב הזה נלמד על התהליך עבודה שלנו.
שלב 3 - התרחבות.
שלב 4 - התאגדות רשמית. מאשרים את התקנון ויוצרים אגודה ברשם האגודות. משלב זה החברים חדלים להיות עצמאיים והופכים להיות חלק מאגודה שיתופית. יתרון- תקנון שמחייב.
שלב 5 - הפצת הבשורה. נהנים מהרווח, הרווחה והחופש. מסייעים בזמננו הפנוי לקואופים אחרים בתחילת דרכם.
שאלות:
- המעבר בין שלב 3 ל-4
- מודל קבהח
- תוכנית עסקית
- הבדלי שכר בותק ובתחום התמחות.
- האם כל העובדים ובכללם מנקים ורואי חשבון, צריכים להיות חברי אגודה?
- איך מצרפים חברים חדשים? מה משלם מי שהצטרף / מה לוקח מי שעוזב?
- איך מפטרים חבר?
- האם קיימים פרויקטים שלא נרצה לקחת על עצמנו?
- מה עושים עם הרווחים?
- האם מוכנים לפתח בקוד סגור?
- האם מוכנים לפתח פרויקטים למגזר הפיננסיירי?
- עבודה מהבית / ממקום משותף?
היתרונות באגודה שיתופית. אפשר לבחור בין מיסוי האגודה למיסוי כל אחד בנפרד. זה בהקשר של רווחים. אבל הדבר המהותי הוא תהליך קבלת ההחלטות.
יש קבוצה שמנסה להתארגן ביוזמה דומה בחיפה - עם יוס ב.
אלון: שמעתי שהתאגדויות של עצמאים זה משהו שמוציא את היתרון של הרצון לשתף את האנשים באחריות, ביוזמה לחדשנות.
אין יתרון בלהיות ספק שירות, שם אפשרי להעביר את זה גם להודים. הרעיון הוא דווקא ביכולת לחדשנות, שם היתרון של הקואופ.
ברוך: רוצה להגיד בכיוון השני, שיש לנו כח לייצר שינוי מנהיגותי בשוק התוכנה, במיוחד בדברים שקשורים להתמודדות מול גלובליזציה.
שיר: יתרון בהנגשה של יכולות תכנות.
יפעת: המהות החברתית יכולה להתחיל מהערך של הדמוקרטיזציה בניהול וגם ללכת להעברת חלוקת רווחים למיזמים חברתיים. אבל אפשרי ליצור מצב של חלוקת רווחים בין חברי הקואופ.
י: בשכירת עובדים חדשים אני משתף אותם בניהול, זה מה ששונה מכל סטרטאפ רגיל.
מה מעניין אותי בקואופ?
ברוך: המקומות בהם הקואופ מוביל מבחינה ערכית. למשל לסרב לחלק מסוגי הלקוחות. למשל להסכים לקחת פרויקט רק אם הוא יבוצע בקוד פתוח. לגבי השכר אני רוצה לחשוב על אפשרויות שונות לתגמול, ביניהן למשל האפשרות לתגמל מחוץ לשוק הכסף המזומן. או לתגמל בפחות שעות עבודה.
שוקי: לי למשל קשה מאוד נושא השכר הדיפרנציאלי.
יפעת: יש מעט מאוד קואופים בנושא הזה שיש בהם רמת שכר זהה. יש בד"כ הגבלה לגבי פערי השכר. לא משהו ברמת התנועה הקואופית אלא ברמת הקואופ הבודד מה שהוא החליט. מה שכן, יש את ערך השקיפות, וקריטריונים ברורים.
שאלתי בנקים בהולנד לגבי השכר. בגדול אומרים שזה יוצא אותו הדבר. רק שהתגמולים הם לא על בסיס רווחים שהם יוצרים לבעלי ההון אלא על ביצועים מול היעדים הקיימים בבנק.
כמעט לא מכירה שכר שהוא פונקציה של צרכים. היה בתנועה הקואופית הישראלית עד סוף שנות ה-50. כסבא שלי היה מנכל המשביר לצרכן בשנים הראשונות, הנהג שלו קיבל שכר גבוה יותר ממנו.
