מתוך שקוף באוהל

גרסה מתאריך 17:32, 8 בדצמבר 2014 מאת ברוך אורן (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלפי קוב של נפט גולמי דלפו בליל ה-3.12.2014 מצינור הנפט של חברת קו צינור אילת- אשקלון (קצא"א) סמוך לישוב באר אורה בערבה, כעשרים קילומטרים צפונית לאילת. דליפה זו ארעה במהלך עבודות להעתקת צינור הנפט שנדרשו בעקבות הקמת שדה התעופה החדש של אילת באזור תמנע. מנהל מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה גיא סמט אמר כי "מדובר באחד מאירועי הזיהום החמורים ביותר בתולדות המדינה". לדבריו, נכון לשעה זו יש נהר נפט באורך של כשבעה ק"מ בשמורת עברונה. מקור

תוכן עניינים

1 סיבות לתקלה
2 נזק אקולוגי
3 זיהום קודם בשמורה, ב-1975
4 אירוע דליפה קודם, 2011
5 קשרי הון-שלטון-בטחון
- 5.1 סטטוס פייסבוק של שוקי אורן
6 תביעה משפטית נגד קצא"א
7 קישורי פייסבוק
- 7.1 אדם טבע ודין
- 7.2 רואים שחור בעיניים
8 קישורי עיתונות
9 ראו גם

סיבות לתקלה

גורמים בענף האנרגיה, שבחנו בסוף השבוע את צילומי מקטע הצינור שהתבקע סמוך לבאר אורה, העלו תרחיש סביר אחד. לפיו, במהלך העבודות להעתקת הצינור נדרש לפרק כמה ממקטעיו של הצינור ולחברם בתוואי החדש. בצינורות ענק דוגמת זה של קצא"א, הריתוך לא נעשה בין שני קצוות צינור המוצמדים זה לזה - אלא באמצעות שימוש בצנרת מחבר (פלידקו), ש"משדכת" בין שני הקצוות. הריתוך, במקרה זה, מתבצע במהלך הזרמת נפט. בצילומים שהופצו ניתן היה להבחין כי צינור הנפט התרומם במעט מפני הקרקע וכי המחבר נשבר. מכאן, עולה סברה כי ייתכן שהצינור לא עוגן היטב בקרקע, "קפץ" במהלך ההזרמה והביא לקריעת המחבר.

תרחיש זה, או אחרים, מעלים חשש כבד לרשלנות בעת ביצוע העבודות לקראת ריתוך הצינור - אך לא רק. כך, נשאלת השאלה אם התפרקות החיבור של שני הצינורות התגלתה מיד - או שחלף זמן עד שטופלה, כשבינתיים המשיך הנפט לזרום לסביבה? האם המגופים האוטומטיים שלאורך הצנרת אמנם חסמו הרמטית את הזרימה בצינור בשני קצות המקטע מיד עם הדליפה? האם ניתן היה להימנע מכמות הנפט הגדולה שאוחסנה במקטע? האם היו בשטח די צוותי עבודה ומעקב, והאם צוותי התגובה אוישו, צוידו ופעלו כנדרש?

המשטרה הירוקה שבמשרד להגנת הסביבה אמנם פתחה בחקירה בניסיון להשיב על שאלות אלה, ואולם ברקע צפה עדיין השאלה אילו לקחים הופקו משתי דליפות הדלק הסילוני ב-2011, ומה עלה בגורלה של החקירה הפלילית שנפתחה בגינן - ותוצאותיה לא נודעו עד היום.

חברת קצא"א נמסר בתגובה: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. מקור

נזק אקולוגי

באזור השמורה המזוהם נמצאו בעלי חיים קטנים שנפגעו ובהם פרטים של ישימונית תמנע, מין של שממית הנמצא בסכנת הכחדה. עם זאת, טרם ניצפו בעלי חיים גדולים כגון צבאים שנפגעו מהזיהום. רוב הזמן שמרה אוכלוסיית צבאי הנגב בשמורה המונה 250 פרטים מרחק ממוקדי הזיהום, וגם עופות לא התקרבו כמעט אל שלוליות הנפט. עדיין לא ברור מה מידת הפגיעה בעצי השיטים בשמורה שחלקם נחשף לזיהום הנפט. עצים אלו מקיימים חלק משמעותי משרשרת המזון של בעלי החיים בשמורה, ופגיעה בהם יכולה להוות איום ממשי על עתיד חלק ממיני בעלי החיים במקום. מקור

זיהום קודם בשמורה, ב-1975

במהלך פעולות הניקוי בימים האחרונים גילו אנשי הרשות שכבת קרקע מזוהמת בנפט, בעומק דומה לזה שאליו הגיע הנפט בזיהום הנוכחי. בירור עם אנשי חברת קצא"א וכמה מוותיקי הרשות, העלה כי בשנת 1975 דלפה כמות נפט גדולה אל השמורה והגיעה קרוב לנקודה המרוחקת ביותר שאליו הגיע גם הזיהום הנוכחי. מקור

אירוע דליפה קודם, 2011

דליפת כמיליון ליטר של דלק סילוני בנחל צין.

כתם דלק בנגב: מיליון ליטרים דלפו בנחל צין, וויינט, 07.07.2011
דליפת הנפט בנחל צין: הפינוי ייארך חודשים, נרג', 17.07.2011

קשרי הון-שלטון-בטחון

תקלת הדליפה, חשפה את אופן ההתנהלות של חברת קצא"א, שמהווה מקרה טיפוסי לניהול הקלוקל שמתערבבים בו ניהול של משאבים ציבוריים, בעלי הון, פקידים שעושים לביתם על חשבון הציבור, וכל זה מסתתר מאחורי אצטלה של "ביטחוניזם".

סטטוס פייסבוק של שוקי אורן

פורסם ב-12.09.2014, מובא כאן לגיבוי:

דוד שרן, מינוי לא ראוי יש כאן הבעת דעה אבל יותר מכל יש כאן עדות ממקור ראשון. מי שמכיר אותי יודע שאיני מחפש לפגוע או להכפיש אנשים. דווקא כיוון שכך בחרתי לכתוב באופן ישיר לא להסתתר מאחורי הדלפות או ציטוטים היוצאים מהקשרם. עכשיו שדוד שרן לפי הפרסומים יכנס לעמדת הכח של לשכת רוה"מ הגיע הזמן. את דוד שרן הכרתי עת התמנה לראש מטה שר האוצר הטרי דאז שטייניץ באפריל 2009. הייתי החשב הכללי כשנה וחצי והורגלתי בעבודה אינטנסיבית עם ראש המטה של השר. רוני בר-און שר האוצר הקודם שגם מינה אותי לחשב כללי (אין היכרות מוקדמת) מינה לתפקיד ראש המטה שלו איש מקצוע מעולה שעסק ללא לאות בקידום נושאי המשרד וסנכרון בין-אגפי (מלאכה לא פשוטה במשרד האוצר). לעומת זאת בחר שטייניץ למנות אדם פוליטי לתפקיד חשוב זה ועד מהרה נוכחנו כולנו בשינוי המהותי. הראיה המקצועית נעלמה ואת מקומה תפסה תככנות פוליטית ושימוש ציני בעמדת כוח כדי לקדם אינטרסים אישיים פוליטיים. במשך למעלה משנתיים עבדנו באותו משרד. הנושאים המקצועיים לחלוטין לא עניינו את דוד שרן והוא לא עשה דבר לקדמם. שרן "התלבש" בכל הכוח על כל נושא שקשור לצבירת כוח פוליטי ובראש כמובן המינויים בחברות ממשלתיות. עדות ראשונה- ענבל חברה לביטוח ענבל הינה חברת ביטוח ממשלתית אשר החשב הכללי הוא היו"ר שלה. זו חברה אשר נדרש אישור שר האוצר בלבד למינוי דירקטורים ומנכ"ל. בסוף 2009 הודיע המנכ"ל דאז על פרישתו וכיו"ר הדירקטוריון מיניתי וועדת איתור בהתאם לכללים. דוד שרן מאותו רגע פעל בכל דרך כדי לשלוט בתהליך ולטרפד את ההליך התקין וזאת כדי לפעול למינוי מקורבים. כחלק מלוחמה זו הדליף לעיתונות ידיעות שקריות שאני פועל למינוי מקורבי ודאג לשלוח מכתבים אנונימיים למבקר המדינה. משזה לא צלח בידו נקט במדיניות אגרסיבית יותר. לדירקטוריון ענבל הצטרף במינוי בזק (הרי מספיק אישור שר האוצר) דירקטור חדש איתן פדן שמו. אותו דירקטור היה חבר בוועדת האיתור אשר בחרה את דורון כהן למנהל רשות החברות (לא שיש קשר...). דוד שרן התקשר ישירות לדירקטורים בחברה והנחה אותם שעליהם להצטרף להתנגדות שאיתן פדן יוביל בעת הדיון לאישור המנכ"ל החדש. דוד שרן איים על הדירקטורים שאם לא ישתפו פעולה בטרפוד המינוי הרי שכהונתם לא תוארך. ואכן כאשר וועדת האיתור של הדירקטוריון הציגה בפני הדירקטוריון את מועמדה לאישור קם איתן פדן וניסה בכל דרך לשכנע שלא לקבל את המלצת הוועדה. עיקר ההתייחסות שלו הייתה לידיעות הכוזבות בעיתונות ולפניות האנונימיות למבקר המדינה. אני פניתי מבעוד מועד למבקר המדינה וקיבלתי "אישור" לתקינות ההליך ובסופו של דבר המינוי אושר בתמיכת כל הדירקטורים למעט אחד. שרן עמד בהבטחתו לדירקטורים הסוררים והם נענשו בכך שפעלו באופן ישר ותקין, כהונתם לא הוארכה. עדות שניה- אשרא חברה לביטוח סיכוני סחר חוץ בשנת 2009 דירקטוריון חברת אשרא הכפופה לשר התמ"ת מינה וועדת איתור מנכ"ל לחברה. חברה זו תלויה מאד בחשב הכללי הואיל וכל הערבויות שהחברה מעמידה לתמיכה ביצוא הישראלי מגובות בערבות מדינה אותה מוציא החשב הכללי. החשב הכללי מאשר כל הוצאה של ביטוח ספציפי ע"י החברה אך אין לו נגיעה לדירקטוריון החברה והואיל שכך אין נציגי אוצר בדירקטוריון והחשב הכללי לא היה חלק מהליך האיתור. יו"ר החברה דיווח לי על פעילות וועדת האיתור והמלצותיה. וועדת האיתור בחרה בצביקה חלמיש שהיה עד אותה עת נציג האוצר בניו יורק ולפני כן סגן החשב הכללי. מועמד אחר היה מר איתן פדן (מצלצל?). דוד שרן הפעיל לחצים כבדים למינויו של איתן פדן תוך שימוש בדורון כהן מנהל רשות החברות דאז אשר איתן פדן היה חבר בוועדה שבחרה אותו. גם כאן זה לא הצליח.

סיפור קצצ"א- סידורי עבודה בלי צינונים

חברת קצא"א הינה חברה של המדינה אך אינה חברה ממשלתית הכפופה לחוק החברות הממשלתיות. היא נהנית מחסיון רב בכל הקשור להתנהלות בה. (מאד נוח לכולם ולחלוטין חסר כל צידוק). השר הממנה דירקטורים בקצא"א הוא שר האוצר. בעת כהונתי כחשב כללי היו נסיונות רבים של שרן למעורבות בחברה אותם הדפתי. מייד לאחר פרישתי מהממשלה מונו לחברה מספר דירקטורים חדשים ובהם איתן פדן (עכשיו זה לא רק מצלצל אלא יש סירנה עם אורות מהבהבים). זו חברה שאינה נתונה לכל פיקוח. יש אמנם דוחות של מבקר המדינה אבל דוחות אלו חסויים כך שהם לא באמת מעניינים מישהו. בינואר 2013 אחרי שהיה ברור ששטייניץ כנראה כבר לא יהיה שר אוצר והיה צריך לדאוג במהירות לדוד שרן (ויתר על פריימריס בליכוד וכשל במינוי כקונסול בניו-יורק) החליט דירקטוריון קצצ"א על מינויו של שרן כמזכיר החברה. מקריאה בעיתונים דוד שרן ביקש קיצור רב בתקופת הצינון ואף קיבל וזאת למרות שהיה מעורב באופן אישי במינוים בחברה (כולל נשיא) וכן בדיונים שונים בקשר עם נושאים שונים הקשורים בחברה אצל שר האוצר. מקריאה בעתונים למדתי שדרקטורים הקשורים אליו לא השתתפו בבחירה. יחד עם זה כיוון שהחברה אינה מחויבת בשקיפות אין מידע לגבי הליך הבחירה ותקינותו. אז זו העדות שלי. חלק קטן מהדברים הועברו בזמן אמת למבקר המדינה. הדברים בלי ספק חמורים ונוגעים ישירות לאדם אולם זו האמת ויש מקום לה בציבור. מקור