מה למדנו מהניסיון לקואופ סולארי בבנימינה-גבעת עדה ב-2016
מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
(←טשטוש רגולטורי) |
(←שחיקת רווחיות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
*החוק אוסר על מכירת עודפי חשמל באופן עצמאי לשכנים במחיר שוק, ומאפשר רק מכירתו במחיר הפסד למונופול - לחברת חשמל. | *החוק אוסר על מכירת עודפי חשמל באופן עצמאי לשכנים במחיר שוק, ומאפשר רק מכירתו במחיר הפסד למונופול - לחברת חשמל. | ||
* צריכה עצמית של החשמל שייצרתי מותרת וכדאית במידת מה. עם זאת, ניסיון לצריכה עצמית במיקום מרוחק (תוך שימוש ברשת החשמל) מחייב מעבר למונה תעו"ז שעלות המנוי שלו יקרה (פי 6 מעלות דמי מנוי רגיל - 16 ש"ח לעומת 216 ש"ח). בנוסף, מונה תעו"ז הוא שינוי קונספטואלי כבד מדיי בשביל משקי בית. | * צריכה עצמית של החשמל שייצרתי מותרת וכדאית במידת מה. עם זאת, ניסיון לצריכה עצמית במיקום מרוחק (תוך שימוש ברשת החשמל) מחייב מעבר למונה תעו"ז שעלות המנוי שלו יקרה (פי 6 מעלות דמי מנוי רגיל - 16 ש"ח לעומת 216 ש"ח). בנוסף, מונה תעו"ז הוא שינוי קונספטואלי כבד מדיי בשביל משקי בית. | ||
| + | * תושבים שגרים בשכירות, שהם 30% ממשקי הבית בישראל; או תושבים שגרים בבתים משותפים - נתקלים בחסמים בהתקנת מערכת על הגג שלהם, ונדרשים למצא גגות בשכירות. נדרש אם כן לחתום על שכירות גג לטווח ארוך של לכל הפחות 3 שנים, ורצוי מאוד 10-20 שנה לפחות. שכירות גג מהסוג שמייצר רעש לבעל הגג - נדרשת תקשורת עם רשויות התכנון והבניה, עם חברת חשמל - דברים שיכולים "לעורר מתים" ולכן מייצרים חששות. בנוסף, יש לנקות את הפאנלים 4-8 פעמים בשנה, מה שמייצר חששות מנזילות מים וכמובן דורש הגעה פיזית לגג. במחירי שוק השכירות כיום, בעלי גגות אינם נלהבים להשכיר גגות לטווח ארוך בסכומים שיאפשרו קיימות למערכות פוטווולטאיות. הכנסה צפויה למ"ר גג לשנה עומדת על 84 ש"ח למ"ר, לפני עלויות הקמה תחזוקה שטיפה וכו'. כדי לקיים עסק בר קיימא, עלות השכירות הייתה צריכה להיות עד 7-10% מההכנסות. קשה למצא מי שישכיר גג במחיר של 8.4 ש"ח למ"ר לשנה - כלומר, למשל, עבור גג של 100 מ', יקבל 70 ש"ח שכירות לחודש. ויתחייב ל-10 או 20 שנה.. | ||
| + | |||
==טשטוש רגולטורי== | ==טשטוש רגולטורי== | ||
* הרגולציה בנושא הסולארי אינה יציבה. דעתו של המחוקק שונה מזה של הרגולטור ושונה מזו של המונופול (חברת חשמל). התוצאה היא ג'ונג'ל של טפסים וחוסר בהירות לגבי מדיניות. ובניגוד למקומות אחרים בחוק הישראלי, כאן השימוש בתקנות מאוד מצומצם ואת זה אפשר לראות לפי מיעוט הפסיקה בנושא. למשל - האם צריך להביא טופס פטור ממע"מ לחברת חשמל כדי לקבל זיכוי על יתרת חשמל שלא נוצלה? האם חברת חשמל יכולה לשלם מדי חודש על עודפי חשמל או שמותר לה לשלם רק אחת לשנה? מה הסנקציה על חברת חשמל אם היא לא רוצה לשלם את התוצרת הסולארית בטענה שטופס כזה או אחר חסר? וכו'. | * הרגולציה בנושא הסולארי אינה יציבה. דעתו של המחוקק שונה מזה של הרגולטור ושונה מזו של המונופול (חברת חשמל). התוצאה היא ג'ונג'ל של טפסים וחוסר בהירות לגבי מדיניות. ובניגוד למקומות אחרים בחוק הישראלי, כאן השימוש בתקנות מאוד מצומצם ואת זה אפשר לראות לפי מיעוט הפסיקה בנושא. למשל - האם צריך להביא טופס פטור ממע"מ לחברת חשמל כדי לקבל זיכוי על יתרת חשמל שלא נוצלה? האם חברת חשמל יכולה לשלם מדי חודש על עודפי חשמל או שמותר לה לשלם רק אחת לשנה? מה הסנקציה על חברת חשמל אם היא לא רוצה לשלם את התוצרת הסולארית בטענה שטופס כזה או אחר חסר? וכו'. | ||
גרסה מתאריך 06:55, 10 בינואר 2017
זהו דף הקשור לקואופ סולארי. דפים נוספים הקשורים לנושא ניתן למצא כאן.
תוכן עניינים |
הנטייה של מערכות כח להתרכז אצל בעלי כח
- כשקונים מערכת אחת, יקר להרכיב ויקר לעשות מחקר וייעוץ. לכן כדאי להתאגד.
- פתרון שטיפה ממוכן עולה הון.
- פתרון התזת מים, שלא באמת מנקה, עולה 15 אש"ח - כ-50% מעלות מערכת ביתית ממוצעת.
- פתרון שטיפה רובוטי נמכר בכמויות זעירות ולכן מתומחר רק ללקוחות הפרימיום - לחוות סולאריות גדולות. עשוי להגיע עד כדי 200% מעלות הקמת מערכת ביתית. (60 אש"ח).
שחיקת רווחיות
- כשקונים מערכת אחת, פתרון שטיפה עשוי להגיע תוך 20 שנה לעלות של 100% מעלות הקמת המערכת. ולכן היכולת של המערכת לייצר רווח נשחקת מאוד. למעשה, המערכת כדאית למי שיכול להשיג כח עבודה זול לשטיפת המערכת. פתרונות ממוכנים לשטיפה - יקרים מדיי.
- החוק אוסר על מכירת עודפי חשמל באופן עצמאי לשכנים במחיר שוק, ומאפשר רק מכירתו במחיר הפסד למונופול - לחברת חשמל.
- צריכה עצמית של החשמל שייצרתי מותרת וכדאית במידת מה. עם זאת, ניסיון לצריכה עצמית במיקום מרוחק (תוך שימוש ברשת החשמל) מחייב מעבר למונה תעו"ז שעלות המנוי שלו יקרה (פי 6 מעלות דמי מנוי רגיל - 16 ש"ח לעומת 216 ש"ח). בנוסף, מונה תעו"ז הוא שינוי קונספטואלי כבד מדיי בשביל משקי בית.
- תושבים שגרים בשכירות, שהם 30% ממשקי הבית בישראל; או תושבים שגרים בבתים משותפים - נתקלים בחסמים בהתקנת מערכת על הגג שלהם, ונדרשים למצא גגות בשכירות. נדרש אם כן לחתום על שכירות גג לטווח ארוך של לכל הפחות 3 שנים, ורצוי מאוד 10-20 שנה לפחות. שכירות גג מהסוג שמייצר רעש לבעל הגג - נדרשת תקשורת עם רשויות התכנון והבניה, עם חברת חשמל - דברים שיכולים "לעורר מתים" ולכן מייצרים חששות. בנוסף, יש לנקות את הפאנלים 4-8 פעמים בשנה, מה שמייצר חששות מנזילות מים וכמובן דורש הגעה פיזית לגג. במחירי שוק השכירות כיום, בעלי גגות אינם נלהבים להשכיר גגות לטווח ארוך בסכומים שיאפשרו קיימות למערכות פוטווולטאיות. הכנסה צפויה למ"ר גג לשנה עומדת על 84 ש"ח למ"ר, לפני עלויות הקמה תחזוקה שטיפה וכו'. כדי לקיים עסק בר קיימא, עלות השכירות הייתה צריכה להיות עד 7-10% מההכנסות. קשה למצא מי שישכיר גג במחיר של 8.4 ש"ח למ"ר לשנה - כלומר, למשל, עבור גג של 100 מ', יקבל 70 ש"ח שכירות לחודש. ויתחייב ל-10 או 20 שנה..
טשטוש רגולטורי
- הרגולציה בנושא הסולארי אינה יציבה. דעתו של המחוקק שונה מזה של הרגולטור ושונה מזו של המונופול (חברת חשמל). התוצאה היא ג'ונג'ל של טפסים וחוסר בהירות לגבי מדיניות. ובניגוד למקומות אחרים בחוק הישראלי, כאן השימוש בתקנות מאוד מצומצם ואת זה אפשר לראות לפי מיעוט הפסיקה בנושא. למשל - האם צריך להביא טופס פטור ממע"מ לחברת חשמל כדי לקבל זיכוי על יתרת חשמל שלא נוצלה? האם חברת חשמל יכולה לשלם מדי חודש על עודפי חשמל או שמותר לה לשלם רק אחת לשנה? מה הסנקציה על חברת חשמל אם היא לא רוצה לשלם את התוצרת הסולארית בטענה שטופס כזה או אחר חסר? וכו'.
נספח: קצת מספרים
- צריכה ממוצעת חודשית של משפחה בישראל - 650 קוט"ש (קילוואט-שעה), ולכן צריכה שנתית 12*650=7800 קוט"ש
- שעות שמש שנתיות - הממוצע 1750 שעות שמש, לכן אם יש לי פאנל שהספק הייצור שלו ק"ו אחד, תוך שנה אייצר 1750 קוט"ש
- מערכת ביתית שתספק את הצריכה הממוצעת לפיכך, צריכה להיות מערכת בגודל 4.46 ק"ו מותקן. מערכת כזו עולה בממוצע בשוק 33,400 כולל מע"מ, ובהנחה שקבוצה של 100 משקי בית עושים רכישה קבוצתית,אפשר להגיע למחיר של 27,900 ש"ח.
- עלות שטיפה חד פעמית 400+מע"מ, בהזמנה קבוצתית ומראש אפשר להגיע ל-300ש"ח כולל מע"מ. ארבע שטיפות בשנה זה הסביר (מערכות מסחריות בד"כ שוטפות 8 פעמים בשנה) ולכן בית ממוצע ישלם 1200 ש"ח בשנה שטיפות ו-24,000 ש"ח שטיפות לאורך 20 שנות חיי המערכת
- דמי מנוי לחח"י מונה אחיד = 16 ש"ח לחודש * 20 שנה = 320 ש"ח ; דמי מנוי מונה תעוז = 216 ש"ח לחודש * 20 שנה = 4320 ש"ח
- ויש להוסיף לתחשיב: עלות שכירות גג (כי הרי לא לכל משפחה יש גג) שעומדת על לפחות 1000 ש"ח לשנה. או למצא בעל גג שמוכן "לתרום" את הגג שלו בהתחייבות ל-10,20 שנה קדימה במחיר זול יותר מזה..
- עלות ריבית להלוואה בגובה 27,900 ש"ח. משום מה הבנקים יבקשו לפחות 4% (ריבית הפריים בישראל אפס), הלוואה ל-10 שנים הריבית תעלה בסה"כ 6000 ש"ח. מעבר לתשלום הריבית, כאמור יש להוסיף שכירות, דמי מנוי, עלוית שטיפה ותחזוקה. אם רוצים שסך ההוצאות יעמוד בשווי של ההוצאה הממוצעת על חשמל לפני התקנת המערכת, צריך לקחת כבר הלוואה ל-15-20 שנה ואז עלות הריבית תגיע ל-9,500-13,000 ש"ח.
