דיאלוג תושבים עם "מי שבע"- סיכום מפגש13.5.2014

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיאלוג תושבים עם "מי שבע"- סיכום מפגש שנערך בתאריך 13.5.2014, מתנ"ס לוין.

תוכן עניינים

המנכ"ל של מי שבע הגיע להסביר לתושבים מה אין בכוחו לעשות

בכירי התאגיד הגיעו אתמול (13.5) למפגש עם ועדי בתים במתנ"ס לוין בשכונה ד' כדי להגיד באופן חד וחלק כי אין להם סמכות לעשות כלום בנוגע לרוב הטענות כלפיהם בנוגעות למחיר המים, להפרשי המדידה, לריביות הגבוהות, ולמיעוט פעילי הקבלה.

קודם כל ראוי להביע הערכה לתאגיד ולמנכ"ל על המהלך האמיץ להבהיר את המצב פנים אל פנים מול התושבים. כאן המקום להודות גם נציגי האגודה לתרבות הדיור שאירגנו את הערב.


אז איך נתקענו עם תאגיד שלוקח כסף אבל לא אחראי לכללים?

הריכוזיות השלטונית בישראל פועלת בכל עת לפגיעה בכוחן של הרשויות המקומיות. גם בגלל שברשויות רבות פשעה שחיתות וגם כדי לרכז יותר כוח אצל שר הפנים והממשלה.

במקביל לריכוזיות מופעלים מנגנונים של הפרטה – יש הממשל המרכזי (ממשלה, כנסת, משרד הפנים) שקובעים תקנות, מצד שני תאגידים איזוריים מוציאים לפועל לפי התקנות ומגלגלים מיליונים בלי לקחת אחריות.

אז מה התאגיד לא יכול לשנות:

א. מחיר המים הגבוה – 7 ש"ח לצריכה רגילה, ו-15 ש"ח לצריכה עודפת (ראוי לציין כי אחוז ההוצאות על התאגיד מתוך מחיר המים הוא בערך 50%) (אפשר לצרף קישור לאיור אתר מי שבע)

ב. החזר רטרואקטיבי על נזילה – עד 2 תקופות (כלומר 4 חודשים), ואין החזרים כלל אם הנזילה חוזרת בשעון של הבית. בשעון הראשי אפשר לקבל החזר על שתי נזילות בשנה.

ג. ריבית על חוב – קצת יותר מ-8%.

ד. אין אפשרות להקלות למשפחות מעוטי יכולת פרט לפריסת החוב.

ה. אין סמכות להפעיל גמישות או שיקול דעת בנוגע לתשלומים כגון מחיקת חובות או הסדרי חוב (בשונה מהעירייה שיכולה לעשות זאת בתשלומי ארנונה) מה עוד גילינו? מה שכבר ידענו שהתאגיד נוהל ברשלנות ושחיתות פושעת ב-5 שנותיו הראשונות. לא נגבו כספים מהתושבים שהגיעו לחוב של 100 מיליון ש"ח לתאגיד, ופוזרו כספים כך שהגירעון היה גבוה מאוד. התשתיות הוזנחו והפחת הגיע לגבוה של 16.55% כאשר כיום ירד כבר ל-12.8%.

שאלה שנשאלה: מדוע מי שניהל את התאגיד בתקופה הזו לא נתן את הדין? 
האם דינו אינו כדין אולמרט או עובד ציבור אחר שבגד בתפקידו?

אילו טענות חזרו הכי הרבה נגד התאגיד

בעיקר מוסכם שהשירות של התאגיד הוא משפיל. ההמתנה ארוכה מאוד, ולעיתים מאלצת תושבים להגיע שוב ושוב ולחכות בתור עד שהם מתקבלים. בנוסף הפקידים נחמדים אך חסרי אונים וחסרי מושג כיצד לטפל ברוב הבעיות שמובאות.

הטענה שחזרה על עצמה שוב ושוב היא של צריכה משותפת מוגזמת ולא סבירה, גם אצל דירות שתיקנו נזילות והחליפו שעון. בהקשר זה ביקשו נציגי האגודה לתרבות הדיור מ-ועדי הבתים לדווח על גונבי מים שמתחברים לצינורות באופן פיראטי. והצליחו להרגיז את יעל פלצקי, המנכ"לית של עמותת "דיירים ובעלי בתים יחד" (ד.ו.ב.י). פלצקי אמרה שאפשר למצוא פתרון משותף יחד עם גונבי המים בלי להפנות את הדיירים זה נגד זה.

לסיום טיפה סטטיסטיקה

מי שבע מטפלת בכ-82 אלף בתי אב בב"ש (ועוד כמה אלפים באופקים). התאגיד מטפל ב-13 אלף פניות בחודש!

נושאים נוספים שעלו במפגש

דובר על דברים נוספים – החלפת שעונים, צירוף צילום השעונים לחשבון המים, המעבר הצפוי בעוד כ-3 שנים לשעונים עם קריאה מרחוק, אפשרות של פיצול שעון מים ראשי לשתי שעונים, פתיחת עמדות שירות במתנ"סים, הזמנת תורים מרחוק, קריאת שעונים נעולים שאין גישה למונה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים