קפיטליזם
דף זה יציג את ההגדרות השונות מימין ומשמאל. למונח קפיטליזם אין ולא יכולה להיות הגדרה חד-משמעית, כי זו הפשטה השואפת "לתפוס" מציאות רחבה ומורכבת. הזוויות השונות:
תוכן עניינים |
ויקיפדיה עברית
- קפיטליזם היא שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה בין המאה השש עשרה והמאה התשע עשרה, המבוססת בעיקרה על הזכות לקניין פרטי ועל הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק, תוך הסתמכות על אכיפת זכויותיהם באמצעות מוסדות חברתיים. לאורך ההיסטוריה ואף כיום ישנו מגוון רחב של משטרים חברתיים כלכליים המכנים את עצמם "קפיטליסטים". הנבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין, ובמקומה של הממשלה כאחראית ליחידים.
- הקפיטליזם קשור לתורות מוסר (דוגמת הליברליזם) העוסקות בזכות הבעלות הפרטית ובצמצום הגבלות ממשלתיות על מימוש זכות זו.
ניצן וביכלר
מקור המונח
- [הקפיטליזם הוא] מרקם חברתי מתפתח, הכולל את תהליך הייצור, חלוקת העבודה, שיפורים טכנולוגיים; ומעל לכל, אותם ההסדרים המוסדיים של יחסי העוצמה שמעצבים את התודעה החברתית. קארל מרקס כינה את כלל המרקם המתפתח הזה בשם 'המשטר הקפיטליסטי' (הכינוי 'קפיטליזם' נטבע על ידי ממשיכיו של מרקס. מרקס עצמו דיבר רק על 'קפיטליסטים', 'קפיטל' ו'הסיסטמה הקפיטליסטית').
מתוך "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום", פרק 2, ד'.
האם המונח "קפיטליזם" רלוונטי לימינו?
האם המונח הזה מתאים לכלכלות המעורבות עם המדינה, או רק לשוק חופשי?
תשובה לכך בחלק 2 של הראיון עם פיוטר דוטקביץ'
פוסט-אידאולוגיה והסתרת הסדר הקפיטליסטי
מתוך מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום:
- כתוצאה מהפיצול התודעתי, התפתחה מאז שנות הששים אופנה אקדמית שטענה כי הקפיטליזם הגיע לקיצו: פסו המאבקים המעמדיים, נעלמו האידיאולוגיות המעמדיות. 'קץ האידיאולוגיות' מסמן את כניסת המין האנושי לעידן של חברה 'פוסט תעשייתית', 'פוסט קפיטליסטית' – ואפילו, בלי צחוק, 'פוסט מודרנית'.
- אין פלא שקטגוריית ההון היוותה בעיה אשר יש להחביאה, לכלוא אותה בתוך הייצור או בתוך 'המערכת הכלכלית'. יש צורך לבטלה כלא-חשובה, מול כוחות העתיד של 'הידע' ו'התקשורת' וה'היי-טק' ו'הפלורליזם התרבותי'. בקיצור, יש לבטל את הקפיטליזם כלא היה – ולהותירו כמין דימוי מעורפל, בפיהם של דמגוגים ואנשי תקשורת. בסופו של דבר, לשם מה קיימים 'מדעני חברה' ומה מקור השראתם ומימונם ועתיד קיומם.
איין ראנד
ההוגה האמריקאית ממקור סובייטי, נתפסת בתור אחת ההוגות המובילות לתורת הקפיטליזם, יחד עם ג'ון סטיוארט מיל, אדם סמית ומילטון פרידמן:
- המערכת הכלכלית-פוליטית האידאלית היא קפיטליזם של לֵסֶה פֶר (laissez-faire). זו מערכת בה אנשים סוחרים [מחליפים תועלות] האחד עם השני, לא כקרבנות ותליינים, לא כאדונים ומשרתים, אלא כסוחרים, תוך חליפין של תועלות מרצון חופשי. זו שיטה בה אף אדם לא יקבל דבר-ערך מאחרים באמצעות שימוש בכוח, ואף אחד לא ינקוט [או יזום] אלימות כנגד אחרים. הממשלה תפעל אך ורק כשוטר ששומר על זכויותיו של האדם; הוא ישתמש בכוח פיזי רק כתגובה ורק נגד מי שיוזם שימוש באלימות, כגון פושעים או פולשים זרים. במערכת של קפיטליזם מלא, צריכה להיות (אך מבחינה היסטורית, עדיין לא היתה) הפרדה מוחלטת בין המדינה לכלכלה, באותה הדרך ומאותן הסיבות שקיימת הפרדה בין המדינה לבין הכנסייה.
הסדרה "קפיטליזם" בערוץ הראשון, מרץ-אפריל 2015
במאי : אילן זיו
הקפיטליזם הוא לכאורה פרי יצירתם של הוגי דעות גדולים ורעיונות גדולים. השאלה היא אם יש אמת במוסכמה הזאת?? כיצד עיצבו הרעיונות הללו את חיינו? ומה הקשר ביניהם לבין המציאות? האם הם יכולים לעזור לנו להבין את המשבר הכלכלי של היום, שלא לדבר על עתיד הקפיטליזם?
הסדרה "קפיטליזם" בבימויו של אילן זיו היא ייחודית גם בתוכן וגם בשפתה הויזואלית . זו היא קופרודוקציה צרפתית/קנדית העוסקת בסיפור התפתחות הקפיטליזם כהתפתחות של רעיונות. הגישה היא חתרנית ומנסה לקעקע את האמונה בכלכלה כמדע ולהראות את שורשיה הפוליטיים והשפעתה על עיצוב החברה בעולם המודרני.
כל פרק מוקדש להוגה דעות מרכזי ואחר ובמהלכו נבדקים לעומק התיאוריה והרלבנטיות של הרעיונות ומימושם. לאחר המשבר הכלכלי של 2008, משבר הקפיטליזם הוא עמוק מעבר למיתון זמני, לפיכך הרעיון הוא לחזור ולבדוק רעיונות שקיבלנו כעובדות כמעט "מדעיות" במציאות של היום במדינות השונות .
הסדרה צולמה ב – 21 מדינות ובהן: סין, גאנה, האיטי, בריטניה, ארה"ב, דרום קוריאה, מקסיקו, יפן, יוון ועוד. כל פרק שזור בפאזל מרתק של חומרי ארכיון , סצינות מצולמות וראיונות עם אינטלקטואלים מובילים ביניהם גם פרופ' יובל הררי מחבר רב המכר ״קיצור תולדות האנושות״.
הסדרה שודרה ב ARTE France ונבחרה לאחת מעשרת התוכניות המובילות והטובות ביותר לשנת 2014.
עיתון ה"לה מונד " הצרפתי - כתב שלסדרה תרומה חשובה ומשמעותית לדיון החברתי והכלכלי על חוסר השוויון בחברה שלנו . הלה מונד הקדיש כפולת עמודים לסדרה ובסיומם כתב שסדרה זו תטביע את חותמה על השיח הכלכלי חברתי של ימינו.
