בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית Building communities the co-operative way

מתוך שקוף באוהל
גרסה מתאריך 09:18, 19 באוגוסט 2014 מאת Knohl (שיחה | תרומות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיכום כללי, תרגום מאנגלית והערות על חלקים נבחרים מהספר:

בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית, מאת ג'ונסטון בריצ'ל, 1988

Building communities the co-operative way, Johnston Brichall, 1988

הקדמה

בריצ'ל פותח ומזכיר את סיכום המחקר 'family and kinship in east london' משנת 1957, מאת Michael Young & Peter Willmott

הנ"ל טענו בתוקף כי מעט אנשים רצו לעזוב את קהילותיהם העירוניות. הם תמכו בשיקום השיכונים הרציפים שיכלו להיות משופרים (שיכונים עירוניים צמודים החולקים קירות צדדיים כמו בשכונת פלורנטין בת"א), ובחידוש הדרגתי של אחרים, כך ששיפור תנאי המגורים לא יבוא על חשבון הקהילות הקיימות.

בעשרים השנים הבאות, המתכננים לא הטו ליבם לקריאתם של השניים, ובפועלם הביאו לפיזור הקהילות, ולדיור חדש שלא עלה בטיבו בהרבה על השיכונים המקוריים. אולם בזמן כתיבת הספר, קמים באנגליה קואופרטיבים לדיור, שחבריהם מקווים לחדש את הקהילות הותיקות מהסוג אותו חקרו יאנג ווילמוט.

"מהו קואופרטיב דיור זה, אשר יכול לבנות קהילות מחדש?"

זהו אופן בעלות חדש יחסית בבריטניה, אבל ותיק ומכובד בארצות אחרות, במיוחד בסקנדינוויה. מדובר בבעלות משותפת על המגורים - של הדיירים. לעומת המודלים של בעלות אישית על הדירה.

התנועה מקבלת תמיכה חוצת מפלגות, ותקנות מוצעות החל מהסבת דיור ציבורי לקואופרטיבי ועד לצורות שכירות חדשות. כל העוסק במדיניות דיור וקהילות עירוניות, יצטרך לדעת יותר על קואופים.

מתווה הספר

תיאור האפשרות הקואופרטיבית המיושמת במקרה של אחת היפותטית, אבל בתקווה שלא יוצאת-דופן, גברת מייסון. זה מוביל לדיון על מה אנו מתכוונים בדיור, ומציע נקודת מבט שונה רדיקלית מרוב ספקי הדיור. לסיכום, הגדרת הסוגים השונים של קואופרטיב דיור.

פותח בשאלה הבסיסית, האם האופי האנושי הוא בטבעו משתף-פעולה או שוחר-עצמי. בתשובה לשאלה הזו תלויה ההערכתנו אודות אילו סוגים של קואופים (אם בכלל) הם צורות חיוניות של ארגון חברתי לטווח הארוך.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים