גיילס סיימון: לקחים לקואופרטיבים על הבטחת מבנה הוגן ודמוקרטי

מתוך שקוף באוהל
גרסה מתאריך 10:14, 21 בדצמבר 2014 מאת ברוך אורן (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקור
גיילס סיימון (2014), "לקחים לקואופרטיבים על הבטחת מבנה הוגן ודמוקרטי ". חדשות הקואופרציה, 23/9/2014. נדלה ב21/12/2014

תרגום חופשי לעברית: ברוך אורן

רישיון: הרישיון מתיר שימוש אישי-לא מסחרי. הטקסט מובא כאן למטרת תמצות ולימוד בלבד.

תרבות ארגונית, תפקיד בקבלת החלטות והתרחקות מ'אנחנו' ו'הם' הם כולם כלים כדי לסייע ביצירת מקומות עבודה דמוקרטיים באמת

אחרי שנה סוערת, הקואופרטיב הגדול בבריטניה, 'הקבוצה הקואופרטיבית', הצביע ובחר לשנות את הדרך בה פועלת משילות הפנים באופן קיצוני. הוא זכה לביקורת בעבר על היותו "בלתי ניתן לשליטה", אך 'הקבוצה' אומרת שהמבנה החדש שלה יגביר את הדמוקרטיה.

אבל, דמוקרטיה בתוך קואופרטיבים יכולה להיות בעיה מסובכת. זה בדרך כלל ניסוי מתמשך לקואופרטיב הבודד, ואפילו מבנה דמוקרטי אינו מבטיח עסקים הוגנים לכל - תרבות ארגונית גם משחקת תפקיד משמעתי.

אז, מה קואופרטיבים מוצלחים שם בחוץ עושים כדי ליצור דמוקרטיה אמיתית ותרבות ארגונית טובה? האם יש לקחים ל'קבוצה הקואופרטיבית' ולאחרים?

נתן בראון, חבר בקבוצת הייעוץ Co-operantics, עובד עם עסקים כדי לעזור להם להיות השתתפותיים, כלומר, להביא בחשבון את דעותיהםן של עובדיםות ואנשי/ות צוות במידה רבה יותר. הוא מדגיש את החשיבות של תרבות קואופרטיבית כמו גם קיום התהליכים הפורמליים הדרושים להפעלת עסק במקום.

"תרבות יכולה לחזק ולתמוך בתהליכים הפורמליים או שהיא יכולה לתפוס את מקומם בכח," בראון מציע. "כשקואופרטיב עובד נכון, על ידי כך שהוא מתנהל בפתיחות ובהשתתפותיות, התרבות והתהליכים הפורמליים עובדים בסינרגיה. אבל זו לעתים קרובות מערכת יחסים שמתפתחת בין החבריםות", הוא אומר.

בקואופרטיב העובדיםות 'מכולת חד-קרן' במנצ'סטר, זה לקח זמן לפתח תהליכים, אבל עירוב כולםן בעסק זה דבר חיוני, לפי קלי בבל.

"כולנו מנהליםות וכולנו לוקחיםות אחריות על החלטות אסטרטגיות מרכזיות. חמישים עובדיםות שמקבלותים החלטות זה יכול לקחת זמן רב, כך שהאצלה ותקשורת ברורות הן חיוניות", היא אומרת.

"ישנם כלים רבים שאנו משתמשיםות בהם, כגון מפגשי צוות שבועיים, פגישות חברים אסטרטגיות רבעוניות, אימון כל החברים אחת לשבועיים, עלון (ניוזלטר) שבועי פנימי ויומן בוקר, רק כדי להזכיר כמה.

