טיילר נוריס
(ראיון עם טיילר נוריס) |
(חלק 6) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | ראיון זה הוא חלק מקורס [http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1_U.Lab_2x#.D7.A9.D7.91.D7.95.D7.A2_1:_20_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.9C U.Lab 2x] | |
| + | |||
| + | שבעה סרטונים שמהווים חלקים מראיון מתמשך עם Tyler Norris. כל חלק מעביר רעיון. טיילר עובר בחברת Kaiser Permanente, שהיא ארגון בריאות בארה"ב, דומה קצת לקופת חולים. | ||
== חלק 1 == | == חלק 1 == | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
אוטו – למעשה אתה היית יזם עסקי, יזם חברתי בארגונים ללא מטרות רווח ((NGO ויזם בעולם הממשלתי. אם אתה מסתכל על שלושת החלקים שבהם שהית בחייך הם לא ממש מתאימים ביחד. איך אתה תיפקדת כמנהל בכל אחד מהם. | אוטו – למעשה אתה היית יזם עסקי, יזם חברתי בארגונים ללא מטרות רווח ((NGO ויזם בעולם הממשלתי. אם אתה מסתכל על שלושת החלקים שבהם שהית בחייך הם לא ממש מתאימים ביחד. איך אתה תיפקדת כמנהל בכל אחד מהם. | ||
| − | טילר - אחת השאלות שאני שואל את עצמי – מה רוצה להתרחש? בקהילה, בארגון ותמיד ניסיתי לבדוק את זה בהתאמה למה רוצה להתרחש בתוכי. איפה אני חש קריאה ומה רוצה לקרות בעולם סביבי. זה מה שהפך אותי ליזם בכל התחומים. מה שלמדתי ממקומות מבוססי מאמץ קהילתי שאנחנו רוצים לקבל "מנה" גדולה, מספיק אינטנסיביות, מספיק זמן כדי לראות אפקט שניתן למדידה. זה לא יקרה דרך מאמצים נקודתיים של התארגנות או תרומה של קונצרן או עשיה שראש העיר החליט לעשות נקודתית. אנחנו חייבים לצרף ולקפל את הפיסות ביחד, כדי ליצור תשתית שלמה שיש לה כוח השפעה שבאמת תשנה חיים, תשנה קהילות תשנה שכונות. תצליח ליצור הבדל בטווח הארוך לקהילה. זה טמון במבנה שיוצרים שיאפשר לכל מגזר ששותף בארגון, להביא מה שצריך כדי ליצור שינוי בקהילה. זה מה שעיצב את חיי, זה מה שאני עושה - יוצר את הדיזיין המתאים ואת ההטמעה של המאמצים. אני מבין לאיזה סוג מידע הארגון זקוק, לאיזה סוג מנהיגות הארגון זקוק, איזה סוג מעורבות של אזרחים נדרשת, איך עסקים גדולים עוזרים ואיך תושבים מהקהילה מביאים את עצמם. זה מה שעיצב את חיי. | + | טילר - '''אחת השאלות שאני שואל את עצמי – מה רוצה להתרחש? בקהילה, בארגון ותמיד ניסיתי לבדוק את זה בהתאמה למה רוצה להתרחש בתוכי. איפה אני חש קריאה ומה רוצה לקרות בעולם סביבי. זה מה שהפך אותי ליזם בכל התחומים. מה שלמדתי ממקומות מבוססי מאמץ קהילתי שאנחנו רוצים לקבל "מנה" גדולה, מספיק אינטנסיביות, מספיק זמן כדי לראות אפקט שניתן למדידה. זה לא יקרה דרך מאמצים נקודתיים של התארגנות או תרומה של קונצרן או עשיה שראש העיר החליט לעשות נקודתית. אנחנו חייבים לצרף ולקפל את הפיסות ביחד, כדי ליצור תשתית שלמה שיש לה כוח השפעה שבאמת תשנה חיים, תשנה קהילות תשנה שכונות. תצליח ליצור הבדל בטווח הארוך לקהילה. זה טמון במבנה שיוצרים שיאפשר לכל מגזר ששותף בארגון, להביא מה שצריך כדי ליצור שינוי בקהילה. זה מה שעיצב את חיי''', זה מה שאני עושה - יוצר את הדיזיין המתאים ואת ההטמעה של המאמצים. אני מבין לאיזה סוג מידע הארגון זקוק, לאיזה סוג מנהיגות הארגון זקוק, איזה סוג מעורבות של אזרחים נדרשת, איך עסקים גדולים עוזרים ואיך תושבים מהקהילה מביאים את עצמם. זה מה שעיצב את חיי. |
| − | במאות ואלפי קהילות בארה"ב נוצרים מקומות מבוססים שיתופי פעולה חוצי מגזרים: עסקי, ממשלתי, מגזר שלישי על מנת לקדם קהילות. המקומות האלה בוחנים מהם הנושאים שהאזור מתמודד איתם ובונים מנגנונים ארגוניים על מנת לקדם את הנושאים, לאורך זמן. הסרט נפתח באמירה שזהו הסיפור הכי פחות מסופר וצריך להפוך אותו למסופר. מצולם ממקום שכזה באוקלנד - מרתק! | + | '''במאות ואלפי קהילות בארה"ב נוצרים מקומות מבוססים שיתופי פעולה חוצי מגזרים: עסקי, ממשלתי, מגזר שלישי על מנת לקדם קהילות. המקומות האלה בוחנים מהם הנושאים שהאזור מתמודד איתם ובונים מנגנונים ארגוניים על מנת לקדם את הנושאים, לאורך זמן. הסרט נפתח באמירה שזהו הסיפור הכי פחות מסופר וצריך להפוך אותו למסופר. מצולם ממקום שכזה באוקלנד - מרתק!''' |
== חלק 2 == | == חלק 2 == | ||
מהי מנהיגות שמצליחה לייצר שינוי משמעותי בקהילה, איך מנהיגות במערכות מורכבות נשארת קשובה לצרכים של הפרטים? | מהי מנהיגות שמצליחה לייצר שינוי משמעותי בקהילה, איך מנהיגות במערכות מורכבות נשארת קשובה לצרכים של הפרטים? | ||
| − | קיימת צורה של מנהיגות מכילה, שמושרשת בהבנה של כל אדם ומערבת אנשים לעשות מה שהם טובים בו. הבסיס של המנהיגים עצמם הוא עשיה שהם מחוברים אליה באופן אישי. אלו מנהיגים שמושקעים בעצמם במובן החיובי של מודעות וחיבור עצמי. הם כל הזמן מרחיבים את המעגל כך שאנשים נוספים יצטרפו. הם "מחזיקים את החלל" עבור אחרים ליצור. הם מבינים מה אחרים צריכים. | + | '''קיימת צורה של מנהיגות מכילה, שמושרשת בהבנה של כל אדם ומערבת אנשים לעשות מה שהם טובים בו. הבסיס של המנהיגים עצמם הוא עשיה שהם מחוברים אליה באופן אישי. אלו מנהיגים שמושקעים בעצמם במובן החיובי של מודעות וחיבור עצמי. הם כל הזמן מרחיבים את המעגל כך שאנשים נוספים יצטרפו. הם "מחזיקים את החלל" עבור אחרים ליצור. הם מבינים מה אחרים צריכים. |
השאלה היא - איך מייצרים נרטיב שבו אנשים מהקהילה נכנסים לסיפור. זו הצורה המודרנית של קהילה דמוקרטית. אנשים מקבלים בעלות על תפקידים משמעותיים בתוך הקהילה. ככה הקהילה בונה את היכולת שלה להשפיע על שינוי. | השאלה היא - איך מייצרים נרטיב שבו אנשים מהקהילה נכנסים לסיפור. זו הצורה המודרנית של קהילה דמוקרטית. אנשים מקבלים בעלות על תפקידים משמעותיים בתוך הקהילה. ככה הקהילה בונה את היכולת שלה להשפיע על שינוי. | ||
| − | מוזכר, מפות קהילתיות שמראות את הסטטוס של הקהילה – שווה לבדוק! | + | מוזכר, מפות קהילתיות שמראות את הסטטוס של הקהילה – שווה לבדוק!''' |
== חלק 3 == | == חלק 3 == | ||
| − | אוטו - ההתעוררות הקהילתית שאנחנו רואים, שונה מאוד ממה שאנחנו רואים בושינגטון וזה גם שונה, אם למשל תלך למזרח הרחוק. כך לדוגמא את המקום היעיל ביותר – סינגפור. הם יגידו שיש להם את כל התוצאות הרצויות. הם השיגו כל מה שתיכננו. אבל אנשים אינם מרוצים/ מאושרים וזה האתגר הממשלתי. איך אתה רואה את הנוף הנשקף כרגע. התחדשות מלמטה למעלה – האם זו תנועה שהולכת ומתפתחת או מקרים מבודדים שלא יתעצמו. | + | אוטו - ההתעוררות הקהילתית שאנחנו רואים, שונה מאוד ממה שאנחנו רואים בושינגטון וזה גם שונה, אם למשל תלך למזרח הרחוק. כך לדוגמא את המקום היעיל ביותר – סינגפור. הם יגידו שיש להם את כל התוצאות הרצויות. הם השיגו כל מה שתיכננו. אבל אנשים אינם מרוצים/ מאושרים וזה האתגר הממשלתי. '''איך אתה רואה את הנוף הנשקף כרגע. התחדשות מלמטה למעלה – האם זו תנועה שהולכת ומתפתחת או מקרים מבודדים שלא יתעצמו.''' |
| − | טיילור - מה שאתה מתאר זה הסיפור הכי פחות מסופר והכי חשוב בארצות הברית. כי בכל ארצות הברית קמים עכשיו מאות, למעשה - אלפי מוסדות חוצי מגזרים (עסקי, ממשלתי, ציבורי, מגזר שלישי) מאופיינים באנשים בגילאים שונים, השתייכות פוליטית שונה וגישות שונות לפתרון בעיות. המטרה של כולם היא לשתף פעולה ולהשקיע ביחד מאמץ - על מנת להבין מהם הנושאים שאיתם מתמודדת הקהילה שלהם ומה עושים כדי לקדם אותם. זו גישה חדשה להתמודד עם האתגרים. הם מוכיחים לא רק את האפקטיביות של לעשות את העבודה באופן מקומי אלא את הפוטנציאל של אסטרטגית ההתחדשות הזו. לא רק כאסטרטגיה מקומית אלא התחדשות של אומה. האתגר הוא להבין לא רק את התהליכים שהקהילות משתמשות בהם אלא את האלמנטים המשותפים של האג'נדות בקהילות ואיך לא מספיק שנותנים להם לעשות מה שהם צריכים לעשות אלא - כשמעצבים מדיניות ממשלתית שואלים אותם מה הם צריכים מהמדינה. | + | טיילור - '''מה שאתה מתאר זה הסיפור הכי פחות מסופר והכי חשוב בארצות הברית. כי בכל ארצות הברית קמים עכשיו מאות, למעשה - אלפי מוסדות חוצי מגזרים (עסקי, ממשלתי, ציבורי, מגזר שלישי) מאופיינים באנשים בגילאים שונים, השתייכות פוליטית שונה וגישות שונות לפתרון בעיות. המטרה של כולם היא לשתף פעולה ולהשקיע ביחד מאמץ - על מנת להבין מהם הנושאים שאיתם מתמודדת הקהילה שלהם ומה עושים כדי לקדם אותם. זו גישה חדשה להתמודד עם האתגרים. הם מוכיחים לא רק את האפקטיביות של לעשות את העבודה באופן מקומי אלא את הפוטנציאל של אסטרטגית ההתחדשות הזו. לא רק כאסטרטגיה מקומית אלא התחדשות של אומה.''' האתגר הוא להבין לא רק את התהליכים שהקהילות משתמשות בהם אלא את האלמנטים המשותפים של האג'נדות בקהילות ואיך לא מספיק שנותנים להם לעשות מה שהם צריכים לעשות אלא - כשמעצבים מדיניות ממשלתית שואלים אותם מה הם צריכים מהמדינה. |
| − | יש מקום לבחון לא רק מה שלא עובד במדינה הזאת אלא מה שעוזר למדינה לעלות לשלב ההתפתחותי הבא. במה אנחנו צריכים להשקיע שטוב לאנשים ולמקומות שמאוד חי ואקטיבי עכשיו -בקהילות. בהצלחה של סינגפור נעדרת המשוואה האנושית של השתתפות משמעותית בתהליך של היצירה. צריך לשאול - לא רק איך אני צרכן של התוצאות אלא איך אני משתתף ביצירה המשותפת שלהן. זה הולך ישר לאחד הצרכים האנושיים הכי מהותיים – להיות נחוץ, להיות מסוגלים להביע את המטרות שלנו. זה התהליך הדמוקרטי החדש שסומך על האנשים שיצעדו קדימה עם תחושת המטרה שלהם שיביאו את מה שיש להם ומה שיש להם לתת. מה שהם עושים - יוצר שינוי. ברחבי העולם, אנשים היום לא רואים איך הם משפיעים. הקהילתיות מוציאה החוצה את הרוח האנושית בתהליך. תחושת השליחות והשייכות לא רק גורמת לעבודה להעשות אלא מאפשרת לנו להתפתח כיצורים אנושיים. | + | '''יש מקום לבחון לא רק מה שלא עובד במדינה הזאת אלא מה שעוזר למדינה לעלות לשלב ההתפתחותי הבא. במה אנחנו צריכים להשקיע שטוב לאנשים ולמקומות שמאוד חי ואקטיבי עכשיו -בקהילות.''' בהצלחה של סינגפור נעדרת המשוואה האנושית של השתתפות משמעותית בתהליך של היצירה. צריך לשאול - לא רק איך אני צרכן של התוצאות אלא איך אני משתתף ביצירה המשותפת שלהן. זה הולך ישר לאחד הצרכים האנושיים הכי מהותיים – להיות נחוץ, להיות מסוגלים להביע את המטרות שלנו. זה התהליך הדמוקרטי החדש שסומך על האנשים שיצעדו קדימה עם תחושת המטרה שלהם שיביאו את מה שיש להם ומה שיש להם לתת. מה שהם עושים - יוצר שינוי. '''ברחבי העולם, אנשים היום לא רואים איך הם משפיעים. הקהילתיות מוציאה החוצה את הרוח האנושית בתהליך. תחושת השליחות והשייכות לא רק גורמת לעבודה להעשות אלא מאפשרת לנו להתפתח כיצורים אנושיים.''' |
== חלק 4 == | == חלק 4 == | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
אתה שחקן מפתח בתחום הבריאות האם תוכל לחלוק איתנו איפה אתה אורה לוקליזם מתבסס ואיפה אפשר ללמוד | אתה שחקן מפתח בתחום הבריאות האם תוכל לחלוק איתנו איפה אתה אורה לוקליזם מתבסס ואיפה אפשר ללמוד | ||
| − | טיילור - נשאלת השאלה מה יוצר בריאות ויש בילבול בין מרכזים רפואיים (health care) לבין בריאות. רוב מה שיוצר בריאות הוא ברובו מחוץ למערכות הבריאות. המרכזים הרפואיים קובעים 10% מהבריאות. 30% נקבע מתורשה שגם מושפעת מאוד מהסביבה (לחצים כלכליים, אלימות וכ קובעים מאוד בהריונות). 60% ממה שמייצר בריאות, קשורים לליף סטייל ולהתנהגויות שלנו שמעוצבות כולן מהסביבה הסוציואקונומית שאנחנו חיים בה. חינוך, משכורת/ הכנסה, דיור, תחבורה, גישה למזון. בעצם אתה מבין ש.. רוב מה שמייצר בריאות נמצא בכלכלה ובקהילה. מוקד השינוי ביצירת בריאות -נמצא בקהילה ולא במרכזי הבריאות. זה מביא אותנו בחזרה לדיון של דמוקרטיה אפקטיבית, שלטון מקומי מעורבות משמעותית ויצירת תשתית אזרחית שמהווה פלטפורמה לקהילה בריאה. ג'יימס ראוס המיסד של "יזמים שותפים קהילתיים", אחד המנהיגים הגדולים במדינה הזאת. אמר משהו מאוד עוצמתי עבורי "קהילה בריאה, היא גן לגדל בו אנשים". אם אנחנו רוצים אנשים בריאים יותר, שלא רק משגשגים אלא גם לא מכבידים על מערכת הבריאות (20% ששותה מהתלג) – תשקיע בקהילה! האתגר הגדול של מערכת הבריאות הוא לשרת אנשים שצורכים בריאות אלא לגדל אנשים שפחות צורכים שירותי בריאות מלכתחילה ויכולים לשגשג בזכות עצמם. הכלכלות התחרותיות של המאה הבאה הם אלה שיש להם קהילות בריאות | + | טיילור - '''נשאלת השאלה מה יוצר בריאות ויש בילבול בין מרכזים רפואיים (health care) לבין בריאות. רוב מה שיוצר בריאות הוא ברובו מחוץ למערכות הבריאות.''' המרכזים הרפואיים קובעים 10% מהבריאות. 30% נקבע מתורשה שגם מושפעת מאוד מהסביבה (לחצים כלכליים, אלימות וכ קובעים מאוד בהריונות). '''60% ממה שמייצר בריאות, קשורים לליף סטייל ולהתנהגויות שלנו שמעוצבות כולן מהסביבה הסוציואקונומית שאנחנו חיים בה.''' חינוך, משכורת/ הכנסה, דיור, תחבורה, גישה למזון. '''בעצם אתה מבין ש.. רוב מה שמייצר בריאות נמצא בכלכלה ובקהילה. מוקד השינוי ביצירת בריאות -נמצא בקהילה ולא במרכזי הבריאות. זה מביא אותנו בחזרה לדיון של דמוקרטיה אפקטיבית, שלטון מקומי מעורבות משמעותית ויצירת תשתית אזרחית שמהווה פלטפורמה לקהילה בריאה. ג'יימס ראוס המיסד של "יזמים שותפים קהילתיים", אחד המנהיגים הגדולים במדינה הזאת. אמר משהו מאוד עוצמתי עבורי "קהילה בריאה, היא גן לגדל בו אנשים". אם אנחנו רוצים אנשים בריאים יותר, שלא רק משגשגים אלא גם לא מכבידים על מערכת הבריאות (20% ששותה מהתלג) – תשקיע בקהילה!''' האתגר הגדול של מערכת הבריאות הוא לשרת אנשים שצורכים בריאות אלא לגדל אנשים שפחות צורכים שירותי בריאות מלכתחילה ויכולים לשגשג בזכות עצמם. '''הכלכלות התחרותיות של המאה הבאה הם אלה שיש להם קהילות בריאות''' |
== חלק 5 == | == חלק 5 == | ||
אוטו – "מה שאתה אומר זה - שרק עשרה אחוז מהבריאות של הציבור נקבעת עי מערכות בריאות, בזמן ש20% מכספי הציבור הולכים על המערכות הללו" (מטורף! – 20% מההון של אזרחים מושקע בדבר הלא נכון). "ו- 60% מהבריאות תלויה באיך אנחנו מארגנים את הכלכלה שלנו ואיך אנחנו מארגנים את הקהילה שלנו". במילים אחרות כדי לגשת לאישיו של בריאות אנחנו צריכים להמציא מחדש את הכלכלה ולחדש קהילות. אם זו המסקנה, אז אז איך זה נראה? | אוטו – "מה שאתה אומר זה - שרק עשרה אחוז מהבריאות של הציבור נקבעת עי מערכות בריאות, בזמן ש20% מכספי הציבור הולכים על המערכות הללו" (מטורף! – 20% מההון של אזרחים מושקע בדבר הלא נכון). "ו- 60% מהבריאות תלויה באיך אנחנו מארגנים את הכלכלה שלנו ואיך אנחנו מארגנים את הקהילה שלנו". במילים אחרות כדי לגשת לאישיו של בריאות אנחנו צריכים להמציא מחדש את הכלכלה ולחדש קהילות. אם זו המסקנה, אז אז איך זה נראה? | ||
| − | טיילר - ראשית בהתייחס לעשרה אחוז שהן מאה אחוז עבור אדם חולה- לכל אחד צריכה להיות גישה לטיפול רפואי. ביחס לנקודה שלך שאומרת - רוב מה שמשפיע על הבריאות נמצא מחוץ למערכת הבריאות, אם אנחנו רוצים יותר אנשים בריאים שנזקקים פחות לשירותי הבריאות אנחנו חייבים להשקיע במשתנים הכלכליים, החברתיים וסביבתיים. ואז אנחנו מתחילים להסתכל על עבודות ושכר – התשובה לכל המשתנים היא - כלכלה מקומית | + | טיילר - ראשית בהתייחס לעשרה אחוז שהן מאה אחוז עבור אדם חולה- לכל אחד צריכה להיות גישה לטיפול רפואי. ביחס לנקודה שלך שאומרת - '''רוב מה שמשפיע על הבריאות נמצא מחוץ למערכת הבריאות, אם אנחנו רוצים יותר אנשים בריאים שנזקקים פחות לשירותי הבריאות אנחנו חייבים להשקיע במשתנים הכלכליים, החברתיים וסביבתיים. ואז אנחנו מתחילים להסתכל על עבודות ושכר – התשובה לכל המשתנים היא - כלכלה מקומית |
| − | אם יש לך כלכלה שבה - האוכלוסיה מתקשה להתפרנס ולתמוך במשפחות שלהם בשתי משרות, מאוד קשה להשפיע על בריאות. אם לאנשים אין גישה לחינוך איכותי, לדיור, לאוכל טרי ובריא, מוביליות שמאפשרת להם להגיע לעבודה – כל זה משפיע על בריאות. ההשקעה שאנחנו צריכים לעשות מנת להשפיע על מנת לשפר בריאות ממוקמת באירגון מחדש של הפרמטרים הכלכליים והחברתיים. מערכות בריאות שמתוגמלות באופן מסורתי על טיפול במחלות הופכות להיות מתוגמלות על הערך של קידום הבריאות מלכתחילה. איך עוברים מטיפול במחלות לייצור של בריאות. מערכת הבריאות עוברת מלעשות כסף על טיפול במחלות לכסף על ייצור בריאות. 60% בשליטה שלנו דרך הכלכלה המקומית והקהילה. | + | אם יש לך כלכלה שבה - האוכלוסיה מתקשה להתפרנס ולתמוך במשפחות שלהם בשתי משרות, מאוד קשה להשפיע על בריאות. אם לאנשים אין גישה לחינוך איכותי, לדיור, לאוכל טרי ובריא, מוביליות שמאפשרת להם להגיע לעבודה – כל זה משפיע על בריאות. ההשקעה שאנחנו צריכים לעשות מנת להשפיע על מנת לשפר בריאות ממוקמת באירגון מחדש של הפרמטרים הכלכליים והחברתיים.''' מערכות בריאות שמתוגמלות באופן מסורתי על טיפול במחלות הופכות להיות מתוגמלות על הערך של קידום הבריאות מלכתחילה. איך עוברים מטיפול במחלות לייצור של בריאות. מערכת הבריאות עוברת מלעשות כסף על טיפול במחלות לכסף על ייצור בריאות. 60% בשליטה שלנו דרך הכלכלה המקומית והקהילה. |
אוטו – "אם אני מדבר עם בכירים במערכת הבריאות ואני נותן להם את המספרים האלה, הם יגידו כן אבל אנחנו תקועים. אין לנו יכולת לשנות את המערכת אז איך קייזר פרמננטה מזיזה את הארגון לדרך חדשה שבמקומות אחרים, באותה תעשיה, יודעים לראות אבל לא לממש". | אוטו – "אם אני מדבר עם בכירים במערכת הבריאות ואני נותן להם את המספרים האלה, הם יגידו כן אבל אנחנו תקועים. אין לנו יכולת לשנות את המערכת אז איך קייזר פרמננטה מזיזה את הארגון לדרך חדשה שבמקומות אחרים, באותה תעשיה, יודעים לראות אבל לא לממש". | ||
| − | טיילר - המודל העסקי -שאלו את השאלה איך גורמים לאדם להיות בריא יותר: גישה למזון טרי, יציבות במשפחה, יציבות באפשרויות הדיור מוביליות, שכר וכד. הם מבינים ש"בניהול הסיכונים החדש" טיפול מסורתי דרך מערכת הבריאות הוא בעצם הוצאה ולא מקור הכנסה. במקומות אחרים תקועים במקומות שמייצרים ערך לטיפול ולא למניעה. מערכת קייזר פרמננטה נוצרה מראש ככה כארגון לא ריווחי. מחזור של 62 בליארד. רוב המנכ"לים שואלים האם המודל העסקי הוא של מיטות מלאות או מיטות ריקות. ברוב המקומות המודל הוא של מיטות מלאות המעבר עכשיו הוא למיטות ריקות. יש שני מודלים מתחרים כעת. | + | טיילר - המודל העסקי -שאלו את השאלה איך גורמים לאדם להיות בריא יותר: גישה למזון טרי, יציבות במשפחה, יציבות באפשרויות הדיור מוביליות, שכר וכד. הם מבינים ש"בניהול הסיכונים החדש" טיפול מסורתי דרך מערכת הבריאות הוא בעצם הוצאה ולא מקור הכנסה. במקומות אחרים תקועים במקומות שמייצרים ערך לטיפול ולא למניעה. מערכת קייזר פרמננטה נוצרה מראש ככה כארגון לא ריווחי. מחזור של 62 בליארד. '''רוב המנכ"לים שואלים האם המודל העסקי הוא של מיטות מלאות או מיטות ריקות. ברוב המקומות המודל הוא של מיטות מלאות המעבר עכשיו הוא למיטות ריקות. יש שני מודלים מתחרים כעת.''' |
מתוך הבנת הסיכום הבריאותי ושהמנופים לבריאות נמציאם מחוץ למערכת הבריאות. יצרנו כמה שינויים (בגדול מדבר על מילגות ארוכות טווח, משרות רק עבור מקומיים ורכש רק מקומי). | מתוך הבנת הסיכום הבריאותי ושהמנופים לבריאות נמציאם מחוץ למערכת הבריאות. יצרנו כמה שינויים (בגדול מדבר על מילגות ארוכות טווח, משרות רק עבור מקומיים ורכש רק מקומי). | ||
| − | הבנו שהמילגות לקהילה לא הספיקו. אחת הלמידות הראשונות היתה להגדיל את ההשפעה של המילגות בתוך הקהילה וליצור מערכות יחסים מתמשכות שהאפקטים יהיו משמעותיים. הפרוטפוליו של המענקים הוא לטווח ארוך 5-6 ולא 1-3. עוד דבר שעשינו היה לחשוב על התפקיד שלנו כמוסד עוגן. איך אנחנו ממנפים את האימקט הכלכלי והחברתי בתור מוסד עוגן. 2 בליארד דולר מושקעים במענקים לקהילה. אבל ה- payroll של משכורות הארגון הוא 22 בליארד. אז איך משתמשים בזה לא רק עבור שכר הוגן. בבולטימור חברנו למוסדות עוגן נוספים לצורך יצירת שינוי קהילתי. היינו חייבים לוודא שהשכר נגיש לאנשים בתוך הקהילה ושאנשים בקהילה יראו את הנגישות שלהם לשכר. רכש – התחלנו לחשוב איך קונים מקומית, כך שהרווחים של העסקים הקטנים לא ישאבו למרכזים קפיטלסטים אלא לקהילה. לכן הבנו שאנחנו חייבים לחבור ללוקליזם – אלו שמקדמים כלכלה מקומית. זה לא רק הדבר הנכון לעשות כארגון עם שליחות זה הדבר הנכון לעשות על מנת לקדם בריאות. | + | הבנו שהמילגות לקהילה לא הספיקו. אחת הלמידות הראשונות היתה להגדיל את ההשפעה של המילגות בתוך הקהילה וליצור מערכות יחסים מתמשכות שהאפקטים יהיו משמעותיים. '''הפרוטפוליו של המענקים הוא לטווח ארוך 5-6 ולא 1-3. עוד דבר שעשינו היה לחשוב על התפקיד שלנו כמוסד עוגן. איך אנחנו ממנפים את האימקט הכלכלי והחברתי בתור מוסד עוגן. 2 בליארד דולר מושקעים במענקים לקהילה. אבל ה- payroll של משכורות הארגון הוא 22 בליארד. אז איך משתמשים בזה לא רק עבור שכר הוגן. בבולטימור חברנו למוסדות עוגן נוספים לצורך יצירת שינוי קהילתי. היינו חייבים לוודא שהשכר נגיש לאנשים בתוך הקהילה ושאנשים בקהילה יראו את הנגישות שלהם לשכר. רכש – התחלנו לחשוב איך קונים מקומית, כך שהרווחים של העסקים הקטנים לא ישאבו למרכזים קפיטלסטים אלא לקהילה. לכן הבנו שאנחנו חייבים לחבור ללוקליזם – אלו שמקדמים כלכלה מקומית. זה לא רק הדבר הנכון לעשות כארגון עם שליחות זה הדבר הנכון לעשות על מנת לקדם בריאות.''' |
| − | + | ||
== חלק 6 == | == חלק 6 == | ||
| − | + | אוטו - מה אתה רואה בכלכלה בעוד 10 שנים | |
| + | |||
| + | אני מאוד אופטימי. אני רואה את הבחירות של של הדור הצעיר ואני מקבל השראה. אני רואה שיתופי פעולה שמזהים פערים וממנפים את המשאבים של ארגוני עוגן. אני רואה בקהילות לא רק את ההתחדשות של דמוקרטיה, שיש בה תפקיד משמעותי לאנשים, אלא גם איסטרטגיות השקעה ומדיניות שמחיות את הכלכלה והחברה. אנחנו מתחילים לראות מה אנשים צריכים לעשות כדי להיות אנשים בריאים. במובן מסוים התהליך הזה מסמן מה שאומות צריכות לעשות ואיך ביטחון לאומי נראה. ההסתכלות היא מרחובות הראשיים ולא מעבר לים. בתוך הכלכלה החדשה, הכלכלה המקומית וההחאיה של הדמוקרטיה, יש הזדמנות לאנשים מכל הזרמים יכולים לראות את עצמם כחלק מהפיתרון. אנחנו אכן כולנו חלק מהפתרון כולנו נדרשים לזה בבחירות שאנחנו עושים כיצד לקנות, אם מי אנחנו באינטראקציה מהקהילה. אני רואה דרך התקשרות אחד לשני שהיא נעימה יותר ומכבדת יותר, אסטרטגיות השקעה שמכבדות את הניסיון האנושי ודמוקרטיות שנותנו מקום לאנשים לבנות עתיד. | ||
| + | |||
| + | אוטו - יש לך פרקטיקות שמאפשרות לך בזמן של בילבול להתחבר למקורות האנרגיה שלך. | ||
| + | |||
| + | טיילור -אני מעונין להתמקד במה עובד. השאלה שאני עוסק בה 40 שנה. מה צומח בי שרוצה לבוא לידי ביטוי שפוגש מה שקורה בעולם. אני משחק בתווך הזה של מה אני מרגיש ומה אני רואה, מזהה את ההזדמנויות בעולם שקוראות לי. מה העולם מבקש ממני. ויש לי חמלה לידיעה שאני לא יודע תמיד. אני מספיק נדיב עם עצמי להיות סובלני שם. אל תשאל מה העולם רוצה אלא מה גורם לך להתעורר לחיים – זה מה שהעולם רוצה (ציטוט של מישהו אחר). | ||
== חלק 7 == | == חלק 7 == | ||
| − | למה אוקלנד היא מקום חשוב ללמוד ממנו לוקליזם? אחת הדוגמאות היא השיתוף פעולה בין מוסדות עסקיים, פילטרופיים וממשלתיים. אחת היוזמות היא עוגנים לקהילה בעלת חוסן. היוזמה מתעסקת בשאלות מה הקהילה שלנו צריכה. יש אתגרים כלכליים חברתיים סביבתיים. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתמקד במשכורות, איך מרפאים אלימות, איך מייצרים גישה לאוכל בריא. אז כמה ארגונים קהילתיים שאלו איך יוצרים בו זמנית נגישות לאוכל בריא, יוצרים משרות וביטחון קהילתי. קייזר פרמננטה הבינו שהם קונים המון אוכל, ככה גם האוניברסיטה ועוד אירגוני עוגן. הם הבינו שיש להם הזדמנות לשנות כלכלה. קנית אוכל שמבוסס על חקלאות קהילתית, ושרשרת ערך קהילתית. כל מוסדות העוגן יצרו ארגון משותף שמהווה מנוע לכלכלה מקומית דרך צריכת מזון מקומית של כל מוסדות העוגן הגדולים. ככה מעבר למענקים כל הארגונים הללו משפיעים על כלכלה מקומית. | + | למה אוקלנד היא מקום חשוב ללמוד ממנו לוקליזם? אחת הדוגמאות היא השיתוף פעולה בין מוסדות עסקיים, פילטרופיים וממשלתיים. אחת היוזמות היא עוגנים לקהילה בעלת חוסן. היוזמה מתעסקת בשאלות מה הקהילה שלנו צריכה. יש אתגרים כלכליים חברתיים סביבתיים. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתמקד במשכורות, איך מרפאים אלימות, איך מייצרים גישה לאוכל בריא. '''אז כמה ארגונים קהילתיים שאלו איך יוצרים בו זמנית נגישות לאוכל בריא, יוצרים משרות וביטחון קהילתי. קייזר פרמננטה הבינו שהם קונים המון אוכל, ככה גם האוניברסיטה ועוד אירגוני עוגן. הם הבינו שיש להם הזדמנות לשנות כלכלה. קנית אוכל שמבוסס על חקלאות קהילתית, ושרשרת ערך קהילתית. כל מוסדות העוגן יצרו ארגון משותף שמהווה מנוע לכלכלה מקומית דרך צריכת מזון מקומית של כל מוסדות העוגן הגדולים. ככה מעבר למענקים כל הארגונים הללו משפיעים על כלכלה מקומית.''' |
גרסה מתאריך 19:48, 6 במאי 2017
ראיון זה הוא חלק מקורס U.Lab 2x
שבעה סרטונים שמהווים חלקים מראיון מתמשך עם Tyler Norris. כל חלק מעביר רעיון. טיילר עובר בחברת Kaiser Permanente, שהיא ארגון בריאות בארה"ב, דומה קצת לקופת חולים.
תוכן עניינים |
חלק 1
אוטו – "מה הייתה ההתנסות המוקדמת בחייך שהביאה אותך לעסוק במה שאתה עוסק כעת. מה היה הרגע שנדלק בך משהו שהשפיע הלאה"?
טיילר - כשהייתי בן 13 כמה חברים ואני נכנסנו לצרות. בקהילה קטנה זה הפך להיות קשה והיה דיון דרמטי האם נישאר או לא נישאר, בבית הספר. המנהל הצהיר "כל ילד שיעשה את זה לקהילה שלנו ולבית הספר שלנו, זקוק לנו". הם בעצם אמרו אתה תישאר בקהילה ואנחנו נהיה חלק מהגדילה והריפוי שלך. מאותו יום ידעתי שהקהילה הצילה את חיי ורציתי להיות מסוגל להשקיע בקהילה כדי שאנשים אחרים יבינו את הפוטנציאל שלהם.
אוטו – "באפיזודה הזאת היית בצד המקבל. מתי בפעם הראשונה נתת לאחרים לחוות את החוויה הזאת".
טיילר - הייתי בדנוור עסוק בנושאים של מחוסרי דיור. פגשתי בחור בשם ריי הוא שכר בנין עם עוד 7 אנשים כדי להישאר פיקחים כל ערב וללכת לעבודה בבוקר..הם הצליחו להשאיר עצמם פיכחים (מקצרת). היה בנין נטוש ליד, ביקשנו את החלל עבור אנשים נוספים. קיבלנו את זה אבל לא היה לנו שום תקציב להשמיש את הבנין, אפילו לא שרברב. אחד הבחורים בדיוק סיים פגישת AA ואמר "אני שרברב". בעצם מצאנו שבתוך המיזם שלנו יש אנשים עם כל היכולות בשביל להשמיש את הבנין. בתוך חודש הבנו שהאנשים הללו, שכולם ויתרו עליהם מסביב, יש להם את כל הנכסים כדי לייצר את הטרנספורמציה של עצמם. המיזם הזה קיים עד היום. הם משרתים כ – 80 איש בלילה על מנת להשאיר אותה פיכחים, אנשים שכל השאר ויתרו עליהם. סיפור החיים ממשיך... אחרי שעבדתי עם סנטור, עבדתי בתחום העסקי ובתחום המלכ"רי. התחלתי להתענין בתחום "החוצה מגזרים". בליגה האזרחית הלאומית יצרנו מפגשים מעורבים עם קהילות - כדי לנסח עתיד חדש לקהילות שלהם ולייצר מוביליזציה של משאבים לתוך הקהילה. עבדנו עם 400 קהילות.
אוטו – למעשה אתה היית יזם עסקי, יזם חברתי בארגונים ללא מטרות רווח ((NGO ויזם בעולם הממשלתי. אם אתה מסתכל על שלושת החלקים שבהם שהית בחייך הם לא ממש מתאימים ביחד. איך אתה תיפקדת כמנהל בכל אחד מהם.
טילר - אחת השאלות שאני שואל את עצמי – מה רוצה להתרחש? בקהילה, בארגון ותמיד ניסיתי לבדוק את זה בהתאמה למה רוצה להתרחש בתוכי. איפה אני חש קריאה ומה רוצה לקרות בעולם סביבי. זה מה שהפך אותי ליזם בכל התחומים. מה שלמדתי ממקומות מבוססי מאמץ קהילתי שאנחנו רוצים לקבל "מנה" גדולה, מספיק אינטנסיביות, מספיק זמן כדי לראות אפקט שניתן למדידה. זה לא יקרה דרך מאמצים נקודתיים של התארגנות או תרומה של קונצרן או עשיה שראש העיר החליט לעשות נקודתית. אנחנו חייבים לצרף ולקפל את הפיסות ביחד, כדי ליצור תשתית שלמה שיש לה כוח השפעה שבאמת תשנה חיים, תשנה קהילות תשנה שכונות. תצליח ליצור הבדל בטווח הארוך לקהילה. זה טמון במבנה שיוצרים שיאפשר לכל מגזר ששותף בארגון, להביא מה שצריך כדי ליצור שינוי בקהילה. זה מה שעיצב את חיי, זה מה שאני עושה - יוצר את הדיזיין המתאים ואת ההטמעה של המאמצים. אני מבין לאיזה סוג מידע הארגון זקוק, לאיזה סוג מנהיגות הארגון זקוק, איזה סוג מעורבות של אזרחים נדרשת, איך עסקים גדולים עוזרים ואיך תושבים מהקהילה מביאים את עצמם. זה מה שעיצב את חיי.
במאות ואלפי קהילות בארה"ב נוצרים מקומות מבוססים שיתופי פעולה חוצי מגזרים: עסקי, ממשלתי, מגזר שלישי על מנת לקדם קהילות. המקומות האלה בוחנים מהם הנושאים שהאזור מתמודד איתם ובונים מנגנונים ארגוניים על מנת לקדם את הנושאים, לאורך זמן. הסרט נפתח באמירה שזהו הסיפור הכי פחות מסופר וצריך להפוך אותו למסופר. מצולם ממקום שכזה באוקלנד - מרתק!
חלק 2
מהי מנהיגות שמצליחה לייצר שינוי משמעותי בקהילה, איך מנהיגות במערכות מורכבות נשארת קשובה לצרכים של הפרטים?
קיימת צורה של מנהיגות מכילה, שמושרשת בהבנה של כל אדם ומערבת אנשים לעשות מה שהם טובים בו. הבסיס של המנהיגים עצמם הוא עשיה שהם מחוברים אליה באופן אישי. אלו מנהיגים שמושקעים בעצמם במובן החיובי של מודעות וחיבור עצמי. הם כל הזמן מרחיבים את המעגל כך שאנשים נוספים יצטרפו. הם "מחזיקים את החלל" עבור אחרים ליצור. הם מבינים מה אחרים צריכים. השאלה היא - איך מייצרים נרטיב שבו אנשים מהקהילה נכנסים לסיפור. זו הצורה המודרנית של קהילה דמוקרטית. אנשים מקבלים בעלות על תפקידים משמעותיים בתוך הקהילה. ככה הקהילה בונה את היכולת שלה להשפיע על שינוי. מוזכר, מפות קהילתיות שמראות את הסטטוס של הקהילה – שווה לבדוק!
חלק 3
אוטו - ההתעוררות הקהילתית שאנחנו רואים, שונה מאוד ממה שאנחנו רואים בושינגטון וזה גם שונה, אם למשל תלך למזרח הרחוק. כך לדוגמא את המקום היעיל ביותר – סינגפור. הם יגידו שיש להם את כל התוצאות הרצויות. הם השיגו כל מה שתיכננו. אבל אנשים אינם מרוצים/ מאושרים וזה האתגר הממשלתי. איך אתה רואה את הנוף הנשקף כרגע. התחדשות מלמטה למעלה – האם זו תנועה שהולכת ומתפתחת או מקרים מבודדים שלא יתעצמו.
טיילור - מה שאתה מתאר זה הסיפור הכי פחות מסופר והכי חשוב בארצות הברית. כי בכל ארצות הברית קמים עכשיו מאות, למעשה - אלפי מוסדות חוצי מגזרים (עסקי, ממשלתי, ציבורי, מגזר שלישי) מאופיינים באנשים בגילאים שונים, השתייכות פוליטית שונה וגישות שונות לפתרון בעיות. המטרה של כולם היא לשתף פעולה ולהשקיע ביחד מאמץ - על מנת להבין מהם הנושאים שאיתם מתמודדת הקהילה שלהם ומה עושים כדי לקדם אותם. זו גישה חדשה להתמודד עם האתגרים. הם מוכיחים לא רק את האפקטיביות של לעשות את העבודה באופן מקומי אלא את הפוטנציאל של אסטרטגית ההתחדשות הזו. לא רק כאסטרטגיה מקומית אלא התחדשות של אומה. האתגר הוא להבין לא רק את התהליכים שהקהילות משתמשות בהם אלא את האלמנטים המשותפים של האג'נדות בקהילות ואיך לא מספיק שנותנים להם לעשות מה שהם צריכים לעשות אלא - כשמעצבים מדיניות ממשלתית שואלים אותם מה הם צריכים מהמדינה. יש מקום לבחון לא רק מה שלא עובד במדינה הזאת אלא מה שעוזר למדינה לעלות לשלב ההתפתחותי הבא. במה אנחנו צריכים להשקיע שטוב לאנשים ולמקומות שמאוד חי ואקטיבי עכשיו -בקהילות. בהצלחה של סינגפור נעדרת המשוואה האנושית של השתתפות משמעותית בתהליך של היצירה. צריך לשאול - לא רק איך אני צרכן של התוצאות אלא איך אני משתתף ביצירה המשותפת שלהן. זה הולך ישר לאחד הצרכים האנושיים הכי מהותיים – להיות נחוץ, להיות מסוגלים להביע את המטרות שלנו. זה התהליך הדמוקרטי החדש שסומך על האנשים שיצעדו קדימה עם תחושת המטרה שלהם שיביאו את מה שיש להם ומה שיש להם לתת. מה שהם עושים - יוצר שינוי. ברחבי העולם, אנשים היום לא רואים איך הם משפיעים. הקהילתיות מוציאה החוצה את הרוח האנושית בתהליך. תחושת השליחות והשייכות לא רק גורמת לעבודה להעשות אלא מאפשרת לנו להתפתח כיצורים אנושיים.
חלק 4
למה זה שאנחנו רואים המון יוזמות מקומיות ועדין זה נראה קצת בלתי אפשרי ליצור את זה ברמה הלאומית. אני חושב שיש כמה יסודות למה שמאשר כלכלה בריאה שלא בהכרח תואם את המניעים של כלכלה עסקית רחבה וזה לוקח אותנו ללמה לוקליזם? כדרך בסיסית לייצר כלכלה בריאה לאפשר לאנשים להשתכר בהוגנות וכד אני חושב שבוישנטגטו יש כוחות מאוד עוצמתיים (זה לא קשור למפלגה או לפוליטיקה זה קשור למנגנון קבלת החלטות) בהם חברות עיסקיות גדולות עובדות עם המנהיגים הנבחרים כדי לייצר אג'נדה שעובדת עבורם. זה לא הופך את האנשים האלה לרעים זה פשוט לא מושרש במה שעוזר לשים את הבריאות של האנשים במקום הנכון, אלא במה שעוזר לחברות הגדולות האלה להתקיים.. אני מאמין בצורות של קפיטליזם. יצירתיות ותחרות מוציאות מאיתנו דברים טובים רוב העסקים (משאבות כלכליות) שואבים עושר מהקהילות למרכזים קפיטלסטים. אם תפקיד העסקים הוא להוציא החוצה את העושר, להשאיר מאחור קצת בצורת משכורות, אבל להוציא את הפירות החוצה – זה לא ממש משרת את הכלכלה, זה לא מבריא אותה. כאומה אנחנו קצת מבולבלים. אנחנו מבינים שעסקים חשובים אבל אנחנו לא ממש רואים איך התהליכים הבסיסים של הכלכלה עובדים כמנגנון שמעביר את העושר מחוץ לקהילות. מה שיוצר קוטביות ופערים קיצוניים. זה לא ביקורת על יזמים עסקיים, אלא הכרה שזה מרושש את המכניזמים המרכזיים שלנו כבני אדם וכקהילות. העושר הולך למרכזים קפילטליסטים אתה שחקן מפתח בתחום הבריאות האם תוכל לחלוק איתנו איפה אתה אורה לוקליזם מתבסס ואיפה אפשר ללמוד
טיילור - נשאלת השאלה מה יוצר בריאות ויש בילבול בין מרכזים רפואיים (health care) לבין בריאות. רוב מה שיוצר בריאות הוא ברובו מחוץ למערכות הבריאות. המרכזים הרפואיים קובעים 10% מהבריאות. 30% נקבע מתורשה שגם מושפעת מאוד מהסביבה (לחצים כלכליים, אלימות וכ קובעים מאוד בהריונות). 60% ממה שמייצר בריאות, קשורים לליף סטייל ולהתנהגויות שלנו שמעוצבות כולן מהסביבה הסוציואקונומית שאנחנו חיים בה. חינוך, משכורת/ הכנסה, דיור, תחבורה, גישה למזון. בעצם אתה מבין ש.. רוב מה שמייצר בריאות נמצא בכלכלה ובקהילה. מוקד השינוי ביצירת בריאות -נמצא בקהילה ולא במרכזי הבריאות. זה מביא אותנו בחזרה לדיון של דמוקרטיה אפקטיבית, שלטון מקומי מעורבות משמעותית ויצירת תשתית אזרחית שמהווה פלטפורמה לקהילה בריאה. ג'יימס ראוס המיסד של "יזמים שותפים קהילתיים", אחד המנהיגים הגדולים במדינה הזאת. אמר משהו מאוד עוצמתי עבורי "קהילה בריאה, היא גן לגדל בו אנשים". אם אנחנו רוצים אנשים בריאים יותר, שלא רק משגשגים אלא גם לא מכבידים על מערכת הבריאות (20% ששותה מהתלג) – תשקיע בקהילה! האתגר הגדול של מערכת הבריאות הוא לשרת אנשים שצורכים בריאות אלא לגדל אנשים שפחות צורכים שירותי בריאות מלכתחילה ויכולים לשגשג בזכות עצמם. הכלכלות התחרותיות של המאה הבאה הם אלה שיש להם קהילות בריאות
חלק 5
אוטו – "מה שאתה אומר זה - שרק עשרה אחוז מהבריאות של הציבור נקבעת עי מערכות בריאות, בזמן ש20% מכספי הציבור הולכים על המערכות הללו" (מטורף! – 20% מההון של אזרחים מושקע בדבר הלא נכון). "ו- 60% מהבריאות תלויה באיך אנחנו מארגנים את הכלכלה שלנו ואיך אנחנו מארגנים את הקהילה שלנו". במילים אחרות כדי לגשת לאישיו של בריאות אנחנו צריכים להמציא מחדש את הכלכלה ולחדש קהילות. אם זו המסקנה, אז אז איך זה נראה?
טיילר - ראשית בהתייחס לעשרה אחוז שהן מאה אחוז עבור אדם חולה- לכל אחד צריכה להיות גישה לטיפול רפואי. ביחס לנקודה שלך שאומרת - רוב מה שמשפיע על הבריאות נמצא מחוץ למערכת הבריאות, אם אנחנו רוצים יותר אנשים בריאים שנזקקים פחות לשירותי הבריאות אנחנו חייבים להשקיע במשתנים הכלכליים, החברתיים וסביבתיים. ואז אנחנו מתחילים להסתכל על עבודות ושכר – התשובה לכל המשתנים היא - כלכלה מקומית אם יש לך כלכלה שבה - האוכלוסיה מתקשה להתפרנס ולתמוך במשפחות שלהם בשתי משרות, מאוד קשה להשפיע על בריאות. אם לאנשים אין גישה לחינוך איכותי, לדיור, לאוכל טרי ובריא, מוביליות שמאפשרת להם להגיע לעבודה – כל זה משפיע על בריאות. ההשקעה שאנחנו צריכים לעשות מנת להשפיע על מנת לשפר בריאות ממוקמת באירגון מחדש של הפרמטרים הכלכליים והחברתיים. מערכות בריאות שמתוגמלות באופן מסורתי על טיפול במחלות הופכות להיות מתוגמלות על הערך של קידום הבריאות מלכתחילה. איך עוברים מטיפול במחלות לייצור של בריאות. מערכת הבריאות עוברת מלעשות כסף על טיפול במחלות לכסף על ייצור בריאות. 60% בשליטה שלנו דרך הכלכלה המקומית והקהילה.
אוטו – "אם אני מדבר עם בכירים במערכת הבריאות ואני נותן להם את המספרים האלה, הם יגידו כן אבל אנחנו תקועים. אין לנו יכולת לשנות את המערכת אז איך קייזר פרמננטה מזיזה את הארגון לדרך חדשה שבמקומות אחרים, באותה תעשיה, יודעים לראות אבל לא לממש".
טיילר - המודל העסקי -שאלו את השאלה איך גורמים לאדם להיות בריא יותר: גישה למזון טרי, יציבות במשפחה, יציבות באפשרויות הדיור מוביליות, שכר וכד. הם מבינים ש"בניהול הסיכונים החדש" טיפול מסורתי דרך מערכת הבריאות הוא בעצם הוצאה ולא מקור הכנסה. במקומות אחרים תקועים במקומות שמייצרים ערך לטיפול ולא למניעה. מערכת קייזר פרמננטה נוצרה מראש ככה כארגון לא ריווחי. מחזור של 62 בליארד. רוב המנכ"לים שואלים האם המודל העסקי הוא של מיטות מלאות או מיטות ריקות. ברוב המקומות המודל הוא של מיטות מלאות המעבר עכשיו הוא למיטות ריקות. יש שני מודלים מתחרים כעת. מתוך הבנת הסיכום הבריאותי ושהמנופים לבריאות נמציאם מחוץ למערכת הבריאות. יצרנו כמה שינויים (בגדול מדבר על מילגות ארוכות טווח, משרות רק עבור מקומיים ורכש רק מקומי). הבנו שהמילגות לקהילה לא הספיקו. אחת הלמידות הראשונות היתה להגדיל את ההשפעה של המילגות בתוך הקהילה וליצור מערכות יחסים מתמשכות שהאפקטים יהיו משמעותיים. הפרוטפוליו של המענקים הוא לטווח ארוך 5-6 ולא 1-3. עוד דבר שעשינו היה לחשוב על התפקיד שלנו כמוסד עוגן. איך אנחנו ממנפים את האימקט הכלכלי והחברתי בתור מוסד עוגן. 2 בליארד דולר מושקעים במענקים לקהילה. אבל ה- payroll של משכורות הארגון הוא 22 בליארד. אז איך משתמשים בזה לא רק עבור שכר הוגן. בבולטימור חברנו למוסדות עוגן נוספים לצורך יצירת שינוי קהילתי. היינו חייבים לוודא שהשכר נגיש לאנשים בתוך הקהילה ושאנשים בקהילה יראו את הנגישות שלהם לשכר. רכש – התחלנו לחשוב איך קונים מקומית, כך שהרווחים של העסקים הקטנים לא ישאבו למרכזים קפיטלסטים אלא לקהילה. לכן הבנו שאנחנו חייבים לחבור ללוקליזם – אלו שמקדמים כלכלה מקומית. זה לא רק הדבר הנכון לעשות כארגון עם שליחות זה הדבר הנכון לעשות על מנת לקדם בריאות.
חלק 6
אוטו - מה אתה רואה בכלכלה בעוד 10 שנים
אני מאוד אופטימי. אני רואה את הבחירות של של הדור הצעיר ואני מקבל השראה. אני רואה שיתופי פעולה שמזהים פערים וממנפים את המשאבים של ארגוני עוגן. אני רואה בקהילות לא רק את ההתחדשות של דמוקרטיה, שיש בה תפקיד משמעותי לאנשים, אלא גם איסטרטגיות השקעה ומדיניות שמחיות את הכלכלה והחברה. אנחנו מתחילים לראות מה אנשים צריכים לעשות כדי להיות אנשים בריאים. במובן מסוים התהליך הזה מסמן מה שאומות צריכות לעשות ואיך ביטחון לאומי נראה. ההסתכלות היא מרחובות הראשיים ולא מעבר לים. בתוך הכלכלה החדשה, הכלכלה המקומית וההחאיה של הדמוקרטיה, יש הזדמנות לאנשים מכל הזרמים יכולים לראות את עצמם כחלק מהפיתרון. אנחנו אכן כולנו חלק מהפתרון כולנו נדרשים לזה בבחירות שאנחנו עושים כיצד לקנות, אם מי אנחנו באינטראקציה מהקהילה. אני רואה דרך התקשרות אחד לשני שהיא נעימה יותר ומכבדת יותר, אסטרטגיות השקעה שמכבדות את הניסיון האנושי ודמוקרטיות שנותנו מקום לאנשים לבנות עתיד.
אוטו - יש לך פרקטיקות שמאפשרות לך בזמן של בילבול להתחבר למקורות האנרגיה שלך.
טיילור -אני מעונין להתמקד במה עובד. השאלה שאני עוסק בה 40 שנה. מה צומח בי שרוצה לבוא לידי ביטוי שפוגש מה שקורה בעולם. אני משחק בתווך הזה של מה אני מרגיש ומה אני רואה, מזהה את ההזדמנויות בעולם שקוראות לי. מה העולם מבקש ממני. ויש לי חמלה לידיעה שאני לא יודע תמיד. אני מספיק נדיב עם עצמי להיות סובלני שם. אל תשאל מה העולם רוצה אלא מה גורם לך להתעורר לחיים – זה מה שהעולם רוצה (ציטוט של מישהו אחר).
חלק 7
למה אוקלנד היא מקום חשוב ללמוד ממנו לוקליזם? אחת הדוגמאות היא השיתוף פעולה בין מוסדות עסקיים, פילטרופיים וממשלתיים. אחת היוזמות היא עוגנים לקהילה בעלת חוסן. היוזמה מתעסקת בשאלות מה הקהילה שלנו צריכה. יש אתגרים כלכליים חברתיים סביבתיים. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתמקד במשכורות, איך מרפאים אלימות, איך מייצרים גישה לאוכל בריא. אז כמה ארגונים קהילתיים שאלו איך יוצרים בו זמנית נגישות לאוכל בריא, יוצרים משרות וביטחון קהילתי. קייזר פרמננטה הבינו שהם קונים המון אוכל, ככה גם האוניברסיטה ועוד אירגוני עוגן. הם הבינו שיש להם הזדמנות לשנות כלכלה. קנית אוכל שמבוסס על חקלאות קהילתית, ושרשרת ערך קהילתית. כל מוסדות העוגן יצרו ארגון משותף שמהווה מנוע לכלכלה מקומית דרך צריכת מזון מקומית של כל מוסדות העוגן הגדולים. ככה מעבר למענקים כל הארגונים הללו משפיעים על כלכלה מקומית.
