משולש הורי שיוויוני - ניתוח משפטי

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
−
=הזכות=
+
=הגדרת שאלת המחקר=
 +
המשפחה החדשה של ברוך היא משפחה חדשה שבה אב ביולוגי אחד, אם ביולוגית אחת, ואב שאינו-ביולוגי אחד. במציאות כזו, מהי המשמעות של הכרת המדינה בהורות ההורים הביולוגיים וההורה הלא-ביולוגי, מהם המצב המשפטיים האפשריים, ומהו המצב המשפטי הטוב ביותר לטובתו של הילד?
 +
 
 +
=הגדרת מושגים=
 +
;הורות ביולוגית
 +
:אב ואם אשר יש בינם לבין ילד קשר ביולוגי-גנטי הניתן להוכחה באמצעות בדיקת רקמות.
 +
;הורות מסורתית-שמרנית
 +
:הורות ביולוגית, הורות ע"פ אימוץ, או הורות ע"פ פסיקה של בית הדין הדתי של הדת לה שותפים האם והאב למשל, גירושים.
 +
;הורות משפטית
 +
:מערכת יחסי ילד-הורים המוגדרת בחוק המדינה.
 +
;הורות משפטית בישראל
 +
:תפיסת המשפט הישראלי את ההורות היא בעיקרה תפיסה ביולוגית-גנטית ובלעדית. התפיסה המקובלת בישראל יוצרת חפיפה כמעט מוחלטת בין "הורות טבעית" לבין "הורות משפטית".
 +
::::::סעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האישה תשי"א 1951 ס"ח 248 ("האב והאם כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם") וכן סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962 ס"ח 120 ("ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים"). למעשה, המצב המשפטי המדויק בישראל הוא מעט מורכב יותר. בישראל אין חוק המגדיר אמהות, אבהות, או הורות ככלל. על-פי ירושה עוד מימי השלטון העותומני ובעקבותיו השלטון המנדטורי, על "ענייני מעמד אישי" חל הדין האישי, שהוא דין דתי (קרי, הדין העברי על יהודים, הדין השרעי על מוסלמים והדין הכנסייתי על נוצרים). לגבי יהודים ונוצרים הורות אינה נחשבת כעניין של מעמד אישי ולפיכך חל לגביה דין אזרחי ישראלי, אך כפי שצויין אין קביעה ברורה מה הופך אדם להורה מבחינת המשפט הישראלי. פסיקות שונות מלמדות כי ככלל עקרון ההורות הוא העקרון הביולוגי. ראו, למשל, ע"א 664/71 '''מרחב נ' שרלין''' פ"ד כו(1)  701 (1972); ע"א 614/76 '''פלמונית נ' אלמוני''' פ"ד לא(3) 85 (1977); ע"א 366/77 '''פלוני נ' פלונית''' פ"ד ל(1) 229 (1979). כמו כן ראו פנחס שיפמן, '''דיני המשפחה בישראל''' 112 (כרך ב, 1989); רות זפרן "המשפחה בעידן הגנטי – הגדרת חירות בנסיבות של הולדה מלאכותית כמקרה מבחן" '''דין ודברים''' ב(1) 223,234 (2006); רות זפרן "של מי אתה ילד? על פגמיו של ההסדר הקיים בדין הישראלי בשאלת קביעת אבהות" הפרקליט מו 311, 315-316 (2003). לגבי מוסלמים מסווגת האבהות כעניין של מעמד אישי ולפיכך חל על קביעת אבהות הדין השרעי (ההתייחסות לאבהות ולא להורות ככלל נבעה מן הסתם מההנחה, שהייתה נכונה עד הופעתן של טכניקות ההולדה של הפריית מבחנה ופונדקאות, שלא מתעוררות שאלות לגבי אמהות אלא לגבי אבהות בלבד). הדין השרעי קובע אבהות בהתבסס על קשר נישואים לאם (בעת ההיריון וההולדה) ולפיכך לילד שנולד מחוץ-לנישואין אין אב, אלא אם האב הביולוגי לוקח על עצמו את האבהות מבחינה משפטית. עם זאת, גם לגבי מוסלמים נקבע כי במקביל להגדרה הדתית של אבהות ישנה הגדרה אזרחית של אבהות והורות ולפיה יתפרשו דברי חקיקה אזרחיים המתייחסים למעמד ההורים גם כאשר הצדדים לדיון הם מוסלמים. הגדרה זו היא הגדרה של הורות ביולוגית. ראו ע"א 3077/90 '''פלונית נ' פלוני''' פ"ד מט(2) 578 1995.
 +
:בהורות טבעית הכוונה היא להוריו הביולוגיים-גנטיים של הילד. המשגת ההורות הביולוגית כהורות ה"טבעית" טומנת בחובה הכרעה אידיאולוגית בדבר עדיפותה של הורות זו. ההתייחסות להורות הביולוגית כ"טבעית" מייתרת את הצורך בהסבר מדוע ההורות הביולוגית היא הבסיס להגדרתה המשפטית של ההורות בישראל והופכת הכרעה אידיאולוגית זו למובנת מאליה ולכזו שאינה מצריכה הצדקה ובירור. העובדה שמדובר בהכרעה אידיאולוגית והבנייה חברתית בולטת על רקע העובדה ששיטות משפט שונות אימצו בסיסים שונים להגדרתה של ההורות המשפטית, ושיטות משפט רבות סטו מהמבחן הביולוגי כבסיס להגדרת ההורות.
 +
::::::זאת בייחוד לגבי אבהות. , כך למשל, המשפט הרומי העדיף את ההורות המשפטית. זפרן, שם, בעמ' 315. אף המשפט המקובל סטה, לפחות לגבי אבהות מהמבחן הביולוגי ואבהות נקבעה בראש ובראשונה על ידי קשר הנישואין לאם הילד, ראו: John L. Hill, What Does It Mean To Be a "Parent"?: The Claims of Biology as the Basis for Parental Rights, 66 N.Y.U. L. Rev. 353, 372-374 (1991) זהו גם המבחן אשר אומץ על ידי הדין השרעי. עם זאת, לאורך המאה ה-20 התחזק מעמדה של ההורות הביולוגית כבסיס להורות המשפטית גם באותן שיטות משפט אשר הדגישו בעבר את הקשר המשפטי בין ההורים כבסיס ליחסי הורות. ראו, למשל: v. Illinois, 405 U.S. Stanley 645 (1972); Caban v. Mohammed, 441 U.S. 380 (1979); אך ראו:Michael H. v. Gerald D. 491 U.S. 110 (1989); MARTHA ALBERTSON FINEMAN, THE NEUTERED MOTHER, THE SEXUAL FAMILY AND OTHER TWENTIETH CENTURY TRAGEDIES 85 (1995)
 +
:מלבד הולדה, המשפט הישראלי מכיר באימוץ פורמלי כדרך להשגת סטטוס משפטי של הורה. בהעדר קשר ביולוגי-גנטי של הורות ובהעדר אימוץ לא מכיר המשפט הישראלי ביחסי הורה-ילד. גישה זו, המגדירה יחסים משפחתיים בהתבסס על קשרי דם או קשרים משפטיים פורמליים כגון אימוץ, מכונה הגישה הפורמלית לדיני משפחה.
 +
:עקרון נוסף המנחה את יחס המשפט הישראלי לסטטוס ההורי הוא עקרון בלעדיות ההורות. משמעותה של בלעדיות זו היא שלהורים יש זכויות וחובות משפטיות בנוגע לילדיהם אשר אין לאף אחד מלבדם.
 +
::::::על עקרון זה במשפט האמריקאי ראו: Katharine T. Bartlett, Rethinking Parenthood as an Exclusive Status: The Need for Legal Alternatives When the Premise of the Nuclear Family Has Failed, 70 VA. L. REV. 879, 883 (1984)
 +
:חובות וזכויות ההורים הן נרחבות והן כוללות את החובה והזכות לדאוג לשלומו הפיזי והנפשי של הילד ולחינוכו, לקבוע את מקום מגוריו של הילד, לקבוע את דתו, את שמו ועוד.
 +
::::::סעיפים 14-16 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
 +
:בלעדיות מעמד ההורות משמעה שזכויות וחובות אלו מזוהות בלעדית עם מי שהוכר על ידי המשפט כ"הורה", ומי שאינו הורה אינו יכול לטעון להן.
 +
:למעשה, למעט חריגים ספורים, מאמץ המשפט הישראלי תפיסה דיכוטומית המסווגת אינדיבידואלים כהורים או כזרים ביחס לילדים. להורים ישנן כל החובות והזכויות ביחס לילדים ומי שאינם הורים הם נטולי מעמד, כלומר זרים מן הבחינה המשפטית.
 +
::::::תפיסה זו אינה מיוחדת כמובן ביחס לבני זוג, בהווה ולשעבר, של הורים, ויש לה משמעות לעניין מעמדם של אחרים המעורבים בחיי הילדים. דוגמא עכשווית היא מעמדם של הסבים. ראו עוד בעניין זה איילת בלכר-פריגת "על זכויות, גבולות, ומשפחה" '''עיוני משפט''' כז 539, 556-557 (2003).
 +
:נגזרת נוספת של עקרון הבלעדיות ההורית היא ההכרה של המשפט הישראלי רק באם אחת ובאב אחד לכל ילד. המשפט הישראלי נמנע ככל האפשר מהכרה באבהות כפולה ובאמהות כפולה.
 +
::::::כיום ישנו חריג בעקבות אישור האימוץ הצולב במשפחות לסביות, הנותן הכרה משפטית לאמהותן של שתי נשים לילד. ראו ע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נט(5) 65 (2005). עם זאת, בפסק הדין הודגש כי מדובר בחריג והכרה ביחסי ההורות הנוצרים במשפחה לסבית עדיין אינה סוטה מהעקרון לפיו לכל ילד יש רק שני הורים. בנוסף, מן הראוי לציין כי ההכרה בשני הורים בלבד לילד אינה מתחייבת מעקרון בלעדיות המעמד ההורי. ניתן לשמור את בלעדיות המעמד ההורי, גם כשיותר משניים מוכרים כ"הורים", אלא שרק להם ישנן הזכויות והחובות ההוריות ולמי שאינם מוכרים כ"הורים" אין.
 +
:הימנעות זו היא גם חלק מהעדפתו האידיאולוגית של המשפט הישראלי את מבנה המשפחה הגרעינית המסורתית.
 +
::::::ראו, למשל, דפנה הקר ורונן שמיר "'אימהות', 'אבהות', 'משפחה': בין אינטואיציה להלכה פסוקה" '''סוציולוגיה ישראלית''' 2, 311 (2003); בלכר-פריגת, "על זכויות, גבולות, ומשפחה" '''עיוני משפט''' כז 539, 554-572 (2003).
 +
:(מתוך: בלכר-פריגת והקר, 2011; עמ' 5-7 ההדגשות במקור)
 +
;הורות לא-ביולוגית
 +
:מערכת יחסים משמעותית, הכוללת זכויות וחובות הדדיים, בין ילד לבין אדם מבוגר. כדי שמערכת יחסים תשודרג ממצב של בייביסיטר למצב של הורות לא-ביולוגית, המבוגר צריך להצהיר באופן ברור שהוא לוקח על עצמו את עול גידול הילד כהורה לכל דבר. כמובן שאם ההורים הביולוגיים מסכימים להורות הלא-ביולוגית, הכל פשוט יותר. ההורות הלא-ביולוגית הינה מושג חברתי ואיננה מצב משפטי. כלומר, המדינה אינה מכירה בהורות לא-ביולוגית.
 +
;בן זוג של הורה (בזש"ה)
 +
:אחת מצורות המשפחתיות שהיתה בגדר מחזה נדיר בעבר והפכה למופע שגרתי היא המשפחה שבה אחד מבני הזוג אינו ההורה הביולוגי של ילדי בן זוגו. [..] השינויים החברתיים המגבירים את הסיכוי למשפחות שבהן ילד רוקם יחסים משמעותיים עם בן זוג של הורה מחייבים הכרעה משפטית לגבי מעמדו של בן הזוג של ההורה ביחס לילד.  זאת, הן במהלך חיי הזוגיות של ההורה ובן-זוגו החדש והן במקרה שחיי הזוגיות הללו באים אל קיצם בגין גירושים או מוות. עד כה, המשפט הישראלי לא התמודד בצורה ממוקדת וכוללת עם הסוגיה. (בלכר-פריגת והקר, 2011)
 +
;משפחה חדשה
 +
:כל משפחה שאיננה משפחה "גרעינית ביולוגית" כלומר, כל משפחה שבה יש יותר או פחות מאב גבר ואם אישה, בתפקיד "הורים".
 +
;משפחה משולבת
 +
:במחקרן של נעמה צבר בן-יהושע וגלי צבר, קיימו החוקרות ראיונות עומק עם כ-40 הורים המגדלים ילדים לא ביולוגים וכן עם בנים ובנות אשר גדלים או גדלו במשפחות עם מבוגר שאינו ההורה הביולוגי. "משפחות משולבות" הוא המושג שהחוקרות בחרו לתאר בו את המשפחות שאותן חקרו.
 +
=דיון=
 +
 
 +
=מסקנות=
 +
 
 +
 
 +
 
 +
=חומרים נוספים=
 +
==הזכות==
 
קטין, שטרם הגיע לגיל 18, נמצא באחריות הוריו - הם ה"אפוטרופוסים הטבעיים" שלו. הילד אינו יכול לקבל החלטות בעצמו או לבצע פעולות משפטיות כמו חתימה על חוזה או אישור טיפול רפואי. ההורים מבצעים עבורו פעולות ומקבלים עבורו החלטות. מרגע שאדם מגיע לגיל 81 הוא נחשב אדם בוגר העומד ברשות עצמו. הוא הופך בעיני החוק לבעל אחריות משפטית לכל דבר. הוא יכול לחתום על חוזים, לבצע קניות, לחתום על אישור לניתוח, לעמוד לדין, לחתום על תצהירים. הוריו של בן 81 מנועים מלבצע במקומו כל פעולה, או לקבל החלטות עבורו. (אלו"ט, 2014).
 
קטין, שטרם הגיע לגיל 18, נמצא באחריות הוריו - הם ה"אפוטרופוסים הטבעיים" שלו. הילד אינו יכול לקבל החלטות בעצמו או לבצע פעולות משפטיות כמו חתימה על חוזה או אישור טיפול רפואי. ההורים מבצעים עבורו פעולות ומקבלים עבורו החלטות. מרגע שאדם מגיע לגיל 81 הוא נחשב אדם בוגר העומד ברשות עצמו. הוא הופך בעיני החוק לבעל אחריות משפטית לכל דבר. הוא יכול לחתום על חוזים, לבצע קניות, לחתום על אישור לניתוח, לעמוד לדין, לחתום על תצהירים. הוריו של בן 81 מנועים מלבצע במקומו כל פעולה, או לקבל החלטות עבורו. (אלו"ט, 2014).
 
בדרך כלל מדובר בהליך רגיל וטבעי, שבו ילד הופך לבוגר. במקרה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון אנשים עם אוטיזם, מדובר אמנם באדם שהגיע לגיל 81, אך בדרך כלל הוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו ויש למנות אדם אחר - אפוטרופוס - אשר יהיה בעל סמכות חוקית לדאוג לצרכיו, לקבל החלטות עבורו ולפעול למענו, ובמקומו. אפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אבל ישנן פעולות מסוימות שהוא מוסמך לעשות רק באישור בית המשפט )למשל קניה ומכירה של מקרקעין(. (אלו"ט, 2014).
 
בדרך כלל מדובר בהליך רגיל וטבעי, שבו ילד הופך לבוגר. במקרה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון אנשים עם אוטיזם, מדובר אמנם באדם שהגיע לגיל 81, אך בדרך כלל הוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו ויש למנות אדם אחר - אפוטרופוס - אשר יהיה בעל סמכות חוקית לדאוג לצרכיו, לקבל החלטות עבורו ולפעול למענו, ובמקומו. אפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אבל ישנן פעולות מסוימות שהוא מוסמך לעשות רק באישור בית המשפט )למשל קניה ומכירה של מקרקעין(. (אלו"ט, 2014).
  
−
=למי פונים?=
+
==למי פונים?==
 
רק בית משפט מוסמך למנות אפוטרופוס. במקרה של בקשת הורים להתמנות כאפוטרופוסים על אדם עם אוטיזם שהגיע לגיל 81, הבקשה תוגש לבית משפט לענייני משפחה. (אלו"ט, 2014).
 
רק בית משפט מוסמך למנות אפוטרופוס. במקרה של בקשת הורים להתמנות כאפוטרופוסים על אדם עם אוטיזם שהגיע לגיל 81, הבקשה תוגש לבית משפט לענייני משפחה. (אלו"ט, 2014).
  
−
=מתי ממנים אפוטרופוס?=
+
==מתי ממנים אפוטרופוס?==
 
במקרה, בו יתרשם בית המשפט כי האדם, שעבורו מבקשים למנות אפוטרופוס, )"החסוי"( אינו מסוגל לדאוג לענייניו או לחלק מהם וכי מינוי אדם אחראי עליו יהיה לטובתו ויגן על זכויותיו.  
 
במקרה, בו יתרשם בית המשפט כי האדם, שעבורו מבקשים למנות אפוטרופוס, )"החסוי"( אינו מסוגל לדאוג לענייניו או לחלק מהם וכי מינוי אדם אחראי עליו יהיה לטובתו ויגן על זכויותיו.  
 
בית המשפט יכול לקבוע כי אדם הוא פסול דין במידה הוא סובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי הגורם לכך שהוא אינו מסוגל באופן קבוע לדאוג לענייניו. אדם שנקבע לגביו שהוא פסול דין משמעות הדבר שאין לו כל אחריות או כשירות משפטית ונדרשת הסכמת האפוטרופוס לכל פעולה משפטית בכל תחומי החיים. ניתן למנות אפוטרופוס גם ללא הכרזה על אדם כפסול דין. במקרה זה על בית המשפט להגדיר באילו תחומים יהיה האפוטרופוס אחראי. ניתן למנות אפוטרופוס לרכוש בלבד או אפוטרופוס לגוף או שניהם יחד. במקרה של חסוי עם אוטיזם מומלץ לשקול להכריז עליו כפסול דין.  (אלו"ט, 2014).
 
בית המשפט יכול לקבוע כי אדם הוא פסול דין במידה הוא סובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי הגורם לכך שהוא אינו מסוגל באופן קבוע לדאוג לענייניו. אדם שנקבע לגביו שהוא פסול דין משמעות הדבר שאין לו כל אחריות או כשירות משפטית ונדרשת הסכמת האפוטרופוס לכל פעולה משפטית בכל תחומי החיים. ניתן למנות אפוטרופוס גם ללא הכרזה על אדם כפסול דין. במקרה זה על בית המשפט להגדיר באילו תחומים יהיה האפוטרופוס אחראי. ניתן למנות אפוטרופוס לרכוש בלבד או אפוטרופוס לגוף או שניהם יחד. במקרה של חסוי עם אוטיזם מומלץ לשקול להכריז עליו כפסול דין.  (אלו"ט, 2014).
  
−
=מי ימונה כאפוטרופוס?=
+
==מי ימונה כאפוטרופוס?==
 
על פי החוק יכול להתמנות כאפוטרופוס, לכל אדם, קרוב משפחה של החסוי, עו"ד או אדם אחר, תאגיד- מוסד שבו שוהה החסוי, קרן, עמותה וכיוב' או האפוטרופוס הכללי שהוא נציג היועץ המשפטי בכל הקשור לענייני אפוטרופסות. בדרך כלל, תינתן עדיפות לקרובי משפחה של החסוי להתמנות כאפוטרופוסים. אם זה לא אפשרי ניתן למנות את אחד הגורמים האחרים. חשוב לדעת כי כיוון שמדובר בתפקיד הדורש מחויבות רבה, השקעה ואחריות, בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס אלא מי שהסכים לכך. (אלו"ט, 2014).
 
על פי החוק יכול להתמנות כאפוטרופוס, לכל אדם, קרוב משפחה של החסוי, עו"ד או אדם אחר, תאגיד- מוסד שבו שוהה החסוי, קרן, עמותה וכיוב' או האפוטרופוס הכללי שהוא נציג היועץ המשפטי בכל הקשור לענייני אפוטרופסות. בדרך כלל, תינתן עדיפות לקרובי משפחה של החסוי להתמנות כאפוטרופוסים. אם זה לא אפשרי ניתן למנות את אחד הגורמים האחרים. חשוב לדעת כי כיוון שמדובר בתפקיד הדורש מחויבות רבה, השקעה ואחריות, בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס אלא מי שהסכים לכך. (אלו"ט, 2014).
  
−
=כיצד יחליט בית המשפט מי ימונה כאפוטרופוס?=
+
==כיצד יחליט בית המשפט מי ימונה כאפוטרופוס?==
 
בית המשפט ממנה כאפוטרופוס את מי שנראה לו המתאים ביותר, בנסיבות העניין, לטובת החסוי. חובתו של בית המשפט לדאוג, לטובת החסוי ולפעול על פי האינטרסים שלו. בית המשפט רשאי למנות גם מספר אפוטרופוסים, נראה לו נכון לטובת החסוי. בית המשפט יכול לשמוע את עמדת קרוביו של החסוי ואם זה אפשרי, אפילו את עמדתו של החסוי עצמו.
 
בית המשפט ממנה כאפוטרופוס את מי שנראה לו המתאים ביותר, בנסיבות העניין, לטובת החסוי. חובתו של בית המשפט לדאוג, לטובת החסוי ולפעול על פי האינטרסים שלו. בית המשפט רשאי למנות גם מספר אפוטרופוסים, נראה לו נכון לטובת החסוי. בית המשפט יכול לשמוע את עמדת קרוביו של החסוי ואם זה אפשרי, אפילו את עמדתו של החסוי עצמו.
 
)בעיני הורים רבים מדובר במצב מעליב ומתסכל, שהם נדרשים "להוכיח" שהם הורים טובים, לאחר שבמשך 81 שנים דאגו לכל צרכיו של בנם2בתם. אך חשוב לזכור שזו חובתו של בית המשפט לבדוק שהאפוטרופוס המוצע, הוא האדם המתאים ביותר לטפל בחסוי(. (אלו"ט, 2014).
 
)בעיני הורים רבים מדובר במצב מעליב ומתסכל, שהם נדרשים "להוכיח" שהם הורים טובים, לאחר שבמשך 81 שנים דאגו לכל צרכיו של בנם2בתם. אך חשוב לזכור שזו חובתו של בית המשפט לבדוק שהאפוטרופוס המוצע, הוא האדם המתאים ביותר לטפל בחסוי(. (אלו"ט, 2014).
  
−
=מי רשאי להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?=
+
==מי רשאי להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?==
 
בקשה למינוי אפוטרופוס רשאי להגיש קרוב משפחה של החסוי או נציג היועץ המשפטי לממשלה, )במקרה כזה בד"כ תהיה זו פניה של עובד סוציאלי המטפל בחסוי באמצעות נציג היועץ המשפטי במשרד הרווחה(. את הבקשה ניתן להגיש ישירות לבית המשפט או באמצעות עו"ד. (אלו"ט, 2014).
 
בקשה למינוי אפוטרופוס רשאי להגיש קרוב משפחה של החסוי או נציג היועץ המשפטי לממשלה, )במקרה כזה בד"כ תהיה זו פניה של עובד סוציאלי המטפל בחסוי באמצעות נציג היועץ המשפטי במשרד הרווחה(. את הבקשה ניתן להגיש ישירות לבית המשפט או באמצעות עו"ד. (אלו"ט, 2014).
  
−
=מתי מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס והכרזה על חסוי כפסול דין?=
+
==מתי מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס והכרזה על חסוי כפסול דין?==
 
מומלץ להגיש בקשה להכריז על חסוי כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס ממש בסמוך למועד שבו ימלאו לאותו חסוי 81 שנים. אם מגישים את הבקשה לאחר שכבר מלאו לחסוי 18 שנים.
 
מומלץ להגיש בקשה להכריז על חסוי כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס ממש בסמוך למועד שבו ימלאו לאותו חסוי 81 שנים. אם מגישים את הבקשה לאחר שכבר מלאו לחסוי 18 שנים.
 
מומלץ לצרף בקשה להתמנות כאפוטרופוס זמני, עד שבית המשפט יחליט בבקשה. (אלו"ט, 2014).
 
מומלץ לצרף בקשה להתמנות כאפוטרופוס זמני, עד שבית המשפט יחליט בבקשה. (אלו"ט, 2014).
  
−
=כיצד מגישים בקשה?=
+
==כיצד מגישים בקשה?==
 
בקשה להכרזה על פסול דין תהיה בכתב. המבקש חייב לפרט בבקשה:
 
בקשה להכרזה על פסול דין תהיה בכתב. המבקש חייב לפרט בבקשה:
 
* שמו, מענו ומספר זהותו של מי שמבקשים להכריז עליו כפסול דין;
 
* שמו, מענו ומספר זהותו של מי שמבקשים להכריז עליו כפסול דין;
שורה 41: שורה 84:
 
פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט ותשלום על תצהיר בפני עורך-דין של בית המשפט )במקרה שהבקשה מוגשת באופן עצמאי(.
 
פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט ותשלום על תצהיר בפני עורך-דין של בית המשפט )במקרה שהבקשה מוגשת באופן עצמאי(.
 
לאחר בדיקת הבקשה וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ומהאפוטרופוס הכללי בית המשפט בד"כ ייתן צו למינוי המבקש כאפוטרופוס. לעיתים יבקש משרד הרווחה לערוך תסקיר על המבקש ועל החסוי על מנת להתרשם, בטרם ייתן את עמדתו. (אלו"ט, 2014).
 
לאחר בדיקת הבקשה וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ומהאפוטרופוס הכללי בית המשפט בד"כ ייתן צו למינוי המבקש כאפוטרופוס. לעיתים יבקש משרד הרווחה לערוך תסקיר על המבקש ועל החסוי על מנת להתרשם, בטרם ייתן את עמדתו. (אלו"ט, 2014).
−
=אילו חובות חלות על האפוטרופוס?=
+
==אילו חובות חלות על האפוטרופוס?==
 
לאחר קבלת צו אפוטרופסות על האפוטרופוס לדאוג לחסוי ולכל צרכיו וכן לנהל את כספיו ונכסיו, אם ישנם כאלה.
 
לאחר קבלת צו אפוטרופסות על האפוטרופוס לדאוג לחסוי ולכל צרכיו וכן לנהל את כספיו ונכסיו, אם ישנם כאלה.
 
*דיווח - תוך שלושים יום מיום מינויו, חייב האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי, פירוט של כל הנכסים והחובות שיש לחסוי. בהמשך חייב האפוטרופוס לנהל דיו וחשבון מסודר לגבי כל נכסי החסוי, הכנסות והוצאות שלו. בנוסף, על האפוטרופוס להגיש לפחות פעם בשנה דו"ח לאפוטרופוס הכללי על מצב הנכסים, ההוצאות וההכנסות של החסוי.
 
*דיווח - תוך שלושים יום מיום מינויו, חייב האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי, פירוט של כל הנכסים והחובות שיש לחסוי. בהמשך חייב האפוטרופוס לנהל דיו וחשבון מסודר לגבי כל נכסי החסוי, הכנסות והוצאות שלו. בנוסף, על האפוטרופוס להגיש לפחות פעם בשנה דו"ח לאפוטרופוס הכללי על מצב הנכסים, ההוצאות וההכנסות של החסוי.
שורה 47: שורה 90:
 
*ניהול נכסי החסוי- אם לחסוי יש נכסים שמתנהלים לגביהם פנקסים לרישום זכויות בעלות, )בדרך כלל נכסי מקרקעין כמו דירות וכיוב'(, על האפוטרופוס לדאוג כי לרשום הערה על מינויו כאפוטרופוס. זאת כדי שכל אדם שיעיין בפנקסי המרשם יידע שלא ניתן לבצע עסקה בנכסים אלה אלא באמצעות האפוטרופוס.  
 
*ניהול נכסי החסוי- אם לחסוי יש נכסים שמתנהלים לגביהם פנקסים לרישום זכויות בעלות, )בדרך כלל נכסי מקרקעין כמו דירות וכיוב'(, על האפוטרופוס לדאוג כי לרשום הערה על מינויו כאפוטרופוס. זאת כדי שכל אדם שיעיין בפנקסי המרשם יידע שלא ניתן לבצע עסקה בנכסים אלה אלא באמצעות האפוטרופוס.  
 
(אלו"ט, 2014).
 
(אלו"ט, 2014).
−
=קישורים חיצוניים=
+
==קישורים חיצוניים==
 
*מידע נוסף על תפקידיו של האפוטרופוס וחובותיו כלפי החסוי, כלפי בית המשפט וכלפי האפוטרופוס הכללי ניתן לקבל במחלקת הפיקוח על אפוטרופוסים במשרדי האפוטרופוס הכללי: ממונה ארצית על הפקוח על אפוטרופסים - רו"ח גב' גיתית שר שלום, ירושלים, רחוב יפו 586 , .45-2388685 :טלפון
 
*מידע נוסף על תפקידיו של האפוטרופוס וחובותיו כלפי החסוי, כלפי בית המשפט וכלפי האפוטרופוס הכללי ניתן לקבל במחלקת הפיקוח על אפוטרופוסים במשרדי האפוטרופוס הכללי: ממונה ארצית על הפקוח על אפוטרופסים - רו"ח גב' גיתית שר שלום, ירושלים, רחוב יפו 586 , .45-2388685 :טלפון
 
*http://old.justice.gov.il/MOJHeb/ApotroposKlali/PikuahApotropus/pikuach.htmהסברים נוספים ניתן לקבל באתר האפוטרופוס הכללי -
 
*http://old.justice.gov.il/MOJHeb/ApotroposKlali/PikuahApotropus/pikuach.htmהסברים נוספים ניתן לקבל באתר האפוטרופוס הכללי -
שורה 53: שורה 96:
 
* וכן [http://www.patent.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DE90D267-4DA7-4E3F-B473-E64481B721FD/0/paptklaliheb.pdf בדף הנחיות למועמד להתמנות כאפוטרופוס]
 
* וכן [http://www.patent.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DE90D267-4DA7-4E3F-B473-E64481B721FD/0/paptklaliheb.pdf בדף הנחיות למועמד להתמנות כאפוטרופוס]
 
* ו[http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/69D0DA54-B0C9-49D5-BBA5-C400E606BF52/35075/hanhayothasuyheb.pdf בדף הנחיות לאפוטרופוס על חסוי]
 
* ו[http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/69D0DA54-B0C9-49D5-BBA5-C400E606BF52/35075/hanhayothasuyheb.pdf בדף הנחיות לאפוטרופוס על חסוי]
 +
=המלצות לקריאה נוספת=
 +
* [http://binyamina.library.org.il/index.php?option=com_agronsearch&view=details&titleId=5257435959&Itemid=63 שני בתים וילד סיפורן של משפחות משולבות בישראל]
 
=מקורות=
 
=מקורות=
 
;[http://alut.org.il/wp-content/uploads/2014/02/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2014.pdf עמותת אלו"ט (2014), "חוברת הזכויות של עמותת אלו"ט".]
 
;[http://alut.org.il/wp-content/uploads/2014/02/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2014.pdf עמותת אלו"ט (2014), "חוברת הזכויות של עמותת אלו"ט".]
 
;[http://shared-parenting.co.il/custody-and-guardianship/ הורות משותפת (כנראה 2012), "מהי משמורת". אתר "הורות משותפת-טובת הילד".]
 
;[http://shared-parenting.co.il/custody-and-guardianship/ הורות משותפת (כנראה 2012), "מהי משמורת". אתר "הורות משותפת-טובת הילד".]
 +
;[http://www2.tau.ac.il/InternetFiles/news/UserFiles/parent_or_strangers.pdf ד"ר איילת בלכר�-פריגת וד"ר דפנה הקר (2011), "הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני-זוג של הורים". משפטים מ,1 (תשעא) 5-65]

גרסה מתאריך 14:06, 4 במאי 2015

תוכן עניינים

הגדרת שאלת המחקר

המשפחה החדשה של ברוך היא משפחה חדשה שבה אב ביולוגי אחד, אם ביולוגית אחת, ואב שאינו-ביולוגי אחד. במציאות כזו, מהי המשמעות של הכרת המדינה בהורות ההורים הביולוגיים וההורה הלא-ביולוגי, מהם המצב המשפטיים האפשריים, ומהו המצב המשפטי הטוב ביותר לטובתו של הילד?

הגדרת מושגים

הורות ביולוגית
אב ואם אשר יש בינם לבין ילד קשר ביולוגי-גנטי הניתן להוכחה באמצעות בדיקת רקמות.
הורות מסורתית-שמרנית
הורות ביולוגית, הורות ע"פ אימוץ, או הורות ע"פ פסיקה של בית הדין הדתי של הדת לה שותפים האם והאב למשל, גירושים.
הורות משפטית
מערכת יחסי ילד-הורים המוגדרת בחוק המדינה.
הורות משפטית בישראל
תפיסת המשפט הישראלי את ההורות היא בעיקרה תפיסה ביולוגית-גנטית ובלעדית. התפיסה המקובלת בישראל יוצרת חפיפה כמעט מוחלטת בין "הורות טבעית" לבין "הורות משפטית".
סעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האישה תשי"א 1951 ס"ח 248 ("האב והאם כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם") וכן סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962 ס"ח 120 ("ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים"). למעשה, המצב המשפטי המדויק בישראל הוא מעט מורכב יותר. בישראל אין חוק המגדיר אמהות, אבהות, או הורות ככלל. על-פי ירושה עוד מימי השלטון העותומני ובעקבותיו השלטון המנדטורי, על "ענייני מעמד אישי" חל הדין האישי, שהוא דין דתי (קרי, הדין העברי על יהודים, הדין השרעי על מוסלמים והדין הכנסייתי על נוצרים). לגבי יהודים ונוצרים הורות אינה נחשבת כעניין של מעמד אישי ולפיכך חל לגביה דין אזרחי ישראלי, אך כפי שצויין אין קביעה ברורה מה הופך אדם להורה מבחינת המשפט הישראלי. פסיקות שונות מלמדות כי ככלל עקרון ההורות הוא העקרון הביולוגי. ראו, למשל, ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין פ"ד כו(1) 701 (1972); ע"א 614/76 פלמונית נ' אלמוני פ"ד לא(3) 85 (1977); ע"א 366/77 פלוני נ' פלונית פ"ד ל(1) 229 (1979). כמו כן ראו פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל 112 (כרך ב, 1989); רות זפרן "המשפחה בעידן הגנטי – הגדרת חירות בנסיבות של הולדה מלאכותית כמקרה מבחן" דין ודברים ב(1) 223,234 (2006); רות זפרן "של מי אתה ילד? על פגמיו של ההסדר הקיים בדין הישראלי בשאלת קביעת אבהות" הפרקליט מו 311, 315-316 (2003). לגבי מוסלמים מסווגת האבהות כעניין של מעמד אישי ולפיכך חל על קביעת אבהות הדין השרעי (ההתייחסות לאבהות ולא להורות ככלל נבעה מן הסתם מההנחה, שהייתה נכונה עד הופעתן של טכניקות ההולדה של הפריית מבחנה ופונדקאות, שלא מתעוררות שאלות לגבי אמהות אלא לגבי אבהות בלבד). הדין השרעי קובע אבהות בהתבסס על קשר נישואים לאם (בעת ההיריון וההולדה) ולפיכך לילד שנולד מחוץ-לנישואין אין אב, אלא אם האב הביולוגי לוקח על עצמו את האבהות מבחינה משפטית. עם זאת, גם לגבי מוסלמים נקבע כי במקביל להגדרה הדתית של אבהות ישנה הגדרה אזרחית של אבהות והורות ולפיה יתפרשו דברי חקיקה אזרחיים המתייחסים למעמד ההורים גם כאשר הצדדים לדיון הם מוסלמים. הגדרה זו היא הגדרה של הורות ביולוגית. ראו ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני פ"ד מט(2) 578 1995.
בהורות טבעית הכוונה היא להוריו הביולוגיים-גנטיים של הילד. המשגת ההורות הביולוגית כהורות ה"טבעית" טומנת בחובה הכרעה אידיאולוגית בדבר עדיפותה של הורות זו. ההתייחסות להורות הביולוגית כ"טבעית" מייתרת את הצורך בהסבר מדוע ההורות הביולוגית היא הבסיס להגדרתה המשפטית של ההורות בישראל והופכת הכרעה אידיאולוגית זו למובנת מאליה ולכזו שאינה מצריכה הצדקה ובירור. העובדה שמדובר בהכרעה אידיאולוגית והבנייה חברתית בולטת על רקע העובדה ששיטות משפט שונות אימצו בסיסים שונים להגדרתה של ההורות המשפטית, ושיטות משפט רבות סטו מהמבחן הביולוגי כבסיס להגדרת ההורות.
זאת בייחוד לגבי אבהות. , כך למשל, המשפט הרומי העדיף את ההורות המשפטית. זפרן, שם, בעמ' 315. אף המשפט המקובל סטה, לפחות לגבי אבהות מהמבחן הביולוגי ואבהות נקבעה בראש ובראשונה על ידי קשר הנישואין לאם הילד, ראו: John L. Hill, What Does It Mean To Be a "Parent"?: The Claims of Biology as the Basis for Parental Rights, 66 N.Y.U. L. Rev. 353, 372-374 (1991) זהו גם המבחן אשר אומץ על ידי הדין השרעי. עם זאת, לאורך המאה ה-20 התחזק מעמדה של ההורות הביולוגית כבסיס להורות המשפטית גם באותן שיטות משפט אשר הדגישו בעבר את הקשר המשפטי בין ההורים כבסיס ליחסי הורות. ראו, למשל: v. Illinois, 405 U.S. Stanley 645 (1972); Caban v. Mohammed, 441 U.S. 380 (1979); אך ראו:Michael H. v. Gerald D. 491 U.S. 110 (1989); MARTHA ALBERTSON FINEMAN, THE NEUTERED MOTHER, THE SEXUAL FAMILY AND OTHER TWENTIETH CENTURY TRAGEDIES 85 (1995)
מלבד הולדה, המשפט הישראלי מכיר באימוץ פורמלי כדרך להשגת סטטוס משפטי של הורה. בהעדר קשר ביולוגי-גנטי של הורות ובהעדר אימוץ לא מכיר המשפט הישראלי ביחסי הורה-ילד. גישה זו, המגדירה יחסים משפחתיים בהתבסס על קשרי דם או קשרים משפטיים פורמליים כגון אימוץ, מכונה הגישה הפורמלית לדיני משפחה.
עקרון נוסף המנחה את יחס המשפט הישראלי לסטטוס ההורי הוא עקרון בלעדיות ההורות. משמעותה של בלעדיות זו היא שלהורים יש זכויות וחובות משפטיות בנוגע לילדיהם אשר אין לאף אחד מלבדם.
על עקרון זה במשפט האמריקאי ראו: Katharine T. Bartlett, Rethinking Parenthood as an Exclusive Status: The Need for Legal Alternatives When the Premise of the Nuclear Family Has Failed, 70 VA. L. REV. 879, 883 (1984)
חובות וזכויות ההורים הן נרחבות והן כוללות את החובה והזכות לדאוג לשלומו הפיזי והנפשי של הילד ולחינוכו, לקבוע את מקום מגוריו של הילד, לקבוע את דתו, את שמו ועוד.
סעיפים 14-16 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
בלעדיות מעמד ההורות משמעה שזכויות וחובות אלו מזוהות בלעדית עם מי שהוכר על ידי המשפט כ"הורה", ומי שאינו הורה אינו יכול לטעון להן.
למעשה, למעט חריגים ספורים, מאמץ המשפט הישראלי תפיסה דיכוטומית המסווגת אינדיבידואלים כהורים או כזרים ביחס לילדים. להורים ישנן כל החובות והזכויות ביחס לילדים ומי שאינם הורים הם נטולי מעמד, כלומר זרים מן הבחינה המשפטית.
תפיסה זו אינה מיוחדת כמובן ביחס לבני זוג, בהווה ולשעבר, של הורים, ויש לה משמעות לעניין מעמדם של אחרים המעורבים בחיי הילדים. דוגמא עכשווית היא מעמדם של הסבים. ראו עוד בעניין זה איילת בלכר-פריגת "על זכויות, גבולות, ומשפחה" עיוני משפט כז 539, 556-557 (2003).
נגזרת נוספת של עקרון הבלעדיות ההורית היא ההכרה של המשפט הישראלי רק באם אחת ובאב אחד לכל ילד. המשפט הישראלי נמנע ככל האפשר מהכרה באבהות כפולה ובאמהות כפולה.
כיום ישנו חריג בעקבות אישור האימוץ הצולב במשפחות לסביות, הנותן הכרה משפטית לאמהותן של שתי נשים לילד. ראו ע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נט(5) 65 (2005). עם זאת, בפסק הדין הודגש כי מדובר בחריג והכרה ביחסי ההורות הנוצרים במשפחה לסבית עדיין אינה סוטה מהעקרון לפיו לכל ילד יש רק שני הורים. בנוסף, מן הראוי לציין כי ההכרה בשני הורים בלבד לילד אינה מתחייבת מעקרון בלעדיות המעמד ההורי. ניתן לשמור את בלעדיות המעמד ההורי, גם כשיותר משניים מוכרים כ"הורים", אלא שרק להם ישנן הזכויות והחובות ההוריות ולמי שאינם מוכרים כ"הורים" אין.
הימנעות זו היא גם חלק מהעדפתו האידיאולוגית של המשפט הישראלי את מבנה המשפחה הגרעינית המסורתית.
ראו, למשל, דפנה הקר ורונן שמיר "'אימהות', 'אבהות', 'משפחה': בין אינטואיציה להלכה פסוקה" סוציולוגיה ישראלית 2, 311 (2003); בלכר-פריגת, "על זכויות, גבולות, ומשפחה" עיוני משפט כז 539, 554-572 (2003).
(מתוך: בלכר-פריגת והקר, 2011; עמ' 5-7 ההדגשות במקור)
הורות לא-ביולוגית
מערכת יחסים משמעותית, הכוללת זכויות וחובות הדדיים, בין ילד לבין אדם מבוגר. כדי שמערכת יחסים תשודרג ממצב של בייביסיטר למצב של הורות לא-ביולוגית, המבוגר צריך להצהיר באופן ברור שהוא לוקח על עצמו את עול גידול הילד כהורה לכל דבר. כמובן שאם ההורים הביולוגיים מסכימים להורות הלא-ביולוגית, הכל פשוט יותר. ההורות הלא-ביולוגית הינה מושג חברתי ואיננה מצב משפטי. כלומר, המדינה אינה מכירה בהורות לא-ביולוגית.
בן זוג של הורה (בזש"ה)
אחת מצורות המשפחתיות שהיתה בגדר מחזה נדיר בעבר והפכה למופע שגרתי היא המשפחה שבה אחד מבני הזוג אינו ההורה הביולוגי של ילדי בן זוגו. [..] השינויים החברתיים המגבירים את הסיכוי למשפחות שבהן ילד רוקם יחסים משמעותיים עם בן זוג של הורה מחייבים הכרעה משפטית לגבי מעמדו של בן הזוג של ההורה ביחס לילד. זאת, הן במהלך חיי הזוגיות של ההורה ובן-זוגו החדש והן במקרה שחיי הזוגיות הללו באים אל קיצם בגין גירושים או מוות. עד כה, המשפט הישראלי לא התמודד בצורה ממוקדת וכוללת עם הסוגיה. (בלכר-פריגת והקר, 2011)
משפחה חדשה
כל משפחה שאיננה משפחה "גרעינית ביולוגית" כלומר, כל משפחה שבה יש יותר או פחות מאב גבר ואם אישה, בתפקיד "הורים".
משפחה משולבת
במחקרן של נעמה צבר בן-יהושע וגלי צבר, קיימו החוקרות ראיונות עומק עם כ-40 הורים המגדלים ילדים לא ביולוגים וכן עם בנים ובנות אשר גדלים או גדלו במשפחות עם מבוגר שאינו ההורה הביולוגי. "משפחות משולבות" הוא המושג שהחוקרות בחרו לתאר בו את המשפחות שאותן חקרו.

דיון

מסקנות

חומרים נוספים

הזכות

קטין, שטרם הגיע לגיל 18, נמצא באחריות הוריו - הם ה"אפוטרופוסים הטבעיים" שלו. הילד אינו יכול לקבל החלטות בעצמו או לבצע פעולות משפטיות כמו חתימה על חוזה או אישור טיפול רפואי. ההורים מבצעים עבורו פעולות ומקבלים עבורו החלטות. מרגע שאדם מגיע לגיל 81 הוא נחשב אדם בוגר העומד ברשות עצמו. הוא הופך בעיני החוק לבעל אחריות משפטית לכל דבר. הוא יכול לחתום על חוזים, לבצע קניות, לחתום על אישור לניתוח, לעמוד לדין, לחתום על תצהירים. הוריו של בן 81 מנועים מלבצע במקומו כל פעולה, או לקבל החלטות עבורו. (אלו"ט, 2014). בדרך כלל מדובר בהליך רגיל וטבעי, שבו ילד הופך לבוגר. במקרה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון אנשים עם אוטיזם, מדובר אמנם באדם שהגיע לגיל 81, אך בדרך כלל הוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו ויש למנות אדם אחר - אפוטרופוס - אשר יהיה בעל סמכות חוקית לדאוג לצרכיו, לקבל החלטות עבורו ולפעול למענו, ובמקומו. אפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אבל ישנן פעולות מסוימות שהוא מוסמך לעשות רק באישור בית המשפט )למשל קניה ומכירה של מקרקעין(. (אלו"ט, 2014).

למי פונים?

רק בית משפט מוסמך למנות אפוטרופוס. במקרה של בקשת הורים להתמנות כאפוטרופוסים על אדם עם אוטיזם שהגיע לגיל 81, הבקשה תוגש לבית משפט לענייני משפחה. (אלו"ט, 2014).

מתי ממנים אפוטרופוס?

במקרה, בו יתרשם בית המשפט כי האדם, שעבורו מבקשים למנות אפוטרופוס, )"החסוי"( אינו מסוגל לדאוג לענייניו או לחלק מהם וכי מינוי אדם אחראי עליו יהיה לטובתו ויגן על זכויותיו. בית המשפט יכול לקבוע כי אדם הוא פסול דין במידה הוא סובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי הגורם לכך שהוא אינו מסוגל באופן קבוע לדאוג לענייניו. אדם שנקבע לגביו שהוא פסול דין משמעות הדבר שאין לו כל אחריות או כשירות משפטית ונדרשת הסכמת האפוטרופוס לכל פעולה משפטית בכל תחומי החיים. ניתן למנות אפוטרופוס גם ללא הכרזה על אדם כפסול דין. במקרה זה על בית המשפט להגדיר באילו תחומים יהיה האפוטרופוס אחראי. ניתן למנות אפוטרופוס לרכוש בלבד או אפוטרופוס לגוף או שניהם יחד. במקרה של חסוי עם אוטיזם מומלץ לשקול להכריז עליו כפסול דין. (אלו"ט, 2014).

מי ימונה כאפוטרופוס?

על פי החוק יכול להתמנות כאפוטרופוס, לכל אדם, קרוב משפחה של החסוי, עו"ד או אדם אחר, תאגיד- מוסד שבו שוהה החסוי, קרן, עמותה וכיוב' או האפוטרופוס הכללי שהוא נציג היועץ המשפטי בכל הקשור לענייני אפוטרופסות. בדרך כלל, תינתן עדיפות לקרובי משפחה של החסוי להתמנות כאפוטרופוסים. אם זה לא אפשרי ניתן למנות את אחד הגורמים האחרים. חשוב לדעת כי כיוון שמדובר בתפקיד הדורש מחויבות רבה, השקעה ואחריות, בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס אלא מי שהסכים לכך. (אלו"ט, 2014).

כיצד יחליט בית המשפט מי ימונה כאפוטרופוס?

בית המשפט ממנה כאפוטרופוס את מי שנראה לו המתאים ביותר, בנסיבות העניין, לטובת החסוי. חובתו של בית המשפט לדאוג, לטובת החסוי ולפעול על פי האינטרסים שלו. בית המשפט רשאי למנות גם מספר אפוטרופוסים, נראה לו נכון לטובת החסוי. בית המשפט יכול לשמוע את עמדת קרוביו של החסוי ואם זה אפשרי, אפילו את עמדתו של החסוי עצמו. )בעיני הורים רבים מדובר במצב מעליב ומתסכל, שהם נדרשים "להוכיח" שהם הורים טובים, לאחר שבמשך 81 שנים דאגו לכל צרכיו של בנם2בתם. אך חשוב לזכור שזו חובתו של בית המשפט לבדוק שהאפוטרופוס המוצע, הוא האדם המתאים ביותר לטפל בחסוי(. (אלו"ט, 2014).

מי רשאי להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?

בקשה למינוי אפוטרופוס רשאי להגיש קרוב משפחה של החסוי או נציג היועץ המשפטי לממשלה, )במקרה כזה בד"כ תהיה זו פניה של עובד סוציאלי המטפל בחסוי באמצעות נציג היועץ המשפטי במשרד הרווחה(. את הבקשה ניתן להגיש ישירות לבית המשפט או באמצעות עו"ד. (אלו"ט, 2014).

מתי מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס והכרזה על חסוי כפסול דין?

מומלץ להגיש בקשה להכריז על חסוי כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס ממש בסמוך למועד שבו ימלאו לאותו חסוי 81 שנים. אם מגישים את הבקשה לאחר שכבר מלאו לחסוי 18 שנים. מומלץ לצרף בקשה להתמנות כאפוטרופוס זמני, עד שבית המשפט יחליט בבקשה. (אלו"ט, 2014).

כיצד מגישים בקשה?

בקשה להכרזה על פסול דין תהיה בכתב. המבקש חייב לפרט בבקשה:

בקשה למינוי אפוטרופוס תהיה בכתב; המבקש חייב לפרט בבקשה )מצורפים מסמכים,נספח ו'(:

פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט ותשלום על תצהיר בפני עורך-דין של בית המשפט )במקרה שהבקשה מוגשת באופן עצמאי(. לאחר בדיקת הבקשה וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ומהאפוטרופוס הכללי בית המשפט בד"כ ייתן צו למינוי המבקש כאפוטרופוס. לעיתים יבקש משרד הרווחה לערוך תסקיר על המבקש ועל החסוי על מנת להתרשם, בטרם ייתן את עמדתו. (אלו"ט, 2014).

אילו חובות חלות על האפוטרופוס?

לאחר קבלת צו אפוטרופסות על האפוטרופוס לדאוג לחסוי ולכל צרכיו וכן לנהל את כספיו ונכסיו, אם ישנם כאלה.

(אלו"ט, 2014).

קישורים חיצוניים

המלצות לקריאה נוספת

מקורות

עמותת אלו"ט (2014), "חוברת הזכויות של עמותת אלו"ט".
הורות משותפת (כנראה 2012), "מהי משמורת". אתר "הורות משותפת-טובת הילד".
ד"ר איילת בלכר�-פריגת וד"ר דפנה הקר (2011), "הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני-זוג של הורים". משפטים מ,1 (תשעא) 5-65

מקור: http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_-_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים