מעגלי מחאה - פ' זה פוליטיקה בריאה, באר שבע 11.11.2011
ביוזמת פורום פעילי מאהל המחאה - באר שבע (ראה מאהב באר שבע).
תאריך: יום שישי, 11.11.2011
שעה: 10:00-12:30.
מיקום: בדשא של לשכת המסחר, רח' רמב"ם 30, העיר העתיקה, ב"ש.
קישור לאירוע בפייסבוק (מומלץ להירשם ולהזמין חברים): מעגלי שיח בנושא פ' זה פוליטיקה בריאה
המטרה
דיון בנושא כיצד מקדמים פוליטיקה וממשל תקינים ודמוקרטיים בישראל, ומה תפקיד האזרחים בתוך מסגרת זו.
עידוד המשתתפים להכיר ולהצטרף אחת מהיוזמות המוצעות, או להציע רעיונות ויוזמות נוספות.
בקיצור, לא לפחד מפוליטיקה.
תוכנית
10:00-10:45 הצגת יוזמות למעורבות אזרחית פנים/חוץ פרלמנטרית בפאנל. 5 דקות לכל נושא
10:45-11:25 מעגלים ראשונים. דיון בשאלה מנחה על אחד מ-6 נושאים אפשריים.
11:25-12:05 מעגלים שניים וסיכום המעגל. דיון השאלה מנחה על היכולת שלי להיות חלק באחד מ-6 נושאים אפשריים.
12:05-12:30 סיכום כל המעגלים. כל מעגל מעביר 2-3 נקודות עיקריות. הזמנה להשתתף במעגלי שיח עתידיים.
מוזמנים להציג יוזמות שעלו במהלך המחאה: "פ' זה פוליטיקה בריאה"
פ' זה פוליטיקה בריאה. ברוך - תשובה חיובית :)
"המשמר החברתי" ויוזמת "לא מצביעים עבור מי שלא מצביע בשבילנו"
לפיקוח אזרחים על הכנסת. קיים גם "המשמר האזרחי" לפיקוח על הרשויות המקומיות.
אחד היוזמות שלו היא "לא מצביעים עבור מי שלא מצביע בשבילנו". נציגים - נירית, אליעד :)
מתפקדים - "סותמים את האף - ונכנסים לפוליטיקה"
עידוד התפקדות ומעורבות האזרחים בתוך המפלגות. עמית (דרך מאיה) :/
ישראלים להגנת הדמוקרטיה
יוזמות לקידום ממשל דמוקרטי תקין. חנוך מרמרי, מגיע בין 9:15-9:30. נשאר עד 11:30 (מעגל ראשון) :)
נקודות לדיון:
ניוון במבנים השלטוניים. דרישה לרפורמה במערכת השלטונית והופליטית דורשת מהם לתפקד כראוי.
מה הבעיה?
איך להתמודד?
למה המחאה פרצה כמו שהיא? - מוסדות שלטון אינם מייצגים כראוי.
המחאה העבירה דרישות לממשל, אבל המחאה צריכה להתנהל גם במודעות עצמית. לחשוב מה מצופה ממני לעשות?
הנוער הנרות של 95 למעגלי המחאה של היום - כוחות ממשלה-כנסת-מפלגות למה רבין היה יכול .
"ממחאה למאבק אזרחי"
של פורום פעולה אזרחית - אין תגובה :(
ועד ממשל ושלטון
פעילות מול הממשל. בועז - אין תשובה סופית :(
יוזמות הקוראות להקמת מפלגה/ות של המחאה - המפלגה הישירה
המפלגה הישירה - אור - אין תשובה סופית :(
צרכים לוגיסטיים ומידע נוסף
יעד רצוי מבחינת כמות משתתפים: 50-150 איש.
לצורך כך נדרשים:
א. מקום גדול די הצורך להכיל את כל האנשים. אפשרויות: מתנ"ס, אוהל אטום ענק תלוי, בניין עיריה (למשל מרכז מורים), מכון מנדל, מכון הנגב (אין את המקום הדרוש), אוניברסיטה. אופציה מועדפת כרגע - מתנ"ס לוין בשכונה ד' (ליד גילת). כרגע ד"ר יעל לקחה על עצמה לקדם זאת. -לשכת המסחר :)
ב. מנחים ורושמים. בכל מעגל דרוש אדם אחד שינחה ואדם שירשום, לכן יש להכין מראש מאגר של 15 מנחים. באחריות נילו. יכול להיות שד"ר יעל תדאג לכך.
רשימת מנחים נכון לעכשיו: אסטלה (ב"ש), נירית (משמר), נילו (ב"ש), שי (ב"ש), ריקה (ב"ש), אליעד (ב"ש, משמר), עמית (מתפקדים), ברוך (פ' זה פוליטיקה), ד"ר יעל דואגת ל-3 מנחים.
ג. הכנת שאלות מנחות לכל נושא דיון.
ד. כיבוד קל - מזון, שתייה וכלים (עדיפות לכלים שאינם חד-פעמי).
ה. אופציה למקרן ומסך, להצגת משפטי מפתח שעולים במהלך השיחות. צריך לבדוק זאת עם המתנ"ס עצמו
ו. אופציה למערכת הגברה (מיקרופון + רמקול/בידורית) - לצורך ההקדמה והסיכום. צריך לבדוק זאת עם המתנ"ס עצמו
ז. תיעוד ותקשורת: מצלמה, וידאו, להזמין כתבי רדיו וטלוויזיה איזוריים. להכין מאמרים/כתבות ולשלוח לעיתונות. רדיו דרום (דרומי), עיתון בשבע (mynet), ידיעות הנגב, Ynet, nrg, mako, צ'ופצ'יק, חדשות באר שבע.
קישור למפגש דומה שנערך כנראה בת"א: פוליטיקה נקיה 14/10.
קישור לכתבה מאוד רלוונטית לנושא: השפעה ושיחה ישירות עם מקבלי החלטות.
למעוניינים בפרטים נוספים, או לסייע בארגון, כתובתינו: maavak.BS@gmail.com
קבוצת פייסבוק: הנגב מתעורר ודורש צדק חברתי
פרוטוקול וסיכום מעגלי השיח 11.11.11
משתתפים (סה"כ 23): חנוך (ישראלים להצלת הדמוקרטיה, ת"א), עמית (מתפקדים, ערבה), אליעד (המשמר החברתי ב"ש), ברוך אורן (פ' זה פוליטיקה בריאה, ת"א), תמי, זאב (ת"א), חן (מחאה ירוחם), יואל (מורה, צפון הארץ) תום, דביר, נילו, שי, ריקה, יהודה אלוש, אדר, אסטלה, אוול, משה (פעילי מחאה ב"ש), אריה (לשכת המסחר ב"ש), רינה (ב"ש), יגאל (תא אופק ב"ש), מיכאל ג. (ב"ש)
המשפטים המיוחסים הם לאו דווקא ציטוטים אלא ברוח הנאמר ע"י הדוברים.
פאנל הצגת יוזמות הנוגעות לפוליטיקה בריאה
חנוך, ישראלים להצלת הדמוקרטיה:
תנועת המחאה של ההפגנות הגדולות צריכה להפוך להיות תנועה חוץ פרלמנטרית ובה לעודד או להתנגד למהלכים בממשלה.
השיטה הדמוקרטית טובה אך נחלשה ויש לפעול כדי להשיג תוצאות פוליטיות.
ישראלים להצלת הדמוקרטיה- תכנית לחיזוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית (http://savedem.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Save-Israeli-Democracy-Full-Plan2011.pdf קישור למסמך המלצות לתיקון שיטת הממשל ותכנית פעולה).
בעיות מבניות שיצרו את הגורמים לפרצית המחאה.
כמה מהאנשים שהשתתפו בהפגנות הקודמות הצביעו בבחירות האחרונות?! מה היה קורה אם חצי מהם היו שמים פתק? למפלגת השלטון הרצויה ולא למפלגה קטנה שהשפעתה לא תורגש.
רבין ופרס התמודדו על רשות הממשלה, היה גרעין כמעט הומוגני- ממשלה בה אפשר ליישם מדיניות. הממשלה היום יציבה בקיפאון כי לא יכולה לעשות כלום בצעדים קטנים הוא עלול לאבד את הממשלה.
צריך להשפיע בתוכה מפלגת שלטון או אופוזיציה חזקה ויבטאו את הציבור הגדול.
אליעד, המשמר החברתי:
המשמר החברתי בכנסת- קבוצה ששמה כמטרה להגיע לכל דיון בכל ועדה ולהוציא החוצה לציבור את דרכי קבלת ההחלטות ואיזה ח"כים הצביעו למה- הפעילות של חברי הכנסת.
הבעיות- הרבה מפלגות וכשמצביעים לא בוחרים את חברי הכנסת אלא מפלגה שכבר בחרה חברי כנסת. כלים לתקשורת ולציבור איך להשפיע.
מטרת המשמר החברתי: להוציא, לחשוף, להפוך לשקוף, להראות לציבור מה קורה.
עמית, מתפקדים:
קבוצה שנולדה למען הרעיון. רקעים שונים של אנשים, מהצבעה למפלגות שונות. הדרך להשפיע על מה שקורה בפוליטקה היא דרך המפלגות ואליהם צריך להתפקד.
כ- 100,000 מתפקדים למפלגות- הם משפיעים על קורה.
השלב הבא: להוביל את האנשים שהגיעו להפגנות להתפקד למפלגות.
ככל שיתפקדו יותר אנשים למפלגות המפלגות ישתנו בהתאם- אנשים ש"יצביעו" עבורנו- המתפקדים. (ללא חשיבות לאיזו מפלגה אך עם עדיפות למפגלות הדמוקרטיות- ניתן לבחור את הראש ואת הרשימה) השפעה משמעותית יותר להצבעה בפריימריז לעומת בבחירות הכלליות.
תום:
ניתן לנהל מפלגה עם כמות גדולה מאוד של מתפקדים?
ברוך:
אין גבול לגודלה של מפגלה- מערכת ארגונית. העבודה תהיה שונה.
אפשרות לשיטה חדשה של בחירות לפי אזורי בחירה. כיום מחוז אחד. במקרה כזה קשר בוחר נבחר יהיה חזק יותר.
- התפקדות היא תחום פרוץ. תופעה רחבה של פסילת תופסי התפקדות.
- התפקדות לשתי מפלגות בו זמנית היא לא חוקית. חוק מיושן?
אין השפעה על הנציגים בהצבעה הכללית אלא רק בהצבעה המפלגתית.
עמית, מתפקדים:
התפקדות - כלומר דרישה למעורבות, להשקעת מאמץ, נדרש לשלם בשביל להיות חבר מפלגה.
לא לעשות מפקד מתפקדים אלא שכל אחד יתפקד עצמאית. כדי לא להיות קשורים למפקדי ארגזים.
אליעד:
כנסת פתוחה - אתר אינטרנט למקור אינפורציה לבוחר בו ניתן לראות את חבר הכנסת הפועל לפי הרעיונות שיוכנסו למערכת. בנוסף ניתן לראות איזה חברי כנסת פעילים.
המשמר החברתי: כך חברי הכנסת ידעו שהם נמדדים ומפוקחים על ידי המצביעים אליהם.
במסגרת האתר תהיה מערכת שתתן חוות דעת על חוק - כך הח"כים יוכלו להראות כמה אנשים מתעניינים בחוק שמוצע, ומה הגישה הכללית של הציבור בנוגע אליו.
זהו כלי לבוחרים שלא מחייב להקים מפלגה חדשה.
ברוך, פ' זו פוליטיקה בריאה:
פוליטיקה בריאה - בסבב זה אייצג את הגישה התומכת בהקמת מפלגה חדשה, למרות שאינני מייצג גישה זו. האנשים הקיימים היום במערכת הפוליטית נושאים איתם מטען מהעבר שיכול להרתיע אנשים מלהיכנס אליה וכן חשיבה על היכולת הפחותה לשנות. בנוסף מפלגות שמציגות עצמן כפועלות לקידום חברתי אך בפועל לא עושות זאת.
מפלגה חדשה יכולה לעודד אנשים שלא השתתפו בהקשר הפוליטי להכנס.
- הערה: דווקא התפקדות במפלגות קיימות יכולה להשפיע.
המעגל מתחיל! במעגל נחוגה.
יהודה:
הצבעה לפי שלילה במקום לפי אהדה. במערכת החינוך צריך להסביר מה זה אידיאולוגיות, מפלגות, מי נגד מי. במקום קמפיינים שליליים.
פריימריז – דמוקרטיה בתוך מפלגות: קדימה, עבודה, ליכוד. לעומת ישראל ביתנו, ש"ס שאינן מקיימות פריימריז, כך שהקול שלהם יכול להשפיע במפלגות אחרות כי לאנשים אין טעם להתפקד למפלגות כאלה.
האם אזרח צריך להצהיר מראש לאיזו מפלגה הוא שייך.
הקמת מפלגה – מוקדם מדי בשלב זה להקים מפלגה של הצדק החברתי. כשלון בבחירות יכשיל את כל הדרך שעברו עד כה, ואפילו אין לה דגל משלה, מצע. יש רצון, מעורבות, איכפתיות, אנרגיות. עשוי להשבית את המחאה לשנים רבות.
שאלה ראשונה: איך מתעלים את האנשים שיצאו לרחוב לעשייה פוליטית?
תום, סטודנט, פעיל במחאה בקיץ:
קונוטציה של המילה פוליטיקה ללכלוך- מונע מאנשים להכנס. דווקא משום כך להתקפד ולהראות כניסה של אנשים "נקיים" לפוליטיקה, לא התפקדות המונית. יש מקום לאנשים נקיים בפוליטקה
יגאל, תא אופק (תא של מפלגת העבודה באוניברסיטת בן גוריון):
מסה קריטית שעודדה אנשים לצאת גרמה להמונים לצאת להפגנות. גם לשם התפקדות צריך גוף שיראה עשייה.
מפקדי ארגזים - לא באופן המוני, אבל דווקא כן לעודד אנשים להביא אנשים נוספים להתפקד. ארגזון לא ארגז.
ברוך:
האנשים שיצאו לככרות והשתתפו במחאה לא התפקדו למפלגות לפני כן. צריך לשנות את הזירה הפוליטית- להקים מפלגה חדשה לתת כיוון חדש ואופימיות לגבי המקום או שינוי מבני והפיכתה לדמוקרטית יותר. כמו מעגלי השיח- דרך טובה לרתום אנשים מהמחאה לקלפי. דרך נכונה.
משה:
בעיה של ריבוי מפלגות.
חנוך:
בעיה אם יצרו מפלגות חדשות מהמחאה. יווצרו מפלגות קטנות שירכיבו את הממשלה וקולות הבוחרים יתפזרו לגופים קטנים שלא יכולים לייצר תפקוד שלטוני.
התקוה שהמחאה תוליד את האנרגיה למצע אידיולוגי קונקרטי- גוף חוץ-פרלמנטרי. ולקחת את שלושת הפלטפורמות הקיימות בעולם- ליברלי ושמרני ואנשים יוכלו לזהות עצמם שם. ליצור דפוס השפעה חדש- בא להשפיע.
עמית:
ההתפקדות היא כמו "מילואים" של אזרחים- הדרך היא להצביע. קודם כל בפריימריז ואחר כך גם בבחירות.
יואל, מורה:
הכוח של האנרגיה הוא בהשפעה על הדיון הציבורי.
הבחירות הבאות שיגיעו הן זמן שבו צריך לממש את האנרגיה של המחאה.
מה המצע של המפלגות- דרך מעגלי שיח והכנסת השיח החברתי- דרך הבטחות ברורות- במצע של המפלגות.
אדר, פעילה במחאה, ב"ש:
מתחברת לרעיון ההתפקדות. כדאי לתעל אנשים לפוליטיקה, אך לא כולם מתאימים לפוליטיקה. גם חינוך הוא פוליטי, גם תקשורת. התפתחה תודעה של אזרחות במקומות שונים. למשל נאום של מירי רגב בבית ספר בב"ש על צדק חברתי, הוא דבר שלא היה פעם.
חשבון נפש אישי - להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות וללכת אחרי מישהו שמוכן לקחת מנהיגות ולא לבקר אותו מראש, הדרך הקיימת מרתיעה אנשים מכניסה לפוליטיקה.
מיכאל:
זכויות חברתיות ובית הספר- מט"ח- מרכז טכנולוגיה חינוכית- ספר לימוד לבתי ספר בנושא זה.
אליעד, ממובילי המחאה:
שאלות נוספות נגזרות- איך גורמים לאנשים לרצות להשפיע? איך נותנים את הכוח והכלים לבדוק ולמדוד ולנצל את הכוח שלהם בדרך בה הם רוצים?
כל היוזמות שצויינו כאן מאפשרות זאת. מפלגה פוליטית מדינית גם חברתית.
ברוך:
משפט סיכום שלי. המחאה טהורה וכל אחד בה הוא הוא עצמו.
המעשה דורש פשרה והכרה באחר ובשוני. פשרה -> משבר -> דיון (וחוזר חלילה) – זוהי מהות הדמוקרטיה.
משה:
פעורבות פוליטית של ועדי עובדים , ועדי שכונות, הסתדרות - לא רק על ידי מפלגות. לעשות מעגלי שיח כאלה כחודש לפני הבחירות כדי שמידע יהיה נגיש.
עמית, מתפקדים:
יוזמת מתפקדים מציאה את הדרך למעורבות פוליטית ולא מכתיבה את המטרה הפוליטית. הכניסה שלנו לפוליטיקה תאפשר פוליטיקה יותר נקייה.
יהודה:
להזהר ממהפכות שהורסות ולא משפרות.
הפריימריז היא שיטה מושחתת. ריבוי מתפקדים למפלגה גורם יותר קושי להגיע אליהם, והדבר דורש תקציב המושג מתרומות.
תום:
לאסור הוצאה כספית לשם נסיון שכנוע. יש דרכים אלטרנטיביות לעשות זאת.
יגאל:
הגבלת סכומי התרומות מצד גורם יחיד.
שאלה שנייה: נקודות כשל של המערכת הפוליטית- מהיכן נובעות ומה ניתן לעשות לתקנם?
תום:
אחוזי ההצבעה נמוכים ואני מאמין כי בפועל הם נמוכים עוד יותר מהסטטיסטיקה, כי אנשים שמצביעים ללא היכרות אמיתית עם מצע המפלגות.
הצבעות רבות הן מסורתיות, ולכן אוטומטיות. בעייתי. מעגלי השיח מעוררים זאת. היוזמות שהועלו כאן, יוזמות שירכזו את מצע המפלגות, מה עשו בכנסת כדי לקדם את המצע ויפיצו את המידע לאנשים באופן ממשי.
ריקה, ש"ש:
הסתייגות מהאמירה של הצורך במעורבות העמוקה במצע המפלגות. לא לכל האנשים היכולת לעשות זאת.
יש אנשים שלא ימצאו עצמם במפלגות בגלל הכוחניות הקיימת בהם, למשל חלק מאלו הנמצאים בחינוך.
נילו, מהפעילים במחאה החברתית:
כל בית צריך לדעת מה המצע של המפלגות העיקריות. משהו אלמנטרי בתוך מדינה דמוקרטית.
אדר:
כשל במערכת הפוליטית- פופולריות זולה, ססמאות שטחיות.
מירי רגב הציעה מול תלמידים בבי"ס להעלות את שכר המינימום לחיילים, כי הם החיילים הבאים, ולא נראה פקפוק וחשיבה (מצד התלמידים) על העומד מאחורי זה.
אליעד:
מרבית הציבור לא יגיע למעגלי שיח, מה זה כבר משנה. צריך לאפשר לציבור להגיע למידע במינימום מאמץ.
קידום צדק חברתי דרך טבלה לחברי כנסת המציגה הצעות חוק חברתיות וכיצד כל ח"כ הצביע אליהם.
להפוך את זה ל"פופוליסטי וזול" - למשל להכתיר את הח"כ הכי חברתי.
אריה, מנכ"ל לשכת המסחר:
כשהתחילה המחאה פנינו למארגני המחאה בדרום והצענו סיוע ועזרה ומקום ושיתוף פעולה ולא קיבלנו תשובה. שלשום קיבלנו פנייה בעקבות ביטול מקום קודם ואפשרנו להשתתף. צריך למצוא נושא שירכז את כולם. יש קבוצה גדולה במדינה של אנשים עם זכויות בלי חובות (חרדים). תקציב ענק למגזרים שלמים כאלה שאינם תורמים, וזה משפיע על האנשים העובדים ואלו שמתקשים. בעיה בדרום - המגזר הבדואי. מקבלים מענקים על כמות ילדים. הילודה גבוהה מאוד, ריבוי נשים שבעקבות כך מוגדרות כחד הוריות. לשכת המסחר הוא גוף א-פוליטי, ללא תקציבים ומענקים מהממשלה, ואנו מוכנים לשתף פעולה - בשם הנהלת הלשכה, לקידום חובות עם זכויות.
מטרה: מי שמקבל זכויות במדינת ישראל, בריא בנפשו וגופו, צריך לקחת חלק, וגם חובות.
ריקה:
אישית, לא יודעת להצביע היכן זה קורה, חושבת שפוליטיקאים נכנסים למערכת מתוך מקום טוב אך נתקלים במערכת מאוד קשה. יש משהו בצורה שבה הממשלה והכנסת והגופים הפוליטים בנויים ומתנהלים שלא מאפשר את היישום- שואב למקום הכוחני וללכלוך. גם אדם שמגיע עם כוונות טובות וטהורות להוביל משהו בכנסת או בממשלה, במפלגה, יצליח לקדם אותה כי אין כוח בדרך שבה מפלגות נבחרות והחלטות מתקבלות בכנסת מתוך מספר קטן של מצביעים. הצורה הבירוקרטית מובילה לכשלון והשינוי צריך לבוא גם בתוכה, בסוג ההתהנלות.
משה:
יותר סבלנות, להתמקד ברעיון ולא באדם המוביל אותם.
תום:
האמירה שהדרישה להתעניינות במצעים אינה ריאלית מפחידה ומה שהיא משקפת מפחיד אותי. המשמעות שלה היא - אני מקבל שחיי יתנהלו דרך אנשים שלא יודעים מה הם עושים.
הצבעות למפלגות שלא משקפות את אמונות המצביעים- חולי של המערכת. דפוסי ההצבעה הצבעה ביודעין למפלגה שמרעה את החיים שלך, בגלל שאתה לא מודע למה שהיא עושה.
לשנות את השיטה, השיטה ה"דמוקרטית" לא דמוקרטית. אין מפלגה, גם עם כוונות טובות, לא תצליח כי השיטה לא נכונה. מה המשמעות של השינוי. משהו עמוק יותר מאשר לשנות את הסגנון או השיח הפוליטי. צריך לשנות את השיטה עד הסוף. לא מן הסתם אנחנו לא מרוצים. צריך לחשוב מה השינוי הדרוש.
יגאל:
כדי שפוליטקיאי יצליח לחוקק חוקים הוא צריך לחבור לאנשים אחרים, גורם למגמה של קח ותן כדי שדברים יזוזו. אלה שמצליחים חוברים לאנשים. השיטה לא אשמה אלא אנחנו. הישראלים מדירים עצמם מהפוליטקה, צריך לשנות אותנו- להיות חלק מזה. השיטה הפוליטית טובה, צריך להיות חלק ושותפים ופעילים כי מי שנמצא היום אנחנו לא רוצים אותו. המרכז, החלק הכי משמעותי, הוא התפקדות שלנו. חלק מרכזי מהבעייתיות הוא עיסוק ב"למה לא", וסלוגנים, אי אפשר לצפות מכולם לדעת את כל המצע, שטחי ובנאלי- לא מה שהם בפועל עושים.
מזמן המפלגות לא עובדים על ולפי המצע שלהם, ולא מחוייבים לו כיום.
סיכום
חן, ירוחם, תיכוניסטית:
חשוב להרחיב את השיח הפוליטי, לדבר על מה אני חושב ולהביא אנשים מהקשת הפוליטית, דברים אופרטיבים הצעות חוק ולא ססמאות.
אדר:
מרגישה שכל מי שהיה חלק במחאה צריך לעשות חשבון נפש. הפוליטקה הפנימית בתוך המחאה, לא הוכיחה את עצמה. בעוד אנחנו יושבים כאן ומבקרים את השיטה, למדנו שהיינו כנראה עושים אותו הדבר אם אנחנו היינו שם (במקום הפוליטיקאים).
להסתכל קודם על עצמנו ואחר כך להטיח ביקורת בפוליטקה/בפוליטיקאים. פוליטיקה לא בריאה מתוך אנשים לא בריאים.
תמי:
הייתי בכל ההפגנות. ההפגנה האחרונה הייתה פחותה בעיני בגלל המאבקים הפנימיים בתוך המחאה בין מוביליה. לא כולם מרגישים כמוני, שהלכתי בגלל המחאה עצמה ולא בגלל האנשים. מפלגה חדשה - עוד פעם מפלגה קטנה? רוצה השפעה על מפלגה אחת גדולה ולא כמה קטנות, אחרת שום דבר לא יקרה פה. המחאה פוליטית, חוסר ההגדרה של המושגים גורמים לחוסר הבנה, איזו שיטה, איזו דמוקרטיה. מתוך ההסכם אפשר להמשיך- כבסיס לחדש את ההגדרות.
דביר:
העסקנות הפוליטית היא דבר מלוכלך, אי אפשר להשאר נקי בפוליטיקה. מטבע האדם. המחאה צריכה להשפיע בתוך מפלגות. צריך להמשיך הלאה למרות שנפגענו בפוליטקה בתוך המחאה, נציגי ישובים, מובילים, ועדים.. מפלגה חדשה- חושב שכוח משחית, בגדול. להראות דברים באופן ביקורטי עלינו ועל הסובבים אותנו ואז ההתנהלות תהיה בריאה. הדרך להצלחה בממשל בריאה היא ביקורת, בעיקר עצמית. דמוקרטיה היא לא שיטה טובה, אבל אין שיטה טובה יותר (כרגע). בעיה של נטיית הכוח להשאר באותו מקום. מורכב לעשות שינויים, המחאה בקיץ מפתיעה. להשאר בקטע הבריא, קצת פוליטיקה וכך נשאר אנחנו ומעשינו בריאים.
תום:
היום המעגל הזה היה חיובי מאוד. לא ניסו לגייס אנשים באופן אישי. דיברנו על פוליטיקה באופן בריא ונקי, בלי אינטרסים אישיים.
אנחנו הופתענו ממה שעשינו. הדברים האלה קורים, אנחנו מסוגלים למרות שחשבנו פעם שלא. זה לא נס, זה הכוח שלנו. שיקרו לנו - אמרו שלא יכולים ואנחנו יכולים.
זאב:
חשוב לנקוט בזהירות. זה נכון כלפי כל התנועות שהיו בהסטוריה, ההתחלה הייתה טובה ונקיה אבל התקלקלה בהמשך.
אליעד:
הראייה שלנו כקבוצה, צריך לתת לציבור הרחב כלי לחזק את האנשים הטובים ולהחליש את העסקנים ובעלי הססמאות, דרך כלים שונים כמו שציינו כאן. צריך להשפיע לטובה וגם אם לא רוצים להכנס לפוליטיקה. יש כוח ציבורי, יאוש מפוליטיקה, צריך לתת פתרון, זה התפקיד שלנו.
נילו:
מעגלי שיח זו פלטפורמה ללימוד משותף והידברות בין אנשים - חלק מהדמוקרטיה שצריך להתפשר בה. המטרה היא להפגש, לדבר וגם לעשות דברים אופרטיבים, מה חשוב לנו כקבוצה לעשות.
מטרה של לעשות כל חודש מעגל, בנושא אחר. ולהביא אנשים מארגונים שונים. תודה שבאתם. יהיו מעגלי שיח נוספים, כנראה בנושא תקשורת. מטרה נוספת היא להגיע לסוג של אסיפת עם. מוזמנים להצטרף.
הערה: התרומות כיסו את הוצאות הכיבוד. נותרו 10 ש"ח.
