מעגל בנושא האפקטיביות של העדויות ביחס למטרותיו של המשמר החברתי
יוזם: בן וינברג משתתפים: הרבה אנשים שבאו והלכו, בינהם ליה, אורלי, אדם, חובב, ברוך, ליבי, אורנה, דנה ואחרים.
- הטקסט הבא מהווה סיכום של הלך הדברים ולא ציטוטים \ פרוטוקול של הדיון ***
רקע והנחות יסוד - הדיון עסק בשאלה האם עדויות המשקיפים, באופן שבו הן מתקיימות כיום, מצליחות להיות אפקטיביות בקידום מטרות הארגון (אותן הגדרנו כקידום צדק חברתי, מנהל תקין ושקיפות)? במילים אחרות, ובניסוחים שונים שעלו במהלך הדיון: האם העדויות מצליחות להשפיע על מהלכי חקיקה או על דעת הקהל? האם, בעזרת העדויות ובהמשך אותה צורת עבודה, הפרלמנט הישראלי אכן יהיה יותר חברתי בעוד שנה? האם עדות מוועדת הכספים באמת יוצרת אפקט לשינוי ההתנהלות בוועדה?
- כולם הסכימו כי המצב כיום הוא שהעדויות נתפסות כליבת העשייה של המשמר החברתי, כתוצר המרכזי של הארגון (ואכן הינן כך). עלה החשש כי נוצר תהליך של מיסוד ביחס לצורת העבודה שלנו עם העדויות, וכי ייתכן ולמעשה עלינו לראות את העדויות כתוצר משני של הארגון.
- הייתה הסכמה כללית מסביב לשולחן כי עדיין לא נמצא "שביל הזהב" בנוגע לצורת העבודה של המשקיפים ובנוגע לאופן הטיפול בעדויות, וש"מתודת ההשקפה" (כלומר אזרחים שמגיעים כנציגי הארגון לדיונים בוועדות) עדיין טומנת בחובה פוטנציאל רב שטרם מומש במלואו.
- בנוסף הוזכר כי בעידן של עודף חומר, טקסטים ואפשרויות לקריאה, הציבור לא באמת קורא עדויות. - נתון נוסף רלוונטי: רק כמחצית מבין המשקיפים כותבים עדויות (בעבר האחוז היה אף נמוך יותר אך זה הולך ומשתפר עם כל מושב).
- עם זאת ברור לכולם כי לנוכחות בוועדות ולעדויות יש עדיין חשיבות רבה: o כי הח"כים יודעים כך שיש "עוד עין שמסתכלת עליהם". o כי יש להן אסקפט חשוב מאוד של העצמה אזרחית – הפיכת המשקיף לאזרח פעיל, גם מעצם הנוכחות בכנסת וגם בגלל היכולת להעלות על הכתב את כל החוויות האישיות שלו או שלה.
דרכים שהועלו, נקודות שנאמרו, ורעיונות שהוזכרו - אשר נועדו לחיזוק האפקטיבות של העדויות, ולמחשבה על צורות עבודה חדשות של מתודת ההשקפה בכנסת, כך שתצליח לסייע טוב יותר למטרות המשמר החברתי:
- העדויות כבסיס לפעולה – יש להסתכל על כל עדות כבסיס לפעולה ולא כתוצר הסופי והמרכזי. העדות אכן חשובה כחומר גלם, כ"פרוטוקול", ככלי להעצמה אזרחית וכו'; אבל היא בעיקר חשובה כבסיס איתו יש לעשות משהו נוסף, בין אם זה סקופ שיוצא לתקשורת (במקרה שהעדות מצדיקה זאת), בין אם זה ניתוח גדול יותר של עדויות ובין אם זו כל תכלית אחרת. העדות אינה התכלית כשלעצמה, היא אמצעי.
- תפסת מרובה לא תפסת – ההסתכלות על כמות הוועדות והדיונים שאנו נוכחים בהם כדבר הכי חשוב היא הסתכלות שגויה. צריך קודם כל להגדיר את המטרות שלנו כארגון, ואז לחשוב על איך פעילות המשקיפים יכולה לסייע למטרות האלה.
- ניתוח תמות \ מגמות – הרעיון הוא לקחת קבוצה של עדויות ולהוציא מהם את התמות המרכזיות, את המגמות הבולטות, ולכתוב על כך מאמר או מחקר. למשל, מאמר על "אופן ניהול הדיון של יו"רי ועדות" או על "שיתוף הפעולה של משרדי ממשלה בדיוני ועדות" שיסכם את הנושא על פי ניתוח של מגוון עדויות מתקופה מסוימת.
- דו"ח תקופתי של המשמר החברתי – בדומה לנקודה הקודמת, דו"ח שמרכז את ההיבטים החשובים שעלו בעדויות במושב האחרון, או בחודש האחרון, או בחצי השנה האחרונה.
- הנחיות דינמיות למשקיפים – במקום להנחות את המשקיפים לכתוב עדות כללית, אנו מבקשים מהם לשים לב לדברים מסוימים, בהתאם לפרויקט ספציפי שעכשיו מעניין את המשמר, כך שגם הטופס של העדות וההנחיות למשקיפים ישתנו בכל פעם. אמנם יש בכך מין הורדת הקדושה של המשקיפים (כלומר זה כבר לא "לכו וספרו מה בא לכם"), אבל אם נזכור שמחצית מהמשקיפים כלל לא כותבים עדויות ושאנחנו מחפשים דרכים חדשות לעבודת ההשקפה, רעיון כזה עשוי לתרום מאוד לאפקטיבות של תוצרי המשמר. מטאפורה שהוזכרה (אם הבנתי והקלדתי נכון): במקום לומר למשקיפים "תביאו לנו אוכל", יש לנסח את רשימת הקניות.
- טופס אינטרנטי ממוקד כעדות – לבקש מהמשקיפים לענות על טופס אינטרנטי עם שאלות ספציפיות – הממוקדות על פי הנושא שמעניין את המשמר כרגע – שיגיע לבסיס הנתונים של המשמר ולא לאתר כעדות. זו דרך טובה להצליח להגיע למחצית המשקיפים שלא רושמים עדויות ולהשיג שיתוף פעולה מיותר אנשים לאחר סיום ההשקפה. - מדדים אלטרנטיביים – יצירת מדדים על פי התרשמויות היוצאות מן הוועדות. למשל, מדד משרדי ממשלה שמשתפים פעולה עם הוועדות, מדד איחורים בוועדות וכו'
- דוגמא שמשלבת את חמשת הסעיפים האחרונים! (בקווים כלליים) – עושים מעבר על כל העדויות של שלושת השבועות האחרונים (למשל על ידי עורכי האתר או מישהו מצוות המחקר) ושמים לב שבעדויות מופיעים הרבה איחורים של חברי כנסת; קובעים את נושא האיחורים כמשהו שאנו רוצים להתמקד בו בחודש הקרוב; מנחים את כל המשקיפים לשים לב לאיחורים בדיונים, ולרשום לנו לאחר מכן, בטופס אינטרנטי מותאם, מי בדיוק איחר, בכמה זמן, מה היו התגובות לכך, האם הוא השתתף בדיון וכו' וכו'; בעזרת הנתונים מהטפסים ובעזרת ניתוח העדויות מהחודשים האחרונים כותבים מאמר המסכם את הנושא ואף מוציאים מדד המדרג את חברי הכנסת על פי האיחורים שלהם; את זה מוציאים לתקשורת, לאינטרנט וכו'.
- לא להגבלת חופש הבחירה של המשקיפים – למרות כל האמור לעיל, ולמרות שמשתמע מכך כי המשקיפים ישמשו כשליחים של המשמר על פי הנושאים בהם המשמר מתעניין באותו הרגע, הוסכם על ידי כולם כי אין להגביל את החופש של המשקיפים לבחור את הדיונים בהם הם רוצים להשקיף.
- העדויות כמקור מידע לחוקרים חיצוניים – כאמור, כיום אנחנו מצליחים להגיע לתהליכי עיבוד בסיסיים בלבד של העדויות. צריך להפוך את מאגר העדויות למאגר זמין ויעיל שיוכל לשמש כמקור מידע לאנשים עם נטייה לנושא. כלומר, ליצור ערוץ תקשורת עם חוקרים ממדעי הרוח והחברה, בלוגרים מובילים, סטודנטים מתעניינים – ולהבין מהם מה יעזור להם ויקל עליהם לשימוש בעדויות כמקור מידע. שיהיה להם ממש אזור באתר. במקביל, לפנות אליהם ו"להזמין" מהם עבודה ספציפית, למשל לבקש מבלוגר פוליטי לקחת קבוצה של עדויות ולנתח אותן באופן מסוים. בהקשר הזה אדם מציין כי האתר החדש יכלול פונקציה של "מעגלי השפעה" בכל עדות, למשל יהיה אפשר לבחור "אמהות חד הוריות" ולראות את כל העדויות מהדיונים שעשויים להשפיע על אמהות חד הוריות.
- אירועים פומביים להצגת עדויות – יצירת אירועים פתוחים לציבור בהם יציגו משקיפים את החוויות שלהם. למשל, חמישה משקיפים מציגים עדות בפני קהל מקומי במתנ"ס כלשהו (זה גם מפרסם את הארגון, גם מוציא לפומבי את מה שקורה בוועדות וגם מקדם אזרחות פעילה). או למשל, ערב הצגת עדויות מהליך אישור ייצוא הגז - משקיפים שליוו את הליך החקיקה מספרים על מה שקורה מאחורי הקלעים. קצת בדומה לדגם הפעילות של "שוברים שתיקה", שגם הם מתעסקים עם עדויות ואופן פרסומם.
- לא רק להשקיף מהצד – אין להסתפק בעדות שקטה, אלא יש לנסות ולאתגר את הדיון בוועדה. לדוגמא: לשאול שאלות. זה קשור גם לדיון כללי אודות המשמר כעוסק ב"מוניטורינג" או ב"לובינג". ליה ציינה כי היא מאמינה שאפשר להגיע לדרך אמצע של "מוניטורינג פעיל" והזכירה שבמושב הקרוב המשקיפים יכוונו גם לשאול שאלות בוועדות מסוימות.
- המשקיפים כמערך של דוברים – אחת השאיפות שלנו היא שכמה שיותר אנשים יקראו את העדויות. לדבר עם אנשים רק דרך האינטרנט זה לא מספיק, אבל אם כל משקיף מספר לאחרים אז אנו מרחיבים את קהל היעד שלנו. חשוב לתת למשקיפים את הקונטסקט של השינוי החברתי לפני ההשקפה, ואחר כך לחבר את עצמם לקונטקסט של האקטיביזם החברתי, כך שירגישו כ"דוברים" של הארגון ושל העדות שלהם.
- קיצור העדויות – העדויות ארוכות מדי, צריך להפוך את הטקסט לפשוט יותר, ידידותי יותר (לכך יש מחיר כמובן, וזאת סוגיה שעלתה בדיון אחר על אתר האינטרנט של המשמר ועל האופן שבו יש לערוך את העדויות בו).
- קישור לפרוטוקול – עוד נקודה קטנה, בכל עדות להוסיף קישור לפרוטוקול הרשמי של דיון הוועדה המופיע באתר הכנסת (או כנסת פתוחה), כדי לחבר את הקורא או החוקר המתעניין. - איסוף עדות מיידי - להביא טאבלטים לרכז הכנסת כדי ש"ירדוף" אחרי המידע והעדויות שלא נכתבות מיד אחרי סיום ביקור המשקיפים בדיון.
