ועדת החינוך
תוכן עניינים |
פרוטוקול ישיבה ראשונה של ועדת החינוך – ככר הבימה 7.8.11
נוכחים: ממי, דרור, יולי, יובל, הדס, אלי, ערן, דורון, מרסלו, עינת, בנצי, רם אפרת, ברוך, רם שמואלי רכז: ממי מנחים: דרור ויולי אחראי שקיפות: יובל
מהלך המפגש:
החשוב לנו במהלך: שקיפות קונצנזוס, ולא הצבעות רוב
דרור: נחפש עקרונות ברמת המאקרו ולא נלך למספרים אם נצליח לייצר קונצנזוס בין 70 המאהלים בארץ יהיה לכך כוח גדול. חיבור עקרונות החשיבה של צדק חברתי לחינוך.
דרור: חשוב שאנחנו נחליט על מסגרת עבודת הקבוצה בעצמנו. האם רק לזרוק שאלות בטווח הקצר, או לתהליך ארוך יותר? שינוי אמיתי לא עושים בשבוע. לא צריך קוסמטיקה, צריך לעשות משהו רציני. פורום פח"א- לא פורום מוביל. מייצר מסמך עקרוני, דף ויקיפדיה שאפשר לערוך. לא מקושרים ל"מובילים" של המאבק. המסמך- גיבשו מסמך ראשוני, והביאו לדיון חוזר של מספר טיוטות. כל הערות ותיקונים נרשמים. יש כאן תהליך שמשחזר את פורמט המהפיכה הספרדית. השיח החינוכי מגוון, איך להכיל את כולם? באילו נושאים לגעת? צריך להגדיר מהו "צדק חברתי", כדי שנוכל להתגבש סביבו בחינוך. מלבד מסמך פח"א, הבה נפתח את ארון הספרים שלנו למסמכים נוספים הבה נגוון את דרכי הלמידה: נחשוב על מומחים שנרצה לפגוש, סיורים...
סבב: מה הייתם רוצים שידובר עליו בקבוצה כנושאי עומק ללמידה? מהו "ארון הספרים" שלנו?
מרסלו: עקרונות יסוד לפדגוגיה הביקורתית, העושה חיבור בין החינוך לצדק חברתי: להביט על מערכת החינוך בקונטקסט החברתי . רוב המכריע בישראלי נחשבים מוחלשים. נשירה סמויה. הפרטה של החינוך. אין שוויון. גם בתי ספר ממלכתיים לכאורה, הופכים פרטיים. הפדגוגיה הביקורתית אומרת- שאם אנו חיים בחברה כזו של אינדיבידואליסטים, צריך לעביר תהליכים בכלכלה לכיוון מדינה צודקת יותר, צריך תהליכים לכיוון שיתוף וחינוך שווה. הזדמנות שווה בלי קשר למוצא הסוצי-אקונומי של ההורים. השיח שיוצא מהמחאה חייב לדבר על החינוך הפורמאלי הממלכתי.
רם שמואלי: צריך לחפש את הקונצנזוס. מגילת העצמאות, אמנת כינרת. יש שיח מתקדם במסמכים הללו סביב המכנה הערכי המשותף. אפשר גם להוביל פגישות ושיחות רציניות עם אישים רבים. מסכים עם התיאור של מרסלו. מערכת החינוך שלנו לא מתאימה לעולם היום. אפשר ללמוד הרבה מטד ומהעולם. מציע את שירותי
הדס: בהתייחס לשאלה של דרור מהו צדק חברתי- קודם כל הסתכלות מחודשת על ילדות. מבט שלנו על הצרכים שלהם. האם נכון להמשיך איתם מערכת יחסים דומה לעכשיו או ננסה לנסח יחד איתם את העתיד? בעיה עם מה שקורה עם החינוך הבלתי פורמאלית. החינוך הפך לשוק. האם זה נכון. של מי האחריות לתת לילדים חינוך? מי נותן מה? טקסט חשוב- דו"ח מקינזי לחינוך. מייצג את הכלכלה והיעוץ הנכנסים לחינוך, אולם מייצר אמירות חשובות על המורים
דורון: איזו מערכת ערכים מקדמת חברה קפיטלסטית? מהו מעמדו של המורה? מעמד הידע השתנה, איך זה משפיע?
אלי: אנחנו טוענים שהחינוך הפורמאלי מכשיר אנשים לעולם הקפיטליסטי. יוצר אג'נדה תחרותית, מדירה. היום יש משכילים מובטלים (תואר שני ושלישי). מרדף לא אחרי ההשכלה אלא אחרי הצלחה בתחרות. בחינות הבגרות, פסיכומטרי.\, פיזה,מיצב. זה בעייתי מאוד. אנחנו בעד שכל מי שרוצה יתקבל, כמו באוניברסיטאות, ושהסינון יהיה השנה הראשונה למשל. מציע כמו בשוודיה: שיטת השוברים (ואוצ'רים). בתי ספר שהם לא איכותיים נעלמים או עוברים התייעלות. יש שתי מערכות חינוך: החינוך הפורמאלי שהוא הבייביסיטר הלאומי. נכשל במיוחד בפריפרייה. המערכת השניה היא פרטית- אחר הצהרים יש אפשרות לרכוש חינוך איכותי. המערכת הכישלונית במהלך היום נשענת על השיגי המ' הפרטית אחר הצהרים. כיסויי תחת הדדיים...
ממי: חינוך לערכים בעולם פוסט מודרני (אילן בן זאב). כותב טוב. מכון אדווה. בנוסף לפילוסופיה החינוכית, אפשר לדבר גם על המבנה הארגוני של החינוך בארץ. פרקטיקה. הסכמי שכר, בירוקרטיה, פיקוח.
בנצי: טקסטים- חשוב להתייחס לחוק החינוך הממלכתי. הזרם החשוב של אנשי רפורמה חינוכית זה החינוך הפרוגרסיבי. דיואי וכל מיני כאלה. מהפילוסופיה ועד איך שבתי ספר נראים. לגבי הפורום- איננו יכולים להגביל את דיון החינוך למה שקורה במוסדות החינוכיים. צריך לדבר על המרחב השלם. עיר חינוך. לא רק בית ספר. השבט מאפשר ליחיד להיות מחונך- בידי מי?
מרסלו: המורים נמצאים במקום של דיכוי והם ממשיכים בעצמם לדכא. השרשרת המובילה את הערכים בתוך מערכת החינוך היא מדכאת. מתחילת שנות ה90 היה ביזוי של המורה כאשר הוא שוחרר מהתהליך של העברת ידע והפכו את המורה לטכנאי. הנציג והשוטר בתוך הכתה. עובדי קבלן...המון מהמורים עובדי קבלן כי כאשר אני עובד כמורה במשרד החינוך/עירייה אני חייב לעבוד עוד דרך פרויקטים ועבודה מופרטת. צריך לקרוא מסמך של נגה דגן ממכון אדווה על הפרטת החינוך. ארון הספרים: "הפדגוגיה של השחרור" של פאולו פריירה. יאנוש קורצ'אק. שיטת הוואוצ'רים- תפיסה ניאו-ליברלית. יש עם זה בעיה כי לא כולם חזקים ויודעים לבחור אותו הדבר ויש הענשה, גם של בתי הספר. הדפוקים נשארים דפוקים. בת"א- בגלל שיטת הבחירה של ההורים יש דיכוי של הדרום וצפיפות במרכז. אין חינוך לעניין בדרום. שיטת השוברים היא נכונה אם היא מגובה בתפיסת עולם חברתית הדורשת שוויון וצדק חברתי.
ברוך: חינוך זה דוגמה אישית, הענקת ערכים, העצמת צעירים. אין חינוך במערכת החינוך. צריך לדבר על חינוך, ולא על הקניית ידע.
יולי: לארון הספרים - מרטין בובר. דיאלוג הוא הבסיס לתהליך חינוכי.
יובל: מהם הערכים שאנחנו רוצים להקנות? לאור הערכים הללו, מהי מטרת מערכת החינוך?
עינת: תלמידים נושרים מסיבות רבות. מה האלטרנטיבות למערכת החינוך? אנחנו מדברים על מערכות חינוך ולא רק על מערכת ספציפית. החינוך בכל מקום. מה מסגרת הדיון? לקויות למידה, סימום תלמידים. האצבע קלה מידי על ההדק עם הסימום.
רם: תפיסה חדשה של בית ספר. לשנות את השדה.
דניאל: חדשנות חינוכית הוא נושא חשוב לדיון ככלי לשינוי ועשייה. האינטראקציה של חדשנות חינוכית עם הקיים.
ליאור: איך מכניסים שיח אמיתי, אזרחי–ערכי, לתוך בית הספר?
שיטות הערכה. בחינה וציון. מה מדיד ומה לא מדיד.
טקסטים- life long learning, למהלך חיים של למידה כאזרחות פעילה.
בנושא מצוקה בבית הספר – חן למפרט וגדי אבידן. "הקול השותק"
יובל: מקים קבוצת פייסבוק.
אלי: מציע ללמוד את הי-טק הי, למידה על בסיס פרויקטים. אולי נוציא קריאה לקידום הנושא. יש בי"ס ניסיוני כזה שקם בחולון כעת. PBL ארון ספרים: "לאהוב ילדים" של יאנוש קורצ'אק.
דרור: סיכום - צריך לעשות הבדלה בין עקרונות חברתיים (שוויון למשל) לעקרונות פדגוגיים (שיטות חינוך). ברמת התכלס- טווח קצר של הוצאת עקרונות, טווח ארוך יותר של כתיבת תוכנית עבודה
יובל: קודם צריך לטפל ברמה הערכית החברתית קודם. זה התהליך ועל זה צריך לדון מחר. מבקש להתחיל את הדיון מחר בבניית המסגרת הערכית ברמה החברתית כנקודת מוצא לכל העבודה שלנו. אלי: להפיץ הלאה את הבשורה, כדי שיהיה קול רחב. ממי: לגוון את השיח. להביא אנשים משכבות אחרות באוכלוסיה. לבדוק במאהלים אחרים.
יובל: להעביר את ההודעה ולתקשר עם אנשים בב"ש, חיפה, ירושלים...בכלל.
מחר (שני) – נפגשים ב-21:30 בבית הספר של המהפכה ברוטשילד – בשדרת האוהלים, בין שינקין לבר-אילן.
נושאי למידה ועיסוק בקבוצה – ריכוז:
• כישורי חיים ולמידה רלוונטית • תפיסה חדשה של בית הספר המעודכנת למאה הנוכחית ויוצרת חיבור בין חינוך פורמלי ולא-פורמלי • לקויות למידה והאופן שבו המערכת מגדירה ומתייגת אותן • מערכות תמיכה בנוער נושר – גבולות מערכת החינוך ואת מי היא לא מכילה • פדגוגיה ביקורתית וצדק חברתי • הדיאלוג כבסיס לחינוך • מהי ילדות? האם תפקידינו כמבוגרים מול ילדים היא שאיפה לעתיד רצוי או עיסוק בהווה קיים? • אילו ערכים חינוכיים מקדם הקפיטליזם? • PBL – למידה מבוססת פרויקטים • דמות המורה בחינוך החדש • שיח אזרחי, ערכי וזהותי בתוך בית הספר • ביטול בחינות הכניסה לאקדמיה • שיטת השוברים (ואוצ'רים) • שיטות מדידה והערכה והאופן שבו הן מעצבות מערכת חינוך • חינוך לערכים בעולם פוסטמודרני • הסכמי שכר של מורים ופרקטיקות העסקה • Life Long Learning – למידה לאורך החיים ולא רק במוסדות החינוך • המורים – הפיכתם ממדוכאים למדכאים • חינוך בלתי פורמלי • מטרות מערכת החינוך הקיימת וכיצד הן מתיישמות
ארון הספרים המוצע של הקבוצה:
ספרים: פדגוגיה של שחרור – פאולו פריירה ואיירה שור איך לאהוב ילדים – יאנוש קורצ'אק אני אתה – מרטין בובר הקול השותק – חן למפרט, גדי אבידן וג'יש עמית
מסמכים: מגילת העצמאות אמנות כנרת + אמנת גביזון-מדן דו"ח מקינזי מכון אדווה – דו"חות על פערים בחינוך (בפרט האחרון, מ-2010-11, שכתבה נגה דגן) רפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש"
חוקים: חוק החינוך הממלכתי
מאמרים: מהלך חיים של למידה כאזרחות (מהדס) אילן גור זאב על חינוך בעידן פוסט-מודרני דיואי ואנשי החינוך הפרוגרסיבי – מפילוסופיה ועד לפרקטיקות נחום בלס, חוקר מערכות חינוך ממרכז טאוב ד"ר דן בן דוד – נתונים על חינוך אתר בית הספר הייטק היי שעוסק בלמידה דרך פרויקטים
קישורים אינטרנטיים: "שקוף באוהל" פח"א – דף הקבוצה בפייסבוק איידמוס – מאגר המסמכים השיתופיים של פח"א אתר האינטרנט של בית הספר הייטק-היי (HTH) העוסק בלמידה דרך פרויקטים אתר מכון אדווה אתר מרכז טאוב
