בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית Building communities the co-operative way
זהו דף הקשור ליוזמת מאגר ידע קואופרטיבי. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
- Building Communities The Co-Operative Way
- Johnston Brichall, 1988
- בניית קהילות בדרך הקואופרטיבית
- ג'ונסטון בריצ'ל, 1988
- סיכום כללי, תרגום מאנגלית והערות על חלקים נבחרים מהספר:
הקדמה
בריצ'ל פותח ומזכיר את סיכום המחקר 'family and kinship in east london' משנת 1957, מאת Michael Young & Peter Willmott
חוקרים אלו טענו בתוקף כי מעט אנשים רצו לעזוב את קהילותיהם העירוניות. הם תמכו בשיקום השיכונים הרציפים שיכלו להיות משופרים (שיכונים עירוניים צמודים החולקים קירות צדדיים כמו בשכונת פלורנטין בת"א; ש.ק.), ובחידוש הדרגתי של אחרים, כך ששיפור תנאי המגורים לא יבוא על חשבון הקהילות הקיימות.
בעשרים השנים הבאות, המתכננים לא הטו לבם לקריאתם של השניים, ובפועלם הביאו לפיזור הקהילות, ולדיור חדש שלא עלה בטיבו בהרבה על השיכונים המקוריים. אולם בזמן כתיבת הספר, קמים באנגליה קואופרטיבים לדיור, שחבריהם מקווים לחדש את הקהילות הוותיקות מהסוג אותו חקרו יאנג וווילמוט.
"מהו קואופרטיב דיור זה, אשר יכול לבנות קהילות מחדש?"
זהו אופן בעלות חדש יחסית בבריטניה, אבל ותיק ומכובד בארצות אחרות, במיוחד בסקנדינוויה. מדובר בבעלות משותפת על המגורים - של הדיירים. לעומת המודלים של בעלות אישית על הדירה.
התנועה מקבלת תמיכה חוצת מפלגות, ותקנות מוצעות החל מהסבת דיור ציבורי לקואופרטיבי ועד לצורות שכירות חדשות. כל העוסק במדיניות דיור וקהילות עירוניות, יצטרך לדעת יותר על קואופים.
מתווה הספר
- פרק 1
- הדרישות לדיור והפתרונות הקואופרטיבים
תיאור האפשרות הקואופרטיבית המיושמת במקרה של אחת היפותטית, אבל בתקווה שלא יוצאת - דופן, גברת מייסון. זה מוביל לדיון על מה אנו מתכוונים בדיור, ומציע נקודת מבט שונה רדיקלית מרוב ספקי הדיור. לסיכום, הגדרת הסוגים השונים של קואופרטיב דיור.
- פרק 2
- האופי האנושי והערכים הקואופרטיבים
פותח בשאלה הבסיסית, האם האופי האנושי הוא בטבעו משתף - פעולה או שוחר - עצמי. בתשובה לשאלה הזו תלויה הערכתנו אודות אילו סוגים של קואופים (אם בכלל) הם צורות ברות - קיימא של ארגון חברתי בטווח הארוך.
שנית, נבחן את הטענות המתחרות של אותה טרילוגיה אוניברסלית של ערכים אנושיים, חירות, שוויון ואחווה, נשאל האם הם מתאימים תאורתית, והאם בפועל, החברים יכולים לחיות בקואופ דיור ללא התפשרות על חירותם למען השוויון, על אחוותם למען החירות, וכן הלאה.
ארבע תפישות עולם מתחרות מתוארות, לפיהן אינטלקטואלים מנסים לסכם ולארגן את התפישות היום-יומיות של העוסקים בתהליך הדיור. ישנן תוויות בשפע למבחר, אולם לטובת הבהירות, נכנה אותן בפשטות:
יחדנות, פלורליזם, קולקטיביזם וקהילתנות.
יחדנים (אינדיוידואליסטים) טוענים כי האופי האנושי הוא תחרותי באופן מובנה, וכי אירגונים קואופרטיבים לא יכולים, ולא ראוי שישרדו. טיעונם לחירות מוריד מערכו של תחושת הקהילה הנוצרת ע"י קואופים, ומוביל לאתיקה מאוד יחידנית של תועלת אישית.
- פרק 3
- דמוקרטיה, המדינה ורווחה קואופרטיבית
- פרק 4
- דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים הראשונים
- פרק 5
- דיור קואופרטיבי בבריטניה: השלבים המאוחרים
- פרק 6
- קואופרציה בפעולה: שש מקרי בוחן
- פרק 7
- מסגרת להערכה
- סיכום
- מבט קואופרטיבי על מדיניות הדיור בבריטניה
- הערות
- ביבליוגרפיה
- אינדקס
ראו גם
זהו דף הקשור ליוזמת מאגר ידע קואופרטיבי. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
