כנס על עתידה של מערכת הבריאות- עיקרי דברים, ב"ש14.5.2014

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כנס בריאות יום רביעי 14.5.2014 18:00-21:00, משען, רח' אלפסי 12, ב"ש

תוכן עניינים

[עריכה] פתיחה ורקע על ועדת גרמן – פאינה שיוויון בבריאות ב"ש

אין בועדה התייחסות לבעיות וחוליים במער' הבריאות הקשורים בפריפריה

רוצות לקדם תוכנית שנכתבה ע"י האגודה לזכויות האזרח ורל"א

[עריכה] רמי אדוט-האגודה לזכויות האזרח - הקשר בין פערים בין מרכז לדרום ושר"פ

הרפואה הפרטית והביטוח המשלים מגיעים פחות לפריפריה

הנגשה של ביטוחים משלימים בפריפריה הצפונית. רכישה של חדרי ניתוח בצפון ע"י קופח כללית

בי"ח באשדוד –יופעל ע"י אסותא 20% שר"פ. רק להתחיל את הבניה לקח 20 שנה

פערים בין דרום למרכז בסטטיסטיקה

(אשכול חברתי כלכלי 1-10:

דימונה- אשכול 4 | רעננה- אשכול 8

תוחלת חיים:

נפת ב"ש- 79 | רעננה -85.5 | רהט-77.1

פטירות מסרטן למאה אלף נפש:

דימונה- 502.9 | רעננה- 370.7 (לא חולים יותר בדימונה אלא מתים יותר, כלומר אין קשר לכור הגרעיני)

הערה: הגורם לכך הוא ככל הנראה הנגישות הפיזית והכלכלית לשירותי בריאות (עניים יותר וגרים רחוק יותר, חינוך). זמני המתנה ארוכים יותר לרופא בפריפיה לעומת המרכז. אין נתונים מהימנים כי לא ניתן לקבל אותם מנותני השירותים אלא על סמך מחקר של פעילים או חוקרים. אין שקיפות ואין דיווח.

שיעור רופאים לאלף נפש:

תל אביב-4.4 | צפון-2.1 | דרום- 2.1 | אשקלון-1.9


שיעור רופאים מומחים מסך כל הרופאים:

תל אביב 63% | דרום וצפון:49%


מיטות אישפוז:

בדרום ובצפון חצי ממה שיש במרכז


ביטוחים משלימים- אחוז האנשים שמחזיקים בביטוח משלים:

באר שבע-78.2 | פתח תקווה 90.7 | ממוצע ארצי-כ-80%


ביטוח פרטי מסחרי:

באר שבע -20% | פתח תקווה 40% | ממוצע ארצי-40%


תביעות לנפש על בחירת רופא- אם יש למישהו ביטוח משלים כמה הוא ניצל אותו? כמה שילם הביטוח

ירושלים-341 שח | דרום-145

ממה זה נובע? אנשים לא יודעים שמגיע להם או איך לתבוע, אין אפשרות כי אין שירותים בדרום


[עריכה] סיבות לפערים בתוחלת החיים ובבריאות

פערים חברתיים כלכליים, עוני ,הדרה חברתית

אורח חיים סביבה

פערים בנגישות לשירותי בריאות

תוצאות מצטברות של הסחרת הבריאות

לא מדובר על הקצוות :עניים מאוד או עשירים מאוד, אלא על אלו שבאמצע. יכולים לשלם על משלים כל חודש אבל לא יכולים לשלם את ההשתתפות העצמית. יש דרגות שונות של ביטוח משלים, כיסוי רחב יותר לעומת כיסוי מצומצם.

מה הפיתרון המוצע ?

[עריכה] חסמים להשגת שירותי בריאות שיוויוניים באוכלוסייה הערבית בישראל

דר ניהאיה דאוד- הפקולטה למדעי הבריאות בריאות הציבור, המטה הציבורי לשיוויון בבריאות

כדוגמה לאוכלוסיה מוחלשת שנמנעת ממנה גישה ראויה לשירותי בריאות

הזכות לבריאות מעוגנת באמנת בינלאומיות, חלק מזכויות אדם אחרות למזון ודיור.

אי אפשר לקיים בריאות טובה ללא ביטחון תזונתי או קורת גג. הדברים הולכים יחד.

מימוש הזכות לבריאות בשלושה מישורים:

1.שיוויון לפי חוק

2.שיוויוניות במצב הבריאות

3. שיוויוניות בנגישות לשירותי בריאות

[עריכה] שיוויון לפי החוק

חוק בריאות ממלכתי 95 כלל ערבים שלא היו מבוטחים.

[עריכה] שיוויון במצב הבריאות

מדדים נמוכים באוכ' הערבית לעומת היהודית, שיפור נמוך ואיטי במחלות כרוניות, תוחלת חיים נמוכה יותר, פער שהולך וגדל עם השנים. עד 4 שנים פער בין נשים יהודיות לערביות (לבדוק את הנתון הזה)

פערים בתמותת תינוקות- פי שלוש גבוה יותר בקרב הערבים

סרטן- שיעורי היארעות גבוהים יותר וכן עלייה בהיארעות לעומת ירידה באוכלוסיה היהודית

מחלות לב, סכרת שיעורי תחלואה גבוהים יותר

[עריכה] שיוויון בנגישוות לשירותי בריאות

נגישות פיזית-חל שיפור בגלל נוסחת הקפיטציה, החלו בבניית מרפאות ראשוניות בישובים ערביים

מצד שני-פחות רופאים מקצועיים, אחיות ושירותים כמו מעבדה בישובים ערביים

נגישות שפתית- מחסור במתרגמים או מידע בערבית

מחסור אקוטי בשירותי בריאות הנפש.

[עריכה] החסמים להשגת בריאות טובה ודרכים לטיפול בהם

חסמים:

1. מצב חברתי כלכלי- עוני (50%), אבטלה, הכנסה חודשית למשפחה נמוכה בחצי לעומת משפחה יהודית משפיע על כ-40% מהסיבות לנגישות לשירותי בריאות

2. גורמים היסטוריים

3. שינוי מואץ באורחות החיים-תזונה, עישון

4. גורמים חברתיים תרבותיים- חוסר השקעה ומודעות לבריאות

• הנ"ל הופכים את החברה הערבית לפגיעה יותר מהבחינות האלו תרופות יקרות, מזון בריא יקר, מזון לתינוקות, מרחק מטיפת חלב, מרחק ממרפאות מביא להוצאה כספית גדולה על נסיעות. פגיעה בתחושת האמון במערכת מכיוון שאין שירותי בריאות נגישים, תחושת אפלייה

ביטוחים משלימים: פחות מחזיקים בקרב האוכ' הערבית בעיקר במקומות בהם אין אפשרות לנצל את הביטוח כי אין רופאים, שירותים. אנשים ממעמד סוציואקונמי גבוה רוכשים יותר ביטוח משלים , יש גם הבדל בין הדרום לצפון ניפוח של הביטוחים המשלימים בשירותים שאינם חובה- טיפולים קוסמטיים למשל ואז אנשים משלמים על משהו שאינם צריכים והעניים מממנים את העשירים.

• עידוד הביטוחים המשלימים והשרפ ינציח את הפערים וחוסר הנגישות של אוכלוסיות לשירותי בריאות

מיכל ברמי- אחות, 40 שנה , יו"ר ועד עובדי סורוקה

שינוי בתפיסת הרפואה בעיני החברה והצוות הרפואי.

עולם חדש אמיץ –אלדוס האקסלי

היעלמות של מאפיינים אנושיים ממערכת הבריאות. שליטה של תאגידים בחיי היומיום והתייחסות למטופל כלקוח., צרכן שבא לקנות סחורה. הבריאות הפכה למוצר צריכה.

לקוחות כדאיים ופחות כדאיים, משתלם או לא למערכת/לבי"ח/לקופה

בעשור האחרון – כ-2 מיליארד שח הוצאה על בריאות לפני עשור, קפצו להוצאה של 7 מיליארד שח של הציבור על בריאות.

התקדמות אדירה ברפואה, אך מקורה בהשקעה של חברות תרופות שעניינן רווח ולא בריאות. זה מייקר את הבריאות ומגדיל את הפערים.

שר"פ- אפליה בין חולה לחולה בתוך המערכת הציבורית. השלכות על הפריפריה ששם הפער יותר משמעותי.

גרעונות וכשלים בהדסה משלם הציבור ולא מי שגזר את הקופון לאורך השנים מהרפואה הפרטי.


[עריכה] ברק חרמש-סטודנט לרפואה נציג אסר"ן

אשמור על החולה ולא אעשה כל נזק-היפוקרטס. שבועת הרופא הישראלי- מדברת על יחס שיוויוני לכל אדם. הרופא אינו סוכן מכירות, המטופל אינו לקוח.

חולה נמצא במצוקה הוא ינסה להשיג את הטיפול הכי טוב עבורו או עבור בן משפחה כדי להציל חיים, ותאגידים וביטוחים רפואיים מנצלים את המצוקה הזו.

בבית הספר לרפואה בבן גוריון-השקעה בחינוך הסטודנטים ליחס אנושי למטופלים, קורסי תקשורת

מוציא רופאים קליניים מעולים, אך ללא מודעות חברתית לרקע החברתי, להשפעה של חברות התרופות, למשמעות השר"פ, למה משלמים יותר על ביטוח.

הכי דחוף – טיפול הכי מוקדם, הכי מורכב – טיפול של הכי בכיר. בעיה שמכניסים את האינטרס הכספי.

עבור שר"פ למשל מקצרים ניתוח ומנתחים בכירים מבצעים ניתוחים פשוטים כדי לצאת עם כמה שיותר ניתוחים כמה שיותר מוקדם. יש ניתוחי שר"פ שמבצעים עוד מהבוקר אם הם מסובכים. בנוסף יש גם קיצור תורים.

פתרונות – הגדלת מס הבריאות, שזהו למעשה כסף שלא נשלם יותר אלא נשלם לציבורי במקום לפרטי. ועדת גרמן צריכה לדרוש תוספת תקציב למערכת הבריאות.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים