הפלרה לפי מדינות

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטיעון "מה קורה במדינות אחרות" משמש את שני צדדי המתרס - כל צד מראה תימוכין ממדינות אחרות לגבי תמיכה או התנגדות להפלרה. המטרה בסקירה הנ"ל, היא להציג את חוסר האיזון בייצוג ההפלרה בעולם, וליישר אותו.

הן משרד הבריאות הישראלי, והן גופי בריאות בינלאומיים נחשבים כגון המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO), טוענים שההפלרה היא אחד ההישגים הבולטים של המאה העשרים.

אך הנתונים מאירופה מראים לנו באופן ברור, שהאירופאים לא אימצו בחום את המלצות ארגוני הבריאות. להלן הפירוט לפי מדינה, והנימוקים למדיניות:


תוכן עניינים

אירופה

אוסטריה

"פלואורידים רעילים מעולם לא הוספו למי-השתייה באוסטריה". מקור: http://www.fluoridealert.org/uploads/austria.pdf

איטליה

איטליה לא מפלירה. [מקור: ויקיפדיה אנגלית ואיטלקית]

בלגיה

טיפול המים הזה לעולם לא התקיים בבלגיה, וגם לא יתקיים בעתיד (אנו מקווים). הסיבה העיקרית לכך ההיא העמדה המהותית של אגף המים שאין זה מתפקידו לספק טיפול תרופתי לציבור. זו אחריות בלעדית של מערכת הבריאות. מקור: http://www.fluoridealert.org/uploads/belgium.pdf

דנמרק

תשובה מ-1999 לשאלה האם דנמרק מפלירה:

"אנו שמחים להודיע לכם שלפי משרד האנרגיה ואיכות הסביבה, פלואורידים רעילים לא הוספו למי-השתייה הציבוריים. לכן, אף עיר דנית לא הופלרה מעולם". מקור: http://www.fluoridealert.org/uploads/denmark.pdf

סקירה מפורטת יותר מ-1982: המשרד לאיכות הסביבה מצהיר ש"ההפלרה אינה מותרת בדנמרק" [9].

ב-3 לינואר 1977, הסוכנות הלאומית להגנת הסביבה המליצה לשר לאיכות הסביבה "לא לאשר את הפלרת מי השתיה בדנמרק.

ההמלצה של הסוכנות מבוססת בין היתר על העובדה ששאלות רבות לגבי בריאות האדם ואיכות הסביבה לא זכו למענה מספק [10].

בעקבות קבלת המלצה זו, השר לאיכות הסביבה פרסם ב-5 לינואר 1977: "סעיף 48 לחוק אספקת המים לא יכול לשמש כדי לאשר הפלרה של מי-השתיה. מפורטים להלן חלק מהנימוקים להחלטה זו:

1. יש לשים לב שמפעלים תעשייתיים לא ייצרו מוצרים אשר יושפעו ע"י גידול תכולת הפלואוריד באספקת מי-השתייה.

2. "החלק הארי של הפלואור לא נצרך... אלא מוצא עצמו בתוך הקרקע באמצעות ההשקייה, נחלים, אגמים והים בתור מי-ביוב. הידע אודות הנזקים של שפיכת כמות מוגברת של פלואוריד בתוך מי-הים ומים מתוקים הינו מאוד מצומצם. קיימת אפשרות להצטברות הפלואוריד בשרשרת המזון".

3. "קיים תיעוד רחב לגבי ההיבט של רפואה-מונעת לעששת, אך לא נערכו מחקרים הולמים לגבי השפעות ארוכות הטווח על שאר המערכות האורגניות של האדם".

4. לא ניתן לפתור את האוכלוסיות הרגישות הבאות מלהיחשף לפלואור במי-השתייה: א. אנשים הצורכים כמות גדולה של נוזלים ב. אנשים הסובלים ממחלות אשר פוגעות בתפקוד הכליה. ג. אנשים המקבלים טיפול בדיאליזה ד. תינוקות הניזונים מתחליפי-חלב.

אגודת רופאי-השיניים הדנית מצהירה "האגודה ממליצה על הפלרת מי-השתייה מזה שנים ארוכות. הרשויות דחו גישה זו לאור מספר בעיות לא-פתורות הנוגעות באוכלוסיות רגשיות באוכלוסיה. לכן, רופאי-השיניים הדנים נאלצים לעשות אפליקציה טופיקלית של פלואוריד. זאת, יחד עם שירותי טיפול שיניים לילדים... שיפרו את בריאות השן של הציבור כך שרק אזורים מעטים נהנים מהפלרת מים כיום".

מקור: http://www.fluoridealert.org/uploads/farkas1982.pdf


ראו גם

הערות שוליים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים