אופק
מתוך שקוף באוהל
זהו דף הקשור ליוזמת מאגר ידע קואופרטיבי. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
אופק הוא הבנק הקואופרטיבי.
תוכן עניינים |
קישורים לאתרי אינטרנט
- [אתר האגודה]
- פורום "אופוזיציוני" חברי וידידי אופק
- אתר "להציל את אופק
ביקורת על ההתנהלות
על ההתעלמות ממשאבי ההתנדבות
ביקורת על האסטרטגיה: לאסוף 30,000 חברי קואופ או לקבל הון מבחוץ?
- אנדרי פטרסון (2014), "סיפור מאחורי הסיפור". תגובית על פוסט של תמי זילברג, 1/11/2014. נדלה בו ביום
- גם פה יש "סיפור מאחורי הסיפור" ולדאבוני הוא גם כן מעיד על עניות דעתם והאגו של ה"מייסדים". בגלל דרישות ההון העצמי של בנק ישראל (ואפילו אחרי "הנחות" משמעותיות מצד ב"י) לא יכלו המייסדים לעמוד בדרישות המינימליות. עבור רוב האנשים שמחפשים פתרון פשוט וזול יותר לניהול חשבונותיהם בבנק, אופק לא סיפק שום תקווה באופק. השקעה של 3,000 ש"ח היא גדולה לכיס של מרבית האנשים שעמלות הבנק שלהם מסתכמות בד"כ בפחות מ-100 ש"ח לחודש. במיוחד שאופק הוא בנק שפועל ללא מטרת רווח והכנסותיו מעמלות נמוכות יותר (וכנראה שגם "מרווח הריבית" נמוך יותר). בעוד שבהוצאות כ"א, מחשוב, ומנהלה כנראה יהיה לו קשה להתמודד באופן שווה מול הבנקים הגדולים להם יש "כוח קניה" חזק יותר ומקבלים עלויות/מחירים נוחים יותר. לכן כל "משקיע פוטנציאלי" במנית אופק לא יכול לראות את החחזר שלו בהשקעה באופק הרחוק... (סליחה לא יכולתי להתאפק). בזמנו, הצעתי ליזמים להכניס בתור שותפים שני בנקים קואופרטיביים מהגדולים בעולם (איתם היו לי קשרים מעולים בדירקטוריון ובהנהלה והרבה שנים של פעילות משותפת). מדובר ב- Credit Agricole/Credit Lyonnais מצרפת, ו- Rabobank מהולנד. שני מוסדות בנקאים אלו הם מהמובילים בעולם, ומהגדולים ביותר באירופה, ועומדים בצמרת הבנקים הקואופרטיביים. בנוסף לידע ונסיון מקצועי בכל התחומים ושלבי ההקמה היו יכולים גם לספק את ההון העצמי ההתחלתי הנחוץ מבלי שיהיה צורך למכור למעלה מ-25,000 "מניות" ב-3,000ש"ח כל אחת בישראל. עד היום אני לא קיבלתי תשובה לפנייתימצד אופק, למרות שבשיחות ראשוניות שהיו לי עם הנהלות הבנקים האירופאים הם גילו עיניין בשת"פ בישראל. אני מתאר לעצמי שהסיבה לחוסר ההענות חבויה בחוסר השקיפות של הבנק שמסמכיו "המיסדים" מגלים טפח ומכסים טפחיים, וכמו כן בחוסר הנסיון הבנקאי, פיננסי, וקאופרטיבי של מיסידיו ו"מנהליו" המיועדים. חבל מכיוון שיש צורך בבנק קמעונאי שישרת את האזרח הפשוט, והעסק הקטן, באמינות, בזול, תוך פיזור הסיכון הבנקאי, מבלי להסתכן באשראי של קונצרנים גדולים ועיסקי "טיקונים". זה נושא שמעניין אותי ואשמח לענות על שאלות.
ביקורת על התנהלות דמוקרטיית הפנים
- תמי זילברג (2014), "העובדה שקוראים למשהו "חברתי" לא צריכה להיות מספקת". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/10/2014. נדלה בו ביום
- העובדה שקוראים למשהו "חברתי" לא צריכה להיות מספקת, כדי שההמונים יצבאו על הדלתות ויצטרפו. מיזם אופק ניצב מתחילתו בפני אתגרים לא פשוטים - כמו כל מיזם שיכול להיות שווה משהו אמיתי. אבל מיזם אופק לא השכיל להתנהל בצורה הולמת לצרכים. שקיפות, נשיאה באחריות ושיתוף מחזיקי עניין הם לא סיסמאות ריקות מתוכן. הם תהליכי ניהול מורכבים ושיטתיים, שאם לא נוקטים בהם - המציאות מתרסקת היישר לתוך הפרצוף. וזה מה שקורה למיזם הזה. יש מי שמנסים לטעון, שהמיזם לא "מתרומם" בגלל הפסיביות של הישראלים או חוסר הנכונות להשקיע 3,000 שח בעתיד טוב יותר. בעיני זו גישה שגויה בתכלית. מי שמקווה לפתרון טוב ואמיתי - נוטה גם לבדוק את הפתרון. לראות האם הסיכוי אכן קיים שם. במיזם אופק הייתה רק הבטחה, לא היה מימוש. במשך כל התקופה עד עתה ראיתי לא מעט מחברי מצטרפים וקוראים להצטרף לאופק. לא הרביתי להגיב. במקרים הבודדים (בהתחלה) שבהם העליתי שאלות על שקיפות, שיתוף ונשיאה באחריות - קיבלתי את התגובות השבלוניות הרגילות: "תני להם צ'אנס", "תני להם להתחיל", "גם זה משהו...". אז זהו, שלא. אם מתחילים עקום - התוצאה עקומה. בעקבות ההיכרות שהייתה לי עם הנפשות הפועלות, הבנתי מהר מאוד, שההתחלה עקומה. הייתה שם קרן אור אחת - ששמה אירה פרידמן. אבל היא הייתה בודדה בין האחרים (כולל הוועד המנהל הדי פתטי שפעל כשהכרתי אותם). לא קניתי מניה, כי הבנתי לצערי, שהבשורה לא תגיע מכאן. עכשיו אפשר יהיה לפרסם תלי תלים של מלל ופוסט-מורטם. אפשר יהיה גם לפרסם אינספור פוסטים בפייסבוק וטוויטר על מה שהיה יכול להיות ולא יהיה. אבל השורה התחתונה פשוטה: עם כל הרצון הטוב, הנפשות הפועלות לא היו מסוגלות להרים את המיזם הזה. עבור חלקם זה היה מיזם פוליטי במלוא מובן המילה. עבור חלקם זה היה אגו-טריפ, שדינו להיכשל. לא היו שם מספיק אנשים שבאו מהפרספקטיבה המקצועית-אותנטית נטו. אולי בפעם הבאה.
דברים בשם אומרם - מתוך דף השאלות והתשובות באתר אופק
- כיצד תמנעו מצב של "שלטון מנהלים" בבנק?
- המסגרת הדמוקרטית נועדה לשמור על האינטרסים של חברי האגודה בהיבטים שונים. בקואופרטיב, ובעיקר בקואופרטיב עם עשרות אלפי חברים - עלול להיווצר מצב שבו מתקיים נתק בין ההנהלה לבין חברי האגודה. התופעה מכונה לעיתים "אדישות רציונאלית" או "שלטון מנהלים". אנחנו בוחנים דרכים שונות על מנת לצמצם את החשש ולהגביר את מעורבות החברים בפעילות האגודה.
- מודל "סטנדרטי" של אגודה שיתופית פועל באמצעות שני גופים - אסיפה כללית וועד מנהל. על מנת להגביר את מעורבות החברים בפעילות האגודה אנחנו בוחנים מודלים של הקמת גופים נוספים, מצומצמים יותר של חברי האגודה, שיוכלו להתכנס בתדירות סבירה ויעסקו בהתווית כיוון, פיקוח וביקורת על הנהלת הבנק.
אנשים שאמרו בפומבי שיש להם מניה באופק
אסתי סגל יאיא פינק איציק גונן תמר ירון מעוז ינון הבעלים של בית מנפרד אולי גם אסתי הורן