פרסומת

"עם זאת, אחת מנקודות החוזק הגדולות ביותר שלנו הוא שאנחנו מצליחים לבצע ריבוי-משימות כך שיש לנו ממש המון אינטראקציה, וכתוצאה מכך הבנה עמוקה באמת של העסק. אנחנו יכוליםות להתחיל את היום שלנו בפריקת משטח של ירקות, ואז לעבוד על הקופה, ולעשות תכנון פיננסי בשעות אחר הצהריים", היא אומרת. "אין 'אנחנו' ו'הם', ולכן כולנו עובדיםות קשה כמו שאנחנו יכוליםות כדי לגרום לזה להצליח."

הגעה לאיזון הנכון בין מבנה ותרבות חשובה גם לקואופרטיבים שעובדים בקנה מידה גדול. בשוק התקשורת התחרותי מאוד פועל 'קואופרטיב הטלפון', והמבנה שלו דומה למבנה של 'הקבוצה הקואופרטיבית'. הוא קואופרטיב-בבעלות-לקוחות הפועל בכל רחבי בריטניה, ויש לו 10,000 חבריםות שהוא עובד קשה כדי לערב.

הועד המנהל של 'קואופרטיב הטלפון' מורכב מ, ומממונה בהצבעה על ידי, לקוחות חבריםות, ואחוז ההשתתפות בהצבעה גבוה. לחברותים ניתנת גם האפשרות לרמה נוספת של מעורבות, המאפשרת להםן להשקיע בעסק - תכנית מנייתית שגייסה 4.5 מיליון ליש"ט לטובת קידום העסק.

בתשובה לשאלה איך הם עושים את זה, המזכירה ומנהלת החברות, אמנדה בירד, מדגישה את האתוס של עסק: "באמצעות הצבת מעורבות החבריםות בלב של כל מה שאנחנו עושים", היא אומרת.

"'קואופרטיב הטלפון תמיד היה אובססיבי לפיתוח מערכת יחסים השתתפותית עם חברותיו, כי אנחנו מביניםות שזה הולך ללב של להיות קואופרטיב - לא קל בעת מכירת מוצר לא סקסי כמו תקשורת, עם רמת מורכבות נוספת בכך שאין לנו נקודות מכירה או חנויות כנקודות להתמקדות סביבן", מוסיפה בירד.

ככל שהקואופרטיב או העסק גדולים יותר, כך קשה יותר לתת לכל אחדת להגיד את דברו/ה. לעסק הגדול ביותר בבריטניה בבעלות-עובדיו, 'ג'ון לואיס', יש 91,000 עובדים, או של 'שותפיםות' ויש לו הסדרי ממשל-פנימי דומים למבנה החדש של 'הקבוצה הקואופרטיבית'. כלומר, שותפיםות יבחרו 'מועצה שיתופית' כדי לייצג אותןם, וכך, חמישה שותפיםות ישבו בועד המנהל לצד מנכ"ל/ית ומנהליםות כפופיםות.

לזה יש להוסיף, אומר מנהל התקשורת הבכיר של 'ג'ון לואיס', נייל ספרינג, סדרה של איזונים ובלמים. "בכל חנות יש פורום שנמצא שם כדי להחזיק את ההנהלה אחראית וכדי לוודא שלשותפיםות יש השפעה על העסק. בכל פורום יש ייצוג של עובדותי כל מחלקה בסניף הזה. המבנה שלנו נותן לניהול שלנו את החופש להיות יזמי, תוך כך שהוא נותן לבעליםות של החברה - השותפיםות, את הבעלות באמצעות מעורבות פעילה בעסק"

בזמן ש'הקבוצה הקואופרטיבית' אוספת את השברים ונעה אל העתיד, בו צפויה להיות התמקדות הרבה יותר חזקה על ממשל הפנים, הדמוקרטיה והתרבות הארגונית.

אבל עולם 'הקבוצה הקואופרטיבית' ועולם העסקים בכלל, יעשה טוב אם יביט לעבר המגזר הרחב של קואופרטיבים ויראה השראה רחבה בנושא המעבר לעידן של תרבות ארגונית פתוחה ודמוקרטית.

גיילס סיימון הוא עורך, חוקר ומפתח בחדשות הקואופרציה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים