הערות מיום עיון "מחפשים כיוון" - בנוגע לאופי קבוצת המחאה של באר שבע 20.11
(←חלק ראשון - לימוד משותף. הנושא: היחס בחברה וחברות עסקיות לחיי אדם) |
|||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
- ההנחה כאן היא שמה שמקים אדם בבקר הוא תחרות ושיפור מקומו ביחס לאחרים. | - ההנחה כאן היא שמה שמקים אדם בבקר הוא תחרות ושיפור מקומו ביחס לאחרים. | ||
| − | - השאיפה בשיח | + | - השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע. |
| − | - השאיפה בשיח | + | - השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע. |
| − | + | ||
| − | + | ||
== חלק שני - סדנה לתעדוף המטרות ותהליך קבלת החלטות == | == חלק שני - סדנה לתעדוף המטרות ותהליך קבלת החלטות == | ||
גרסה מתאריך 11:55, 23 בנובמבר 2011
יום העיון נערך עבור פורום פעילי מאהל המחאה - באר שבע (מאהב באר שבע), בתאריך 20.11.2011, שעות 19:00-22:30, באהל המתנדבים בעיר העתיקה ב"ש.
חלק ראשון - לימוד משותף. הנושא: היחס בחברה וחברות עסקיות לחיי אדם
סיבות לפרסום recall של רכבים תקולים ועל מה זה מצביע: אחריות, פגיעת תדמית.
- חוסר חשיבות בחברה לחיי אדם.
- זה קל להגיד את זה ביחס לחברה עסקית, אבל לא בטוח שזה כך.
- עד כמה המוות של אדם נתפס כאחריות ישירה לעומת עקיפה.
- אחריות עקיפה מקלה להסיר מאדם את האחריות.
- יש לכל מעשה השלכות רבות. כל אדם שואל את עצמו: איפה נגמרת האחריות שלי?
- ערך חיי אדם אינו אבסולוטי
- יש לכל מעשה השלכות רבות. כל אדם שואל את עצמו: איפה נגמרת האחריות שלי?
כתבה של בכיר בבנק העולמי על חלוקת הזיהום בין מדינות מפותחות לשאר המדינות.
- הטענה כאן היא שהמסחר לא מתחלק באופן שווה בין המדינות, אבל את הזיהום צריך לחלק.
- הכללה: מיקסום כמות הכסף שסך האנשים בעולם מרוויחים ועדיף שימותו יותר אנשים שמרוויחים פחות.
- חברה צריכה לשאת בתוצאות של תרבות המחייה שלה.
- חיי אדם הוא שיקול אך לא המטרה של הבנק העולמי.
- הערה בנוגע למערכת הבריאות האמריקאית: כל רופא בארה"ב מקבל כסף על כל תביעה שהוא דוחה עבור הביטוח.
- קבלת החלטה דורשת גם שיקולים ציניים-כלכליים
- כל נקודה של קבלת החלטה היה אפשר לשנות ובמקום לבחור ימינה לבחור שמאלה.
- בעקבות לימודי אפריקה וההיסטוריה של רכישות המעמצות מאפריקה בתחילת היחסים ביניהן, ניתן להבין שלא השיטה (הכלכלית-חברתית) היא הסיבה לרדיפת הכוח, כי כך קרה גם באפריקה בתקופה ההיא (שלא הייתה בה אותה שיטה), אלא פשוט צריך לשים דגש על ערך האדם (ללא תלות בשיטה).
- כל נקודה של קבלת החלטה היה אפשר לשנות ובמקום לבחור ימינה לבחור שמאלה.
כתבה של נחמיה שטרסלר על שוק חופשי
- הגישה כאן היא אם כבר כלכלת שוק, אז עד הסוף. במקום כלכלת שוק בלי תחרות. קרטלים נוצרים באופן טבעי בכלכלת שוק חופשי.
- תחרות היא הגורם המניע. דרושה אחריות כחברה ועיצוב החברה ביחד עם תחרותיות.
- תו תקן הוא גם מגבלה ושטרסלר לא מתנגד לו.
- ההנחה כאן היא שמה שמקים אדם בבקר הוא תחרות ושיפור מקומו ביחס לאחרים.
- השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע.
- השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע.
חלק שני - סדנה לתעדוף המטרות ותהליך קבלת החלטות
5 מטרות מוצגות לצורך תעדוף:
א. שינוי השיטה הכלכלית - מטרת על. על מנת להגיע לחברה משגשגת וצודקת יותר (בדומה למדינת רווחה במודל אירופאי)
ב. קידום צדק חלוקתי – ברמה הארצית (גם פריפריה גיאוגרפית וגם פריפריה חברתית)
ג. קידום העיר באר שבע ואיזור הדרום.
ד. חיזוק הדמוקרטיה והגדלת מעורבות האזרחים מתוך הבנה מעמיקה יותר.
ה. השכלת העם – הגברת הבנתו של כלל הציבור בנושאים הנוגעים לפעילות המחאה ע"מ לבסס את פעילות האנשים על בסיס ריבוני, אינדבידואלי ורצוני. – אמצעי או מטרה?
אריה:
א- מרכיב את הכל, בעדיפות ראשונה.
ד ובתוכו גם ה. ב - שני דברים שעובדים במקביל. ה - ב.
חיזוק הדמוקרטיה- ממקום שאנשים מעורבים הבנתית ולא רק צעקות.
גילי:
ה ראשון כי השכלת העם, דברים מתחילים בהבנה שלהם ואחר כך יכול להיות שינוי.
לוטן:
בעד מטרות ברות השגה ואז א' יורד מקום שלו אצלי.
אפשר לחלק את זה לשתי מטרות, שני כיוונים מרכזיים – הראשון מאבק כלכלי א-ב, והשני דמוקרטיה ד-ה.
אדר:
האחרונות הם כלי, חינוך והשכלה הם כלי להשיג את המשהו הכי חשוב וזה ב.
יומרני להשיג שינוי שיטה כלכלית ולא בטוח שאנו מבינים מספיק את המשמעות של זה, זה נושא מורכב.
מהחויה שלי, לאחר מעקב אחר התקשורת שסיקרה וממני, חשוב למצוא דרך, הפערים בין מרכז ופריפריה ממש זועקים בעיני ודורשים התייחסות. יכול להיות שהשכלת העם הוא כלי לכך.
סבו:
לא חושב שמעורבות של הציבור - של יותר אנשים בדמוקרטיה - זה כלי. זה לא משהו בדרך ל.. אלא מרכזי מהמהות שהיא דמוקרטיה. אם אנשים יאמינו בכוח שלהם לשנות ולא ישבו מיואשים בבית לא יאפשרו לדברים רבים שקורים, קרי אי שוויון, לקרות.
לשנות למה?! מאמין שיצליח להיות לא המון שבא להצביע, אלא אנשים שמבינים ומתחילים לקבל את החלטותיהם בהבנה שיש מציאות בכמה אופנים, אם זה לא ילך.. ליברמן יקבל פחות כוחות.
אליעד:
לשים את השינוי שיטה כלכלית כמטרת על, לא אומר שעובדים על זה במלוא הכוח עכשיו, אלא לשם אנחנו חותרים, אחרת למה אנחנו כאן?!. אם נקדם מטרה "זניחה". באופן כללי להגיע למטרת העל והשאר הם כלים ואמצעים בעיני.
ריקה:
מסיכמה עם לוטן, הראשון זה ד + ה יחד. כוללים מאוד אחד את השני. כמו שאדר אמרה, (בחירה במטרה א - שינוי השיטה - זה) חוסר אחראיות ויוצר סקטוריאליות ואנטגוניזם. ברגע שאתה מדבר על שיטה כלכלית מתחילים להפריד את האנשים. היא קיימת. הן שלובות אחת בתוך השנייה אבל אם חשוב מה אני יכול למקסם אז ד + ה, כי בסופו של דבר נגיע למקום הזה כי הגדרנו מה זה דמוקרטיה ואני לא יודעת מה השיטה שאני רוצה אלא את הכיוון שאליו אני חותרת.
שאלה כללית לכולם: האם מישהו מכן שינה את דעתו בעקבות הדיון?
תום - מטרות לא ריאליות – לא אחראי להסתכל עלינו בקונטקסט מצומצם. קל להסית להפחדות על אירן אבל יש התעוררות עולמית לא קטנה. אם רואים עצמו כתנועת מחאה עולמית, לא מופרך לשים את זה כמטרה מפספסים את המטרה.
גילי- צריך קודם ללמד כדי להגיע לשם. תשובה- צריך להגדיר מה המטרה העליונה.
לוטן- דיון ערכי מה נועד לשם מה.
אדר- לא מרגישה שאני כאדם והמעגל לא יודעים מה זה אומר- שינוי השיטה הכלכלית.
??? לא מטרת על אלא דברים שיש לעשות בדרך.
הצבעה- א נבחר למקום הראשון.
איה- כל אלה ערכים או מטרות על והם חשובים אי אפשר לבור ביניהם. אפשר לקחת בתפיסתי, ביחד כמו שחילקו קודם. עשינו הרבה ויש להוסיף הרבה ולא מבינה למה אי אפשר להמשיך את מה שיובב אמר קודם. אי אפשר לקחת מרכיב אחד.
" מה המטרות שלנו כקבוצה"
ריקה- כולם מטרות שלנו וקשורות אחת בשנייה. אם אומרים כרגע זה שונה. נילו- יעדים ולא מטרות. לא כרגע אלא בהמשך.
אדר- איך אפשר להצביע למודל רווחה אירופי אם איננו יודעים מה זה המודל הזה.
תום?
מה עושים- ובכך להגדיר מטרות
אין הצבעה לב ג
אדר מוספיה לא
ד+ה 4
רוב לא גדול א- 1.
מאחדים את ד+ה. שניהם-
אליעד- שמתי את ג 2 כי בתור הפורום שאיכשהו יצא שמייצג את הדרום נגב בש צריך לשים כמטרה עבורנו בתוך המחאה. אם נושאים של המחאה או ספציפית שלנו. מחוייבות בעיני שלנו.
ריקה- הייתי שמה ב 2 מהסיבה שאנחנו לא פריפריה יחדיה, יש עוד ואם נתאחד לא כפריפריה דרומיתל אלא לכל האורך יש לנו יותר כוח. אנחנו נציגי הדרום זה לא יתפספס אבל אם נתפוס עצמו כחלק מ יהיה לנו יותר כוח. אליעד אם מתייחסים אל עצמנו כדרום לא אומר שאני לא חלק מ
תום- לקחת את זה למקום סקרטיואלי גיאוגרפי לוקח לפרדיגמה ישנה. שינוי השיטה – השיטה מתודלקת על ידי אנשים מדוכאים אבל גם על ידי הפרד ומשול. כל סקטור דואג לעצמו. משול לסקטור הדתי שדואג רק לעצמו. ולכן מתנגד לשים את זה כמטרה מעל מטרות אחרות ומעל הדמוקרטיה. אליעד- צריך להוסיף קידום המחאה בבאר שבע ולא קידום העיר. לא מעל אחרים אלא ברמה של דרך הדרום והדברים שצריך כן להשפיע כאן.
אריה- יותר נכון לשים ככה על הלוח ואחר כך שמישהו יגיד אם יש לו הצעות לשינוי. ואז הדיון... מרגיש דיון סרק. לא מבינים את השאלה או המטרות.
האם משהו השתנה בעקבות השינויים שקרו אירן לימודים....
מה המטרות שלנו – לקחת קצת אחורה. מה המטרות שלנו?
א לא מתמקד בכלכלה אלא במדיניות. – מתמקד לאן הכסף ילך ולכן מוגדר כלכלכלה. סדר יום ציבורי. זה חץ כללי וכל השאר פורט אותו.
עפרה- לא רואה טעם בדיון הזה. הוא סתמי.
יעל- התסכול שאחנו מרגישים היא בגלל שאנחנו הרגשנו שהמרץ שלנו לא היה מסוכם למטרה מ*סויימת. ולכן אולי צריך להחליט מה המטרות שלנו. משמר חברתי/ מעגלי שיח ... לפעול כקבוצה ולא כיחידים וזו הסיבה שאנחנו כאן.
עפרה לא מעניין ולא משנה צריך מישהו מקצועי שיעביר לנו.
יעל- עובדים על להשיג סדנא חיצונית. אבל צריך גם...
לוטן- בוא נמשיך.
איה- חושבת שחשוב להתייחס בכל המטרות בקונטקס של שאר האנשים הם קהל היעד שהצטרף או לא. נגיד הצטרפו מעט אנשים לא מקדם. מכנה משותף רחב – מה רוב האנשים יצטרפו אליו בהפגנה /שיחה הבאה שתארגן.
תהליך קבלת החלטות
קבוצה א
אנחנו התלבטנו מה לקחת. איה היתה מלאת זעם ובגדול הזעם שלה הוביל אותנו ללכת לשטיינטיץ סחף אותנו לתוכו. לכך שהעלה את מחירי החשמל. בגלל שנגמר הזמן לא ממש פתחנו לעומק. היו דברים שכולם ראו שפחות מעניינים- מה שהכי צרם. איה הציעה ולא היה עיכוב אלא זרמנו עם איה. היא היתה על הגל והציעה משמרות מחאה מול ביתו. להדגיש את הניתוק שלו מהציבור. הצעתם עוד דברים? הצענו עוד שתיים. איך הוחלט? אההה לא הבנו שצריך להסכים בסוף על אחת. החלטנו על שתיים. פעולה שניה תום אמר שיש פעולה כייפית לעשות ואנחנו רוצים גם להנות. הציע בבקר להוציא את חשבונות החשמל מתיבות הדואר ואז אנשים לא יוכלו לשלם את החשבון. מה שהצעתי זה...
הכי הרבה זמן לקח להתישב כקבוצה ואז להרגיע את איה
קבוצה ב התחיל ממיקוד של שלושה דברים רלוונים. קיבלנו. אז פירטו על כל אחד למה רלונטי ומה עומד מאחוריו. היתה תחחושה שהולכים לקחת את נושא טרכטנברג. תמימות דעים. קארמה. ואז ביחד החלטנו רעיונות פרקטיים- כלכלית וכזה ומה יכול להגיע לכמה שיותר אנשים. שני כיוונים בין הפגנה וקמפיין שטחי והמוני לבין מפגש ושיח ואז הדיון נקטע. לא הסכמנו על מה. עמוק אוו תקשורתי עשינו דיון. אריה- בתוך הקריטריונים שדיברנו עליהם תקשורת כח אדם תקשורת.
אני תקשורתית.
תהליך קבלת החלטות.
שמנו לב, קבוצה אנשים שדיברו על הקבוצה- חסר לנו תהליך שכזה...
יש תהליך:
מצב קיים --> ניתוח המצב --> הגדרה מדוייקת של הבעיה --> איסוף רעיונות לפתרון --> בחירת רעיון --> יישום הרעיון --> הערכת מצב.
DESIGHN THINKING
אפשר להתייחס לבחירת נושאים רלוונטים. ניתוח המצב. הגדרה מדויקת (פחות עושים)
תום- בעיה כללית יותר – אי אפשר להגדיר באופן מסוים. זו הכותרת.
- סיעור מוחין- איסוף רעיונות
בחירה לפי קריטריונים כמו כח אדם תקשורת... יישום
או שכולם יעשו יחד או צוות או בודד. צריך להחליט מי הסמכות שעושה את זה . אחרי הפעולה הערכת מצב.
שוב- לפי סדר התהליכים
כקבוצה- כדאי לאמץ תהליך כזה או לא.
קבוצה ב לא הצלחנו להחליט בגלל זמן עבדנו על זה באופן קודם אבל עכשיו יותר
קבוצה א זמן.
איך ליישם והאם במציאות
מי מקבל החלטות ואיך.
- כל שלב יכול להיות קבוצה צוות יחיד- צריך להחליט.
חלק שלישי - דיון בשאלה איך ממשיכים הלאה
סבו- צריך להגדיר לאן הולכים
איה – לא משנה מה אומר מי – כמה שיותר אנשים יבואו.
סבו- מה אופי הפעולות. הבדל בין אוטובוס והפגנה לבין מעגלי שיח. צריך לקבל החלטה.
אדר- מרגישה (לא בקטע נורא) ביחד מעגלי שיח.... הנסיון שלנו להגיע להסכמה רחבה על כל דבר מעקב אותנו. מה שהיה מדהים במחאה יהה שלא עצרנו אם זו הדרך הנכונה כולנו. היינו יכולים להתווכח. זזנו. ללכת אחרי הרעיון של מישהו.בעיני תוקע. צריך שיהיה משהו ביצועי. לא לעשות גוף שמתיין שעות. חשוב ערך מוסף אבל לא מחפשת אותו. אני לא צריכה ללמוד במעגל הזה. מעגל ביצועיסטי. לא רוצה להחליט. יש פרוייקט צריך עזרה בכך וכך. ומי שלא מסכים שלא יבוא
ריקה- יש קבוצה מצומצמת שיוזמת ו
אליעד- בסדר שיש קבוצה קטנה שיוזמת אבל אין הרתמות של כולנו.
אדר- אין זמן כל כך.
לוטן- חושב שהם לא פה. אבל יש. אם ואיך.. מטרות ופתרון בעיות לא עונה למטרות. ברמה האישית שאלת האם כי מול מפגשים אחרים. כי יש משימות פרקטיות.
סבו- לקרב יותר אנשים למעגלים פנימיים של עשייה- אחד. שתיים- לא בעיה להגיד שהולכים על משהו בלי דיון, אופן ההחלטה, חושב שאנחנו נכון שנעבוד בדרך של קבוצה לוקחת תעל עצמה החלטה משותפת ולא משיהו אחד וקצת מצטרפים אין תחושה שמשהו מתרומם. לא צריך את הפורום הזה של כמה אנשים מקבלים החלטה.
אריה- אולי צריך לחלק צוותים. אליעד- לא עבד.
סבו- קבוצה של אנשים עושה יחד- מחוייבות בין אישית. בסדר אם אנשים לא מחפשים את זה,
אדר- עשייה- קבוצה קטנה, במקום זה צריך את כל האגונים והנציגים ולהגיע לעשייה. כרגע פעילויות קטנות. מה הלאה? אליעד- כנס תמ"א בדרום, אספה ארצית, מעגלי דיון ב8.12 של דהמרקר. פעילות זכויות האזרח צעדה לתל אביב יום זכויות האדם הבינלאומי 9.12. 10.12 כנראה כוונה עולמית יום מחאה. כנס שדרות לחברה. אריה: אפשרות ראשונה: מי שרוצה להרים אירוע שידבר איתנו. אפשרות שנייה: אנחנו עוד ארגון נגיד בשם "המאבק לצדק חברתי" ואנחנו מרימים דברים באופן עצמאי.
אנחנו חלק ממאבק ארצי – וגם אם איננו אוהבים או מחבבים את דפני ליף, או סתיו שפיר. ב"ש לאו דווקא חלק ממשהו עולמי, אלא משהו מזרח תיכוני לחלוטין. בפאנל יש אנשים שיושבים בו יכולים לשתף גם תחת כובע אחר. וגם כאלו עצמאיים. זה גם זה וגם זה. יצאנו בתחושה של התעוררות מהקיץ. כל אחד צריך להחליט מה ההיקף של מה שהוא מסוגל לתרום לתוך הדיון ולתוך העשייה. כרגע אני יכול לעזור בעשייה בחלק מהדברים. הדר: היתרון הוא שהגוף מחובר למחאה, ולכן אפשר להחליט על פרוייקט ארוך, כמו משמר בכניסה לב"ש, או בבתי ספר או מעגלי שיח על בסיס קבוע. סבו: פונה לאנשים שמתחברים למחאה בקיץ, אבל לא לארגונים ספציפיים ריקה: הייחוד שלנו שאנו אומרים שכל הבעיות של המתמחים, עובדי קבלן וכן הלאה באים ממקום אחד. להיות גוף מקשר בין ארגונים. לוטן: יש מקומות אחרים שאני נפגש ומשקיע בהם פחות זמן, והם מייצרים הרבה יותר פעילות. אולי הצטרפות לארגונים ובניית מפגש בין ארגונים. תום: כל מי שרוצה ירים משהו. מי שרוצה יצטרף. לוטן: לא מבין מה הדבקות במפגש הלא פרודוקטיבי רוצה להמשיך את המחאה עם מי שנמצא פה, אבל לא מסכים עם אופן. אשמח להציע אופנים נוספים בהמשך – להתפצל ולהצטרף לארגונים שונים
הפרוייקט – לא הייתי מתפזר. כניסה לבתי ספר, תחילה עם מעגלי שיח קטנים בכיתה, כיתה מעבירה לבית ספר, והתלמידים מעבירים להורים. פעם בחודש לעשות משהו. יעל – סיכום, קבוצה פעילה.
