הגלובליזציה של הבעלות

מתוך שקוף באוהל
גרסה מתאריך 15:52, 24 ביולי 2014 מאת Gerard (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר מאת ניצן וביכלר

זהו הפרק השלישי של המאמר Cheap wars, המקור באתר המחברים, אנגלית.


בבסיס העליה והנפילה של הקיינסיאניזם הצבאי היה ההיפוך התקופתי של הטבע המרחבי של הבעלות - פניית-פרסה מה-דה-גלובליזציה הדרגתית של החצי הראשון של המאה ה-20, אל גלובליזציה מסיבית בחצי השני.

תוכן עניינים

[עריכה] הון לאומי

עד שנות ה-50, הבעלות על ההון, בארה"ב ובשאר העולם, היתה נתונה במסגרות הלאומיות. העקבות הסטטיסטיות של תהליך הן ברורות. ב-1900, שיעור הנכסים המוחזקים בחו"ל ביחס לתל"ג העולמי היתה 19%. אך בעקבות המהומה של שתי מלחמות העולם, מיתון, דחיקת הייצור המקומי ע"י היבוא ושליטה על ההון, גבו את מחירם. קשרי בעלות זרה נשברו או הוקפאו, ושיעור הנכסים בבעלות זרה ביחס לתל"ג העולמי צנח בעקביות, עד לרמה של בקושי 6% ב-1960. בסוף התהליך, הצבר ההון התנהל ברובו בתוך הגבולות הלאומיים.

[עריכה] שבירת המעטפת הלאומית

הדעיכה הזו הסתיימה בתחילת שנות ה-70. ההון הצליח לשבור את המעטפת הלאומית והנאו-ליברליזם והדרגולציה (הפחתת הפיקוח) צברו תאוצה, הבעלות הזרה היתה בעליה. שיעור הנכסים המוחזקים בחו"ל ביחס לתל"ג עלה באופן אקספוננציאלי, מוכפל כל עשור: הוא עלה ל-25% ב-1980, טיפס ל-50% ב-1990, והגיע ל-90 ב-2000.


השפעת המהפך הזה על הרווח היה דרמטי. חברות מארה"ב כעת מקבלות בקושי שליש מההכנסותיהן מהשלוחות שלהן בחו"ל, עד ל-5% בשנות ה-50 - גידול פי 6.

[עריכה] שינוי מבנה הכוח של הקפיטליזם

ההיפוך הזה בתבנית הגלובלית של הבעלות שינה באופן מהותי את מבנה הכוח והמוסדות של הקפיטליזם. עם הון שנקנה ונמכר בקנה-מידה עולמי, ורווחים מעסקים מחוץ למדינה, הצבר ההון נסמך פחות ופחות על מכירות במדינת-האם. עם פחות הדגשה על הפעילות המקומית, מדיניות קיינסיאנית איבדה את האטרקטיביות שלה. ועם דעיכה זו, כך גם ההסדרים בין העסקים לכוח העבודה/שכירים החל להישחק/לדעוך.

[עריכה] סוף עידן מרידות העובדים

מדינת הרווחה, נתפסה כסוללת מגן בפני הקומוניזם, הפכה לנטל. כוח העבודה כבר לא היה בסכנת התמרדות - בעיקר עם מישרות שהועברו ל"שווקים המתעוררים" ועם ירידה בכמות חברי האיגודים המקצועיים. יתרה מכך, קפיטליסטים לא חוששים יותר ממיתון. להיפך, הם לעיתים מעודדים אותו כאמצעי להטיל משמעת בעובדים, לצמצם/לקצץ את השכר ולבטל את זכויות העובדים שהושגו במאבקים קשים.

[עריכה] קריסת בריה"מ

מדינת המלחמה ספגה עוד לחץ. נקודת המפנה היתה קריסת בריה"מ. כאשר נותרה רק מעצמת-על אחת בזירה, כבר אין יותר הצדקה לתקציבים צבאיים מנופחים. בשנות ה-90, ההוצאות הצבאיות מסביב לעולם צללו באופן חד, מאבדים כשליש לעומת שיא כל הזמנים שלהם בשנות ה-80. כפי שאיור מס' 1 מראה, הוצאות על חימוש בארה"ב, הבזבזנית הגדולה בעולם, נפלה לממוצע של 4.5% מהתל"ג במחצית הראשונה של שנות ה-200, מ-7% בשנות ה-80.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים