אופק
מתוך שקוף באוהל
זהו דף הקשור ליוזמת מאגר ידע קואופרטיבי. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
אופק הוא הבנק הקואופרטיבי.
ביקורת על התנהלות הפנים
- תמי זילברג (2014), "העובדה שקוראים למשהו "חברתי" לא צריכה להיות מספקת". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/10/2014. נדלה בו ביום
- העובדה שקוראים למשהו "חברתי" לא צריכה להיות מספקת, כדי שההמונים יצבאו על הדלתות ויצטרפו. מיזם אופק ניצב מתחילתו בפני אתגרים לא פשוטים - כמו כל מיזם שיכול להיות שווה משהו אמיתי. אבל מיזם אופק לא השכיל להתנהל בצורה הולמת לצרכים. שקיפות, נשיאה באחריות ושיתוף מחזיקי עניין הם לא סיסמאות ריקות מתוכן. הם תהליכי ניהול מורכבים ושיטתיים, שאם לא נוקטים בהם - המציאות מתרסקת היישר לתוך הפרצוף. וזה מה שקורה למיזם הזה. יש מי שמנסים לטעון, שהמיזם לא "מתרומם" בגלל הפסיביות של הישראלים או חוסר הנכונות להשקיע 3,000 שח בעתיד טוב יותר. בעיני זו גישה שגויה בתכלית. מי שמקווה לפתרון טוב ואמיתי - נוטה גם לבדוק את הפתרון. לראות האם הסיכוי אכן קיים שם. במיזם אופק הייתה רק הבטחה, לא היה מימוש. במשך כל התקופה עד עתה ראיתי לא מעט מחברי מצטרפים וקוראים להצטרף לאופק. לא הרביתי להגיב. במקרים הבודדים (בהתחלה) שבהם העליתי שאלות על שקיפות, שיתוף ונשיאה באחריות - קיבלתי את התגובות השבלוניות הרגילות: "תני להם צ'אנס", "תני להם להתחיל", "גם זה משהו...". אז זהו, שלא. אם מתחילים עקום - התוצאה עקומה. בעקבות ההיכרות שהייתה לי עם הנפשות הפועלות, הבנתי מהר מאוד, שההתחלה עקומה. הייתה שם קרן אור אחת - ששמה אירה פרידמן. אבל היא הייתה בודדה בין האחרים (כולל הוועד המנהל הדי פתטי שפעל כשהכרתי אותם). לא קניתי מניה, כי הבנתי לצערי, שהבשורה לא תגיע מכאן. עכשיו אפשר יהיה לפרסם תלי תלים של מלל ופוסט-מורטם. אפשר יהיה גם לפרסם אינספור פוסטים בפייסבוק וטוויטר על מה שהיה יכול להיות ולא יהיה. אבל השורה התחתונה פשוטה: עם כל הרצון הטוב, הנפשות הפועלות לא היו מסוגלות להרים את המיזם הזה. עבור חלקם זה היה מיזם פוליטי במלוא מובן המילה. עבור חלקם זה היה אגו-טריפ, שדינו להיכשל. לא היו שם מספיק אנשים שבאו מהפרספקטיבה המקצועית-אותנטית נטו. אולי בפעם הבאה.
