ישיבת ועדת ריכוזיות מה-07/08

המאהל הירושלמי, גן הסוס

נוכחים: אלעד יפרח, אנטון חזר, חגי עופר, יונתן וינטר, מידב קרא, גבי יחדיו, עדי מאיר, אסף, ארז, תומר, מאיר, צחי סלייטר

נוספו מדי פעם אחרים שלא ציינו את שמם.

פרוטוקול ועדה בנושא ריכוזיות המשק 7.8.11

הקבוצה השתמשה בתוכן שניתן על ידי נילי מהתנועה למען איכות השלטון בהרצאתה באותו יום במאהל הירושלמי.

אנטון התבסס על ההרצאה הנ"ל ונתן הסבר על בעיות כלכליות, בהן פירמידות שליטה, בעלות צולבת על פיננסים (בנקים קופ"ג וכו') וריאלים (שופרסל למשל), ובעיות של ניגוד אינטרסים של חברי דירקטוריון/מנהלים. להסבר, ראו:

http://www.mqg.org.il/Portals/0/powerpointpresenteation/presentericozi9.ppt (שקופיות 27 עד 34)

הדיון מופיע כאן לפי נושאים, וסיכום קצר בסוף המסמך.

בעלות צולבת

אנטון: הבעיה עם בעלות צולבת: הכסף המושקע בפיננסים הוא בעיקר כסף של הציבור, שחלק ממנו המוסד הפיננסי לוקח ומשקיע בחברה הריאלית (תנובה למשל). כשחברה ריאלית צריכה כסף היא לוקחת מהפיננסית. דנקנר שולט ב"כלל ביטוח" וב"סלקום" כדי להרחיב את פעילות סלקום בחו"ל הוא לוקח הלוואה בתנאים מעולים מהכסף שלנו שמושקע בחברת הביטוח! הפתרון: שולטים בפיננסים או בריאלים, לא בשניהם.

אלמוני: אבל הברון רוטשילד החזיק בבעלות צולבת!

הועדה: מי נותן לך ערבות שבעל השליטה הבא יתנהג כמוהו?

תומר: הבנקים צריכים להיות בשליטת המדינה.

[התנהל ויכוח בנושא]

ניגודי אינטרסים

אנטון: כשהמדינה מפריטה בנק היא מצפה שהוא יתנהל יעיל ויחסוך עבור הציבור, אך כשהמנהל למשל ממנה חבר שלו לדירקטוריון מסוים בחברה שהבנק משקיע בה, והחבר הזה מנהל גרוע...אם הוא היה בעל שליטה שמעוניין ברווח של הבנק והציבור הוא היה מושך את ההשקעות משם.הוא לא עושה זאת אלא פועל למען החבר שלו.

מאיר: ניגוד אינטרסים מודגם בסרט "שיטת השקשוקה"

אלמוני: הדוגמא של "פרי גליל": הבעלים משקיעים את הרווח בבורסה ולא בציוד למפעל.

אנטון: רגולטורים יוצאים אח"כ לשוק הפרטי. יש להם אינטרס לעזור לבעלי הון.

אלמוני: יש בעיה בחוק של מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי שקובע רק שנה צינון. במשפחת עופר הם מקבלים 19,000,000 בשנה.

אנטון: אין אלטרנטיבה. כל השוק באותם ידיים.

אסף: אתה יכול להגביל מלעבוד במקומות מסויימים.

אנטון?: אפשר להעלות את השכר במגזר הציבורי.

ויכוח ארוך – האם צריך להעלות את השכר במגזר הציבורי, האם זה אפשרי להשוות שכר/תנאים למגזר הפרטי והאם זה יעזור למנוע מעבר בין המגזרים?

ארז: הדרג הפוליטי קובע, הוא יכול למנוע תחרות.

אסף: ביבי קפיטליסט. מונופול זה מנוגד לעיקרון הקפיטליסטי של שוק חופשי.

אנטון: יש פיתרון רדיקלי לעניין שהוצע על ידי התנועה לאיכות השלטון, בקצרה: הכשרת מומחים למקצוע של חברי דירקטוריון בתוכנית כמו "פסגות" של הצבא.

מדיניות כלכלית לניהול המדינה – הפרטה וכולי

הכלכלה בנויה כך שהיא נותנת תמיד לעשירים את הכסף כדי שהם "ירימו" אותנו כלכלית ביחד איתם. זה לא קורה.

אסף: היתרון בארץ הוא המוחות.

אלמוני: רק בתנאים מסוימים צריך לעשות סחר בינלאומי.

אלעד: צריך לתעדף שוק מקומי ולהגביל רכישות בחו"ל ובעיקר להגביל שכירת כח עבודה בחו"ל, כי זה לא מסייע לארץ.

אנטון: המדינה לא יכולה לייצר את כל מה שהיא צריכה.

מידב: צריך לעזור למדינות נחשלות.

ארז: המדינה צריכה לפעול לטובת המדינה ואזרחיה.

[התנהל ויכוח בנושא הפרטה והלאמה]

ארז: הלאמה. הדרך להילחם בריכוזיות היא מיסוי והלאמת נכסים פיננסיים, תוך שיפור המודל של ניהול הפיננסים במדינה. לחשוב בגדול, לצאת מהמחשבה שלנו על שוק חופשי. אני רוצה לרוץ לכנסת ולשנות את הניהול של המדינה.

אסף: מתנגד. הפרטה היא טובה, אך רק בשוק שיש בו תחרות לא כשנותנים את כל השוק לשליטה של חברה אחת (למשל: לא בחשמל). בנוסף, הרגולציה מגוחכת.

עדי: יש ועדה שנתניהו הקים לפני המחאה לנושא הריכוזיות, 70% מחבריה התפטרו לפי התנועה לאיכות השלטון.

צחי: זהבה גלאון נלחמת שתהיה שקיפות בוועדה הזאת. לא יודעים על הועדה כלום.

סיכום:

א) דרישות שיש להוסיף למסמך הדרישות של המחאה:

1. איסור על החזקה בנכסים פננסיים ונכסים ראליים על ידי אותו אדם או חברה.

2. שקיפות בועדת הריכוזיות.

3. רגולציה מוגברת על תחומים שבהם יש כשלי שוק.

4. הגברת הפיקוח על פקידי ממשל בתחומים בהם יש נטייה לפקידים לעבור לסקטור הפרטי, וקביעת מנגנון שיקשה על מעבר מהסקטור הציבורי לסקטור הפרטי.

ב) יש תחומים שלא צריכה להיות בהם הפרטה, יש ויכוח מה הם, אך מוסכם על הועדה שלכל הפחות, אסור להפריט תחומים שהם אין תחרות, כמו למשל עובדים סוציאליים

ג) צחי יברר עוד פרטים על ועדת הריכוזיות ויחזור אלינו עם מידע נוסף ביום חמישי (כנראה).