דמוקרטיה השתתפותית ברשות מקומית בישראל / הרצאה ומעגל שיח עם טל ירון, 23/6/2014

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זהו דף הקשור לאמנות המנהיגות ההשתתפותית. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

זהו דף הקשור לדמוקרטיה ישירה. דפים נוספים הקשורים לנושא ניתן למצא כאן.

(תוקצר/סוכם ע"י ברוך אורן)

עבדתי עם ד"ר רון דביר. מכון לכחינוך דמוקרטי מכרז עתיד. ברעננה.

למה קשה לשתף ציבור? קב אזרחים אמרו רוצים גינה קהילתית. השציבו בנאדם שיעזור לקהילה - אבל כשהחליטו לעשות את זה אז הגיע תושב לראש העיר ואמר - אני לא רוצה גינה קהילתית ליד הבית. העירייה רצתה לעשות טוב אבל כשזה בין האגפים זה נעצר. העירייה לא יודעת לעבוד.

עיריית רעננה נתקלת בהרבה בעיות כאלו כשתושבים באים עם יוזמה.

אנחנו רוצי םשאנשים יהיו שותפים, שיהיה להם ממשק עם השלטון.

מדוע קשה לשתף תושבים במערכת בירוקרטית? בשביל זה נדרשה העבודה של טל ירון. קיבלתי שת"פ עם המנכלים וחדר עם שולחן. אבל קיבלתי "כאפות" וזה בגלל שזה עולם אחר וצריך להכיר את החוקים שלו. כי בלי החוקים הללו אי אפשר לשנות וזה חוקים שצריך להבין את ההיגיון בשיגעון

games at work mauricio goldstein philip read, parkinson's law (c. northcote parkinson's)

יש חוק - ממשל תמיד יגדל. יש לו תימוכין מדעיים. החלקאות ירדה ב80 אחוז והמשרד החלקאות גדל ב-80 אחוז.

דוגמאת אבן הראשה - keystone - כל לחץ האבנים יושב עליו. המנכל זה תפקידו.

1בארגונים כאלו יש מנהלים אמפיציוזיים לא פחות. יש בולדוזרים בכל מקום. רוצים שינוי ודברים טובים ברעננה.
2קידום אישי הוא 7-10 שנים לפקיד. בצהל כל שנתיים מקדמים וזה משחרר את הלחץ הזה.
3דבר שני - בממשל אין שורה תחתונה. אף אחד לא יודע לספור האם אתםם טובים או לא טובים. המיצב הוא לא אינדיקציה. יש בעיית מדדים. ולכן הדרך הכי טובה להגיד שאתה טוב היא להראות טוב. ללקק לבוס. אולי לא ללקק, אבל שהבוס יחשוב שאתה טוב. רק כמה אתה נראה טוב.
4ככל שאתה יותר טוב אז מקבל יותר עומס

המלחמה היא על זמן המנכל. וכששני מנהלי אגפים נחלמים על זמן מנכל אז החיתוכים בין 2 אגפים הם מאבק קריסתי ולשם תמיד התושבים נדחקים.

זוטרים חוששים. כל הפקידים מפחדים ממי שמעליהם. כי למעלה יש המון תככים ומה שתציעו עשוי לפגוע בתככים. ולכן כשמגיגים

למשל נוער בסיכוי:

וברגע שזה צריך לעבוד ביניהם זה פשוט נגמר, לא מתקדם. מקבלים הגדרות מראש העיר - מגדירים שזו שנת בחירות אז אל תעבדו עם תושבים. כי זה ייחשב כגימיק בחירות. קחו זוטרים במקום עובדים. בלבנון פחות מפחיד. וראש העיר מבקש שכל המיזמים יהיו חוצי ארגון.

העיר salford ניסתה לבחון איך לעשות שותפויות בין אגפים. בבריטניה. המציאה מסמך כזה על שותפויות בין אגפים. effectice partnerships - כללי סלפורד:

1. כל השותפים ביחד יוצרים את היוזמה. כדי שירגישו שזה פרויקט שלהם. כי אין מנכל שילחץ. כולם ביחד צריכים ליצור תמונת עתיד.
2. בנו מנגנון ניהול ברור עם תפקידים ברורים וחוקים ברורים. תעשו את זה ביחד.
3. הגדירו ודבררו את ערכי השותפות. כדי לחסוך את השאילתות על הערכים בין כל השותפים. לחסוך את הפחד מהשיפוט הערכי. יוצר גמישות
4. קבלו החלטות שקופות, נהלו סיכוינם בצורה שקופה. כי כשזה לא שקוף אז מקדם קליקות.
5. פתחו יכולות וידע הדרושים לניהול שיתוףי אפקטיבי. גם פערי ידע ניהולי מנתב בפועל את העומס למנהל הטוב יותר. אז תנו כלים.
6. פנו אללל כל השותפים כשוויםוהפכו את השותפות למשמעותית. זה התשלום לפרויקט משמעותי הוא תקציב. ואת זה עושים על ידי העלאת אנשים לפגוש את ראש העיר. זה החשיפה.

החומרים של סלפרוד מ2011 ואז נעצרו. הבעיה - איך לעבוד ביחד. רוצים לקבל החלטות ביחד כל הזמן. הם לא עונים לטלפון. אבל הכללים בפועל עזרו מאוד עם העירייה.

תהליך קבלת החלטות מתפזר -מתכנס. - תקהמ"מ. מי שכותב על זה זה קנר kaner - facilitator ugide to participatiry decsigion making. מתחילים בשאלות. ממשיכים לאיזור התהיות ומשם לאיזור ההתכנסות.

סה"כ התהליך יכול לקחת שעתיים ופחות, תלוי כמה הקבוצה משופשפת.

לחישות אחוריות - אם מישהו פיספס בפגישה - אז נטפל בזה בפגישה הבאה בעוד שבועיים. מוגדר מראש שנפגשים כל שובעיים

כמה אנשים? ככל שעולים בכמות האנשים הזמן מתמשך. ראיתי 30 איש בשעתיים וחצי ומעבר לזה לא ראיתי.

קליטת יזם. יש לו חזון אבל לא יודע להניע תהליכים.

1קליטה -בודקים האם היוזמה מתאימה למרכז עתיד ו
2חזון - אם מתאים אז עכשיו תבנה חזון.
3ניתוח שותפים (ניתוח בעלי עניין)
4חזון שותפים

וגם לפעמים ביוזמה שלך יש אגף שלא יודע לשתף פעולה. והם מהר מאוד יפילו את הפרויקט אם תנסו לשתפ איתם. דוגמא - הבנו שיש בעיות שיתוף - ובאמת בנקודה הכי קריטית המנהלת טענה שאנחנו לא מספיק מקצועיים כדי להתקדם. ככל שהארגון מתפתח זה פחות יקרה. מסלול בכירים - חזון התייעצות עדכון. תהליך כפול של סינכרון מומחים בבוקר וסנכרון ציבור בערב.

יש מתודה איך לבנות תמונת עתיד שותפים ביחד. תכלול ורושמים.

מנהל פרויקט. למדנו על בשרינו. לא יצאנו עם זה אבל בדיעבד... אחרי שעשינו שיתוף ציבור צריך להיות מנהל פרויקט. שהוא הרבה פעמים גם לא היזם. כי לא תמיד הוא יודע לנהל. בד"כ צעירים. 3-5 שנים בארגון. צל אנשים שמתאימים לשתפ. וגם צריכים הכשרה לזה. וגם לקבל זמן עבודה לעשות את זה.

פרויקט כזה נראה במתכונת גרף בועות מתקדם (לא גאנט) וגם טבלאות.

עוד חשוב - עניין אנשי התכלית doers. חותכים לביצוע. ולכן צריך את אנשי השיתוף שנהנים בשיחה .לא לחבר אותם ביחד. זה לא ייגמר טוב.

אחרי שהיזם אמר והקבוצת מומחים אישרה - הולכים לחצי שנה שנה פיילוט ואז תקצוב עירוני ועפים על זה.

3 יוזמות שהגיעו מלמטה. באמצעות מפגש של ראשי מדורים ומחלקות. מתוך העירייה. טבע בעיר - תכנון שבילים ואיזורי טבע - התחיל ע"י גנן. התייעלות אקולוגית באמצעות חכמת העובדים. שילוב עולים הכוונה תעסוקתית ל40+

יש גם מרכזי עתיד שפועלים מחוץ למנגנון העירייה. פועלים בקבלנות חוץ.


מרכז כזה עלה הרבה יותר ממאות אלפי שקלים. רק עירייה יכול הלקחת אחריות עלזה.

באתי כמומחה בפרקטיקות דיון. סבלתי מאוד. הייתי הרה יותר צעיר ויפה לפני זה. שנה קשה. נדרשות 3 שנים כדי להבין איך המערכת עובדת. כאן ניסיתי לדחוף והייתה לי עזרה. העובדים קיבלו אותי מקסים . ועזרו לי לזהות את אלו שיעשו לי בעיות, הלחישות באוזן זה הדבר הכי חשוב.

מתוך יום כף של בואו ניזום רעיונות. הפנינג יוזמה. היו 30 רעיונות 10 טובים ו-3 שרדו.

לאורך הדרך אנשים אמרו לי לחשו לי אל תתקרב לX הוא מושחת. אבל אם יש שחיתות אז יהיה יותר קשה. אבל אני הולך על הפירות הנמוכים, איפה שקל לשתף ואח כנראה


אני דוגל באסטרטגיה של הפוצי מוצי. התושבים גם ניהלו מאבקים. כמובן איפה שהעירייה נתקעת אין מה לעשות.

ראש העיר - אמר יש לכם 100 אלף שח לכל פרויקט ממני. אבל לא הגיע לכלל ניסוי מימוש. לגבי תושבים - ככל שהגיל עולה ויותר פנוים מתושבים - אז יותר יש זמן לזה. התאמצו לעשות כי זה כיף לעשות משהו שאתה יוזמם. אבל אמרו לי כל הזמן שחייבים לשלם להם בפגישות עם המנכל. וגם באתונה שילמו לאנשים חצי יום עבודה שיבואו להצביע.

מעגל שיח

רון - יישוב קונפליקטים בצורה דמוקרטית.

בתאל שכול - מתכננת ערים עם התמחות בשיתוף ציבור. הרבה שנים בחול. בהודו גם בניית חזון. תכנון עירוני מוכרב של שנתיים.

רון - תכנון של מערכות חדשנות ומרכזי עתיד בארץ ובעולם. עכשיו בטורקיה.

ארז - ממוצא יווני ודמוקטריה ישירה מרגש. מסלוניקי.

נחום - קיירת אונו. דמוקרטיה ישירה השתתפותית. מאוד פעיל בקריית אונו וחווינו דמוקרטורה - לקואליציה יש רוב מוחץ והיא יכולה להעביר כל החלטה שהיא רוצה גם שסותרים את חוקי הפיזיקה והדרך היחידה להתמודד היא להאיר את מה שקורה במרתפים ובהצבעות. כי בניגוד למה שקורה בשלטון ששם יש 3 עיתונאים וארגונים חברתיים על כל חברי כנסת, בישיבות המועצה כלום לא מתפרסם ועוברות החלטות באופן אוטומטי לחלוטין.

וסי יעלי -גמלאי ומגיע מתוך ענייני דמוק' ישירה וקבלת החלטות של האדם הבודד.

ברוך 'ההומו' אורן. סקרן לגבי שינוי שיטת שלטון לדמוקרטיה ישירה וגם ייעוץ לארגונים בכך.

יונתן -יזם טכנולוגי. מקים סטרטאפים. גם אדריכל ומסטרנט בנושא תיאוריות ידע מבניות. וגם דמוקרטיה ושחיתות ומבני כח. המאסטר - קוד פתוח באדריכלות. והתנהלות שלטונית באמצעות תיאוריות מבניות של ידע. מרכסיזם.

הדר שקד - ניהול רפואי.

איתן ירון - מתעניין בטל 40 שנים - אבא שלו.

חגית ירון אשתו של טל. רואה אותו הרבה יושב מקליד.. באתי לשמוע.

אבי אלי . עובד בIBM מחקר. מטעם עניין שבמסגרת העבודה הייתי מעורב בפרויקטים של שיתוף, ממשל פתוח, שיתוף מידע. הייתי חלק בפרויקט הנגשת מידע באיחוד האירופאי, לייעץ לעיריית הלסינקי.תושב רמות מנשה מא.. מגידו. מתעניין מה זה אומר שיתוף ציבור למא. קטנה.

איה שושן. ארגון אסיפות עםדמוקרטיות במחאה. תהליכי קבהח בקבוצות גדולות.

גור. מורה בחולון. פגשתי ב2007 שותף להתנסות דמוקרטיה רדיקלית לא פורמלית - בשביתת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים. נוצרה הזדמנות פז כי לא הייתה אגודה. אז הייתה התארגנות מאוד רדיקלית מהשטח. וכמה פעולות היו מעניינות ומשם גם הקמנו אגודה.. התאהבתי מאז לומד. וגם בעבודה מנסה לעשות שיתוף ציבור בכיתה.

רון קונפליקטים - לאזרחים צריכה להיות יכולת למעורבות, בלי הצורך בכל הknoledge וה-expertise הנדרשים. וזה תפקיד של המנגנון הציבורי לממש. אבל איך נדאג שההחלטה תייצג את הציבור ולא את הנבחרים?

יש תפקיד לתושבים להכריח את העירייה לקדם את היוזמה הזו. שהעירייה תבין שאין לה ברירה אלא לשתף.

כללי המשחק - המתכנס מתפזר אומר- בוא נחשוב על הכל ואז נתכנס. אבל כשיש כאוס אי אפשר לקבל החלטות.

רון קונפליקט - בסוף צריך לקבל החלטה על מדיניות. אבל את ההחלטה על מדיניות יכולה להישאר בכלים הדליברטיביים.


שאלות לקראת כנס.

בתאל - מטריד המס שפתיים אומרים שרק עושים ולא עושים. ואיך ליצור כח פוליטי לדליברציה.

טל ירון - כאנשי דליברציה צריך לחשוב איך לתת משהו לאנשים שמשתתפים בתהליך.

רון תכנון - איך מסירים פחד. למשל במכז עתיד אמרו בחול - יש לכם רישיון לשבש. מצפים ממכם לשבש את הסטטוס קוו. ברעננה התרבות הארגונית אסרה על זה.

שותפות סביב הכאוס הזה שאנחנו מדברים עליו. סביב הרישיון לשיבוש. בגדול איך מייצרים אמונה בבני אדם.

טל - יש 300 יוזמות מחאה, השאלה איך לאחד אותם סביב אירוע או קמפיין ספציפי.

נחום - איך תופסים את אותם 100,000 איש שיקדמו את הדברים ויצרו פחד נגדי שיעזור לנקות את האורוות.

אלון - לחפש איך אפשר לעשות שתפ שהרשות נעזרת באנשים. משך הרבה שנים ניסיתי לנתח פעולה של ארגון וכמה זה קשה להזיז באמת. איך מייצרים מכניזם שהאזרחים יוכלו לעזור למי שנבחר.

היזם -פיקציה. כי הציבור גדל בועדות התכנון ששם השיתוף הוא התנגדויות. האם התושבים רצו פה מגדל ליד הוילה? זה מה שצריך לשתף ציבור. זה לא שיתוף ציבור כי זה יזם שמנסה להראות כמה העירייה מסוגלת לקדם או תוקעת פרויקטים. ולממשל אין שום אינטרס לקדם שיתוף ציבור. כל מיני פרויקטים של ערים חכמות. זה לא תושבים חכמים עם ממשל עם יותר ידע שיש לו יותר לגיטימציה לקבל ידע כדי שלא תתווכחו איתו. אם לאזרחים יש ידע אז יכולים לפקפק על לגיטימיציהת השלטון לקבל החלטות. בTLV יש 110 מגדלים חדשים שאושרו ושהולכים להיבנות. קרוב לפרויקט תבא פתוחה. עוד 60 מתוכם טרם נבנו. המפתח הוא תשתית של ידע ושקיפות. היום בועדות אין לאנשים אחריות אישית לא רשום מי מצביע למה וגם לא מזמנים את המתנגדים לדיונים. וגם אין שם חוק.

טל - מפקס: השאלה היא בכינוס - מה אנחנו עושים?

היזם - מה שעושים בסדנה זה טוב. יש מודל אופטיק שיושם באיחוד האירופי. לחיאני מתכנן מגדלים של 50-60 קומות במרכז בת ים. הרעיון של המודל הוא מודל מתמטי לקבהח לגבי מדיניות. יש 200 רעיונות מתוכם לבחור את הכי ישימים ושיש להם הכי הרבה סינרגיה. מודל שנעשה בתחבורה ויישמתי את זה באפליקצית crowd sourcing ואחכ באמצעות שאלות קטנות כמו מה יותר ישים שבילי אופניים או גני ילדים במשרדים. יונתן דורטהיימר. dorthaimer . מנסה למצא קשרים שהם סינרגטיים. ומייצרת את הפתרונות הכי טובים.

מספקת גם שקיפות בהצבעות על מרכיבי הרעיונות. 

אבי אלי - מה גורם בסופו של דבר לאנשים להרגיש מאושרים שבעי רצון? השקיפות של ההחלטות זה פרמטר חשוב. בעיריית ירושלים למשל לקחו מדדים שונים לבתי ספר לפי מגזרים. וגם חשוב איך למנוע הטיה למגזרים מסויימים. לא להעדיף את אלו שצועקים יותר. המון פרויקטים מסביב לעולם זה נורא משתנה.


ברוך אורן - איך מייצרים תקוה באנשים? שבאמת יש סיכוי לשינוי? שכדאי להם להשקיע זמן? איך יוצרים תגמול למי שמעורב? כלומר, איך יוצרים לאנשים פנאי להיות מעורבים?

טל ירון - זו כמובן שאלת מיליון הדולאר.. בתנך - העם אמר - זקני העיר בכניסה לעיר ישבו ודיברו. אז היה להם פנאי.

איה - ברמה האישית מנסה ללמוד, עושה על זה דוקטורט.

אני מאוד חושבת שצריך להיות קשר הדוק בין ההחלטות לביצוע. אלו לא דברים נפרדים בעיניי. כי אלוהים הוא בפרטים הקטנים ובתהליך הביצוע קורות הרבה מאוד החלטות. יש דיון ארוך על מה זו אסיפה ומה היא צריכה להיות ואצלי הקשר בין הקבהח והביצוע זה הכח של הדבר הזה. וזה הקשר שאני מחפשת.

הביקורת - שהדברים נשארו בסמכותו של ראש העיר. וכשהפרויקט קורה בתוך העירייה זה ברור שזה ילך לפי שרביט ראש העיר. דברים כאלו יכולים לקרות במסגרות שהן אוטונומיה, עצמאות, שלא מוטמעות בתוך העירייה. אולי בשיתוף העירייה אבל לא בתוך. ואז השאלה איך אתה מייצר תחושה של אפקטיביות. וגם שתצטרך לצאת למאבק על חלק מהדברים. ומהניסיון שלנו הקצר בתל אביב של ארגון תושבים, זה מאוד מאוד קשה. או שנוצר מצג שווא של אפקטיביות שלא ניתן להבטיח אותה או שאתה כנה לגמרי ואז בוא נראה ביחד מה נצליח לעשות ואז זה גורם לאנשים לפרוש. איך במסגרות האוטונומיות האלו, שומרים על הרגשת אפקטיביות?

טל - בשכונות יש אפשרות להביא קהילה לתכלס.

גור - כל פעולה פוליטית היא פעולה שיש לה אפקט חינוכי, כי משפיעה על איך שהאדם תופס את עצמו ואת היחסים שלו עם העולם. ולכן להסתכל על הפעולות ברמת המגנגון והחוק איך זה משפיע על הציבור. איזה אפקט חינוכי יש לזה. ורעננה זו פיקציה עד כמה הציבור מעורב בדברים משמעותיים או שהוא מרגיש שהוא מעורב בדברים שלטוניים. זה יחנך שהציבור יכול להשפיע. וגם במנגנון עצמו, החדרת תרבות של שתפ ורצון כן לחפש קשר עם התושבים במובנים הללו החינוכיים חשוב לחפש את הדברים הללו. ומה שמעניין אותי, כמי שהתנסה ומתנסה במנגנונים של בניית מנגנונים וגם ברמה של בניית קהילה, זה

א. איך יוצרים מנגנונים שמשנים תרבות לטווח ארוך? חוויה של הצלחה לשדר את המסרים לעומק

ב. ומלמטה מנושא הקהילות - איך מנחים דיון, איך מנחים קהילה. כי התפקיד של המנחה הוא התפקיד החינוכי המשמעותי. כי הוא אחראי שהתהליך ישאיר את האנשים עם הלקחים המשמעותיים. איך מנחים ואיך מפיצים את הידע של ההכשרה. קהילה שיש בה הרבה מאוד שתפנים מומחים - זו קהילה שמסקרנת אותי.

טל - ברגע שהאנשים יהיו שתפנים מעצמם, העירייה תהיה חייבת לשתף פעולה


לשלוח לגור דברים על AOPL ספטמבר וגם על COP


שיחה עם עידו עברי אחרי המפגש

במקרה של תקציב פתוח יש חוק. ואז נכנסה הסדנא ואנחנו נעזור. לא היה פשוט. ואז גם המכון הישראלי לדמוקרטיה וגם גוגל. המכון העמיד לרשות הפרויקט 2 רו"ח מרשויות מקומיות. ויחד התאימו לצריכים של הרשויות המקומיות. כי כל רשות כותבת אחרת. עכשיו סיפר פול שיש גרסה חדשה. גוגל רצו ידידותי למשתמש האזרח "סבתא שלך". כרגע זה דורש הרבה עבודה ידנית ובדיקה. labor intensive.

שאלה האם רשות מקומית גם מחוייבת לחשוף נתונים.כן, היא מחוייבת. אפשר לבקש מהם ואפשר ישירות להגיש בקשת חופש המידע, לבד עולה 100 ש"ח בערך עם עמותה 20 ש"ח ודרך הסדנא אפשר להגיש באינטרנט בחינם.

ראש הפרויקט - עידו עברי.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים