הרצאה של כתב דה-מרקר בנושא הון-שלטון-עיתון22.6

הרצאה של כתב דה-מרקר 22.6 מה שכתוב אינו ציטוט, אלא הרעיונות שהועברו.

תוכן עניינים 1 דוגמה מהעיתונות בחו"ל 2 כיסוי בעייתי של המחאה בעיתונות המקומית 3 כיצד השיטה עובדת 3.1 כמה עולה לקנות בנק? 3.2 כמה עולה לקנות ערוץ תקשורת? 3.3 8 קבוצות של 8 אנשים מחזיק כ-40% מתוך הנכסים הפיננסיים בישראל – טריליון שקל 4 לשבור את האוליגופול 4.1 מה בנוגע להשפעת המשבר העולמי 5 הערות

דוגמה מהעיתונות בחו"ל

היום היה מאמר בפייננשל טיימס (FT) על ישראל. FT הוא אחד מהעיתון הכי ניאו-ליברלים בעולם, והכי משפיעים. זהו אחד העיתונים העצמאיים ביותר שאינו מושפע מגורמי הון ופוליטיקה, ומוציא כל יום את עמדותיו העצמאיות כלפי הנושאים החשובים בעיניו בזירה הכלכלית. קישור למאמר

המאמר דיבר על הריכוזיות הקשה במשק הישראלי. כאשר יותר ממחצית מכוח השוק מוחזק ע"י 20 משפחות. האחזקות המשולבות של עסקים פיננסים עם עסקים ריאלים, כך שאותם בעלי הון יכולים לתת אשראי לעצמם, לשלול אשראי ממתחרים, ומהפשרת את המבנה הפירמידיאלי, שכל אחזקה מאפשרת להשיג קרדיט בשביל להשיג אחזקות נוספות. שיטה זו, הקשר בין הכלכלה ובעלי ההון לפוליטיקאים פוגע באפשרות לנהל כלכלת שוק. מי מאיתנו קרא את FT, אחד העיתונות החשובים בעולם, הבוקר הזה? אצלנו העיתונות המקומית היא המשפיעה.

כיסוי בעייתי של המחאה בעיתונות המקומית

איפה בעיתונות דיברו על הריכוזיות? איך? באיזו תקופה?

חלקנו זוכרים כיצד בכל העיתונים ביקרו את הריכוזיות. אולם, יש הבדל בין התודעה הזו למציאות. למשל גלובס כתבו על הריכוזיות, אך הם פרסמו זאת במדור חודשי שעוסק בפופוליזם הריכוזיות, והסבירו כיצד אין ריכוזיות. אולי אתם חושבים שכתבו בכל עיתונים כי ראיתם את כל הכתבות על תופעת הריכוזיות בדה-מרקר.

בואו נדבר על ידיעות אחרונות – זהו העיתון הנפוץ ביותר במדינה, בערך 60% מהשוק. 700 אלף איש. בידיעות התייחסו לוועדת הריכוזיות כך: "הקמת ועדת הריכוזיות משולה להקמתה של ועדה לבדיקת קיומם של חייזרים". אתם יכולים לחפש את כל הכתבות שהיו בידיעות האחרונות באינטרנט, אבל מסתבר שידיעות האחרונות הוא אחד העיתונים המערביים שלא עולה לאינטרנט ולכן לא ניתן למצוא את הכתבות שלו. לאחר בדיקה מסתבר שלפני המחאה ידיעות פרסם 22 מאמרים סביב נושא הריכוזיות. בכולם נטען כי הריכוזיות לא קיימת או שהיא קיימת והיא אינה מוגזמת. פעם אחת בלבד פורסמה כתבה בוטא בנושא תחת הכותרת "טייקונים נמאסתם" שהופיע כעמוד השער של העיתון. אתם יכולים לנחש מי פרסם אותה?? יאיר לפיד, שידע שלא ישאר בעיתון.

בידיעות התייחסו לוועדת הריכוזיות כך: "הקמת ועדת הריכוזיות משולה להקמתה של ועדה לבדיקת קיומם של חייזרים"

כיצד השיטה עובדת

הציבור בישראל מחזיק בנכסים פיננסיים על סך 2.5 טריליון ש"ח (אלף מיליארד). הכסף הזה מוחזק ע"י: פנסיה / קופות גמל / תעודות סל, אג"ח / מניות / פקדונות (חלק מהדברים הללו חופפים). בשביל להבין על איזה סכום מדובר נענה על השאלה הבאה: כמה בנקים אפשר לקנות בסכום כזה?

כמה עולה לקנות בנק?

בנקים: בנק לאומי 300 מיליארד שקל הוא הסכום שמטופל ע"י בנק לאומי ==> 30 מיליארד הוא הסכום שהבנק חייב להחזיק כנכס ==> ==> 6 מיליארד זה הסכום שצריך להשקיע כדי להחזיק 20% מהבנק, שמאפשר שליטה בבנק ==> 3 מיליארד זה ההון העצמי הדרוש כדי לקבל קרדיט של 6 מיליארד.

כמה עולה לקנות ערוץ תקשורת?

נתייחס לערוץ התקשורת המשפיע ביותר בישראל – תקשורת: ערוץ 2

• העלות של קשת (בפעם האחרונה שנרכשה) – 200 מיליון שקל
• העלות של רשת – לכל המוכן לשאת בהפסדים העצומים שלה.

8 קבוצות של 8 אנשים מחזיק כ-40% מתוך הנכסים הפיננסיים בישראל – טריליון שקל

טריליון שקל הוא שלוש פעמים תקציב המדינה. מי הם אותם 8 אנשים מחזיקים בנכסים הללו: תשובה, דנקנר, אריסון, המבורגר, לבייב למעשה כולכם יכולים למנות את שמותיהם. מה הם מחזיקים? בנקים, עיתונים, מפעלים, עסקים. אז כיצד החזקת התקשורת משרת אותם אם הם מחזיקים כבר ברוב הנכסים? אותם מפעלים ועסקים של 8 הקבוצות הם בדרך כלל כוללים מונופולים ואוליגופולים.

אוליגופולים – כאשר יש כמה חברות גדולות שמתאמות מחירים, כמו שראינו במשק הסלולר, עד לשינוי באחרונה.

רק המדינה מסוגלת להשפיע כדי לשבור את השליטה הזו בשוק  המדינה מורכבת מאנשים: פוליטיקאים (שרים, ח"כים) ופקידים  אותם אנשים מאוד מושפעים ממה שכתוב עליהם בעיתון ולכן מתנהלים בהתאם לעיתון. כך משמשת התקשורת לשימור השיטה.

נושאים שנויים במחלוקת בכלכלה שיופיעו בעיתונות: הפרטה, דיור ציבורי, העסקה ישירה, חינוך חינם  לא איכפת לבעלי ההון שיעסקו בזה כי זה לא נוגע לריכוזיות. לא חייבים לקנות עיתון בשביל להשפיע עליו – ניתן להשפיע ע"י: + יש תקציבי פרסום + מסוגלים לרכוש את כל התקשורת. + חברי הדירקטוריונים.  

לשבור את האוליגופול

יש לנו דוגמה חיה בעקבות החוק החדש ששבר את האוליגופול בשוק הסלולר:

למשל סלקום: רווחים של 5 מיליארד שקל בשנה, נסחר בבורסה 8-10 מיליארד שקל ==> פירוק הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות ==> 80% קריסה בהשקעות בבורסה ==> קריסת הפירמידה (השקעות בחברות אחרות, שהסתמכו על אשראי שהתבסס על ההשקעות שהיו בסלקום)

מה בנוגע להשפעת המשבר העולמי

מה בנוגע להשפעת המשבר העולמי על השוק בישראל? אולי זה הגורם לפשיטת הרגל של דנקנר? נסתכל על יחידות השקעות בקבוצת IDB של דנקנר -סלקום: -80% | -שופרסל: -50% | -כת"ש – נשר: -50-60% | -כור – קרדיט סוויס: -20%

זו דוגמא שממנה ניתן להבין שההשפעה העיקרית היא דווקא מתוך ישראל ולא מהכיוון הבינלאומי.

הערות

• הערה חשובה: תמיד צריך לזכור כי הטייקון אינו לוקח סיכון. השליטה בבנק היא אינה בעלות, וכאשר בנק בסכנת קריסה, אז המדינה תשלם.
• כמו כן הפרטה בצורה ריכוזית לא רק שלא מקדמת את השוק, אלא עשויה לעקב אותו במשך שנים:

למשל לאחר ההפרטה של בזק החל להיווצר פיגור בשוק התקשורת, זאת מכיוון שכספים שבעבר היו מופנים לפיתוח והשקעה, חולקו פתאום כדיבידנדים.

• הערה: התקשורת עשויה לעסוק באותם נושאים של הון-שלטון לשם "הוצאת קיטור". אך כאשר יש על הפרק החלטה או רפורמה משמעותית היא צפויה להוריד את הנפח של נושא זה