חינוך
מתוך שקוף באוהל
ההגדרה של ניצן וביכלר ל"חינוך" - תעמולה אזרחית וצרכנית:
- התחבולה האחרונה כבר הייתה ידועה לשליטים באירופה הרפובליקנית, אשר גייסו חיילים-בחינם בעזרת חינוך 'יסודי' מאז המהפכה הצרפתית והמצאת היצור החדש הקרוי 'אזרח'.
- התברר שאם תלמד את האיכרים והפועלים קרוא-וכתוב בסיסי, הם יוכשרו לקרוא עיתונים ולקלוט תעמולה מדינית. במלחמת-העולם הראשונה התברר שעסקי 'יחסי-האנוש' פעלו היטב: כששים-אלף חיילים הרגו אחד את השני ביום אחד בקרב כידונים על הסום [הקרב על הסום]. והכל בחינם, ולמען עסקים מטאפיסיים כמו דגל, 'חירות' ו'מולדת'. שום חיל שכירי-חרב המכבד עצמו, לא היה מגיע לדבקות כזאת.
- מאז, כמובן המצב השתפר, ו'האזרח' הפטריוט הוסב באמצעות חינוך זול והפך לקורא סיסמאות, 'חדשות' ופרסומות נלהב. הוא נשלח יום-יום להלחם על זהותו בקניונים ובערוצי התקשורת. הוא הפך ל'צרכן הבוחר'.
מתוך המאמר "היסטוריה של הכלכלה הפוליטית".
