גרסה מתאריך 16:14, 10 ביולי 2014 (הצגת מקור) Gerard (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "במסגרת השיח המחאתי נגד ה"שיטה", עולה השאלה האם מונחים כגון קפיטליזם וסוציאליזם הינם רלוו...")		גרסה אחרונה מתאריך 17:50, 3 בדצמבר 2014 (הצגת מקור) Gerard (שיחה | תרומות)
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחד אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
−	במסגרת השיח המחאתי נגד ה"שיטה", עולה השאלה האם מונחים כגון [[קפיטליזם]] וסוציאליזם הינם רלוונטיים לעת הנוכחית, או שמא הם מתארים תקופות עבר ומודלים אשר הוכחו ככושלים, ומכאן, שאין אפילו טעם לדון באותם מודלים, או לחקור אותם, ושניתן לכונן חברה חדשה, מאפס, תוך מחיקה גורפת של ההיסטוריה.	+	[ערך בהקמה]
−	נציגי "האסכולה ה[[פוליטיקה|פוליטית]]" רואים בהווה תוצר של העבר, ולכן, אין שום סיכוי לכונן חברה טובה יותר ללא ניתוח והפקת לקחים מעבר, ולכן, יש צורך להתמצא בעולם המושגים של הרפיטליזם, סוציאליזם והוויכוח ביניהם, כי למרות כל ה[[פוסטיזם]], ליבת הוויכוח הפוליטי עדיין תקועה בין שמאל לימין, סוציאליזם מול קפיטליזם, [[קרל מרקס]] מול [[אדם סמית]].	+	מטרת הערך הזה היא לברר האם ה"סוציאליזם" רלוונטי לשיח הביקורתי דהיום.
		+	=[[ניצן וביכלר]]=
		+	==[[מתוך Capital as Power]]==
		+	עמ' 63
		+
		+	בתחילת המאה ה-20, המשמעות של "סוציאליזם" היתה די ברורה. זו היתה חלופה להגיון של ה[[קפיטליזם]] ולמדיניות של המדינה הקפיטליסטית. סוציאליזם ייצג דרך חדשה להגדיר באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] את האידאל החברתי, להעריך באופן מדעי את האפשרויות, לתכנן באופן שיטתי את התכנון ואת הצריכה.
		+
		+	אך לאחר כמאה שנה של ניצול סטליניסטי וריסוק אקדמי, החזון הזה התפוגג. כעת, יש לנו כלכלה [[נאו-מרקסיסטית]], לימודי-תרבות ותאוריה מדינית - אך אין לנו יותר תאוריה של הסדר הקפיטליסטי כמכלול.
		+
		+	ה[[מרקסיזם]] לא הצליח להציל [[תאוריית ערך העבודה]] או להציע תאוריה חלופית. אין אוניברסיטאות, אקדמיה או פורום בו מרקסיסטים חוקרים באופן שיטתי, דנים ומפתחים חלופה דמוקרטית עתידית. כיום, אין מרקסיסט רציני שיטען שיש לו חלופה שיטתית לקפיטליזם. וה[[מעמד]] השליט יודע זאת: "אפילו בעת משבר, הקפיטליזם נותר בתוקף בקרב מתנגדיו", מסכם באירוניה פרשן מה"פיננשיאל טיימס".
		+
		+	הסיבה לכך היא היעדר הגדרה מספקת למושג ה"[[הון]]". לכלכלה הפוליטית, הן בזרם המרכזי והן האגפים הביקורתיים, חסרה קונספציה קוהרנטית למושג ההון. והסיבה לכך היא ההתעלמות ממרכיב העצמה. הליברלים מנתחים את ההון ללא העצמה, כאשר המרקסיסטים מסבירים הון וכח - אך מה שאנו זקוקים לו זה לפתח תאוריה של ההון כעצמה.
		+
		+
		+	=הסוציאליזם המוקדם=
	מקובל לראות את הסוציאליזם כמונח הקשור ל[[קרל מרקס]], אך יש לו מקורות מוקדמים יותר.		מקובל לראות את הסוציאליזם כמונח הקשור ל[[קרל מרקס]], אך יש לו מקורות מוקדמים יותר.
		+
		+	רעיונות קומונליים ואוטופיסטיים בעלי אופי סוציאליסטי התקיימו עוד משחר ההיסטוריה. ישנם הגורסים כי ניתן לראות מאפיינים כאלו ב"רפובליקה" של אפלטון, באחדים מפרקי הנביאים בתנ"ך כגון ישעיהו עמוס ומיה, בקהילות האיסיים, בדרשת ההר של ישו ובקהילות הנוצריות הקדומות. החל במאה ה-12 באירופה קמו תנועות מונסטיות שקראו לזנוח את חיי השחיתות ולאמץ חיים של פשטות בנוסח שליחי ישו, ללא עושר ארצי וקניין פרטי. תנועות אלו, כמו האלביגנזים, הקתרים או הולדנסיאנים דוכאו באכזריות על ידי הכנסייה, אך רעיונותיהם שבו ועלו פעמים נוספות בתנועות ההוסיטיות, האנאבפטיסטיות ותנועות משיחיות-אוטופיסטיות דומות. מאוחר יותר, רווחו רעיונות סוציאליסטיים ואפילו קומונריים בקרב תנועות נוצריות משיחיות וליטרליסטיות כמו הדיגרים והלבלרים (Levellers) באנגליה בתקופת המהפכה האנגלית במאה השבע עשרה ואצל היעקובינים הקיצונים (sans-culottes) של המהפכה הצרפתית בשנות התשעים של מאה השמונה עשרה.
		+
		+	תיאור מוקדם של הרעיונות הסוציאליסטיים והקומונאליים ניתן בספרו של תומאס מור, אוטופיה משנת 1516. מור, שהושפע בעליל מרעיונותיו של אפלטון ב"הרפובליקה" ומתיאור אורחות חייהם של הספרטנים, מתאר את חייהם האידיליים של תושבי האי אוטופיה, בהם כל האנשים עובדים בחקלאות, גרים בבתים זהים, לובשים בגדים זהים, נהנים מחינוך מצוין, שוויון ודמוקרטיה, עובדים שש שעות בלבד ובזמנם הפנוי עוסקים בפעילות פנאי (בעיקר קריאה והשתתפות בהרצאות) ובעיקר בעבודה במיומנות נוספת, בהתאם לדרישות הציבור. חריגים מטופלים בחומרה. עצלנים מיוסרים על עצלנותם, החוטאים בניאוף או קיום יחסי מין לפני גיל הנישואין נענשים באיסור נישואין, פושעים הופכים לעבדים וחולים קשים מומתים משום שהפכו נטל על החברה.
	מקורות:		מקורות:
שורה 10:		שורה 28:
	*[http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_socialism וויקי אנגלית]		*[http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_socialism וויקי אנגלית]
		+
		+	=סעיפים לפיתוח=
		+	קרל מרקס, קומוניזם, אנרכיה, נאו-מרקסיזם, אנטי-גלובליזציה, ה"שיטה", "צדק חברתי", קיימות וכלכלה אקולוגית.
		+
		+	=סוציאליזם במאה ה-21 - תנועת "מאבק סוציאליסטי"=
		+	תנועה זו היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי CWI, אשר מציעה תוכנית כלכלית-פוליטית שנועדה להציע חלופה לכלכלה התאגידית בפי שמתקיימת כיום ברחבי העולם. להלן עיקרי ההצעה:
		+
		+	==איך תעבוד כלכלה סוציאליסטית?==
		+	===בעלות ציבורית, פיקוח ותכנון דמוקרטי של המשק===
		+	תחת הקפיטליזם, מוסדות שמרכזים עושר עצום (תאגידים) הם ששולטים במשק, תוך שהם מנצלים אנשים עובדים במטרה להגדיל את העושר המרוכז בידיהם. המהות של כלכלה סוציאליסטית היא להפוך את היחסים האלה על פיהם, ולהביא למצב שבו האנשים העובדים שולטים במשק, ומתעלים את העושר והפריון הכלכלי העצומים של החברה לטובת שיפור חייהם. כדי לעשות זאת, נצטרך להעביר לבעלות ציבורית ולפיקוח דמוקרטי את כל הבנקים והתאגידים הגדולים ביותר.
		+
		+	העסקת מחוסרי העבודה והקצאה מחדש של תקציבים ומישרות לטובת סדרי-עדיפויות חברתיים – בריאות, חינוך, אנרגיה נקייה וכדומה – ייתנו דחיפה אדירה לפריון הכלכלי ולעושר בחברה. תכנון דמוקרטי של המשק יאפשר לנו להבטיח שלכולם תהיה גישה למזון, דיור, מישרה בשכר נאות, שירותי בריאות ברמה גבוהה, וחינוך והשכלה חינם בכל הרמות. אך אנשים לא יוגבלו רק לצרכיהם הבסיסיים. נוכל לבחור להשקיע בעידוד ובהעצמת יוצרי ויוצרות מוזיקה, אמנות, ספרות, קולנוע ואופנה, ובצורות רבות נוספות של עשייה תרבותית.
		+
		+	שיטה כלכלית מהסוג הזה אמנם תצריך תכנון מודע, אבל במידה רבה הדבר כבר קיים תחת השיטה הקפיטליסטית כיום. הרי תאגידי ענק, הגדולים יותר ממדינות שלמות, מסוגלים לתכנן את רמות הייצור שלהם, את הפצת הסחורות, את תוכניות המחירים וכך הלאה מבלי שיקרסו ויתרסקו, כך שאין סיבה שאנשים עובדים לא יוכלו לעשות זאת.
		+
		+	ההבדל הוא שהתכנון הכלכלי תחת הקפיטליזם הוא מקוטע, לוקה בחסר ובלתי דמוקרטי, ותכליתו היא למקסם רווחים עבור תאגיד זה או אחר. תחת סוציאליזם, נוכל לעצב את האופן בו מושקע העושר העולמי על בסיס תמונה רחבה, הסתכלות ממעוף הציפור על המשק בכללותו, כשהתכלית היא לספק את צורכי האדם, לשמור על הסביבה ולאפשר קיום אנושי חופשי משעבוד.
		+
		+	שיטה כלכלית סוציאליסטית תהיה מוכרחה להישען על אינטגרציה כלכלית ברמה העולמית. זהו גם המקרה כבר כיום תחת הקפיטליזם – אנו חיים בעולם של תלות הדדית גלובלית. נכון לעכשיו, גלובליזציה על בסיס קפיטליסטי פירושה ניצול ברוטלי של הכלכלות החלשות יותר, ומרוץ לתחתית עבור העובדים והעובדות בכל מקום. תחת סוציאליזם, אינטגרציה כלכלית גלובלית תהיה חלק מהתוכנית לשפר ולהעשיר את חיי בני-האדם ברחבי העולם.
		+
		+	כלכלה סוציאליסטית תדאג לסביבה באופן שונה לחלוטין. כיום, לחברות לא אכפת מהעלויות הסביבתיות מכיוון שהן יכולות להפיל אותן על הציבור. העלויות הנובעות מזיהום האוויר ומי השתייה הן אמיתיות, אבל הן אינן מופיעות כמספר אדום במאזנים הכספיים של תאגידי ענק כמו ענקית הכימיקלים מונסנטו. זו הסיבה שאף תאגיד לא ייקח על עצמו לנקוט צעדים הדרושים להצלת הסביבה על בסיס עקרונות "השוק החופשי".
		+
		+	תכנון דמוקרטי של הכלכלה יסלק את מניע הרווח שמאחורי הפלת עלויות הזיהום הסביבתי על הציבור. במקום זאת, יעילות, קיימות סביבתית ומתן מענה לצרכים הבסיסיים של כלל בני-האדם יהיו הקווים המנחים לקבלת החלטות כלכליות. במקום אמצעים הלוקים בחסר, כמו נורות חיסכון ותוכניות להעלאת המודעות למיחזור, כלכלה סוציאליסטית תוכל להשקיע בשינוי מקצה לקצה של הדרך שבה דברים מיוצרים, ולנצל את כל הטכנולוגיות הירוקות החדישות ביותר לטובת קיימות סביבתית מקסימלית ויצירת מיליוני מישרות.
		+	[http://maavak.org.il/maavak/?article=952 מקור]
		+
		+
	=ראו גם=		=ראו גם=

---

גרסה אחרונה מתאריך 17:50, 3 בדצמבר 2014

[ערך בהקמה]

מטרת הערך הזה היא לברר האם ה"סוציאליזם" רלוונטי לשיח הביקורתי דהיום.

תוכן עניינים 1 ניצן וביכלר 1.1 מתוך Capital as Power 2 הסוציאליזם המוקדם 3 סעיפים לפיתוח 4 סוציאליזם במאה ה-21 - תנועת "מאבק סוציאליסטי" 4.1 איך תעבוד כלכלה סוציאליסטית? 4.1.1 בעלות ציבורית, פיקוח ותכנון דמוקרטי של המשק 5 ראו גם

[עריכה] ניצן וביכלר

[עריכה] מתוך Capital as Power

עמ' 63

בתחילת המאה ה-20, המשמעות של "סוציאליזם" היתה די ברורה. זו היתה חלופה להגיון של הקפיטליזם ולמדיניות של המדינה הקפיטליסטית. סוציאליזם ייצג דרך חדשה להגדיר באופן דמוקרטי את האידאל החברתי, להעריך באופן מדעי את האפשרויות, לתכנן באופן שיטתי את התכנון ואת הצריכה.

אך לאחר כמאה שנה של ניצול סטליניסטי וריסוק אקדמי, החזון הזה התפוגג. כעת, יש לנו כלכלה נאו-מרקסיסטית, לימודי-תרבות ותאוריה מדינית - אך אין לנו יותר תאוריה של הסדר הקפיטליסטי כמכלול.

המרקסיזם לא הצליח להציל תאוריית ערך העבודה או להציע תאוריה חלופית. אין אוניברסיטאות, אקדמיה או פורום בו מרקסיסטים חוקרים באופן שיטתי, דנים ומפתחים חלופה דמוקרטית עתידית. כיום, אין מרקסיסט רציני שיטען שיש לו חלופה שיטתית לקפיטליזם. והמעמד השליט יודע זאת: "אפילו בעת משבר, הקפיטליזם נותר בתוקף בקרב מתנגדיו", מסכם באירוניה פרשן מה"פיננשיאל טיימס".

הסיבה לכך היא היעדר הגדרה מספקת למושג ה"הון". לכלכלה הפוליטית, הן בזרם המרכזי והן האגפים הביקורתיים, חסרה קונספציה קוהרנטית למושג ההון. והסיבה לכך היא ההתעלמות ממרכיב העצמה. הליברלים מנתחים את ההון ללא העצמה, כאשר המרקסיסטים מסבירים הון וכח - אך מה שאנו זקוקים לו זה לפתח תאוריה של ההון כעצמה.

[עריכה] הסוציאליזם המוקדם

מקובל לראות את הסוציאליזם כמונח הקשור לקרל מרקס, אך יש לו מקורות מוקדמים יותר.

רעיונות קומונליים ואוטופיסטיים בעלי אופי סוציאליסטי התקיימו עוד משחר ההיסטוריה. ישנם הגורסים כי ניתן לראות מאפיינים כאלו ב"רפובליקה" של אפלטון, באחדים מפרקי הנביאים בתנ"ך כגון ישעיהו עמוס ומיה, בקהילות האיסיים, בדרשת ההר של ישו ובקהילות הנוצריות הקדומות. החל במאה ה-12 באירופה קמו תנועות מונסטיות שקראו לזנוח את חיי השחיתות ולאמץ חיים של פשטות בנוסח שליחי ישו, ללא עושר ארצי וקניין פרטי. תנועות אלו, כמו האלביגנזים, הקתרים או הולדנסיאנים דוכאו באכזריות על ידי הכנסייה, אך רעיונותיהם שבו ועלו פעמים נוספות בתנועות ההוסיטיות, האנאבפטיסטיות ותנועות משיחיות-אוטופיסטיות דומות. מאוחר יותר, רווחו רעיונות סוציאליסטיים ואפילו קומונריים בקרב תנועות נוצריות משיחיות וליטרליסטיות כמו הדיגרים והלבלרים (Levellers) באנגליה בתקופת המהפכה האנגלית במאה השבע עשרה ואצל היעקובינים הקיצונים (sans-culottes) של המהפכה הצרפתית בשנות התשעים של מאה השמונה עשרה.

תיאור מוקדם של הרעיונות הסוציאליסטיים והקומונאליים ניתן בספרו של תומאס מור, אוטופיה משנת 1516. מור, שהושפע בעליל מרעיונותיו של אפלטון ב"הרפובליקה" ומתיאור אורחות חייהם של הספרטנים, מתאר את חייהם האידיליים של תושבי האי אוטופיה, בהם כל האנשים עובדים בחקלאות, גרים בבתים זהים, לובשים בגדים זהים, נהנים מחינוך מצוין, שוויון ודמוקרטיה, עובדים שש שעות בלבד ובזמנם הפנוי עוסקים בפעילות פנאי (בעיקר קריאה והשתתפות בהרצאות) ובעיקר בעבודה במיומנות נוספת, בהתאם לדרישות הציבור. חריגים מטופלים בחומרה. עצלנים מיוסרים על עצלנותם, החוטאים בניאוף או קיום יחסי מין לפני גיל הנישואין נענשים באיסור נישואין, פושעים הופכים לעבדים וחולים קשים מומתים משום שהפכו נטל על החברה.

מקורות:

• וויקי עברית

• וויקי אנגלית

[עריכה] סעיפים לפיתוח

קרל מרקס, קומוניזם, אנרכיה, נאו-מרקסיזם, אנטי-גלובליזציה, ה"שיטה", "צדק חברתי", קיימות וכלכלה אקולוגית.

[עריכה] סוציאליזם במאה ה-21 - תנועת "מאבק סוציאליסטי"

תנועה זו היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי CWI, אשר מציעה תוכנית כלכלית-פוליטית שנועדה להציע חלופה לכלכלה התאגידית בפי שמתקיימת כיום ברחבי העולם. להלן עיקרי ההצעה:

[עריכה] איך תעבוד כלכלה סוציאליסטית?

[עריכה] בעלות ציבורית, פיקוח ותכנון דמוקרטי של המשק

תחת הקפיטליזם, מוסדות שמרכזים עושר עצום (תאגידים) הם ששולטים במשק, תוך שהם מנצלים אנשים עובדים במטרה להגדיל את העושר המרוכז בידיהם. המהות של כלכלה סוציאליסטית היא להפוך את היחסים האלה על פיהם, ולהביא למצב שבו האנשים העובדים שולטים במשק, ומתעלים את העושר והפריון הכלכלי העצומים של החברה לטובת שיפור חייהם. כדי לעשות זאת, נצטרך להעביר לבעלות ציבורית ולפיקוח דמוקרטי את כל הבנקים והתאגידים הגדולים ביותר.

העסקת מחוסרי העבודה והקצאה מחדש של תקציבים ומישרות לטובת סדרי-עדיפויות חברתיים – בריאות, חינוך, אנרגיה נקייה וכדומה – ייתנו דחיפה אדירה לפריון הכלכלי ולעושר בחברה. תכנון דמוקרטי של המשק יאפשר לנו להבטיח שלכולם תהיה גישה למזון, דיור, מישרה בשכר נאות, שירותי בריאות ברמה גבוהה, וחינוך והשכלה חינם בכל הרמות. אך אנשים לא יוגבלו רק לצרכיהם הבסיסיים. נוכל לבחור להשקיע בעידוד ובהעצמת יוצרי ויוצרות מוזיקה, אמנות, ספרות, קולנוע ואופנה, ובצורות רבות נוספות של עשייה תרבותית.

שיטה כלכלית מהסוג הזה אמנם תצריך תכנון מודע, אבל במידה רבה הדבר כבר קיים תחת השיטה הקפיטליסטית כיום. הרי תאגידי ענק, הגדולים יותר ממדינות שלמות, מסוגלים לתכנן את רמות הייצור שלהם, את הפצת הסחורות, את תוכניות המחירים וכך הלאה מבלי שיקרסו ויתרסקו, כך שאין סיבה שאנשים עובדים לא יוכלו לעשות זאת.

ההבדל הוא שהתכנון הכלכלי תחת הקפיטליזם הוא מקוטע, לוקה בחסר ובלתי דמוקרטי, ותכליתו היא למקסם רווחים עבור תאגיד זה או אחר. תחת סוציאליזם, נוכל לעצב את האופן בו מושקע העושר העולמי על בסיס תמונה רחבה, הסתכלות ממעוף הציפור על המשק בכללותו, כשהתכלית היא לספק את צורכי האדם, לשמור על הסביבה ולאפשר קיום אנושי חופשי משעבוד.

שיטה כלכלית סוציאליסטית תהיה מוכרחה להישען על אינטגרציה כלכלית ברמה העולמית. זהו גם המקרה כבר כיום תחת הקפיטליזם – אנו חיים בעולם של תלות הדדית גלובלית. נכון לעכשיו, גלובליזציה על בסיס קפיטליסטי פירושה ניצול ברוטלי של הכלכלות החלשות יותר, ומרוץ לתחתית עבור העובדים והעובדות בכל מקום. תחת סוציאליזם, אינטגרציה כלכלית גלובלית תהיה חלק מהתוכנית לשפר ולהעשיר את חיי בני-האדם ברחבי העולם.

כלכלה סוציאליסטית תדאג לסביבה באופן שונה לחלוטין. כיום, לחברות לא אכפת מהעלויות הסביבתיות מכיוון שהן יכולות להפיל אותן על הציבור. העלויות הנובעות מזיהום האוויר ומי השתייה הן אמיתיות, אבל הן אינן מופיעות כמספר אדום במאזנים הכספיים של תאגידי ענק כמו ענקית הכימיקלים מונסנטו. זו הסיבה שאף תאגיד לא ייקח על עצמו לנקוט צעדים הדרושים להצלת הסביבה על בסיס עקרונות "השוק החופשי".

תכנון דמוקרטי של הכלכלה יסלק את מניע הרווח שמאחורי הפלת עלויות הזיהום הסביבתי על הציבור. במקום זאת, יעילות, קיימות סביבתית ומתן מענה לצרכים הבסיסיים של כלל בני-האדם יהיו הקווים המנחים לקבלת החלטות כלכליות. במקום אמצעים הלוקים בחסר, כמו נורות חיסכון ותוכניות להעלאת המודעות למיחזור, כלכלה סוציאליסטית תוכל להשקיע בשינוי מקצה לקצה של הדרך שבה דברים מיוצרים, ולנצל את כל הטכנולוגיות הירוקות החדישות ביותר לטובת קיימות סביבתית מקסימלית ויצירת מיליוני מישרות. מקור

[עריכה] ראו גם

• היד הנעלמה
• אדם סמית
• כלכלה נאו-קלאסית
• ליברליזם
• נאו-ליברליזם
• הטרודוקסיה
• קרל מרקס
• השקעה