הישגי המחאה החברתית

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

[ המחאה החברתית] ...כאן יהיה משפט שמספר מה זה המחאה החברתית.

הישגיה של המחאה החברתית מתחלקים כמו כל דבר בחיים ל-3. הישגים ברמה המיידית, הישגים ארוכי טווח והישגי-על, שהם השפעות שמשנות את הסביבה בה כל המערכות פועלות.

תוכן עניינים

הישגי המחאה המידיים

2013

יוסי דורפמן (2013), "שלושה שבועות וחצי מאז תחילת השלב הנוכחי במאבק על השארת הגז בישראל". פוסט עם תמונה בפייסבוק, 26/5/2013. נדלה בו ביום
"שבועות וחצי מאז תחילת השלב הנוכחי במאבק על השארת הגז בישראל:
"התקשורת שהתעלמה, הפוליטיקאים שניסו להתעלם, הטייקוני שניסו להעלים - כל אלה לא יכולים מול זעם ציבורי אמיתי וצודק שמובע ברשתות החברתיות.
"הפוליטיקאים והטייקונים שחשבו שניתן להעביר בהסתר לתשובה ונובל אנרג'י את הגז כדי שימכרו אותו בחו"ל, במקום להשקיע אותו בארץ, הופתעו מעוצמת הכוח האזרחי שהם עומדים מולו.
"הציבור בשנת 2013 דורש להיות שותף לדיונים שנוגעים להווה ולעתיד שלו, ולא יסכים לעסקאות אפלות בהן אנשי ממשל מושחתים דואגים לבעלי ההון ולא לציבור הרחב שאליו הם אמורים להיות מחויבים.
"הישגי מאבק הגז בינתיים, בפעילות אזרחית ממוקדת וחכמה שיורדת מהרשתות החברתיות לשטח; בלימוד נושא המאבק ע"י הפעילים (ההולכים ומתרבים) אשר מגלים בו ידע רחב יותר מנבחרי הציבור שאמורים לקבל את ההחלטה; בהתקפלות הממשלה מול הדרישה לחשוף את הפרוטוקולים החסויים של ועדת צמח שהמליצה לתת לטייקונים לייצא 53% מהגז של כולנו; בהודעה המודלפת ממשרדו של שר האנרגיה סילבן שלום שהאחוזים ירדו ל-40% (אחרי שטענו שוועדת צמח היתה "ועדה מקצועית מצוינת"); בהבנה של האזרחים וחלק מכלי התקשורת שגם המספר 40% מהווה "שקשוקה" שבה מעבירים לבעלי ההון משאב טבע ללא דיון ציבורי; בדיון הציבורי שנפתח על הכוונה לאפשר לטייקונים למכור את הגז בחו"ל - כל אלה הישגים טקטיים בדרך."

הישגי המחאה לאחר שנה or so - 2013

מאבקים בשנת 2013 שראו הישגים

אבל ההישג הגדול ביותר שלכם הוא במה שיצרתם. נוצרה כאן קבוצה קטלנית. רבת עוצמה. מלאה בידע ואומץ. בניגוד לאמונה הרווחת, מהפכות אינן פורצות או מתרחשות. הן נוצרות לאט. כאשר אוסף של תובנות חובר לקבוצה של קשרים חברתיים. זה תהליך ארוך. (בסקירה של מאתיים השנים האחרונות. נראה שאנחנו מדברים על עשר שנים בממוצע.) הוא קורה עכשיו. הוא קורה אתנו. אז קומו. נערו את האבק. הארץ הזו היא שלנו. עלינו להמשיך בדרך הארוכה. במאבק הזה ובמאבקים אחרים.

הישגים ארוכי טווח של המחאה

הישגי-על של המחאה

מתוך קשתי, אור (14/7/2012), "שנה למחאה החברתית: ציון לא מספיק ליישום דו"ח טרכטנברג", אתר "הארץ"
הישגי המחאה של הקיץ הקודם גדולים, וטעות היא לזלזל בהם. אפשר להתחיל בניתוח הסיסמה ‘העם דורש צדק חברתי'. "יש בסיסמה הזו משהו חדש, מעורר", היא מסבירה, "העם הביע דרישה - ולא קבוצה סקטוריאלית כזו או אחרת. פירושו של צדק חברתי הוא נתח גדול יותר במשאבים, לצד סולידריות וערכים שלא דיברו עליהם הרבה זמן. הרי אחת הסיבות למחאה היתה העובדה שאנשים התעשרו כאן בזכות משאבים השייכים לכלל הציבור, ובזכות מיסוי בעייתי שהטיב בעיקר עם העשירונים העליונים".
"ההישגים של מכונני המחאה יזכו להערכה רק בפרספקטיבה של שנים, אבל כבר כעת ברור שהם הצליחו לשנות את התודעה ואת השיח הציבוריים. כל השנים שלט כאן השיח הביטחוני. היום יש כבר שיח אחר, והפוליטיקאים יודעים שלעניין החברתי יהיה משקל רב בסיכוייהם להיבחר לכנסת הבאה. המחאה גם השפיעה מאוד על עולם העסקים: פעם החברות עשו כל מה שהן רוצות, עכשיו הן יודעות שיש מי שבודק את ההחלטות שלהן. הידיעה הזו הפכה להיות חלק מהשיקולים כיצד להתנהל. פירמות שלא הקשיבו לציבור שילמו על כך מחיר כבד. מתי היה דבר כזה?"
חברות מסחריות הרוצות לנצל ערכים סביבתיים, תהיינה חייבות ליזום שקיפות מידע וליזום שיח משמעותי עם הציבור, בין אם אלה צרכנים פוטנציאליים ובין אם מחזיקי ענין מסוגים שונים, ובראשם ארגונים אזרחיים. תמה התקופה שבה יח"צ ושיווק לבדם נתנו את הטון.
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה (2013), "ארץ זבת חלב ודבש – ודיבידנדים / גופים עתירי ממון ניצלו את מעמדם וקשריהם לעשיית הון ממשאבי הטבע, תוך כדי חיסכון בשמירה על הסביבה" עיתון הארץ, חדשות - חינוך וחברה, 25.04.2013. נדלה ביום 28/4/2013
"לצד כל אלה ניצב מרכיב נוסף, שהוא חיוני בתהליך השינוי שעובר על היחסים בין המגזר העסקי לבין הסביבה והציבור. בעידן הנוכחי של תקשורת מהירה ופתוחה, ובמיוחד לאחר המחאה של קיץ 2011 שהחזירה מידה רבה של כח לידי הציבור הרחב, אין אפשרות לקדם מהלכים מסוג זה מבלי להיפתח לשיח משמעותי עם הציבור, בין אם אלה צרכנים פוטנציאליים ובין אם מחזיקי ענין מסוגים שונים, ובראשם ארגונים אזרחיים. תמה התקופה שבה יח"צ ושיווק לבדם נתנו את הטון. שקיפות המידע ושיח משמעותי של מחזיקי ענין, החל מהשלבים המוקדמים ולאורך כל הדרך, הם מרכיבים בסיסיים בעידן החדש של יחסי עסקים – חברה אזרחית.
"ההתייחסות של חברות רבות לציבור הרחב כאל צרכנים בלבד היא מיושנת ומוטעית, ואינה לוקחת בחשבון את ההשפעה שיש לו – ולארגונים האזרחיים – על תהליכי קבלת החלטות. האזרחים אמנם אינם רוכשים גז טבעי ישירות מהמאגרים, אבל לקול שלהם יש השפעה על תוואי הכניסה שלו לישראל ועל היקף היצוא המתוכנן. גם פוספטים וחרסית אינם נמכרים בשוק החופשי, אבל לתושבים שליד ביתם רוצים להקים מכרות חדשים יש השפעה על ההחלטה לגביהם.
"כיום יש צורך בשני מהלכים רחבים שיתקיימו במקביל. הראשון הוא התערבות של המדינה בהסדרת העברתם של חלק סביר מהפירות והרווחים המופקים ממשאבי הטבע לטובת כלל הציבור, תוך דאגה גם לזכויותיהם של הדורות הבאים. חשוב להשאיר מקום לתחרות בריאה ולעודד השקעות של יזמים, אך במקום בו שיקולי הרווח עלולים לפגוע בטובת הדורות הבאים או באינטרס הרחב של הציבור - יש לשקול התערבות והסדרה.
"המהלך השני, שצריך לבוא מתוך החברות עצמן ולהתבסס על הבנה עמוקה של השינוי שעבר על מערכת היחסים שלהן עם הציבור, הוא פיתוח מערכת של דיאלוג פתוח ושקוף עם החברה האזרחית והציבור הרחב. יציאה מהסתגרות ומגננה למהלך יזום ורחב של שיח והידברות עם כלל מחזיקי הענין, יכולה להביא מהפך באותה מערכת יחסים ולקדם את המשק והחברה בישראל לעתיד חדש.,

הישגים תרבותיים

ברוך אורן (2013). תגובית בפייסבוק, 28/2/2013
"וגם: איזה כיף זה שהמיינסטרים והאופנתי זה מגפון ועימות פוליטי.. יותר מבחורות ערומות. כבר התקדמנו קצת מאז אביב 2011.."
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים