הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון 23) (פינוי פסולת בניין)

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{חוק יסוד |תאריך לועזי=17 במרץ 1992 |תאריך עברי=י"ב באדר ב' התשנ"ב |כנסת=[[הכנסת ה-12|שתים עשרה...")
 
 
(27 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{חוק יסוד
 
{{חוק יסוד
|תאריך לועזי=[[17 במרץ]] [[1992]]
+
|תאריך הנחה/תזכיר=[[23 בינואר]] [[2011]]
|תאריך עברי=י"ב באדר ב' התשנ"ב
+
|כנסת=[[הכנסת ה-12|שבע-עשרה]]
|כנסת=[[הכנסת ה-12|שתים עשרה]]
+
|מציעות/ים=המשרד להגנת הסביבה
|מספר תומכים=32
+
|מצטרפות/ים=-
|מספר מתנגדים=21
+
 
|עיקרי החוק=
 
|עיקרי החוק=
הגנה על [[זכויות אדם]] עיקריות:
+
קביעת האחריות לפינוי פסולת בניין
* הגנה על חייו, גופו וכבודו של אדם
+
* הרשות המקומית תספק מיכלים לפסולת
* הגנה על קניינו של אדם
+
* חברה חיצונית תפנה את הפסולת
* הגנה על פרטיות האדם
+
* היצרן ישלם לרשות על הפינוי
* הגנה על חירויות האדם
+
|נוסח מלא=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/62E706F1-BBC9-4FEC-83E4-01F7713C3C0E/33463/653.pdf אתר משרד המשפטים] - הנוסח שאושר בממשלה.
|נוסח מלא=[http://acri.co.il אתר האגודה לזכויות האזרח]
+
 
}}
 
}}
 +
הצעת חוק מטעם ממשלת ישראל, ביוזמת המשרד לאיכות הסביבה, הנמצאת בהליכי חקיקה בכנסת.
  
'''** אזהרה: ערך זה נמצא בשלבי כתיבה ראשוניים מאוד. אין להסתמך עליו **'''
+
'''תיקון 23 לחוק שמירת הניקיון''' מציע לצמצם את מימדי התופעה הבלתי חוקית של השלכת פסולת בניין מחוץ לאתרים מוסדרים. רק 2.5 מיליון טונות של פסולת בניין מוטמנות מדי שנה באתרים המוסדרים, מתוך 7.5 מיליון טונות המיוצרות בישראל. במילים אחרות, שני שלישים מפסולת הבניין מושלכת בצורה בלתי חוקית. הצעת החוק מבקשת להטיל את עיקר האחריות על איסוף ופינוי פסולת הבניין על הרשות המקומית, אך במקביל גם מטילה חובות על יצרן הפסולת עצמו.
  
'''חוק יסוד: זכויות חברתיות''' הוא [[חוק יסוד]] שנועד להגן על [[הזכויות החברתיות]] העיקריות של אזרחי [[מדינת ישראל]]. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע כי....
+
== עיקרי הצעת החוק ==
 +
[[קובץ:Construction waste.jpg|שמאל|ממוזער|320px|פסולת בניין (מקור: Flickr)]]
  
לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא [[אהרן ברק]], כינונו של חוק יסוד זה ושל [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] החלו את [[המהפכה החוקתית]], מפני ש[[הכנסת]] העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. מנגד משפטנים רבים, ובראשם הנשיא לשעבר [[משה לנדוי]], מתנגדים לתפיסה זו וטוענים ש"המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה". וכי ברק מעוות את כוונת חברי הכנסת.
+
'''החובות המוטלות על הרשות המקומית:'''
 +
* הצבת כלי אצירה (מכולה, "צפרדע", פח וכד') לשימושו של יצרן פסולת הבניין
 +
* פינוי הפסולת לאתר מוסדר. החוק קובע כי תינתן עדיפות (במידת האפשר) לשימוש חוזר ולמיחזור של פסולת הבניין, במקום להטמין אותו.
 +
* גביית תשלום מכל יצרן פסולת בניין על שירותי הטיפול בפסולת (בחוק ייקבע סכום המינימום וסכום המקסימום והרשות המקומית תוכל להחליט על התשלום המדויק).
 +
* עריכת מכרז לביצוע עבודות הטיפול בפסולת אחת לשלוש שנים.
 +
* דיווח שנתי למשרד להגנת הסביבה על כמות הפסולת שנאצרה, כמות הפסולת שפונתה, ועל הקלות מיוחדות שניתנו ליצרני פסולת (בכפוף להיתרים המפורטים בהצעת החוק).
  
החוק נחקק בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]].  
+
'''החובות המוטלות על יצרן פסולת הבניין:'''
 +
* הודעה 30 יום מראש לרשות המקומית על פסולת הבניין שעומדת "להיווצר", סוגה והיקפה.
 +
* פינוי פסולת הבניין, והיא בלבד, לתוך כלי האצירה שסיפקה הרשות המקומית, ונקיטת אמצעים למניעת פיזור פסולת והיווצרות מפגעים.
 +
* הודעה לרשות המקומית כי כלי האצירה עומד להתמלא ויש לפנותו.
 +
* תשלום לרשות המקומית על פינוי הפסולת.
  
==היסטוריית החוק==
 
{{להשלים}}
 
  
הצעת החוק המקורית הוגשה על ידי חבר הכנסת [[אמנון רובינשטיין]] באפריל 1991, ולאחר שהועברה ל[[ועדה החוקה, חוק ומשפט]] של [[הכנסת]], פורסמה ההצעה על ידה בנובמבר 1991.
+
==עונשים על הפרת החוק==
החוק התקבל בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה, [[יבאדר ב']] [[ה'תשנ"ב]], 17 במרץ 1992. בחוק תמכו 32 חברי כנסת מתוך הקואליציה, התנגדו 21 חברי כנסת מהאופוזיציה ונמנע אחד.
+
על פי הצעת החוק:
 +
* אדם אשר יפר את החובות הנ"ל '''ייקנס ב-50 אלף שקלים'''
 +
* רשות מקומית שתפר את חובותיה '''תיקנס ב-100 אלף שקלים'''. כל יום הפרה נוסף יביא להגדלת הקנס.
  
כשהציג את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו בפני הכנסת, אמר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ [[אוריאל לין]]:
 
{{ציטוט|תוכן=אנחנו לא מעבירים את המשקל לביהמ"ש העליון. אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד: החקיקה ולא בחוק יסוד: זכויות האדם שהוגשו בזמנם. אין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים|מקור= נשיא בית המשפט העליון בדימוס [[משה לנדוי]] בראין ל"הלשכה" ינואר 1995}}
 
  
מאז חקיקתו בשנת 1992, החוק תוקן פעם אחת בלבד בשנת 1994, במסגרת בתיקון עקיף עם חקיקת [[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. התיקון כלל שני חלקים:
+
==היסטוריית החוק==
א. תוספת סעיף 1 לחוק, תחת הכותרת "עקרונות יסוד", הקובעת כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
+
* תזכיר הצעת החוק פורסם להערות הציבור מטעם המשרד להגנת הסביבה ב-23 בינואר 2011.
ב. תוספת לסעיף 8 (פסקת ההגבלה), לפיה ניתן יהיה לפגוע בזכויות שלפי חוק היסוד גם "לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
+
* ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק ב-???. 2 שרים התנגדו לחוק. התמיכה הותנתה בתיאום עם משרד התמ"ת. [המצאתי את המידע הזה - זה מסוג המידע שנצטרך לאסוף ואינו מופיע במקורות מקוונים היום (יפתח בריל)]
 +
* החוק עבר בקריאה ראשונה ב-13 בפברואר 2012
 +
* נידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-10 ביולי 2012.
  
==הזכויות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו==
 
[[קובץ:Basic Law Human Dignity and Liberty.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוק היסוד, על קיר [[בית המשפט העליון]], ב[[עברית]] וב[[ערבית]]]]
 
לבו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוסק, מטבע הדברים, בזכויות שעליהן הוא מגן. כפי שקובעת כותרתו של החוק, כל הזכויות הללו נגזרות מ[[כבוד האדם]] וחירותו, כפי שהם מתפרשים לאור היותה של [[מדינת ישראל]] [[מדינה יהודית ודמוקרטית]]. זכויות אלה מפורטות בסעיפים אחדים:
 
* סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
 
* סעיף 3: אין פוגעים בקנינו של אדם.
 
* סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל [[הזכות לכבוד|כבודו]].
 
* סעיף 5: אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
 
* סעיף 6:
 
::(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
 
::(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
 
* סעיף 7:
 
::(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
 
::(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
 
::(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
 
::(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
 
  
יחד עם זאת, בולט היעדרן של מספר זכויות אדם מהותיות כגון [[הזכות לשוויון]], [[חופש הביטוי]], [[חופש הדת]], [[חופש ההפגנה|חופש המחאה]] ועוד. אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן לפחות באופן תאורטי ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי. הגם שהותרתן של זכויות אלו מחוץ לחוק היסוד נעשתה במודע, יש משפטנים, ובראשם [[אהרן ברק]], הרואים זכויות אלה כנגזרות מהזכות לכבוד, ולמרות שפסיקת בית-המשפט העליון בנושא אינה עקבית עדיין, חלק מהזכויות כגון שוויון וחופש ביטוי, הוכרו כנגזרות של כבוד במספר רב מאוד של פסקי דין החל משנת 1994 ועד היום.
+
==ראו גם==
 +
* אמנון רובינשטיין, '''פסולת בניין בישראל ובעמים''', חיריה: הוצאת זַבֵּל, 1994.
 +
* ישעיהו ברלין, "שתי מסורות למושג פסולת הבניין", בתוך '''עיונים באשפה''', תרגם: אוסיפ סולת, ירושלים: מגנס, 1970.
  
==הבטחת המעמד העל חוקי==
 
מתוך מודעות לחשיבותן של הזכויות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומתוך מודעות לבעיות שהן עלולות לעורר, בחרה הכנסת להעניק לחוק יסוד זה מעמד משפטי בכיר, שיובטח על ידי הגנות אחדות.
 
  
סעיף 8 לחוק יסוד זה קובע: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". סעיף זה זכה לכינוי "[[פסקת הגבלה]]", וכשמו כן הוא - הוא מגביל וקובע סייגים לכנסת בבואה לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (על משמעותו של סעיף זה, ובפרט התנאים המאפשרים חקיקה הפוגעת בזכויות שנקבעו בחוק יסוד זה, ראו בערך [[המהפכה החוקתית#האם אפשרית חקיקה הפוגעת בזכויות המוגנות בחוקי היסוד?|המהפכה החוקתית]]). בעניין פינוי [[גוש קטיף]] פסק בג"ץ כי [[חוק פינוי-פיצוי]] עומד בדרישות סעיף זה ולכן הוא תקף, אף שהוא פוגע בזכויות אדם המעוגנות בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/610/016/a20/05016610.a20.HTM בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים], ניתן ב-9 ביוני 2005}}
+
==לקריאה נוספת==
 +
* המשך יבוא
 +
* המשך יבוא
  
סעיף 12 לחוק יסוד זה מגן על החוק מפני [[תקנות שעת חירום]], בקובעו שאין לממשלה את הסמכות לשנות את חוק יסוד זה - ובהכרח, לפגוע בזכויות המוגנות באמצעותו - מתוקפן של תקנות שעת חירום הנתונות בידיה, כמבואר: "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש". למעשה, ההגנה מפני תקנות שעת חירום אינה מוחלטת, והיא נתונה לשיקול דעתם של הממשלה ושל בית המשפט העליון.
 
  
הכנסת בחרה שלא לשריין את החוק. במילים אחרות, ניתן לשנות את החוק עם רוב רגיל של חברי כנסת, ולכן אין מעמדו המשפטי של חוק זה איתן ויציב כמו של שכנו [[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. יש שהביעו תמיהה על החלטה זו של הכנסת, ואולם יש הרואים בה אינדיקציה לכך שהכנסת לא התכוונה לתת לחוק היסוד אותו מעמד מרכזי שנתן לו בית-המשפט העליון.
+
==קישורים חיצוניים==
  
==ראו גם==
+
* [http://www.tazkirim.gov.il/Memorandum_Archive/Attachments_2011/40745_x_AttachFile.doc תזכיר החוק המקורי], 23 בינואר 2011.
*[[כבוד האדם]]
+
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/62E706F1-BBC9-4FEC-83E4-01F7713C3C0E/33463/653.pdf הצעת הממשלה באתר משרד המשפטים], 7 בפברואר 2012.
* [[המשפט בישראל]]
+
  
==לקריאה נוספת==
 
*[[אורית קמיר]], '''שאלה של כבוד: ישראליות וכבוד האדם''', כרמל, ירושלים, 2004
 
* [[מנחם אלון]], '''[[כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל]]''', [[הוצאת מאגנס]], 1999
 
* הלל סומר, "הזכויות הבלתי מנויות - על היקפה של המהפכה החוקתית" '''משפטים''' כח (תשנ"ז) 257
 
* '''שאלה של כבוד: כבוד האדם כערך מוסרי עליון בחברה המודרנית''', עורך: יוסף דוד, הוצאת מאגנס ו[[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2006
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
{{מיזמים|ויקיטקסט=חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו}}
 
* [http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod3.pdf חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו], באתר הכנסת
 
* {{הארץ|משה גורלי|בסך הכל נפסלו שלושה חוקים|146225}}
 
* [http://constitution.org.il/index.php?option=com_frontpage&Itemid=98 אתר המשפט החוקתי של המרכז הבינתחומי הרצליה]
 
* עופר סיטבון, [http://www.ono.ac.il/wp-content/uploads/2012/01/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf על בני אדם, תאגידים ומה שביניהם – האם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו צריך לחול על תאגידים?], [[קרית המשפט]] ח' (התשס"ט), 107–141 {{PDF}}
 
* אורית קמיר, [http://www.notes.co.il/orit/4712.asp חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: מקורותיו והשפעותו על החברה הישראלית]
 
* אלוף הראבן, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_40/Publications_Catalog_2040.aspx האומנם מדינת כבוד האדם?], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2003
 
* [[אמנון רובינשטיין]], [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume5A/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%281%29%20%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%20%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D.pdf הכנסת וחוקי־היסוד על זכויות האדם], '''[[משפט וממשל]]''' ה' (תש"ס) {{PDF}}
 
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
+
אין עדיין.
 
+
{{חוקי יסוד}}
+
 
+
[[קטגוריה:ישראל: חוקי יסוד|כבוד האדם וחירותו]]
+
[[קטגוריה:הכנסת השתים עשרה]]
+
[[קטגוריה:משפט חוקתי]]
+
[[קטגוריה:זכויות האדם]]
+
 
+
[[en:Basic Law: Human Dignity and Liberty]]
+
[[cs:Základní zákon: Lidská svoboda a důstojnost]]
+

גרסה אחרונה מתאריך 15:49, 4 במרץ 2013

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון 23) (פינוי פסולת בניין)
תאריך הנחה/תזכיר 23 בינואר 2011
כנסת שבע-עשרה
מציעות/ים המשרד להגנת הסביבה
מצטרפות/ים -
עיקרי החוק

קביעת האחריות לפינוי פסולת בניין

  • הרשות המקומית תספק מיכלים לפסולת
  • חברה חיצונית תפנה את הפסולת
  • היצרן ישלם לרשות על הפינוי 
נוסח מלא אתר משרד המשפטים - הנוסח שאושר בממשלה. 

הצעת חוק מטעם ממשלת ישראל, ביוזמת המשרד לאיכות הסביבה, הנמצאת בהליכי חקיקה בכנסת.

תיקון 23 לחוק שמירת הניקיון מציע לצמצם את מימדי התופעה הבלתי חוקית של השלכת פסולת בניין מחוץ לאתרים מוסדרים. רק 2.5 מיליון טונות של פסולת בניין מוטמנות מדי שנה באתרים המוסדרים, מתוך 7.5 מיליון טונות המיוצרות בישראל. במילים אחרות, שני שלישים מפסולת הבניין מושלכת בצורה בלתי חוקית. הצעת החוק מבקשת להטיל את עיקר האחריות על איסוף ופינוי פסולת הבניין על הרשות המקומית, אך במקביל גם מטילה חובות על יצרן הפסולת עצמו.

תוכן עניינים

עיקרי הצעת החוק

פסולת בניין (מקור: Flickr)

החובות המוטלות על הרשות המקומית:

החובות המוטלות על יצרן פסולת הבניין:


עונשים על הפרת החוק

על פי הצעת החוק:


היסטוריית החוק


ראו גם


לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים


הערות שוליים

אין עדיין.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים