העולם שבו היינו רוצים לחיות
| שורה 2: | שורה 2: | ||
תארו לכם שאנחנו חיים בחברה שמגבילה את החברים בחברה להשיג כמות מוגבלת של עושר, זאת אומרת שהפרטים לוקחים את הריבונות של הקולקטיב, ומאפשרים לקולקטיב לשנות את כללי המשחק, כך שהפרטים בחברה יוכלו להתעשר עד גבול מסויים. נגיד שהאדם הפרטי יוכל לאסוף לעצמו סכום כסף של עד מיליארד דולר, ובשקל הנוסף נעצור אותו. הוא לא יוכל להתעשר מעבר לסכום ההוא, הוא יהיה מוגבל. לא רק הוא, כל הפרטים בחברה. ברגע שהאדם מגיע לסכום שיתאפשר לו להגיע אליו הוא יצטרך לצאת מהמשחק, לשבת על חוף הים, ולא יתאפשר לו לאסוןף עוד שקל אחד נוסף. לחברות יתאפשר. כמו כן, לא לאפשר לאדם שמחזיק בשליטה באחד מחמשת אמצעי התקשורת הגדולים להיות בעל עניין באיזושהי חברה, כך שלא יוכל להשקיע יותר מחמש אחוז באיזושהי חברה, זאת לאור ניגוד העניינים שעשוי להיווצר לו כבעל אמצעי תקשורת, עם אחזקותיו בחברות כאלו ואחרות. | תארו לכם שאנחנו חיים בחברה שמגבילה את החברים בחברה להשיג כמות מוגבלת של עושר, זאת אומרת שהפרטים לוקחים את הריבונות של הקולקטיב, ומאפשרים לקולקטיב לשנות את כללי המשחק, כך שהפרטים בחברה יוכלו להתעשר עד גבול מסויים. נגיד שהאדם הפרטי יוכל לאסוף לעצמו סכום כסף של עד מיליארד דולר, ובשקל הנוסף נעצור אותו. הוא לא יוכל להתעשר מעבר לסכום ההוא, הוא יהיה מוגבל. לא רק הוא, כל הפרטים בחברה. ברגע שהאדם מגיע לסכום שיתאפשר לו להגיע אליו הוא יצטרך לצאת מהמשחק, לשבת על חוף הים, ולא יתאפשר לו לאסוןף עוד שקל אחד נוסף. לחברות יתאפשר. כמו כן, לא לאפשר לאדם שמחזיק בשליטה באחד מחמשת אמצעי התקשורת הגדולים להיות בעל עניין באיזושהי חברה, כך שלא יוכל להשקיע יותר מחמש אחוז באיזושהי חברה, זאת לאור ניגוד העניינים שעשוי להיווצר לו כבעל אמצעי תקשורת, עם אחזקותיו בחברות כאלו ואחרות. | ||
| + | |||
| + | --- | ||
| + | |||
| + | החזון של [[איתי אורבך]]: | ||
| + | |||
| + | "תדמיינו לכם עולם, בו אין יותר מסחר, אנשים פשוט נותנים בכיף למי שהם רוצים // כל עשיה נעשית מהלב, אין יותר "עבודה" בכוח. עבודה נעשית רק מלב שלם, או לא נעשית בכלל... ארחיב עוד בהמשך :) | ||
גרסה מתאריך 07:32, 25 ביולי 2011
החזון של קואלה:
תארו לכם שאנחנו חיים בחברה שמגבילה את החברים בחברה להשיג כמות מוגבלת של עושר, זאת אומרת שהפרטים לוקחים את הריבונות של הקולקטיב, ומאפשרים לקולקטיב לשנות את כללי המשחק, כך שהפרטים בחברה יוכלו להתעשר עד גבול מסויים. נגיד שהאדם הפרטי יוכל לאסוף לעצמו סכום כסף של עד מיליארד דולר, ובשקל הנוסף נעצור אותו. הוא לא יוכל להתעשר מעבר לסכום ההוא, הוא יהיה מוגבל. לא רק הוא, כל הפרטים בחברה. ברגע שהאדם מגיע לסכום שיתאפשר לו להגיע אליו הוא יצטרך לצאת מהמשחק, לשבת על חוף הים, ולא יתאפשר לו לאסוןף עוד שקל אחד נוסף. לחברות יתאפשר. כמו כן, לא לאפשר לאדם שמחזיק בשליטה באחד מחמשת אמצעי התקשורת הגדולים להיות בעל עניין באיזושהי חברה, כך שלא יוכל להשקיע יותר מחמש אחוז באיזושהי חברה, זאת לאור ניגוד העניינים שעשוי להיווצר לו כבעל אמצעי תקשורת, עם אחזקותיו בחברות כאלו ואחרות.
---
החזון של איתי אורבך:
"תדמיינו לכם עולם, בו אין יותר מסחר, אנשים פשוט נותנים בכיף למי שהם רוצים // כל עשיה נעשית מהלב, אין יותר "עבודה" בכוח. עבודה נעשית רק מלב שלם, או לא נעשית בכלל... ארחיב עוד בהמשך :)
