עריכת ניפון מהטה
מתוך שקוף באוהל
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תירשם בהיסטוריית העריכות של הדף.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בידקו את השוואת הגרסאות למטה כדי לוודא שזה מה שאתם רוצים לעשות, ואז שמרו את השינויים למטה כדי לבצע את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== חלק ראשון == | == חלק ראשון == | ||
| − | |||
| − | |||
גאנדי אמר שהלב האנושי תמיד מגיב להתקדמויות של אהבה, ועבורי זו השורה התחתונה עבור כל תקווה – אנחנו תמיד נגיב להתקדמויות של אהבה. לדעתי מה שאנחנו רואים זהו כישלון של מוטיבציה חיצונית: כסף, כוח, פרסום. מה שאנחנו כנראה צריכים לעשות הוא חיבור מחדש עם מוטיבציה פנימית. יש כל כך הרבה מחקרים מדעיים שאומרים זאת. כשאנחנו רואים מישהו שזקוק לעזרה, אנחנו בנויים כך שיהיה אכפת לנו. רואים זאת גם אצל ילדים קטנים. כשאנחנו גדלים אנחנו משנים את עצמנו כדי לשנות את התכונה הזאת, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעבור רנסאנס של המוטיבציות הפנימיות. ואני שקוע בעולם הזה של מוטיבציות פנימיות, של לעשות דברים כי אתה אוהב לעשותם. ואני רואה הרבה תקווה. אני רואה הרבה אנשים שמאוכזבים מהפרדיגמה הנוכחית, ומהמקום שאליו הרדיפה אחרי כסף-כוח-פרסום לוקחת אותם. אנשים שואלים שאלות עמוקות יותר, על מה אנחנו יכולים לעשות עם מוטיבציות פנימיות. אני רואה הרבה תקווה, ואני חושב שזאת ההזדמנות שלנו כאן. בכל מקום בו ישנם מבנים קיימים המתחילים להתפורר, שאנחנו כבר לא יכולים להבין אותם, גישה אחת היא לכווץ את הזהות האישית או הזהות הקולקטיבית, והגישה השנייה היא להתרחב ליוזמות חדשות. ואני חושב ההתכווצות היא לטווח קצר, ותוביל בסופו של דבר להתרחבות. אני מקווה שלא נתכווץ יותר מידי כך שנגרום יותר מידי סבל לפני שנתחיל להתרחב. התקווה היא שנעשה זאת מוקדם ולא מאוחר. | גאנדי אמר שהלב האנושי תמיד מגיב להתקדמויות של אהבה, ועבורי זו השורה התחתונה עבור כל תקווה – אנחנו תמיד נגיב להתקדמויות של אהבה. לדעתי מה שאנחנו רואים זהו כישלון של מוטיבציה חיצונית: כסף, כוח, פרסום. מה שאנחנו כנראה צריכים לעשות הוא חיבור מחדש עם מוטיבציה פנימית. יש כל כך הרבה מחקרים מדעיים שאומרים זאת. כשאנחנו רואים מישהו שזקוק לעזרה, אנחנו בנויים כך שיהיה אכפת לנו. רואים זאת גם אצל ילדים קטנים. כשאנחנו גדלים אנחנו משנים את עצמנו כדי לשנות את התכונה הזאת, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעבור רנסאנס של המוטיבציות הפנימיות. ואני שקוע בעולם הזה של מוטיבציות פנימיות, של לעשות דברים כי אתה אוהב לעשותם. ואני רואה הרבה תקווה. אני רואה הרבה אנשים שמאוכזבים מהפרדיגמה הנוכחית, ומהמקום שאליו הרדיפה אחרי כסף-כוח-פרסום לוקחת אותם. אנשים שואלים שאלות עמוקות יותר, על מה אנחנו יכולים לעשות עם מוטיבציות פנימיות. אני רואה הרבה תקווה, ואני חושב שזאת ההזדמנות שלנו כאן. בכל מקום בו ישנם מבנים קיימים המתחילים להתפורר, שאנחנו כבר לא יכולים להבין אותם, גישה אחת היא לכווץ את הזהות האישית או הזהות הקולקטיבית, והגישה השנייה היא להתרחב ליוזמות חדשות. ואני חושב ההתכווצות היא לטווח קצר, ותוביל בסופו של דבר להתרחבות. אני מקווה שלא נתכווץ יותר מידי כך שנגרום יותר מידי סבל לפני שנתחיל להתרחב. התקווה היא שנעשה זאת מוקדם ולא מאוחר. | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
== חלק שני == | == חלק שני == | ||
| − | |||
מה צריך כדי שאנשים יהיו ביחסים? האם זה ששניהם יתאמו את האינטרסים העצמיים שלהם? האם זה חזק כמו אנשים שהם יותר נדיבים ואלטרואיסטים ברשת? יש הרבה מחקר בתחום – אדם גרנט במיוחד מדבר על נותנים, לוקחים ומתאימים במערכות אקולוגיות. נותנים הם אלה שנותנים יותר ממה שלוקחים, לוקחים הם כאלה שלוקחים יותר, ומתאימים נותנים לפי מה שהם מקבלים מאותו אדם, ומציבים גבולות בהתאם. במערכות אקולוגיות, מספיק שיש נותן אחד – אחד שנותן באופן קונסיסטנטי, לא משנה מה הוא מקבל, זה מתחיל לשנות את המתאימים המותנים, שהופכים לנותנים, שאומרים לעצמם – זהו הקשר בו כולם נותנים. ואז מתחילים לראות פרואקטיביות גדולה יותר בגלל שיש אמון רב יותר. יש הרבה דברים כאלה. אז איך אתה מעודד ומגביר נותנים קונסיסטנטיים? אם אני נמצא במערכת אקולוגית, במעגל – רק להיות במעגל זה לא מספיק. צריך ממש לקלף את השכבות של הבצל, ולשאול איך אני מגביר את הנותנים. זה לא שאנשים מחולקים לנותנים, לוקחים ומתאימים, אלא שיש להם מצב נפשי של נותנים, של לוקחים או של מתאימים, והשאלה היא איך אנחנו מפעילים את המצב הנפשי הנכון, ואיך אנחנו מגבירים אותו. ואין פה מתכונים מדויקים, זה תלוי בהקשר. זה תלוי ביכולת שלך להתכוונן אל מה שקורה במעגל. ככל שיהיו יתר אנשים שירגישו את זה, כך המעגל יהיה חזק יותר. | מה צריך כדי שאנשים יהיו ביחסים? האם זה ששניהם יתאמו את האינטרסים העצמיים שלהם? האם זה חזק כמו אנשים שהם יותר נדיבים ואלטרואיסטים ברשת? יש הרבה מחקר בתחום – אדם גרנט במיוחד מדבר על נותנים, לוקחים ומתאימים במערכות אקולוגיות. נותנים הם אלה שנותנים יותר ממה שלוקחים, לוקחים הם כאלה שלוקחים יותר, ומתאימים נותנים לפי מה שהם מקבלים מאותו אדם, ומציבים גבולות בהתאם. במערכות אקולוגיות, מספיק שיש נותן אחד – אחד שנותן באופן קונסיסטנטי, לא משנה מה הוא מקבל, זה מתחיל לשנות את המתאימים המותנים, שהופכים לנותנים, שאומרים לעצמם – זהו הקשר בו כולם נותנים. ואז מתחילים לראות פרואקטיביות גדולה יותר בגלל שיש אמון רב יותר. יש הרבה דברים כאלה. אז איך אתה מעודד ומגביר נותנים קונסיסטנטיים? אם אני נמצא במערכת אקולוגית, במעגל – רק להיות במעגל זה לא מספיק. צריך ממש לקלף את השכבות של הבצל, ולשאול איך אני מגביר את הנותנים. זה לא שאנשים מחולקים לנותנים, לוקחים ומתאימים, אלא שיש להם מצב נפשי של נותנים, של לוקחים או של מתאימים, והשאלה היא איך אנחנו מפעילים את המצב הנפשי הנכון, ואיך אנחנו מגבירים אותו. ואין פה מתכונים מדויקים, זה תלוי בהקשר. זה תלוי ביכולת שלך להתכוונן אל מה שקורה במעגל. ככל שיהיו יתר אנשים שירגישו את זה, כך המעגל יהיה חזק יותר. | ||
| שורה 26: | שורה 23: | ||
== חלק שלישי == | == חלק שלישי == | ||
| − | |||
אוטו: אתה מתגורר בעמק הסיליקון שהוא המרכז של ההישאבות שלנו אל תוך העולמות הווירטואליים, ומה שאתה מתאר זאת התעוררות מחודשת של הנפש האנושית, פתיחה מחודשת של הלב, איך זה מסתדר? | אוטו: אתה מתגורר בעמק הסיליקון שהוא המרכז של ההישאבות שלנו אל תוך העולמות הווירטואליים, ומה שאתה מתאר זאת התעוררות מחודשת של הנפש האנושית, פתיחה מחודשת של הלב, איך זה מסתדר? | ||
ניפון: זאת שאלה טובה, כי אני חלק מעמק הסיליקון, למדתי מדעי המחשב, וכל עמיתי הם חלק מהחברות הגדולות הללו. באותו זמן, הסתכלתי על כל ההקשר הזה, וראיתי הרבה יצירתיות, הרבה התלהבות, הרבה אנרגיה לצאת וליצור חדשנות משבשת, ועמק הסיליקון היה מדהים בזה. אבל המניע של כל זה היה הון פיננסי, ומוטיבציה כספית. אנחנו התחלנו את Service Space, ארבעה אנשים, והלכנו לבית מסתור לחסרי בית ב-1999, ואמרנו להם שאנחנו רוצים לעזור, ולא רוצים דבר בתמורה, לא לבנות את המותג שלנו, לא כסף, רק מאהבת העשייה. כל מעגלי המשוב שלנו נוטים להיות מונעים על ידי כסף, לפחות היכן שאני גדלתי, תמיד שאלו "מה אני מקבל בתמורה", והתמורה בדרך כלל הייתה כספית. מה שלמדתי הוא שיש מספר סוגים של הון. הנה סיפור: ישבתי במסעדה הזאת לפגישה עם אדם מצליח ועשיר מאוד, והוא אמר לי: "אני יודע על נתינה, ספר לי על קבלה". ואמרתי לו, אתה פשוט צריך לתת יותר, ולתת באופן עמוק יותר, והייתה לנו שיחה נהדרת. ואז בסוף הארוחה, שנינו רצינו לשלם את החשבון. אז אמרתי לו – אני אשלם את החשבון שלנו ואתה תשלם את החשבון של מישהו אחר במסעדה. הוא בחר שולחן, ואז קראנו למלצרית, והסברנו לה שאנחנו ורוצים לשלם את החשבון שלהם, סתם כדי לעשות להם את היום, בלי לומר להם מי שילם עבורם, והם יהיו חופשיים לעשות את היום למישהו אחר בכל דרך שיבחרו. היא הלכה לשולחן שלהם ואמרה להם את זה, והם היו מאוד מופתעים, ושאלו אם זה משהו נפוץ כאן כי הם לא מכאן, ועכשיו רצו לעבור לגור פה. ואני ראיתי את האנרגיה והשמחה בשולחן שלנו ואצל המלצרית, ואז שאלתי אותו – אתה עכשיו נתת או קיבלת? נתת הון כספי, אבל קיבלת הון מסוג אחר. ויש סוגים רבים של הון מסביבנו כל הזמן. ואם נהיה רגישים לכך נוכל ליצור דפוסים שונים מאוד. לי, בתור מישהו שנמצא בעמק הסיליקון, היה הרבה מזל שהיו לי מוטיבציות אחרות חוץ מאשר כלכליות, ושהרגשת הסיפוק שלי הגיעה מוגים אחרים של הון. אני אוהב את ההנאה שאני מרגיש כאשר אנשים אחרים שמחים. ואז התחלתי לשפר את חיי לפי סוגי ההון האחרים הללו. אני חושב שאם נראה את העולם דרך העדשה הרחבה הזאת, ואם נראה את מעגלי המשוב הללו, לא רק של ההון הכלכלי, ניצור רעיון חדש של מי אנחנו, ונשנה לא רק את עצמנו אלא גם את העולם שמסביבנו. | ניפון: זאת שאלה טובה, כי אני חלק מעמק הסיליקון, למדתי מדעי המחשב, וכל עמיתי הם חלק מהחברות הגדולות הללו. באותו זמן, הסתכלתי על כל ההקשר הזה, וראיתי הרבה יצירתיות, הרבה התלהבות, הרבה אנרגיה לצאת וליצור חדשנות משבשת, ועמק הסיליקון היה מדהים בזה. אבל המניע של כל זה היה הון פיננסי, ומוטיבציה כספית. אנחנו התחלנו את Service Space, ארבעה אנשים, והלכנו לבית מסתור לחסרי בית ב-1999, ואמרנו להם שאנחנו רוצים לעזור, ולא רוצים דבר בתמורה, לא לבנות את המותג שלנו, לא כסף, רק מאהבת העשייה. כל מעגלי המשוב שלנו נוטים להיות מונעים על ידי כסף, לפחות היכן שאני גדלתי, תמיד שאלו "מה אני מקבל בתמורה", והתמורה בדרך כלל הייתה כספית. מה שלמדתי הוא שיש מספר סוגים של הון. הנה סיפור: ישבתי במסעדה הזאת לפגישה עם אדם מצליח ועשיר מאוד, והוא אמר לי: "אני יודע על נתינה, ספר לי על קבלה". ואמרתי לו, אתה פשוט צריך לתת יותר, ולתת באופן עמוק יותר, והייתה לנו שיחה נהדרת. ואז בסוף הארוחה, שנינו רצינו לשלם את החשבון. אז אמרתי לו – אני אשלם את החשבון שלנו ואתה תשלם את החשבון של מישהו אחר במסעדה. הוא בחר שולחן, ואז קראנו למלצרית, והסברנו לה שאנחנו ורוצים לשלם את החשבון שלהם, סתם כדי לעשות להם את היום, בלי לומר להם מי שילם עבורם, והם יהיו חופשיים לעשות את היום למישהו אחר בכל דרך שיבחרו. היא הלכה לשולחן שלהם ואמרה להם את זה, והם היו מאוד מופתעים, ושאלו אם זה משהו נפוץ כאן כי הם לא מכאן, ועכשיו רצו לעבור לגור פה. ואני ראיתי את האנרגיה והשמחה בשולחן שלנו ואצל המלצרית, ואז שאלתי אותו – אתה עכשיו נתת או קיבלת? נתת הון כספי, אבל קיבלת הון מסוג אחר. ויש סוגים רבים של הון מסביבנו כל הזמן. ואם נהיה רגישים לכך נוכל ליצור דפוסים שונים מאוד. לי, בתור מישהו שנמצא בעמק הסיליקון, היה הרבה מזל שהיו לי מוטיבציות אחרות חוץ מאשר כלכליות, ושהרגשת הסיפוק שלי הגיעה מוגים אחרים של הון. אני אוהב את ההנאה שאני מרגיש כאשר אנשים אחרים שמחים. ואז התחלתי לשפר את חיי לפי סוגי ההון האחרים הללו. אני חושב שאם נראה את העולם דרך העדשה הרחבה הזאת, ואם נראה את מעגלי המשוב הללו, לא רק של ההון הכלכלי, ניצור רעיון חדש של מי אנחנו, ונשנה לא רק את עצמנו אלא גם את העולם שמסביבנו. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
