מיפוי 4 מימדי של המצב הקיים והרצוי בבקעת הנדיב
(←מחשבות אחרי התהליך: השתקפויות. מהם מרכיבי המפתח?) |
(←מחשבות אחרי התהליך: השתקפויות. מהם מרכיבי המפתח?) |
||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
- אני (פחד) הרגשתי מזיק. הן עם "אמון" וגם עם כל הקבוצה. כולם נתנו מקום לאחרים וזה המפתח להצלחה. | - אני (פחד) הרגשתי מזיק. הן עם "אמון" וגם עם כל הקבוצה. כולם נתנו מקום לאחרים וזה המפתח להצלחה. | ||
| − | + | - אני (חוסן) הבנתי שהחיבור של האנשיפ למקום, לאדמה יכול לבוא מתוך תחושת רווחה. החוסן מחבר בין האנשים לבין האדמה. כשאין חוסן במצב של השרדות כל אחד לעצמו והאדמה ננטשת | |
| − | - (קרקע) יש | + | - (קרקע) יש לכם נוכחות חזקה מאוד. בפסל ה- 4d - הייתם מאוד בתוך העניין הייתה/יש לכם זרימה. זה הורגש מאוד חזק. |
- פלורנטינה (מנחה) - בדרך כלל לפני שמתחילים בפיסול, נותני המקרה נותנים כמה מילים על הפרויקט. אבל הפעם אמרתי - בכוונה - לא! נדלג על החלק הזה ונאמין לאינטליגנציה הקולקטיבית. גם כדי לעזור לכם לדלג על החיבור למוח [ולאפשר לגוף להוביל]. | - פלורנטינה (מנחה) - בדרך כלל לפני שמתחילים בפיסול, נותני המקרה נותנים כמה מילים על הפרויקט. אבל הפעם אמרתי - בכוונה - לא! נדלג על החלק הזה ונאמין לאינטליגנציה הקולקטיבית. גם כדי לעזור לכם לדלג על החיבור למוח [ולאפשר לגוף להוביל]. | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:25, 27 ביוני 2017
מתוך מיפוי 4 מימדי (SPT - Social Presencing Theater) של המצב הקיים והרצוי, במסגרת סדנת בניית אבטיפוס בBTH, שוודיה, 22-24/6/2017.
תוכן עניינים |
פסל 4-מימדים של מצב קיים
| תפקיד | הרגשה |
|---|---|
| איזורי | אני מרגיש שיש לי שם אבל אני לא קיים עדיין |
| מקומי | אני מרגיש שנעשה שימוש במילה "מקומי" ביותר מדי דרכים |
| קיימות (החזרה לאחור של שינוי אקלים) | אני מרגיש שאנשים חושבים עליי אבל מתעלמים ממני |
| פחד | אני מרגיש שאנחנו צריכים ליצור לי מקום אבל לא לתת לי לקלקל |
| אמון | אני באמת מרגיש שאני רוצה לגעת בכל אחד מכם |
| דאגה | אני מרגישה חום, נטושה, פוטנציאל לא ממומש |
| האדמה של בקעת הנדיב | אני מרגישה שהייתי כאן מליון שנה, אני רואה אנשים ודברים באים והולכים, אני תוהה מה קורה פה? |
| חוסן | אני מרגיש נמוך ונשכח. אבל אני מסתכל למעלה, אני לא מסתכל למטה. ואני גם בודד. |
פסל 4-מימדים מצב רצוי
| תפקיד | הרגשה |
|---|---|
| מקומי | אני מרגיש מלא בתקוה לעתיד |
| חוסן | אני מרגיש שזה נותן לי את הכח להיות חזק יותר ו(אנחנו צריכים לקיים את זה..) |
| אמון | אני מרגיש שאני בדיאלוג טוב יותר |
| פחד | אני מרגיש שאני יכול ללכת לישון |
| דאגה | אני מרגיש חום, מוכר ומשולב. |
| איזור | אני מרגיש שליו, נותן, קצת ריק בלמעלה.. אני מרגיש שמישהו מחזיק את הרגל שלי אבל בדרך טובה, אני מרגיש מחובר. |
| האדמה של בקעת הנדיב | אני מרגישה מקורקעת ואני מרגישה שדברים גדלים. זוהי הרמוניה. |
| קיימות (החזרה לאחור של שינוי אקלים) | אני מרגיש שאני לוקח תפקיד משמעותי ואני מביא משמעות. אני מרגיש שאני יכול לתרום. אני גם מרגיש סוג של אינטימיות, בדרך טובה. |
מחשבות אחרי התהליך: השתקפויות. מהם מרכיבי המפתח?
- אני (פחד) הרגשתי מזיק. הן עם "אמון" וגם עם כל הקבוצה. כולם נתנו מקום לאחרים וזה המפתח להצלחה.
- אני (חוסן) הבנתי שהחיבור של האנשיפ למקום, לאדמה יכול לבוא מתוך תחושת רווחה. החוסן מחבר בין האנשים לבין האדמה. כשאין חוסן במצב של השרדות כל אחד לעצמו והאדמה ננטשת
- (קרקע) יש לכם נוכחות חזקה מאוד. בפסל ה- 4d - הייתם מאוד בתוך העניין הייתה/יש לכם זרימה. זה הורגש מאוד חזק.
- פלורנטינה (מנחה) - בדרך כלל לפני שמתחילים בפיסול, נותני המקרה נותנים כמה מילים על הפרויקט. אבל הפעם אמרתי - בכוונה - לא! נדלג על החלק הזה ונאמין לאינטליגנציה הקולקטיבית. גם כדי לעזור לכם לדלג על החיבור למוח [ולאפשר לגוף להוביל].
- הקשרים עצמם יצרו תחושה של יותר מסכום החלקים. גם תחושה טובה יותר של מרחב. המעגל עצמו התכווץ, אבל הוא הרגיש מרווח ומשוחרר, חי מחדש. לא יכולתי לראות חלק מהשחקנים אבל הרגשתי את נוכחותם וזה גרם לי להרגיש בטוחה. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להתחבר עם כל מה שמשגשג.
- פלורנטינה - היום אתם כצוות, באמת משוחררים יותר לעומת אתמול. גם כאשר אתם מתחילים את הפגישה שלכם בעתיד, זה יכול להיות ממש שימושי בשבילכם לתרגל mindfullness לפני שתתחילו. להביא את המתח אל מחוץ לצוות.
- הבנתי שאפשר להגיע להישגים. יש לנו את האנשים הנכונים. ואפשר לעבור ממתח לתשוקה. אני מרגישה שאנחנו משגשגים היום.
- הרגשתי שתפקיד ה'קיימות' השתנה מחובה מעיקה וואחריות כבדה למשהו אחר - למנחה, נותן משמעות, מתנה, אור. ועכשיו אני מרגיש קל יותר.
- לפעמים אתה אומר "אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה הזו" ואתה כבר מרגיש שאתה בסכסוך, מכווץ. אבל עכשיו, אתם מרגישים שזה כבר שם. אתם יכולים לראות את העתיד. אז אתם יכולים לפעול מתוך שפע ולא מתוך מחסור.
מה הצעדים הבאים שתנקטו? בחיים האמיתיים?
- בואו ניקח את הקיימות כ-דבק ומדריך, כך שהמסר שלנו יהיה מושך יותר.
- לכל אחד מאיתנו יש משהו מאוד ייחודי ומשמעותי שהוא / היא יכולה לתת לפרויקט. ברגע שאנחנו מכירים בזה, אז אנחנו יכולים להתחיל להתמודד עם אחריות משותפת שלנו לבצע את העבודה ביחד.
- כולם ניסו להתחבר. הבסיס הוא הצורך להתחבר.
- תודה שנתתם לי להיות חלק מזה. יש לכם אנרגיה באמת חזקה ובאמת נוכחת. הרושם הראשון היה - אתם כולכם כל אחד בתוך הראש שלו. וברגע שהתחיל התרגיל - הייתם נמרצים ומחוייבים.
- החלטנו לתת לפחד ללכת לישון. אנחנו לא רוצים להרוג אותו אלא לתת לו לישון.
