בחינות הבגרות בחינה מחדש
Memineeman (שיחה | תרומות) |
Memineeman (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ג. לשם בדיקת התאמה ולצורך מיון למסלולי הלימודים השונים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות העבודה. | ג. לשם בדיקת התאמה ולצורך מיון למסלולי הלימודים השונים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות העבודה. | ||
| − | ד. לשם הערכת איכות הלמידה בבתי הספר השונים. בחינות הבגרות משמשות ככלי לביקורת על בתי ספר ושיפורם. | + | ד. לשם הערכת איכות הלמידה בבתי הספר השונים. בחינות הבגרות משמשות ככלי לביקורת על בתי ספר ושיפורם. |
| − | 3. על מנת ליצור שיוויון ואחידות בתנאי הקבלה לאוניברסיטה. | + | |
| + | 3. על מנת ליצור שיוויון ואחידות בתנאי הקבלה לאוניברסיטה. | ||
גרסה מתאריך 22:59, 28 בינואר 2012
(לוגו ועדת החינוך של מאהל רוטשילד)
תוכן עניינים |
בחינות הבגרות – בחינה מחדש
ינואר 2012
תקציר
ועדת החינוך של רוטישלד, באמצעות דיונים עם הציבור הרחב, זיהתה את בחינות הבגרות כחוליה החלשה והמשפיעה ביותר על פניה של מערכת החינוך בישראל. לדעת חברי הוועדה, רק באמצעות שינוי מעמיק של שיטת ההערכה, ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את איכות החינוך בישראל.
בהתבסס על תהליך ממושך של למידה בשיתוף אנשי חינוך, מורים, הורים תלמידים והאקדמיה, להלן עמדתה של ועדת החינוך של מאהל רוטשילד:
אנו מתנגדים למדיניות ההערכה הנוכחית של משרד החינוך, בה הקריטריונים היחידים למדידה של התהליך החינוכי מצטמצמים לשינון של ידע וסטנדרטיזציה. אנו קוראים לצמצום משמעותי של מספר בחינות הבגרות, לשינוי אופיין משינון לפיתוח חשיבה יוצרת ומיומנויות רלוונטיות למאה ה21, ולהגברת האוטונומיה של בתי הספר בהערכה.
1. למה יש בחינות בגרות?
א. לשם הצבת נקודת סיום משמעותית המסמלת את סיום הלימודים ועמידה של התלמיד בכל הדרישות.
ב. לשם הנחלת קאנון משותף לכל חלקי החברה הישראלית:
1. תכני ליבה תרבותיים משותפים (למשל, לימודי היסטוריה, תנ"ך ואזרחות)
2. מיומנויות בסיסיות (למשל הבעה בכתב, ידע בשפות זרות, יכולת מתמטית)
ג. לשם בדיקת התאמה ולצורך מיון למסלולי הלימודים השונים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות העבודה.
ד. לשם הערכת איכות הלמידה בבתי הספר השונים. בחינות הבגרות משמשות ככלי לביקורת על בתי ספר ושיפורם.
3. על מנת ליצור שיוויון ואחידות בתנאי הקבלה לאוניברסיטה.
2. אי נחת ציבורית – מה קורה בפועל?
1. בחינות הבגרות גורמות לשעבוד של מערכת החינוך כולה להכנה לבחינות הבגרות. כמו גם מתן תמריץ שלילי לכל פעילות חינוכית שאינה משפיעה על ציוני בחינות הבגרות, כגון ערכים, תכנים או מיומנויות שאינם נכללים בחומר לבחינות הבגרות.
2. שיטוח ורידוד של התכנים כדי שאפשר יהיה לקיים עליהם בחינה מבוססת ידע ומצומצמת בבחינת בדיקת מיומנויות. עידוד של שינון על חשבון העמקה וחשיבה יצירתית.
3. בחינות הבגרות גורמות לפגיעה במעמד המורה, שהופך ממורה ומחנך למוסר תכנים טכני וחסר אוטונומיה.
4. בחינות הבגרות מאפשרות יתרון לתלמידים שיכולים לממן שיעורים פרטיים, קניית ספרות עזר ולימוד נוסף במסגרות הכנה מיוחדות, יתרון זה פוגע בשכבות החלשות.
5. קיום בחינות מיון והערכה החל מכיתות בית הספר היסודי מעודד הנשרת תלמידים שעלולים להוריד את ממוצעי הציונים. התלמידים "הופכים למספרים" ומפסיקים להיות אנשים שלמים בעלי יכולות וחוזקות מגוונות.
6. אף שציון מספרי אינו יכול להעיד על תהליכים חשיבתיים, מתמקדת המערכת באופן בלעדי בציון המספרי הסופי. סטנדרטיזציה כוזבת זו יוצרת מצג שווא של אובייקטיביות למרות שזו אובייקטיביות הנחווית כשרירותיות.
7. מתקבעת תפיסה מעוותת של מהות הלמידה וההערכה וכתוצאה מכך, תרבות של שקר, החל מרמאות בבחינות, דרך מערכות נלוות של אבחון פסיכולוגי/פסיכודידקטי לצורך השגת הקלות, תרופות לשיפור יכולות שינון, וכלה בלימוד אסטרטגיות להצלחה בבחינות ללא הבנת החומר.
8. במקום הערכה תומכת למידה, המאפשרת מתן משוב הפקת לקחים ותיקון טעויות כדי שיפור יכולות התלמידים והתהליך החינוכי, מתקיימת הערכה שתכליתה מיון בלבד, שנחווית כפוגענית ומובילה לניכור.
9. הלמידה לצורך הצלחה בבחינה היא משעממת ומשניאה את המקצועות הנלמדים.
10. מדידת ציונים ואחוז זכאות לבגרויות ככלי לפיקוח על בתי הספר ועל המורים, מבוסס על חוסר אמון פנים מערכתי וממשיך להנציח את המצב.
3. נסיונות לשינוי בחינות הבגרות מהעבר: המלצות, יישום ולקחים
החל משנות ה-70 התרחשו כמה תהליכים במשרד החינוך, שכללו: ועדות, דוחות ונסיונות שונים, אשר קראו לשינוי משמעותי בבחינות הבגרות בכיוונים שאותם אנו מציעים. כלל נסיונות אלו נקטעו באיבם מסיבות שונות (כלכליות, פוליטיות ועוד). המשרד לא השכיל לפעול לפי המלצות הועדות השונות (פנימיות וחיצוניות) והדוחות המקצועיים:
1. בשנות ה-70 פיתחה התכנית להוראת הביולוגיה בדרך החקר מודל המבוסס על התאמה בין תכניות לימודים, חומרי למידה וסטנדרטים, פיתוח מקצועי של עובדי חינוך ודרכי הערכה, כגון בחינות הבגרות ודרכי הערכה נוספות. מפרוייקט זה עלו תובנות חשובות אך רובן לא יושמו בשטח.~
2. ועדת בן פרץ– בשנת 1994 הגישה ועדת בן פרץ לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר, המלצות לשינויים יסודיים במערכת הבחינות. במרכזן: התאמה של דרכי ההערכה למגוון שיטות ההוראה, חיזוק האוטונומיה הבית-ספרית כדרך לאיזון ההערכה החיצונית, והתבססות על מכלול מגוון של דרכי ההערכה הבית ספרית.
3. חוזר מנכ"ל כ' - המלצות ועדת בן-פרץ הובילו לגיבוש מדיניות חדשה במשרד החינוך, שנוסחה בחוזר מנכ"ל כ' (תשנ"ו, 1996). החוזר מציין את הבעייתיות הרבה במבנה בחינות הבגרות ובמבנה הלימודים הנגזר מהן, ומציע מתן ביטוי לאוטונומיה בית ספרית, גיוון בדרכי הערכת ההישגים בבית ספר על יסודי וכן, מעבר באופן חלקי להערכות בית-ספריות מבוקרות בכמה מקצועות, כחלופה לבחינות בגרות חיצוניות. במקביל לשינוי המדיניות, בוצע מחקר הערכה רחב-היקף שנועד לבחון את תהליך הטמעת השינויים בשטח, כפי שיתואר בסעיף הבא.
4. פרויקט "בגרות 2000 / ניסוי 22 היישובים" (1994) - המטרה בפרוייקט זה, שהתבסס על חוזר מנכ"ל כ' הייתה לחזק את הלמידה וההוראה, לגוונן ולהתאים את דרכי הערכת ההישגים הן למטרות ההוראה, והן לתכניה ולצרכיה. מחקר הערכה שליווה את הפרויקט הראה שההוראה והלמידה גוונו תוך שימוש במבחר כלי הערכה והצביע על הישגים בתחומים של תפקודי חשיבה גבוהים בצד הישגים בתחומי ידע והבנה, בשיפור האווירה הלימודית והגברת המוטיבציה בקרב התלמידים, כמו גם שיפור התקפות של הערכת ההישגים. למרות זאת, פרויקט "בגרות 2000" הופסק בשל היקף המשאבים וההשקעה שדרש, בשל שינויים בצמרת משרד החינוך, ובשל היבטים תקציביים והתנגדות האוניברסיטאות.
5. דו"ח קבוצת ון ליר לחינוך (2007) – בדו"ח זה קבעה הקבוצה כי מודל בחינות הבגרות בישראל דורש בעיקר לשנן, למיין ולזהות תכנים ואינו מעודד תהליכי חשיבה גבוהים. בעקבות כך אימץ בשנת 2007 משרד החינוך את מדיניות "האופק הפדגוגי" ובספטמבר 2008 יצא חוזר מנכ"ל המתאר את השינויים שעתידים להתחולל בדרכי ההערכה הקשורות לתעודת הבגרות (חוזר סט/ 1(א), אלול התשס"ח- ספטמבר 2008): א. העלאת שיעור הפריטים הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה בבחינות בכתב; ב. אפשור להמרת חלקים מיחידות הבגרות או יחידות בגרות שלימות בהערכה בית ספרית מתמשכת, שתתבטא בתיק עבודות או לחילופין בעבודות חקר. תהליך ההטמעה של המדיניות החדשה ניצב בפני אתגרים, כגון: חוסר הסכמה לגבי "תכני ליבה" של המבחנים, חוסר יציבות פוליטית, אילוצים תקציביים, אינטרסים סותרים של קבוצות עניין שונות, והתנגדות האוניברסיטאות לתהליך.
4. כיוונים ופתרונות - מבט לעתיד - השלכות, יתרונות, חסרונות
בפרק זה אנו רוצים להציג כיווני פעולה לשינוי המצב. פתרונות אלו גובשו בתהליך למידה מעמיק ומקיף של ועדת החינוך של רוטשילד, הכוללת מורים ואנשי חינוך, הורים, תלמידים, מומחים אקדמיים ואנשי מקצוע מגופים שונים. על פרק זה אין עדיין קונצנזוס ציבורי ואנו מביאים אותו לדיון כהמשך וכהעמקה של השיח שתועד בקונגרסי החינוך השונים ובמיוחד בקונגרס הבגרויות בגימנסיה הרצליה.
שינוי מהסוג הנדון כאן, אינו נפרד מדיון בשינוי שיטות ההוראה ובמידת האוטונומיה הניתנת לבתי הספר בתחום ההערכה. המיקוד בבחינות הבגרות עוזר להגיע לדיון זה ממקום מושכל.
א. אנו מוחים נגד המדיניות הנוכחית של משרד החינוך, בה הקריטריונים היחידים למדידה של התהליך החינוכי מצטמצמים לכדי מדידת אחוז זכאות לבגרות וציונים במבחנים סטנדרטים. אנו חושבים שמיקוד יתר בקריטריונים אלו גורם נזק בל ישוער לחברה הישראלית.
ב. אנו קוראים לשינוי שיטת הבגרויות ברוח המלצות הועדות המקצועיות שדנו בנושא זה בעבר. שינוי, בו יצומצם הדגש על מבחנים אחידים לטובת מודלים אחרים של הוראה והערכה המפתחות חשיבה ומיומנויות אורייניות ומחזקות דרכי ביטוי שונות.
ג. כיום בחינות הבגרות מהוות הכלי המרכזי למיון ולהנגשה דיפרנציאלית של אוכלוסיות שונות להשכלה גבוהה ולתעסוקה. אנו רואים חשיבות בכך שכל שינוי בבבחינות ובתעודת הבגרות לא תפגע, ואף תעודד, נגישות שיוויונית להשכלה גבוהה ולתעסוקה, תוך התחשבות בשאלות של צדק חברתי, שיוויון ורב תרבותיות.
להלן הדילמות המרכזיות וכיווני הפתרון כפי שחברי הוועדה דנו בהם:
1. כמה בחינות בגרות? – כיום תלמיד נבחן על כ-15 בחינות בגרות. אנו קוראים לצמצום משמעותי של מספר בחינות הבגרות הסטנדרטיות (ולדעות מסויימות אף לביטולן). צמצום זה יקטין את השפעתם המזיקה ויפנה משאבים ללימוד והערכה המתאימים למאה ה-21.
2. מי מעריך? – כיום רוב רובן הבחינות מוערכות באופן חיצוני על ידי משרד החינוך, אנו חושבים שחלק משמעותי מהבחינות ומההערכה צריך לעבור להערכה בית ספרית, תוך קביעת קריטריונים אחידים ומנגנוני הערכה מורכבים בבתי הספר. אנו מאמינים כי הערכה משמעותית ורב מימדית יכולה להתרחש על סמך קשר אישי והיכרות מעמיקה בין מורה לתלמידים, תחזק את סמכות המורה ומעמדו, תחזק מגוון של דרכי הערכה ולימוד ועוד.
3. על מה נבחנים? – שאלת מקצועות החובה/ליבה המצומצמת שעליהם נבחנים התלמידים היא שאלה בעלת השלכות רבות. אנו קוראים לבחינה מושכלת של שאלה זו, תוך שימת לב לסוגיות של דמות הבוגר הרצוי בחברה פלורליסטית וסולידרית, פתרונות שלא יפגעו ביוקרתם של המקצועות השונים, וסוגיות נוספות הקשורות לתפיסת הידע במאה ה 21 ולאוטונומיה ובחירה מול אחידות ופיקוח.
4. איך נבחנים? - כאמור, כיום רוב הבחינות הן בחינות מדידה סטנדרטיות. אנו קוראים לשינוי מהותי באופני הערכה, כך שיתמקדו בהערכת חשיבה מסדר גבוה, מגוון אינטליגנציות, דרכי הבעה שונות, תהליכים, מעורבות חברתית ועוד וזאת תוך התאמה למיומנויות הנדרשות במאה ה-21. שינוי משמעותי באופני הערכה יוביל לשינוי הנדרש באופני הלמידה ולעדכונם.
