מדינה
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באסיפה הלאומית בפריס ב-1879, נכתב כי:
״מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי״.
מקור: זכויות אדם, ויקיפדיה
הגדרת המדינה מימין ומשמאל
רוב התאוריות הפוליטיות לגבי המדינה, יכולות להיות מקוטלגות לשתי קטגוריות. מרבים להבחין ביניהן על פי המושגים ימין ושמאל.
- התאוריות הימניות הן התאוריות ה"ליברליות" או ה"שמרניות", אשר מתייחסות לקפיטליזם כנתון וכדרך יחידה לניהול הכלכלה והחברה. כיוצא מזה הן מתעסקות במקום של מדינה בתוך חברה קפיטליסטית. תאוריות אלו לרוב רואות את המדינה כמנותקת מהחברה והכלכלה וככזו אשר לוקחת עמדה נייטרלית בסוגיות אלו.
- התאוריות השמאליות הן התאוריות ה"מרקסיסטיות" או ה"סוציאליסטיות", אשר רואות במדינה ופוליטיקה קשר הדוק לכלכלה ולחברה האנושית. תפיסות אלו מדגישות את הקשר שבין כוח כלכלי לכוח פוליטי. הן רואות את המדינה הליברלית (או הבורגנית) ככלי בלתי-לגיטימי של המעמד העליון על מנת להנציח את שלטונו.
מקור: מדינה, ויקיפדיה
הגדרה כללית
מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה זהו ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי. זהו שילוב של מוסדות שכל מטרתם היא שימור שלימות האומה וקידום האינטרסים שלה. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם שעומד בראש המדינה ובאמצעות קבוצת אנשים המהווים את הממשל או הממשלה - הרשות המבצעת של המדינה.
במהלך ההיסטוריה התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון ערי המדינה של יוון העתיקה, מדינות לאום, פדרציות ועוד.
רקע היסטורי
המדינות הראשונות בהיסטוריה האנושית התקיימו לפני כ-6000 שנה באזור המזרח התיכון, במסופוטמיה. בתקופה שלאחר נפילתה של האימפריה הרומית במאה החמישית לספירה, אירופה החלה תהליך של התחלקות לנסיכויות רבות, שריבונותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אי סדר פוליטי, התפתחה בתהליך הדרגתי שנמשך לאורך מאות שנים, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונרכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונרכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות, כלומר איחוד של מדינות במטרה לתת לשלטון המרכזי סמכויות בתחום הביטחון, מדיניות החוץ, האוצר והחוקה. בנוסף, קמו איחודים של מדינות חצי עצמאיות.
במאה ה־20, התפתחה תפיסה שכל לאום הרוצה בכך, זכאי למדינה. שכן לאומיות היא הביטוי של עם לרצונו להתקיים במסגרת חברתית ומדינית משותפת. סיסמתם של תנועות לאומיות רבות הייתה מדינה לכל לאום וכל הלאום במדינה אחת. בו בזמן, משטרים טוטליטריים ודיקטטורים, בהן שליט אחד אוחז בידיו את כל הכוח, התקיימו בכמה מדינות.
