מערך השיעור לפרוייקט מח"ת (מדברים חברה-כלכלה בתיכונים)

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיעור כלכלה וחברה בתיכון

מערך בסיסי שיעור כפול (90 דקות) לכיתות י'

תוכן עניינים

[עריכה] מקורות

"אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית- מדיניות חברתית כלכלית בישראל"

[עריכה] רציונאל המערך

פתיחה מסקרנת -> מקרה בוחן -> הצגת דילמה-> דיון-ערכי > מושגים-> העמקה -> סיכום

[עריכה] מהלך השיעור

1. פתיחה: הצגת המדריכים, המסגרת ומטרת השיעור. מפזרים על הרצפה כרטיסיות עם נתונים על המצב החברתי כלכלי בארץ במרכז ובפריפריה (כתבות מהעיתונות, שלטים מהמחאה החברתית, נתונים) ומנהלים דיון עם התלמידים. זוכרים? מזדהים? מתנגדים? באיזה מקצוע בבית ספר לומדים מהי מדינת רווחה, מהו תקציב המדינה, איך עושים הפגנה, האם זה תפקיד הבית ספר ללמד את זה? איפה עוד אפשר ללמוד? (10 דקות)


2. מקרה בוחן – כוכב נולד: תחרות לעומת שוויון הזדמנויות: האם תחרות היא דבר חיובי? למשל: כוכב נולד.. מי בעד ומי נגד? מצד אחד נותן צ'אנס למי שלא יכול להתפרסם לבד מצד שני התחרות לא בהכרח קשורה להשקעה (מי שלמד ויודע..), זה מלמד שמי שמנצח בתחרות מצליח- מלמד שתחרות זה חשוב- הישרדותם של החזקים. מצד שני אנו צריכים לתת אפשרות גם לאנשים החלשים שאין להם את המערכת תמיכה הכי חזקה בבית להצליח ואולי מסגרת כמו כוכב נולד יכולה להוות פלטפורמה לצמצום פערים.(אפשרות לתת לכולם להתחרות – יצירת חברה מוטיבציונית חרוצה בעלת פריון עבודה גבוה). (15 דקות)


3. דילמת הטיול השנתי: מציגים בפני התלמידים 5 ילדים: 1.שי- אבא מנהל בנק, אימא מרצה באוניברסיטה. 2. יעל- אימא מוכרת בסופר, אבא מחלק עיתונים. 3. עדי- אימא מורה בבי"ס אבא איש ביטחון בקניון. 4. עומרי- אבא מהנדס מחשבים ואימא מהנדסת תעשיה וניהול. 5. יוליה- אם חד הורית מזכירה בקופת חולים. בסוף כיתה מתקיים טיול שנתי של 4 ימים שכל השנה מתכוננים אליו. עלות הטיול: 2000 שח לילד- כולל לינה במלון 3 כוכבים. באסיפת הורים ההורים של שי ושל עומרי משלמים בלי בעיות, ההורים של עדי מבקשים לחלק את התשלום ל3 תשלומים , ההורים של יעל מתנגדים ליציאה לטיול משום שהוא יקר. אימא של יוליה מאוד כועסת וטוענת שזו שערורייה שהעלות כה וגבוהה ומבקשת לבטל את הטיול לכולם. מחלקים את הכיתה ל 4 קבוצות (מולקולות/ לעמוד לפי סדר שמי בלי לדבר ואז מחלקים אותם לפי המיקום שלהם) שעל כל קבוצה לנמק מדוע קבלת ההחלטה של ההורה היא נכונה או האם יש אפשרות אחרת לפיתרון המצב. (15 דקות) נציג מכל קבוצה מציג את העמדה ואת הפיתרון ותוך כדי על המדריכים להסביר כי על בית הספר לקבל החלטה אחת – ולכל החלטה השלכות, בית הספר הוא של כל התלמידים בסופו של דבר, חייבים לתת לכולם לקחת חלק (כחלק מחינוך ממלכתי)


4. דיון ערכי: מעבירים את הדיון על הטיול לדיון רחב יותר על אחריות המדינה לפרטים החיים בה) א.אחריות המדינה: מהו תפקיד המדינה? האם למדינה יש אחריות כלפי הפרט? האם היא שונה בין הפרטים השונים? מה ההבדל בין שוויון לשוויוניות? שוויון= כולם מקבלים אותו דבר- העני והעשיר מקבלים את אותה התמיכה בצורה זהה. שוויוניות= האזרחים מקבלים לפי צרכיהם - מי שאין לו כסף ישלם פחות – המדינה (החברה) תסבסד אותו. מהו צדק חלוקתי? ב.פערים: מציגים על הלוח תמונה של תינוק, הכיתה בוחרת לו שם רנדומאלי. שואלים את הכיתה: מה התינוק הזה צריך על מנת להגיע לגיל 18 ושיהיה לו שוויון הזדמנויות? שיוכל לבחור איך לחיות את חיו? (קורת גג, מזון, בגדים, משפחה, בריאות, חינוך, תרופות, חדר, ציוד לימודי...). מי אחראי לכך? (התלמידים עונים: המדינה / ההורים) – למדריכים תפקיד מאזן – מה קורה כאשר שני ההורים שיכורים /נכים מצד אחד? מצד שני איפה האחריות של ההורים כהורים וכמי שאמור לתת את כל הדברים הללו לילדיהם? אם שמו של התינוק היה "אברם" (עולה מאתיופיה) או איגור (מרוסיה) או יונתן (נולד בעומר) או אחמד (ערבי ישראלי שנולד בטייבה)?

--> מי מקבל יותר? מדוע יש שוני כה גדול בין המצב של אזרחי המרכז לעומת הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית? (הבדלי הכנסה, השכלה, אוריינות- יכולת לבצע שיקולים רב מערכתיים בבחירה צרכנית לדוגמה- לקנות איי פון או לא, לקנות סופגניות או לחם חי, לקנות ביסלי ובמבה או ירקות ופירות, הנאה רגעית או שיקולים ארוכי טווח, לקנות פלזמה 50 אינצ' או לרשום את הילדים לחוג שחמט). (15 דקות)


5. מושגים: למדריכים: ציר השלטון הדמוקרטי: "כל המדינות הדמוקרטיות המפותחות , המבוססות על כלכלת השוק , מוגדרות כמדינות רווחה. מדינות אלה מתערבות בפעילות הכלכלית ומעניקות לאזרחיהן שירותים חברתיים ושירותי ביטחון סוציאלי , וכן הנחות והטבות שונות. אך מדינות הרווחה השונות נבדלות זו מזו במידת המעורבות שלהן בפעילות הכלכלית ובהיקפם של הסדרי הרווחה שהן מעניקות לאזרחים . ההבדלים ביניהן נובעים מהשקפות עולם שונות ומנוגדות - בנושא היחסים בין היחיד לכלל , ובעניין תפקידו של השלטון במדינה הדמוקרטית . הבדלים אלה משפיעים על המדיניות החברתית-כלכלית הנהוגה במדינות הרווחה השונות . נכיר את שתי השקפות העולם העיקריות שמדינות הרווחה השונות מבוססות עליהן ." מציגים על הלוח ציר שמצד ימין הגישה הניאו ליברלית ומצד שמאל הגישה הסוציאל דמוקרטית. (בכל צד בקצרה על כל גישה+ המדינות על הציר) מחלקים בין התלמידים כרטיסיות שעל כל כרטיסיה יש שלט / כתבה / תמונה מהמחאה החברתית המציגה נושא שקשור למצב החברתי בישראל (הנתונים מראים הצדדים השונים)... על התלמידים להדביק על הציר את הכרטיסייה שקיבלו לאחר שיקול דעת.

ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית - השקפה הדוגלת במחויבות חברתית גבוהה של הכלל לרווחת הפרט, ולכן היא תומכת במעורבות רבה של המדינה בפעילות הכלכלית, וזאת במטרה להבטיח רווחה לאזרחיה . השקפה זאת מייחסת חשיבות רבה לזכויות החברתיות-כלכליות , לשמירה עליהן ולמימושן על ידי המדינה , ומעניקה עדיפות גבוהה להגברת השוויון החברתי-כלכלי , לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה , ולקידום הצדק החברתי. מדינות אלה מעניקות לאזרחיהן שירותים חברתיים ושירותי ביטחון סוציאלי בהיקף נרחב .( דנמרק , שוודיה , נורווגיה פינלנד והולנד).

ההשקפה הנאו-ליבראלית - השקפה המעמידה במרכז את הערך הדמוקרטי של חירות הפרט לחיות את חייו כרצונו , תוך התערבות מינימאלית של החברה והמדינה. לפי השקפה זאת , יש לאפשר ליחידים ולקבוצות בחברה לפעול בחופשיות לפי האינטרסים שלהם , ולכן , מעורבותה של המדינה בפעילות הכלכלית למען רווחתם של אזרחיה ולמימוש הזכויות החברתיות-כלכליות , צריכה להיות מצומצמת ביותר. המעורבות של המדינה תתמקד רק בחלשים ובנזקקים, אלה שאינם מסוגלים להסתדר בכוחות עצמם או בעזרת החברה שסביבם ללא התערבות המדינה. מדינות אלה מעניקות לאזרחיהן שירותים חברתיים ושירותי ביטחון סוציאלי בהיקף מצומצם יותר . (ארה"ב , אוסטרליה , ניו-זילנד ויפן )


6. העמקה: ננסה להשיב לשאלות על גבי שתי קצוות הציר לגבי מדינת ישראל: מהו היקף אחריות המדינה לרווחת הפרט?, מהי מידת המעורבות שעל המדינה לקחת בכלכלה ובצמצום הפערים?. (15 דקות)


7. סיכום: מודעות ומעורבות חברתית: למה חשוב להכיר את המושגים שדיברנו עליהם היום (גישה סוציאל דמוקרטית, ניאו ליברלית, שוויוניות, פריפריה מול מרכז, הפרטה, מדינת רווחה, סבסוד ועוד..)? האם ניתן להגדיר מהו צדק חברתי? חשוב שלכל אחד מאיתנו תהיה מודעות למצב החברתי כלכלי במדינה על מנת שנוכל לבצע שיקול דעת ולעצב את דעותינו ועמדותינו ביחד אליו, כך נוכל לבצע בחירות שקולות ומודעות ונהפוך לחברה מודעת וחזקה יותר, שלוקחת אחריות חברתית ופוליטית. (10 דקות) הסבר על פרויקט ההמשך: אם יש בכיתה תלמידים שמעוניינים להמשיך את התהליך , אנו נארגן כנס בנושא בבית הספר שהתלמידים ינהלו ויובילו - תלמידים שמעוניינים שיעבירו למדריכים את השמות שלהם.


[עריכה] עזרים וציוד

• כתבות ושלטים מהמחאה החברתית בקיץ, נתונים ממכון אדווה, כתבות דה-מרקר.

• כרטיסיות על התלמידים ומצבם הכלכלי, ועל עמדות הוריהם לגבי הטיול השנתי.

קבוצה 1: שי- אבא מנהל בנק, אימא מרצה באוניברסיטה. עומרי- אבא מהנדס מחשבים ואימא מהנדסת תעשיה וניהול. באסיפת הורים – ההורים משלמים בלי בעיות.

קבוצה 2: יעל- אימא מוכרת בסופר, אבא מחלק עיתונים באסיפת הורים – ההורים מתנגדים ליציאתה לטיול משום שהוא יקר.

קבוצה 3: עדי- אימא מורה בבי"ס אבא איש ביטחון בקניון באסיפת הורים – ההורים מבקשים לחלק את התשלום ל 3 תשלומים.

קבוצה 4: יוליה- אם חד הורית מזכירה בקופת חולים. באסיפת ההורים - אימא של יוליה מאוד כועסת וטוענת שזו שערורייה שהעלות כה וגבוהה ומבקשת לבטל את הטיול לכולם.


ציוד:

• טוש מחיק ללוח.

• סלוטייפ.


[עריכה] משוב למדריך

מח"ת – מדברים חברה כלכלה בתיכונים – משוב למדריך:

סמן: לא מסכים בכלל לא מסכים מסכים מסכים מעט מסכים מאוד


הפעילות בנושא צמצום הפערים סייעה לתלמידים להבין את המצב החברתי כלכלי במדינה

התלמידים הבינו את משמעות אחריות המדינה לדאגה לפרט

התלמידים הבינו את האפשרויות הרבות לחלוקת המשאבים במדינה

התלמידים לקחו חלק פעיל בדיון על נושא התחרות בדוגמת כוכב נולד

התלמידים הבינו את חשיבות התחרות לעומת המחיר שהיא גובה

התלמידים הבינו את ההבדל בין שיוויון לשיוויוניות

התלמידים התחברו למתודת הטיול השנתי והבינו את משמעותה

המושגים ניאו ליברליזם וסוציאל דמוקרטי הומשגו והובנו לתלמידים

הכתבות והנתונים המספריים סייעו בהמשגת הפערים במדינה

התלמידים התחברו לתוכן ולתהליך שעבר בכיתה

התלמידים לקחו חלק פעיל בהצגת הגישות / בפעילות בית המשפט בדיון על הגישות השלטוניות הדמוקרטיות. מודעות התלמידים עלתה בנוגע לאפשרויות החברתיות והכלכליות של המדינה. הפעילות הכיתתית נעשתה באווירה נעימה תוך שיתוף פעולה של התלמידים. המורה סייעה לפעילות הכיתתית (דאגה למשמעת, המשיגה את הפעילות)

יצאתי שבע/ת רצון מהעברת הפעילות

הייתי רוצה להעביר פעילות זו פעם נוספת

אני חושב שבעקבות הפעילות תעלה המודעות החברתית של התלמידים

אני חושב/ת שבעקבות הפעילות התלמידים ירצו להיות יותר מעורבים חברתית.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים