יחסי תקשורת-מחאה: המקרה של המחאה החברתית

מתוך שקוף באוהל
גרסה מתאריך 06:53, 9 באפריל 2015 מאת ברוך אורן (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


"פדר וטיפנברון הינדסו את זה"העורך לשעבר של ynet, יון פדר, הצהיר כי האתר מבית "ידיעות אחרונות" סיקר את המחאה החברתית באופן חופשי, ללא מגבלות והכתבות מלמעלה. בדקנו את דבריו. אורן פרסיקו 02.04.2015

ראו גם אייטם בדף חדר המצב בנושא

שגיא אלבז / גיבוי והתכחשות - על יחס התקשורת למחאה החברתית 09.04.2015

תוכן עניינים

ניתוח של ברוך אורן, 9/4/2015

מדוע היה לYNET אינטרס לחסל את המחאה?

YNET חרדו מהנפילה בהכנסות מפרסומות שהגיעה בעקבות התפתחות התודעה האזרחית המתנגדת לפעולת ההון כנגד ההמון. למשל, באותה תקופה כל פרסומת של רשת מזון לוותה בהמון ציניות מצד הקוראים, וזה גרם להמון מפרסמים פשוט להפסיק לפרסם באתרי חדשות ולהשאיר את תקציבי הפרסום על המדף. בדה-מרקר כותב אופיר בר-זוהר (22/8/2011): "עקב המחאה החברתית: ירידה בהיקף הפרסום ביולי-אוגוסט / ההכנסות מפרסום בטלוויזיה ירדו ב-13%, ההכנסות מפרסום בעיתונות קטנו ב-5% וזכייניות הטלוויזיה המסחרית לא הצליחו לנצל את מלוא זמן הפרסום המותר בשעות הפריים. בכיר בשוק התקשורת: "רוב המפרסמים לא רוצים לפרסם בגלל המחאה, כי לא רוצים שיראו אותם ויגידו שהם מוציאים כסף בתקופה כזאת. המצב הזה התחיל ביולי, מאז שהתחילה המחאה". בכיר במשרד פרסום מוביל: "בגלל המחאה, אף אחד לא ידע אם זה פוליטיקלי קורקט לפרסם".

ומדוע היה לנתניהו אינטרס לחסל את המחאה?

היציאה החזיתית של המחאה נגד ה"הון-שלטון" סיכנה באופן מהותי את שלטונו של נהתניהו. פרופ' אמיר בן פורת שואל האם המחאה תצליח להספיד את הקפיטליזם בישראל, ואומר לדה-מרקר ב13/8/11: "העובדה שבכל פעם מצטרפת קבוצה אחרת יוצרת גרעין של המון דברים, ולממשלה רועדות הביצים." שמולי פונה לראש הממשלה בטון-דיבור מאיים על הבמה בהפגנה בעפולה ב-13/8/2011: "אדוני ראש הממשלה. תסתכל על תושבי העיר עפולה. תסתכל להם בעיניים. תסתכל טוב. ואני אומר לך תסתכל טוב דווקא לאנשים האלה. כי תושבי עפולה העניקו לך בבחירות אמון הרבה מעבר לממוצע הארצי. אדוני ראש הממשלה, כאן בעפולה קיבלת בבחירות האחרונות קולות השווים ל-42 מנדטים. ואני אומר לך מכאן - אתה איכזבת אותם. מר נתניהו - תסתכל לתושבי עפולה טוב טוב בעיניים- אתה נטשת אותם. הם קיוו לחיים יותר טובים. ומה ייצא להם? הם לא יכולים לגמור את החודש. ואני רוצה לומר לך מכאן, מעפולה: עליך לעשות פניית פרסה כלכלית-חברתית."

ולכן יצאו הוראות חריפות גם ממשרדי ההון (בעלי ערוצי התקשורת) וגם ממשרדי השלטון (משרד ראש הממשלה) לצמצם ככל הניתן את מימדי המחאה ולסקר בטון-דיבור מזלזל, מקטין וביקורתי את המחאה. ב'הארץ' טוענים ש"רוח המפקד" במשטרה כבר ב-12/8/2011 הייתה לפנות את המאהלים, ועוד בתירוץ בטחוני: היערכות להכרזת מדינה פלסטינית בספטמבר. ועם זאת, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, מדווח במהלך סוף השבוע שנתניהו התקשר אליו (ככל הנראה ביום שישי בערב, 12/8/2011) כדי לוודא שהם לא מפנים מאהלים. כנראה ישתמשו באסטרטגיה יעילה יותר, לא בכינון ישיר.

אפשר שישתמשו בספין הבטחוני. הייתה טענה קונספירטיבית, כאילו הפיגוע באילת בחמישי 18/8/2011 תוזמר באופן מכוון ע"י משרד ראש הממשלה; כלומר: שראש הממשלה החליש בכוונה את הפיקוח על גבול הדרום כדי לעורר מוטיבציה לפיגוע. אמנם טענה קונספירטיבית זו טרם הוכחה; אבל מה שכן הוכח, זה שהממשלה עשתה ככל יכולתה כדי לנצל את הפיגוע באילת כדי להחריף ולהסלים את המצב בעזה. הפיגוע באילת, שעשו טרוריסטים תושבי סיני, שהיה ידוע לצה"ל שאינם קשורים לעזה, נוצל בידי הממשלה ליזום הסלמה עם החמאס בעזה. ראו אצל עידן לנדו.

ואפשר פשוט להוריד הנחיות ממשרד ראש הממשלה לועדת עורכי העיתונים. בהפגנת המיליון המשטרה העריכה מעל 700 אלף צועדים, וההנחיה ממשרד רוה"מ הייתה - לדווח בתקשורת לא יותר מ-400 אלף. רק ערוץ 10 טרחו לציין 450 אלף כי הרשו לעצמם, שאר כלי התקשורת התיישרו עם הנחיות משרד רוה"מ. עצוב.

מה שטרם נלמד עד סופו, הוא למידת התזמון המדוייק, קו פרשת המים - מוצ"ש 13/8/2011 - שבו החליטה המחאה החברתית לתת דחיפה חזקה של כח לפריפריה מחד, ובו החליט ההון-שלטון על חיסול המחאה, מאידך. באותו ערב לא הופקה עצרת בתל אביב, ובמקום זאת הופקו 16 עצרות שונות ברחבי הארץ, כאשר המוקדים היו בחיפה (30,000 איש), בבאר שבע (20,000 איש), בעפולה (17,000 איש), במודיעין (8,000 איש) ובדימונה (1,500 איש) - כאשר אותן ליווי הפגנות נוספות ביפו, נהריה, רמת השרון, נס ציונה, פתח תקווה, נתניה, ראש פינה, אילת ואפילו הפגנת הזדהות בניו-יורק! הפגנת הכח הזו ככל הנראה הבהירה שמדובר בתנועה עממית רחבה מאוד, שבהחלט יכולה לשנות את המציאות בישראל. התוצאה הייתה כפולה - כלפי חוץ, יצרה את אותו מחסום תקשורתי, עליו מדווח כאן אורן פרסיקו. כלפי פנים, התוצאה הייתה ניסיונות רבים לבניית מערכת לניהול מבוזר של המחאה, שלצערינו כשלו מסיבות אלו ואחרות. עוד על התזמון הזה, ה-13/8/2011, ראו גם אצל שכטר (2011), "רוטשילד -כרוניקה של מחאה", וגם בפרוטוקולים של אסיפת הדיירים של מאהב רוטשילד מאותם ימים.

מקורות

אופיר בר זוהר, דמרקר - http://www.themarker.com/advertising/1.892315 מקור למספרים ולטקסט של שמולי - http://www.themarker.com/news/protest/1.682536 אמיר בן פורת בדמרקר - http://www.themarker.com/markerweek/1.681441 אמיר אורן-'הארץ' http://www.haaretz.co.il/misc/1.1372611 אהרונוביץ מקבל שיחה בשישי בערב - צילום מסך של YNET משעה שמונה בבוקר ב-13/8/2011 http://news.xoox.co.il/item_686701.htm עידן לנדו על קונספירציית הפיגוע באילת http://idanlandau.com/2011/10/22/conspiracy-in-the-south-epilogue/

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים