הכוורת: אופיר מספר על הכנס בהולנד

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו הכוורת - טרנספורמציה של קוביה תלת מימדית לתא משושה, שהוא תא הבסיס בכוורת. המעטפת הסגולה מייצגת את ה-“Purple Reality”: מציאות שמעבר לבחירה בגלולה הכחולה או האדומה של ה"מטריקס", מציאות של יצירת מטריקס חדש של שיתוף, אומץ, חופש ואחווה.

זהו דף הקשור ליוזמת הכוורת. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

אופיר מספר.

היומיים הראשונים של הכנס היו סגורים לטובת מחקרים אקדמיים וחוקרים אקדמיים, וקובעי מדיניות.

היום השני זה היום שבו הגעתי. מארגן הכנס היה פה אתגר ההולנדי. הוא ישן בבית של ערן. ואופיר בא לישון אצלו בבית. הגעתי לכנס לבד ובכניסה אמרו לי - אתה רשום? אמרתי -לא, אני צריך לדבר עם אתגר. וככה אופיר נכנס ליום האקדמאים. והיה סופר משעמם.

הייתי 4 ימים מתוך ה-5. היומיים הראשונים היו לאט, דברים מאוד ברורים. סטטיסטיקות ארוכות ומשעממות. שיחה אחת מעניינת בחורה בגיל שלנו, הולנדית. בחורה שחקרה והסיבה לעניין -שהקימה מסעדה שאתה יכול לשלם בה כמה שאתה רוצה. וזה הופך להיות טרנד. יש גם בארה"ב - carma kitchen - אתה משלם על מי שאחרייך, ואת זו שלך שילם מי שלפנייך. בצרפת - disco soup - מפיקים אירועי ענק מירקות שחקלאים הולכים לזרוק לפח.

עשתה מחקר על הדומה והשונה בין המטבעות. הדבר המרכזי - מה שמשותף לכולם זה שיש להם קושי - על מה להוציא את הכסף. כולם מתלהבים, אבל אז אנשים אומרים "וואו, אין כאן מה לקנות". המטבעות שהצליחו הם אלו שהיזמים שלהם חקרו - מה ירצו אלו שיסתובבו כאן, לרכוש.

ו-85% זה המערכות שמישהו הקים ויש להם יזם.

ולכן השאלה היא כמה מהר יסתובב הכסף במערכת שלך.

השאלה היא כמה עסקאות יש במערכת. כרגע בשפע יש אחת לכמה ימים.

ארחיב על הנושא הזה. כי הבנתי שזה הכי חשוב.

כל הזמן היה לבחור בין 5 או 6 הרצאות כל פעם.

אם אתה לא מצליח למצא על מה יוציאו את הכסף, המטבע שלך לא יעבוד כ"כ טוב.

ביום הראשון, אני הייתי דיי משועמם אז הלכתי לישון.


תוכן עניינים

[עריכה] ישראל והכנס

רוצה כמה הבחנות.

מטבעות קהילתיים זה רעיון שקיים כמה מאות שנים, אבל ב-1929-30 באוסטריה - המטבע וורגל. המשבר הכלכלי באירופה. מומחים שמתעסקים בנושא המליצו לראש העיר להשתמש במטבע שאיננו מגובה בחוב ואיננו הלאומי. והערך שלו הוא באמצעות אמון האנשים בו. תוך 3 שנים הפך למודל מאוד מוצלח. התחילו לבנות שם בריכות שחיה ופארק מים. הבנקים ביקשו מהממשלה להגביל את הדפסת הכסף. הוגבל השימוש בזה ואז התחילה השואה...

ישראל היא שיאנית מארחות הדוברים בנושא מטבעות.

הסצנה בישראל מאוד ערה.

מה ששמתי לב, שהממוצע גילאים בכנס שם הוא 50. וכאן כולם צעירים. ציפיתי שם לממוצע 35. כמעט לא היו שם מתחת לגיל 30.

בעיקר באירופה, בארהב יש גם כמה מערכות. חוצמזה לא היו הרבה אנשים בכנס שסיפרו על אסיה או אפריקה. היו כ-300 אנשים בכנס.

הרעיון היה לעשות 5 ימים, והביאו קובעי מדיניות ואקדמאים כדי שהכנס יהיה רציני. ביום השלישי היו מובילי פאנלים מעניינים, והיומיים האחרונים היו אופן-ספייס. יש משבצות ריקות, כותבים על מה הסשן שלך ומקימים סשן. והיו מלא סדנאות.

אנשים בכל הכנס הזה, בכלל לא מבינים במדיה חברתית. שם לרוב האנשים יש ג'ימייל. כמו הדור שמנהל את הבנק הזמן בירושלים. קצת OFFLINE.

השיחה שנעשה עכשיו היא דיי טכנית. היה לי את הזכות לעשות את השיחה הזו עם חברה שלי כשחזרתי. זה סתם עוד כסף? אז אמרתי לה:

  1. הוא לא נוצר מחוב. הוא נוצר מאמון בין אנשים. לכל מערכת מטבע יש את הדרך ליצור את המטבע שלה.

הסיבה המרכזית שבחרתי לעשות את המפגש הזה היא כדי ללמוד בעצמי. כי הדרך הכי טובה ללמוד זה ללמד.

  1. LETS - local exchange trade system - אני עושה לאילן שיווק ובמקום שהוא יתן לי בחזרה, כל מי שרשום בקהילה יכול לתת לי בחזרה.
    יכול להיות בפלוס 5 שעות ופעם אחת קונה אצלו ופעם אחת אצלה. זה כמו מערכת o-share.
  2. מטבע מגובה FIAT - כמו הבריקסטון פאונד. קונים אותו בכסף הרגיל וגם אפשר לקנות חזרה את הכסף המקורי. פחות אהוב בכנס כי רואים אותו כסוג של מה שממשיך את הכסף שנוצר ע"י חוב.
  3. credit clearing - מטבע רק לעסקים - כמו בשוויץ. עסקים שמנכים אחד לשני את האשראי.

איש שנכנס לעיירה ונותן למלון שטר של 100 יורו, ובעל המלון נותן את זה למי שחייב לו וחייב לו - בזמן הזה ההוא יוצא מהחדר במלון ומבקש את הכסף חזרה - והכסף כבר חזר לבעל המלון והוא יכול להחזיר את זה לאורח.

ההבדל בין LETS לCC הוא שבד"כ LETS מיועד למקצועות משניים ולא למקצוע ראשוני, כי אחרת המדינה כועסת. וCC הוא מבוסס כסף לאומי. שבד"כ מדווח למעמ ולמס הכנסה.

יש 200+ מערכות שקיימות. הגיעו אנשים מ-31 מדינות.

[עריכה] מטבעות של קואופים

בחורה שמשתמשת בלופר מקליטה את עצמה ויוצא לה מוזיקה מוזרה. יש לה רעיון של רשת של קואופים שמניה עולה בה דולאר, והסיבה היא כדי לארגן את השיתוף בין מערכות מטבע קיימות. תאגיד על שיאפשר המרות בין מטבע למטבע. נושא שהעסיק את באי הכנס להמיר בין שפע למטבע מקומי באיטליה. כמו אתר ces - community exchange system.

כמה שהבנתי, הבעיות שמנסים לפתור הן:

  1. הכסף הוא נייטרלי, אפשר לקנות איתו נשק ודברים רעים. עם כסף קהילתי אי אפשר לעשות את זה.


בארץ מדברים הרבה על קהילות שפועלות בלי כסף.

ברנרד המציא את הקטע - שאם הגבול העליון והתחתון בין זכרי לנקבי זה שהזכרי הוא מאוד חשבונאי ורישום, והנקבי הוא מאוד כלכלת-מתנות. והשאיפה היא למצא את הדרך באמצע.

קצת דוגמאות להבדלים בין המערכות.

[עריכה] LETS

(local exchange trade system - מערכת סחר חליפין)

LETS - מקימים אותה, היא מבוססת על מערכת של אחת משלושת הארגונים שנמצאים בהקמה:

הכסף נוצר כתוצאה מחוב של אדם לשני, כשאני עוזר לאופיר אז אופיר חייב לי. זה LETS כי יש דגש על האמון שיש ביני לאופיר, כי זה לא מגובה בערך חיצוני.

כסף - שיטה של חמורבי כדי לאפשר להעביר ערך למישהו ריכוזי.

medium of exchange, unit of account, stored value. מוסיף שחר - גם דרך להגיד תודה.

אתגר - מה שאני זוכר ממה שאמר - נופס באמסטרדם זה מטבע שאפשר לעשות עם כל מיני אנשים. ויש להם כבר מסה קריטית של אנשים אז יש מלא דברים לעשות עם זה.

הבעיה שלהם - שכסף לא זז מספיק.

אפשר לתרום את הכסף בעמותות כדי לתגמל מתנדביםות. אם תתנדב אצלי אני אפרגן לך.

הצליחו לשכנע עסקים מקומיים לתרום - למשל בבית קולנוע שומרים 5 מקומות לבעלי נופס.

עוד משהו - שיש להם DEMORAGE.

DEMORAGE
זה מס על זה שיש לך כסף. כמו אינפלציה. ריבית שלילית. כדי למנוע ממך את הרצון לשמור ערך אצלך. המס הולך לאדמיניסטרציה, וזה מגיע לשיווק ופיתוח אפליקציה.

יש את "השכונה" בארץ - מכירות מבוססות מיקום. גם ב-YAD2. וגם בקואופ תוכנה בתל אביב התחיל לעשות את זה.

יש להם 60,000 איש.

חלק גדול מהLETS קשורים בנושא של צדקה.

nurse minutes - בניו יורק - צדקה של אחיות שמבוססות על ערך עודף של עסקים בקהילה.

אחד הדברים שהעלו שם - כשאתה מקים מטבע מקומי, נסה לערב את הקהילה המקומית כמה שיותר בזה.

האגן - המציא מערכת שלא קשורה בכלל למטבעות. 5 שנים עובד במיזם של לעשות לאנשים סדנאות של יומיים, כדי למפות ביחד איתם את מה החלומות שלהם, מה יש להם להציע. מי אתה, מה יש לך לתת, ואז מעלים את זה לאתר. ואתה לא יכול להכנס לאתר אם לא היית בסדנא. ויש להם 50,000 אנשים באתר הזה. והוא רק בגרמנית.

[עריכה] FIAT-BASED

זה דרך לחזק את הקהילה המקומית. להשאיר את הכסף בשכונה. למשל בריקסטון פאונד.

בריסטול - החליטו שהולכים על המודל. בשני המקרים המועצה היא שהתלהבה מהנושא. שאלו את המחוקק מה ההשפעה על הפוליטיקה בבריטניה? אמר שרוב האנשים לא רואים את ההשפעה של זה, צוחקים על זה. מהרגע שזה יצא, ראש העיר שקידם את זה מקבל 100% מהמשכורת שלו בב"פ.

אחת המסקנות המרכזיות - זה צריך להיות משהו שאפשר באמת לקנות איתו משהו. וכדי שזה יהיה, צריך תמיכה של העירייה.

כי בלתי אפשרי לעשות את זה בלי עסקים אמיתיים שמוכרים את מה שיש להם לעשות. וגם במטבע שלנו כאן, זה היה משחרר לראות שלכולם יש את אותה בעיה.

שטר של האמן דדארה - נקרא אהבה - ואפשר לתת אותו רק למי שאתה מכיר עבור דברים שהוא עשה באהבה ואתה מקבל באהבה.

הסיבה המרכזית להדפסת שטרות - כי אפשר למכור אותו כמרצ'נדייס.

QOIN לקחו את אופיר למנהל הקמפיין שלהם ברשת. כדי לעשות קמפיין לגרסה החדשה שלהם - CC3. מחלקים את הכסף לאיך מגיסים אותו - בCROWD FUNDING (בעברית: מימון המון) - והמדרגות של הCROWD FUNDING זה באמצעות חלוקה של שטרות מקומיים באותו ערך.

[עריכה] credit clearing

רצתה להקים מטבע חדש בקטלוניה, וצריכה עזרה למי שיש לו ניסיון.

הבחור שם אמר - בכל מערכת צריך לזהות את הבחור המרכזי, שכולם רוצים לעשות עסקים איתו. למשל הרואה חשבון, שכולם צריכים לעבוד איתו.

היא הצליחה להכניס את התחנת דלק. עבודה של 8 חודשים בהכנת קרקע.

למדתי מזה שאם מצליחים לזהות את השחקנים המרכזיים, אז לפני שהוא מוכר, אני מבקש ממנו להכנס לחוב מטורף, קודם כל תקנה. כי קרה לו שנכנסו כאלו, כולם התנפלו עליהם, ואז לא היה להם מה לקנות. זה חוק כזה שמתופעל ע"י בני אדם. אבל זה דבר אחד שלקחתי לתשומת ליבי.

החוק השני - ביחד עם זה - לגבי התחנת דלק הגיעו להסדר. לא יהיה לי מספיק לבזבז. אז בדקו על מה ההוצאות של תחנת הדלק, ואז יצרו ריטיינר - יותר ממה שהוא צריך לקנות ממטבע מקומי, אי אפשר לקנות ממנו דלק. לפי הצרכים של תחנת הדלק.

החוק השלישי - הפריווילגיה - מי שעושה הרבה עסקאות, משתמש כבד, מתוגמל ע"י המערכת בפריוילגיה לקנות את המוצרים היותר טובים.

את ההחלטות הללו מחליטים הדירקטורים של העניין, וכמובן שזה קואופרטיב :-) דמוקרטי.

שאלו שם כמה אנשים - מה הדבר המכריע האם המערכת תצליח או לא? והתשובה - שהאנשים שעושים את זה יודעים מה הם עושים. אנשים איכותיים שמבינים כלכלה, יחסי אנוש, דמוקרטיה, ומצליחים לנווט את זה כדי שזה יצליח.

[עריכה] האם יש מחקר על האקולוגיה של הכסף?

חיפשתי את הרשימת מחקרים, זה לא פורסם. הכי טוב, סיימתי את היום האחרון שם, הגעתי למשרדים של QOIN, והרעיון, הם רצו שאני אעשה להם קמפיין פייסבוק. המלצתי להם, בגלל שהתחום כ"כ הולך להיות סופר חזק, פתחנו דף שנקרא community currency, כל שבוע יהיה שם ידע בנושא הזה. מקווה ששם נצליח להביא את המידע שצריך.

[עריכה] מה העתיד?

שאלו את ברנר מה העתיד? זה רק בגלל המשבר? ענה שקודם כל המשבר לא הולך לחלוף, כל המערכות שלנו משפטיות וכו' מבוססות על עידן תעשייתי. אנחנו נמצאים איפה שהיה ענף התעופה בין 1906 ל-1935 בערך. כבר גילו איך אפשר לטוס, אבל עובדים כדי לסדר שכל אחד יוכל לקנות כרטיס טיסה.

[עריכה] ביטקוין

היה קצת כמו הילד הרע. פטפטו על זה שהמטרה של הביטקוין יצבור ערך של FIAT יקר, ולגרום להם לראות שלא רק בנקים יוצרים כסף. אבל חסר לו את האמצעים ליצור משחק יותר מאוזן. אין לו את היכולת לאתיקה, או חלוקת ערכים. הוא נייטרלי, כמו הכסף הרגיל.

זה כבר יופי שהוא נייטרלי, אבל זה עדיין לא אתי.

פגשתי שם בחור מהתנועה לעצמאות קטלונית. הוא רוצה שהמטבע הקטלוני יהיה FORK של ביטקוין, וחיפש שם מפתח שיעזור לו לפתח את הFORK של זה.

[עריכה] פרייקוין

FORK - זה כאילו שלקחת שיר, ואתה משנה רק שורה אחת. ופרייקוין, זה כמו ביטקויין רק עם דמוראג'.

[עריכה] פריקוין

זה FORK שמאפשר לך ליצור איזה מטבע שאתה רוצה לפי טכנולוגיית ביטקויין.

כל המפתחים של הביטקויינים היו כאלו שגרים בסקוואטים וכל זה.

[עריכה] אקוס

עובד עם העשירים שהמציאו את דיינרס קלוב, עובדים על להקים מטבע שלא יהיה לו ממשל מרכזי אבל אפשרי יהיה לשלם אותו עם ויזה. ושיעלה באופן ישיר בכל המדינות-דוברות-גרמנית. יש שאלות מוסריות בתוך הדבר הזה, אבל הם אמרו שבשביל לפרוץ החוצה צריך משהו שהוא קצת אתי וקצת משאיר שאלות פתוחות.

זה המאבק שלו לגרום לחברות האשראי לקבל את המטבע שלו. לעסקים העלות הממוצעת בעולם זה 2.5% לעסקה. זה ממש רציני. אחלה ביזנס.


[עריכה] נילי לרנר

בעצם ההתפתחות של העניין של הארנק האלקטרוני - מגיע מהמחשבה שקהילה שיש בתוכה קשר, ויש בה קשר יישומי - שאפשר לעקוב אחרי פעולה שכל אחד עושה - יכולה בעצם ליצור מטבע. יש צורך שיהיה סוף לכמות המטבעות שנוצרים, צריך גם מערכת רישום פעולות, וצריך גם ערך של פעילות כדי לרכוש. בפייסבוק הפעילות שלנו היא להסתכל, לשתף, שיוצרת ערך כלכלי. מה שפייסבוק עושה זה יוצרת ערך כלכלי אדיר. ולכן יכולנו לקבל ניקוד כלכלי ואיתו לקנות כסף.

והמקום שזה יתחיל לטוס - העניין של הארנקים האלקטרונים - הבנקים לא מבינים איך זה מסכן אותם. כי כמערכת סליקה, רוב הכסף שלהם זה הטור של הזכות וחובה, והתנועה של הכספים עצמה. ברגע שעושים את הפעילות הזו מחוץ לבנק, הם יהיו בבעיה.

שהחברים בארנק האלקטרוני, זה עובר בתוך הענן ולא מגיע לבנק. וככה הכסף הזה תקוע מחוץ לבנק.

רדוקציה - זה בעצם הבנק הקואופרטיבי.

לא ברור....

[עריכה] ברוך

שאלה: לגבי העניין של - איך להאיץ את המערכת. איך יכול להיות השלב שבו האנשים עושים יותר מחד, בלי הצורך להעמיס על לקחות דברים שהם לא צריכים?

[עריכה] simple.com

זה בנק אמריקאי שהוא רק באינטרנט. זה כמו לאומי ישיר.

[עריכה] טיפים - איך לגרום לאנשים להשתמש יותר בכסף החולפי שלי ?

(הערת עריכה: במקור השאלה היתה "איך לגרום לאנשים לבזבז יותר כסף". ערכתי אותה, כי "לגרום לאנשים לבזבז כסף" זאת אחת המחלות של הכלכלה ה"רעה": לגרום לאנשים להוציא כסך על מוצרים שהם לא צריכים (=כלומר, בזבוז), או על מוצרים שלא יעמדו בציפיות (למשל אורך חיים קצר מדי). אנחנו - לפחות אני - לא רוצים לגרום לאנשים אחרים לבזבז. אין "שפע בלתי נדלה" של משאבים, או של זמן ואנרגיה, ואנחנו לא בעד עבדות מודרנית בהסוואה. אנחנו -לפחות אני - רוצים להיות יצרניים, יצירתיים, לתת שירותים יעילים ומועילים, שאשכרה מועילים ומקדמים את מי שצורך אותם, ולא חולבים אותו כמו פרה. אבקש להשאיר את ההערה בדף כי היא חלק מהותי מנושא הדף ושל השאלה הזאת.)


שאלה מעניינת.


  1. לערב את הקהילה כשמקימים
  2. למצא את השחקנים המרכזיים, ואם אין כאלו, למצא אותם וללכת להביא אותם. מה צריך ההוא של האוכל האורגאני. וללכת להוא שממנו הוא צריך. ולעשות את זה בעצמך. זה שרשמו את זה באתר, זה לא עוזר. צריך ללכת לעשות את זה בעצמך.
  3. המוצרים הבוטיקיים - רק עם המטבע שלנו אפשר להשכיר חדר אצל מישהו בחו"ל ולדעת שתגיע למישהו בחו"ל שהוא מגניב.
  4. להציג שירותים ומוצרים בעצמך (תוספת שנאמרה בהקשר לשאלה אחרת)

[עריכה] האם הדבר הזה עוזר לאנשים לברוח מטירוף 300 שעות העבודה החודשיות שלהם?

BROKER
אדם שמשדל עסקאות בין אנשים, ומשדל עסקים להכנס למערכת
EMBASSADOR
משתמש במערכת, והוא מוביל דעת קהל שמדבר בהתלהבות על המטבע. לא רושם אנשים לאתר.

זה להתעקש על להעסיק עם ביביסטר בשפע.

הרעיון במערכת, שהיא גורמת לאנשים להבין שיש להם דברים שהם לא חשבו שיש להם לתת.. בחיים לא היה רושם "אני מספר אנשים תמורת שפע". המערכת נותנת לפרסם ביקוש וגם היצע.

ב-11/7 יהיה אירוע בנושא אושר. אתר יפה בעברית. אירוע לברוקרים. להתמודד ביחד כל האנשים שמאמינים בדבר הזה. להחליט לאן לוקחים את זה.

המטרה - חשיפה וגם שימושים, וגם איך משתמשים, וגם אחרי 40 דקות זה יהיה אנשים שאומרים וזורקים רעיונות. מה שעושים כשנפגשים הרבה אנשים שמתלהבים ממשהו.

[עריכה] נומנדס

ביום האחרון הייתי בנומדס - בית ספר לפיתוח עסקי ופיתוח אישי.

בית ספר ענק שנראה כמו חממה ענקית, שיש בו שני חללים ענקיים. מסדרון וחלל כמו ההאב. יש בהאב 8-9 שוכרים, ומחזור סטודנטים זה "TRIBE". סה"כ 15-16 סטודנטים, ויש שם תוכנית לימודים שלא ידועה מראש. ביום מיונים אתה עושה משחקים ויושבים ומסתכלים עלייך. ואם אתה מתקבל אז אומרים לך אין סילבוס. יש dynamic curiculum. מתחילים תמיד עם התחלה אותו דבר ב-3 שבועות הראשונים, ואחרי 3 שבועות פשוט מזמינים מרצים מעכשיו לעכשיו למה שהתלמידים רוצים. ומהרגע הראשון עושים פרויקטים. למשל אלעל ההולנדי -KLM - עושה איתם פרויקטים בשכר. והסטודנטים לומדים בREAL LIFE PROJECT .

יש להם סיסמה building the airplane while flying.

יש להם quest - יומיים אתה לבד בשטח. עובר תהליך של ניקוי. ואין להם תקציב לביתספר הזה. אז כדי לעשות את זה הם עושים פרויקט גדול, שהסטודנטים מציעים דברים בשוק ומציעים את זה לבנייני המשרדים מסביב לביתספר. עושים באזר ואז מוכרים את מרכולתם וזה מממן את הטיול שבו הם מטיילים 8 ימים ביחד ו2 לבד.

are you listening or just waiting for your turn to speak?

בארץ מקימים מסלול בסמינר הקיבוצים מסלול לפיתוח עסקים חברתיים. אז באתי לפגוש את הpersonal development coach - והיא לא שם, אז הם אמרו לי איזה יופי שבאת, הכל מדוייק. היו אחרי האוכל צריכים לעשות דיון על זה שאחד התלמידים שיקר על זה שיש לו כסף לכל השנה, ובעצם יש לו כסף רק לחצי שנה. ואחרי הארוחת ערב, עושים check in. כל אחד אומר איך הוא מרגיש, יכול לדבר כמה שהוא רוצה, ולאף אחד אסור לדבר על זה, ואז הוא אומר check in. חייבים להתחיל בצק' אין כדי להתחיל.

כשסיימו את הצ'ק אין, דיברו על מרקו ואיך יתמודדו עם זה. סיפרו על החוויה של איך הם מרגישים שמרקו כבר לא יהיה. הציגו את הנושא מכל הזויות שלו ולא חפרו. כולם היו ממש בהקשבה. אח"כ פגשתי בחור ישראלי שקוראים לו דרור, שאלתי אותו איך זה שכולם מקשיבים? זה לא שכולם היו מקשיבים, אלא שפעם האירופאים לא היו מדברים ולא מקשיבים. ועשו להם סדנאות כדי ליצור דיבור והקשבה.

מספרים שלקוחות חוזרים לעבוד איתם כי יש להם הרגשה מגניבה.

הביתספר מצליח לייצר cocachers ו- creativity consultants.

המציא את זה פיטר. הוא היה יועץ שמקים תוכניות עסקיות לעסקים. היה לו בריפקייס של 50 עמודים על מה התוכנית העסקית שלך. וראה שזה לא מתאים. אין זמן 3 חודשים לכתוב תוכניות כאלו, וכך המציא את הbuilding the plane while flying.

lean canvas bussiness module
???

startup wheel - הוא מאמין שצריך to train דור חדש של יזמים עסקים חברתיים - והם מאוד מוצלחים. יש להם חברת קייטרינג שמתמחה באירועי אכילה חברתיים. נקראים bite me (בתרגום לעברית - קפוץ לי). בהולנד כולם אוכלים ליד המחשב לבד, אז הם עושים טריקים כדי שאנשים ייפגשו וידברו על אוכל.

וגם סדנת אכילה מודעת - יש לך המון פרודוקטים על שולחן ענק, אתה צריך לחוש מה המוצרים שעושים לך ואז להכין מזה. יצאו שם דברים הזויים :-)

עולה להם 10,000 יורו, זה לא אוניברסיטה, אתה לא מקבל שום תעודה, ועדיין מצליחים להביא סטודנטים כל שנה, ואומרים - כל שנה לא מבינים איך יביאו תקציב לשנה הבאה, ואיכשהו הם מסתדרים.

knowmads.nl

בסמינר הקיבוצים:

  1. יעבוד בשליש מתוכנית הלימודים - dynamic curiculum.
  2. lerning by doing - בשנה א' פוגשים יזמים, בשנה ב' מתחילים לייצר ערך לייזמים.
  3. התפתחות אישית משולבת עם למידה על עסקים
  4. עבודה בקבוצות. חממה. קבוצות של 8 וגם זה מחולק ל-2 רביעיות. ותהליכים של דמוקרטיה עמוקה deep democracy.

[עריכה] לסיכום

פגשתי כל מיני אנשים. למשל יועץ בכיר ל"מה עושים אחרי אסון". וכל מיני אנשים שגרים בסקוואטים, וחברים של המלכה באנגליה. וכולם נמצאים בתחושה שעד המשבר אף אחד לא הקשיב להם, ומאז 2012 פתאום הכל קורה.

sustainabiity -כבר 10 שנים מדברים על זה. אבל אלן וואט וקלן מקנר - לא חיפשו אותם בכלל בגוגל.

באוסטרליה - קומפוסט אסירים - קרן שמשקיעה for profit בדברים חברתיים, למשל שיקום אסירים.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים