הכוורת: אופיר מספר על הכנס בהולנד
זהו דף הקשור ליוזמת הכוורת. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
אופיר מספר. היומיים הראשונים של הכנס היו סגורים לטובת היום השני זה היום שבו הגעתי. מארגן הכנס היה פה אתגר ההולנדי. הוא ישן בבית של ערן. ואופיר בא לישון אצלו בבית. הגעתי לכנס לבד ובכניסה אמרו לי - אתה רשום? אמרתי -לא, אני צריך לדבר עם אתגר. וככה אופיר נכנס ליום האקדמאים. והיה סופר משעמם. הייתי 4 ימים מתוך ה-5. היומיים הראשונים היו לאט, דברים מאוד ברורים. סטטיסטיקות ארוכות ומשעממות. שיחה אחת מעניינת בחורה בגיל שלנו, הולנדית. בחורה שחקרה והסיבה לעניין -שהקימה מסעדה שאתה יכול לשלם בה כמה שאתה רוצה. וזה הופך להיות טרנד. יש גם בארה"ב - carma kitchen - אתה משלם על מי שאחרייך, ואת זו שלך שילם מי שלפנייך. בצרפת - disco soup - מפיקים אירועי ענק מירקות שחקלאים הולכים לזרוק לפח. עשתה מחקר על הדומה והשונה בין המטבעות. הדבר המרכזי - מה שמשותף לכולם זה שיש להם קושי - על מה להוציא את הכסף. כולם מתלהבים, אבל אז אנשים אומרים "וואו, אין כאן מה לקנות". המטבעות שהצליחו הם אלו שהיזמים שלהם חקרו - מה ירצו אלו שיסתובבו כאן, לרכוש. ו-85% זה המערכות שמישהו הקים ויש להם יזם. ולכן השאלה היא כמה מהר יסתובב הכסף במערכת שלך. השאלה היא כמה עסקאות יש במערכת. כרגע בשפע יש אחת לכמה ימים. ארחיב על הנושא הזה. כי הבנתי שזה הכי חשוב. כל הזמן היה לבחור בין 5 או 6 הרצאות כל פעם. אם אתה לא מצליח למצא על מה יוציאו את הכסף, המטבע שלך לא יעבוד כ"כ טוב. ביום הראשון, אני הייתי דיי משועמם אז הלכתי לישון.
רוצה כמה הבחנות. מטבעות קהילתיים זה רעיון שקיים כמה מאות שנים, אבל ב-1929-30 באוסטריה - המטבע וורגל. המשבר הכלכלי באירופה. מומחים שמתעסקים בנושא המליצו לראש העיר להשתמש במטבע שאיננו מגובה בחוב ואיננו הלאומי. והערך שלו הוא באמצעות אמון האנשים בו. תוך 3 שנים הפך למודל מאוד מוצלח. התחילו לבנות שם בריכות שחיה ופארק מים. הבנקים ביקשו מהממשלה להגביל את הדפסת הכסף. הוגבל השימוש בזה ואז התחילה השואה...
ישראל היא שיאנית מארחות הדוברים בנושא מטבעות. פיטר גוסף אתגר של קוין בן דייסון מתיו המתכנת.
הסצנה בישראל מאוד ערה. מה ששמתי לב, שהממוצע גילאים בכנס שם הוא 50. וכאן כולם צעירים. ציפיתי שם לממוצע 35. כמעט לא היו שם מתחת לגיל 30. בעיקר באירופה, בארהב יש גם כמה מערכות. חוצמזה לא היו הרבה אנשים בכנס שסיפרו על אסיה או אפריקה. היו כ-300 אנשים בכנס.
הרעיון היה לעשות 5 ימים, והביאו קובעי מדיניות ואקדמאים כדי שהכנס יהיה רציני. ביום השלישי היו מובילי פאנלים מעניינים, והיומיים האחרונים היו אופן-ספייס. יש משבצות ריקות, כותבים על מה הסשן שלך ומקימים סשן. והיו מלא סדנאות. אנשים בכל הכנס הזה, בכלל לא מבינים במדיה חברתית. שם לרוב האנשים יש ג'ימייל. כמו הדור שמנהל את הבנק הזמן בירושלים. קצת OFFLINE.
השיחה שנעשה עכשיו היא דיי טכנית. היה לי את הזכות לעשות את השיחה הזו עם חברה שלי כשחזרתי. זה סתם עוד כסף? אז אמרתי לה:
- הוא לא נוצר מחוב. הוא נוצר מאמון בין אנשים. לכל מערכת מטבע יש את הדרך ליצור את המטבע שלה.
הסיבה המרכזית שבחרתי לעשות את המפגש הזה היא כדי ללמוד בעצמי. כי הדרך הכי טובה ללמוד זה ללמד.
- LETS - local exchange trade system - אני עושה לאילן שיווק ובמקום שהוא יתן לי בחזרה, כל מי שרשום בקהילה יכול לתת לי בחזרה.
יכול להיות בפלוס 5 שעות ופעם אחת קונה אצלו ופעם אחת אצלה. זה כמו מערכת o-share. - מטבע מגובה FIAT - כמו הבריקסטון פאונד. קונים אותו בכסף הרגיל וגם אפשר לקנות חזרה את הכסף המקורי. פחות אהוב בכנס כי רואים אותו כסוג של מה שממשיך את הכסף שנוצר ע"י חוב.
- credit clearing - מטבע רק לעסקים - כמו בשוויץ. עסקים שמנכים אחד לשני את האשראי.
איש שנכנס לעיירה ונותן למלון שטר של 100 יורו, ובעל המלון נותן את זה למי שחייב לו וחייב לו - בזמן הזה ההוא יוצא מהחדר במלון ומבקש את הכסף חזרה - והכסף כבר חזר לבעל המלון והוא יכול להחזיר את זה לאורח.
ההבדל בין LETS לCC הוא שבד"כ LETS מיועד למקצועות משניים ולא למקצוע ראשוני, כי אחרת המדינה כועסת. וCC הוא מבוסס כסף לאומי. שבד"כ מדווח למעמ ולמס הכנסה.
יש 200+ מערכות שקיימות. הגיעו אנשים מ-31 מדינות.
מטבעות של קואופים. בחורה שמשתמשת בלופר מקליטה את עצמה ויוצא לה מוזיקה מוזרה. יש לה רעיון של רשת של קואופים שמניה עולה בה דולאר, והסיבה היא כדי לארגן את השיתוף בין מערכות מטבע קיימות. תאגיד על שיאפשר המרות בין מטבע למטבע. נושא שהעסיק את באי הכנס להמיר בין שפע למטבע מקומי באיטליה. כמו אתר ces - community exchange system.
כמה שהבנתי, הבעיות שמנסים לפתור הן:
- הכסף הוא נייטרלי, אפשר לקנות איתו נשק ודברים רעים. עם כסף קהילתי אי אפשר לעשות את זה.
בארץ מדברים הרבה על קהילות שפועלות בלי כסף.
ברנרד המציא את הקטע - שאם הגבול העליון והתחתון בין זכרי לנקבי זה שהזכרי הוא מאוד חשבונאי ורישום, והנקבי הוא מאוד כלכלת-מתנות. והשאיפה היא למצא את הדרך באמצע.
קצת דוגמאות להבדלים בין המערכות.
תוכן עניינים |
LETS
LETS - מקימים אותה, היא מבוססת על מערכת של אחת משלושת הארגונים - יש את
- cyclos - ארגון שהמודל העסקי שלהם הוא שהם גובים על מטבעות קהילתיים מעסקים
- community forge - של מתיו
- qoin
הכסף נוצר כתוצאה מחוב של אדם לשני, כשאני עוזר לאופיר אז אופיר חייב לי. זה LETS כי יש דגש על האמון שיש ביני לאופיר, כי זה לא מגובה בערך חיצוני.
כסף - שיטה של חמורבי כדי לאפשר להעביר ערך למישהו ריכוזי.
medium of exchange, unit of account, stored value. מוסיף שחר - גם דרך להגיד תודה.
אתגר - מה שאני זוכר ממה שאמר - נופס באמסטרדם זה מטבע שאפשר לעשות עם כל מיני אנשים. ויש להם כבר מסה קריטית של אנשים אז יש מלא דברים לעשות עם זה.
- עמותות
- [אנשים] אדמיניסטרציה
- עסקים
הבעיה שלהם - שכסף לא זז מספיק.
אפשר לתרום את הכסף בעמותות כדי לתגמל מתנדביםות. אם תתנדב אצלי אני אפרגן לך.
הצליחו לשכנע עסקים מקומיים לתרום - למשל בבית קולנוע שומרים 5 מקומות לבעלי נופס.
עוד משהו - שיש להם DEMORAGE.
DEMORAGE - זה מס על זה שיש לך כסף. כמו אינפלציה. ריבית שלילית. כדי למנוע ממך את הרצון לשמור ערך אצלך. המס הולך לאדמיניסטרציה, וזה מגיע לשיווק ופיתוח אפליקציה.
יש את "השכונה" בארץ - מכירות מבוססות מיקום. גם ב-YAD2. וגם בקואופ תוכנה בתל אביב התחיל לעשות את זה.
יש להם 60,000 איש.
בניו יורק - nurse minutes - צדקה של אחיות שמבוססות על ערך עודף של עסקים בקהילה.
אחד הדברים שהעלו שם - כשאתה מקים מטבע מקומי, נסה לערב את הקהילה המקומית כמה שיותר בזה.
האגן - המציא מערכת שלא קשורה בכלל למטבעות. 5 שנים עובד במיזם של לעשות לאנשים סדנאות של יומיים, כדי למפות ביחד איתם את מה החלומות שלהם, מה יש להם להציע. מי אתה, מה יש לך לתת, ואז מעלים את זה לאתר. ואתה לא יכול להכנס לאתר אם לא היית בסדנא. ויש להם 50,000 אנשים באתר הזה. והוא רק בגרמנית.
FIAT-BASED
זה דרך לחזק את הקהילה המקומית. להשאיר את הכסף בשכונה. למשל בריקסטון פאונד.
- עושים לא מעט מהכסף על מרצנדייס - חבילת שי של המטבעות עם מסגרת לשים על הקיר. כי השטרות שלהם מאוד יפים.
- כיוון שהעירייה יזמה את זה, זה עובד.
- זה כסף שעובד כמו שוברים לחג. קונה ב-100 ש"ח, 110 פלורנטין-שקל.
- כשעושים עסקאות עם ב"פ,
- 80% מהכסף היה חוזר להיות פאונד רגיל בסוף המסלול. לכן שינו את החוק כדי שאפשר יהיה לשלם עם זה ארנונה, וזה משאיר את הכסף בסירקולציה. והעירייה משלמת על זה שכר לעובדים, מכרזים וזה.
בריסטול - החליטו שהולכים על המודל. בשני המקרים המועצה היא שהתלהבה מהנושא. שאלו את המחוקק מה ההשפעה על הפוליטיקה בבריטניה? אמר שרוב האנשים לא רואים את ההשפעה של זה, צוחקים על זה. מהרגע שזה יצא, ראש העיר שקידם את זה מקבל 100% מהמשכורת שלו בב"פ.
אחת המסקנות המרכזיות - זה צריך להיות משהו שאפשר באמת לקנות איתו משהו. וכדי שזה יהיה, צריך תמיכה של העירייה.
כי בלתי אפשרי לעשות את זה בלי עסקים אמיתיים שמוכרים את מה שיש להם לעשות. וגם במטבע שלנו כאן, זה היה משחרר לראות שלכולם יש את אותה בעיה.
שטר של האמן דדארה - נקרא אהבה - ואפשר לתת אותו רק למי שאתה מכיר עבור דברים שהוא עשה באהבה ואתה מקבל באהבה.
הסיבה המרכזית להדפסת שטרות - כי אפשר למכור אותו כמרצ'נדייס.
QOIN לקחו את אופיר למנהל הקמפיין שלהם ברשת. כדי לעשות קמפיין לגרסה החדשה שלהם - CC3. מחלקים את הכסף לאיך מגיסים אותו - בCROUD FUNDING - והמדרגות של הCROUD FUNDING זה באמצעות חלוקה של שטרות מקומיים באותו ערך.
האם יש מחקר על האקולוגיה של הכסף?
חיפשתי את הרשימת מחקרים, זה לא פורסם. הכי טוב, סיימתי את היום האחרון שם, הגעתי למשרדים של QOIN, והרעיון, הם רצו שאני אעשה להם קמפיין פייסבוק. המלצתי להם, בגלל שהתחום כ"כ הולך להיות סופר חזק, פתחנו דף שנקרא community currency, כל שבוע יהיה שם ידע בנושא הזה. מקווה ששם נצליח להביא את המידע שצריך.
מה העתיד?
שאלו את ברנר מה העתיד? זה רק בגלל המשבר? ענה שקודם כל המשבר לא הולך לחלוף, כל המערכות שלנו משפטיות וכו' מבוססות על עידן תעשייתי. אנחנו נמצאים איפה שהיה ענף התעופה בין 1906 ל-1935 בערך. כבר גילו איך אפשר לטוס, אבל עובדים כדי לסדר שכל אחד יוכל לקנות כרטיס טיסה.
