סיכום ממפגש ראשון של ועדת היגוי בב"ש 22.3.2012

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(נושא מאחד)
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המפגש הראשון של ועדת ההיגוי בראשות ספיבק נערך באוניברסיטת בן גוריון בב"ש בתאריך 22.3.2012
+
המפגש של ועדת ההיגוי נערך באוניברסיטת בן גוריון בב"ש בתאריך 22.3.2012
  
מנחים: ספיבק וגדי
+
הנחו ספיבק וגדי
  
נוכחים:  
+
נוכחים:
  
אורנה, אסף, דלית, אל, יוהן, אסטלה, מיכל, בלה, אייל, שני, עידן, לוטן, נילו, יובל, סיון, אריה.
+
אורנה, אסף, דלית (כח לעובדים), יוהן, אל, אסטלה, נילו, בלה, מיכל (התנועה לחיים בכבוד. מוקד לביטחון תזונתי), אייל (המכללה החברתית), שני (מרכז מנדל), עידן (פיתוח בתעשיה), לוטן, יובל (סטודנטים כלכלה), סיון (כלכלה ופוליטיקה), אריה.
  
  
==המטרה והרעיון==
+
==מטרה==
  
מטרה: לתרום מהידע הכלכלי שלנו. השאלה כיצד מציגים בצורה שווה לכל נפש את הסוגיות הכלכליות שאינן מסובכות יותר מדי. צריכים אנשים עם נכונות לקבל וגם להעביר את זה הלאה.
+
מה אנחנו יכולים לתרום לכם מהידע הכלכלי שלנו
  
הרעיון: כלכלה זה עסק יותר מדי רציני בשביל להשאיר אותו רק לכלכלנים. הכלכלה צריכה להיות נגישה לכמה שיותר אנשים. כלכלה בלי חברה אין לה שום משמעות. כיום עושים עוול לכלכלנים באופן בו מלמדים אותם ובמסרים שמעבירים להם, כי המסר שהכלכלה הוא עסק שהולך לכיוון אחד.  
+
כלכלה זה עסק יותר מדי רציני בשביל להשאיר אותו רק לכלכלנים. להפוך את הכלכלה לנגישה לכמה שיותר אנשים כי כלכלה בלי חברה אין לה שום משמעות.  
  
 +
עושים עוול לכלכלנים באופן בו מלמדים אותם ובמסרים שמעבירים להם, ובמסר שהכלכלה הוא עסק שהולך לכיוון אחד.
 +
 +
כיצד מציגים בצורה שווה לכל נפש את הסוגיות הכלכליות שאינן מסובכות יותר מדי. לצורך כך צריכים אנשים עם נכונות לקבל וגם להעביר את זה הלאה.
  
 
==ראשי פרקים לדיון==
 
==ראשי פרקים לדיון==
שורה 27: שורה 30:
 
5. התמקדות באיזור – בכל איזור יהיה סניף של האקדמיה הנודדת. ברמה האיזורית ליחיד יש מעורבות עם מה שקורה מסביב. כך נוכל בסניף הדרומי להתחבר לגופים אחרים בדרום כולל העיריה למשל.
 
5. התמקדות באיזור – בכל איזור יהיה סניף של האקדמיה הנודדת. ברמה האיזורית ליחיד יש מעורבות עם מה שקורה מסביב. כך נוכל בסניף הדרומי להתחבר לגופים אחרים בדרום כולל העיריה למשל.
  
מכיוון שמטרת העל היא '''לעשות שינוי'''. אנשים מתוסכלים כי למרות כל מה שהתרחש בקיץ '''לא קרה כלום'''. ככלכלנים אנו יכולים לעשות את הרשימה של דברים שאכן קרו.
 
  
==חלק מההישגים של המחאה עד כה בתחום הכלכלה ובכלל==
+
==חלק מההישגים של המחאה עד כה==
 +
 
 +
מטרת על היא לעשות שינוי, אך אנשים מתוסכלים כי למרות כל מה שהתרחש בקיץ ''לא קרה כלום''. ככלכלנים אנו יכולים לעשות את הרשימה של דברים שאכן קרו.
  
 
* הקמת יותר ממאה ארגונים שונים לשינוי חברתי בעקבות המחאה.
 
* הקמת יותר ממאה ארגונים שונים לשינוי חברתי בעקבות המחאה.
שורה 43: שורה 47:
 
* חוק הדיור החדש
 
* חוק הדיור החדש
  
ספיבק: לוקים בחוסר הסבלנות. תהליך ארוך דורש אופטימיות עם ריאליזם. אורנה מדברת על 150 ארגונים, אז יש לנו משהו להיתלות בו. לתרגם את מה שהיה בקיץ להישגים משמעותיים. אנחנו מציעים את עצמנו כמקור ידע.
+
ספיבק טוען כי אנו לוקים בחוסר הסבלנות. צריך להבין כי התהליך ארוך ודורש אופטימיות יחד עם ריאליזם.  
יש רוח גבית העיתונות הכלכלית וצריך לנצל את זה. אם תהיה קבוצת פעילים שתהיה ועדת ההיגוי של האקדמיה הנודדת בדרום, נקבע יחד מה רוצים, אילו תכנים, איך לעשות זאת. כשלב ראשון יכול להיות עדיף שוועדת ההיגוי תלמד. מצד אחד אני חושב לתת לכם משנה סדורה למשל סביב מה שקורה או לא קורה בדוח טרכטנברג, ומושגים בכלכלה.
+
 
 +
אורנה מדבר על 150 ארגונים, אז יש לנו משהו להיתלות בו. לתרגם את מה שהיה בקיץ להישגים משמעותיים. הפעילים מקימים תנועות, ויכולים להשתמש בספיבק וגדי כמקור ידע.
 +
מבחינת העיתונות הכלכלית יש רוח גבית וצריך לנצל את זה. אם תהיה קבוצת פעילים שתהיה ועדת ההיגוי של האקדמיה הנודדת בדרום, נקבע יחד מה רוצים, אילו תכנים, איך לעשות זאת. כשלב ראשון יכול להיות עדיף שוועדת ההיגוי תלמד. מצד אחד אני חושב לתת לכם משנה סדורה למשל סביב מה שקורה או לא קורה בדוח טרכטנברג, ומושגים בכלכלה.
 +
 
 
אתם כוועדת היגוי צריכים להביא נושאים רלוונטים לקיום שלכם, לשטח: לעיר ב"ש, לחיפוש תעסוקה וכדו'.
 
אתם כוועדת היגוי צריכים להביא נושאים רלוונטים לקיום שלכם, לשטח: לעיר ב"ש, לחיפוש תעסוקה וכדו'.
 
אפשר לעשות את זה בצורת פרוייקטים עם מצגות. אם נערוך השווה לתנועות הבוגרים של תנועות הנוער, היתרון כאן הוא לא רק לימוד משותף אלא גם התמקצעות.
 
אפשר לעשות את זה בצורת פרוייקטים עם מצגות. אם נערוך השווה לתנועות הבוגרים של תנועות הנוער, היתרון כאן הוא לא רק לימוד משותף אלא גם התמקצעות.
לראייתנו החוק העיקרי בהשכלה הוא החור הכלכלי.
+
לראייתנו החוק העיקרי בהשכלה הוא החוק הכלכלי.
  
 
עידן: לדעתי העיקר הוא כלים לבחינה ביקורתית של המציאות, למשל של כתבה בעיתון.
 
עידן: לדעתי העיקר הוא כלים לבחינה ביקורתית של המציאות, למשל של כתבה בעיתון.
  
 
בניית קורס בכלכלה חברתית – החל תיאום עם ספיר, תל-חי, חיפה. לשתף במידע מעניין שקיים, להוציא דברים שאנחנו כותבים, לייצר גרפים, מצגות.
 
בניית קורס בכלכלה חברתית – החל תיאום עם ספיר, תל-חי, חיפה. לשתף במידע מעניין שקיים, להוציא דברים שאנחנו כותבים, לייצר גרפים, מצגות.
 
  
 
ספיבק: אחד הדברים שאנחנו עושים זה מדברים עם הקיבוצים בנושא הקרקעות
 
ספיבק: אחד הדברים שאנחנו עושים זה מדברים עם הקיבוצים בנושא הקרקעות
שורה 76: שורה 82:
  
 
הצעה: חוגי בית בכלכלה.
 
הצעה: חוגי בית בכלכלה.
 +
 +
  
 
==רשימה ראשונית של נושאים לפעילות האקדמיה הנודדת בדרום==
 
==רשימה ראשונית של נושאים לפעילות האקדמיה הנודדת בדרום==
שורה 88: שורה 96:
 
===א. מאקרו כלכלה===
 
===א. מאקרו כלכלה===
 
זהו הבסיס להפרטה ולדלדול הסקטור הציבורי. זהו ההבדל היסודי בינינו ובין טרכטנברג-אוצר. הוויכוח היסודי על גודל הממשלה הרחבה ועל אחריותה לציבור.  
 
זהו הבסיס להפרטה ולדלדול הסקטור הציבורי. זהו ההבדל היסודי בינינו ובין טרכטנברג-אוצר. הוויכוח היסודי על גודל הממשלה הרחבה ועל אחריותה לציבור.  
 +
 
===ב. אי השוויון ועלייתו בשנים האחרונות===
 
===ב. אי השוויון ועלייתו בשנים האחרונות===
זהו המקור להרגשת הציבור שאי אפשר להתקדם כלכלית, שאין עתיד, שאין תמורה להשקעה בלימודים ובמקצוע. זהו הנושא של עליית הטייקונים.  
+
זהו המקור להרגשת הציבור שאי אפשר להתקדם כלכלית, שאין עתיד, שאין תמורה להשקעה בלימודים ובמקצוע.  
 +
 
 +
זהו הנושא של עליית הטייקונים.  
 +
 
 
===ג. המודל הסקנדינבי===
 
===ג. המודל הסקנדינבי===
כיצד ניתן להבטיח שגשוג, חינוך טוב, רפואה טובה, תוך שוויון ופתיחות של המשק לייצוא וייבוא. גישת ה- flexsecurity – flexible security לשוק העבודה. הוויכוח עם הגישה של צרפת וגרמניה.
+
כיצד ניתן להבטיח שגשוג, חינוך טוב, רפואה טובה, תוך שוויון ופתיחות של המשק לייצוא וייבוא.  
 +
 
 +
גישת ה- ''flexsecurity – flexible security'' לשוק העבודה. הוויכוח עם הגישה של צרפת וגרמניה.
 +
 
 
===ד. ההפרטה והחלשת האיגודים המקצועיים===
 
===ד. ההפרטה והחלשת האיגודים המקצועיים===
שוק העבודה עם עובדי הקבלן. הפרטת החינוך, הבריאות, הרווחה, הפנסיה. שוק ההון החדש, ה"תספורות" על מחזיקי האג"ח – פגיעה בפנסיה.   
+
שוק העבודה עם עובדי הקבלן.  
 +
 
 +
הפרטת החינוך, הבריאות, הרווחה, הפנסיה.  
 +
 
 +
שוק ההון החדש, ה"תספורות" על מחזיקי האג"ח – פגיעה בפנסיה.   
 +
 
 
===ה. הפנסיה===
 
===ה. הפנסיה===
מצד אחד – הסתכלות כללית ועקרונית על הנושא. מצד שני – הדרכה מעשית באופן בו קוראים את תלוש המשכורת ואת הדו"ח מקרן הפנסיה. ההבדלים בין הפנסיה הישנה והחדשה. ביטוח מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה. אי הביטחון בפנסיה – ההורדות האחרונות בפנסיה בעקבות הירידה בשערי הריבית.
+
מצד אחד – הסתכלות כללית ועקרונית על הנושא. מצד שני – הדרכה מעשית באופן בו קוראים את תלוש המשכורת ואת הדו"ח מקרן הפנסיה.  
 +
 
 +
ההבדלים בין הפנסיה הישנה והחדשה.  
 +
 
 +
ביטוח מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה.  
 +
 
 +
אי הביטחון בפנסיה – ההורדות האחרונות בפנסיה בעקבות הירידה בשערי הריבית.
 +
 
 
===ו. הדיור בישראל===
 
===ו. הדיור בישראל===
ניתוח של שוק הקניה והשכירות והסיבה לעליות המחירים. מודלים של דיור בר השגה. הניסיון האמריקאי. הכלכלה של פרויקטים של פינוי – בינוי. סקירה בינלאומית של עזרה ממשלתית בדיור.  בעיות מיוחדות לעיר ולאיזור.  
+
ניתוח של שוק הקניה והשכירות והסיבה לעליות המחירים.  
 +
 
 +
מודלים של דיור בר השגה. הניסיון האמריקאי.  
 +
 
 +
הכלכלה של פרויקטים של פינוי – בינוי.  
 +
 
 +
סקירה בינלאומית של עזרה ממשלתית בדיור.   
 +
 
 +
בעיות מיוחדות לעיר ולאיזור.  
 +
 
 
===ז. קבלת החלטות כלכליות בישראל===
 
===ז. קבלת החלטות כלכליות בישראל===
התפקיד של אגף התקציבים, ראש הממשלה, בנק ישראל.  החולשה של המשרדים המקצועיים וחוק ההסדרים. הבעיות הכלכליות של הרשויות המקומיות. הרפורמות בהשכלה הגבוהה.
+
התפקיד של אגף התקציבים, ראש הממשלה, בנק ישראל.   
 +
 
 +
החולשה של המשרדים המקצועיים וחוק ההסדרים.  
 +
 
 +
הבעיות הכלכליות של הרשויות המקומיות.  
 +
 
 +
הרפורמות בהשכלה הגבוהה.
 +
 
 
===ח. בעיות בענפים שונים===
 
===ח. בעיות בענפים שונים===
 
הריכוזיות וועדת הריכוזיות. הפרטת בזק והריווח המדהים של חיים סבן ואייפקס. הרכישות הממונפות של חברות תקשורת: פרטנר, בזק. בעיות ההון של חברת החשמל.  ענף החלב וועדת קדמי.  מחירי הדלק והמיסוי על הדלק: האם בכל פעם שעולה מחיר הנפט בעולם צריך להיות ריווח של 16%-שיעור המע"מ- על עלית מחיר הדלק.   
 
הריכוזיות וועדת הריכוזיות. הפרטת בזק והריווח המדהים של חיים סבן ואייפקס. הרכישות הממונפות של חברות תקשורת: פרטנר, בזק. בעיות ההון של חברת החשמל.  ענף החלב וועדת קדמי.  מחירי הדלק והמיסוי על הדלק: האם בכל פעם שעולה מחיר הנפט בעולם צריך להיות ריווח של 16%-שיעור המע"מ- על עלית מחיר הדלק.   
שורה 106: שורה 149:
 
===י.  נושאים שקשורים לשטח===
 
===י.  נושאים שקשורים לשטח===
 
לבאר שבע, לבעיות של הדרום, למה שמטריד את הפעילים בנושאים ספציפיים: ינוסחו ביחד עם השטח ועם ועדת ההיגוי.
 
לבאר שבע, לבעיות של הדרום, למה שמטריד את הפעילים בנושאים ספציפיים: ינוסחו ביחד עם השטח ועם ועדת ההיגוי.
 +
 +
==ראו גם==
 +
 +
[[מאהב באר שבע]]

גרסה אחרונה מתאריך 08:32, 21 באפריל 2012

המפגש של ועדת ההיגוי נערך באוניברסיטת בן גוריון בב"ש בתאריך 22.3.2012

הנחו ספיבק וגדי

נוכחים:

אורנה, אסף, דלית (כח לעובדים), יוהן, אל, אסטלה, נילו, בלה, מיכל (התנועה לחיים בכבוד. מוקד לביטחון תזונתי), אייל (המכללה החברתית), שני (מרכז מנדל), עידן (פיתוח בתעשיה), לוטן, יובל (סטודנטים כלכלה), סיון (כלכלה ופוליטיקה), אריה.


תוכן עניינים

מטרה

מה אנחנו יכולים לתרום לכם מהידע הכלכלי שלנו

כלכלה זה עסק יותר מדי רציני בשביל להשאיר אותו רק לכלכלנים. להפוך את הכלכלה לנגישה לכמה שיותר אנשים כי כלכלה בלי חברה אין לה שום משמעות.

עושים עוול לכלכלנים באופן בו מלמדים אותם ובמסרים שמעבירים להם, ובמסר שהכלכלה הוא עסק שהולך לכיוון אחד.

כיצד מציגים בצורה שווה לכל נפש את הסוגיות הכלכליות שאינן מסובכות יותר מדי. לצורך כך צריכים אנשים עם נכונות לקבל וגם להעביר את זה הלאה.

ראשי פרקים לדיון

1. הוצאת דוחות המומחים כספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד, וברצוננו להפוך את ההוצאה הזו בעוד חודשיים לסוג של אירוע שיחזיר את הנושא לסדר היום.

2. אנחנו מוועדת המומחים ומכלכלים שמתעניינים מעוניינים לתרום לשינוי לאופן בו מלמדים כלכלה באקדמיה. מדובר בשני דברים: כלכלה לכלכלנים וכלכלה ללא-כלכלנים.

3. האקדמיה הנודדת. הידע צריך להגיע אל הציבור. הציבור צריך להגיד מה הדברים שמעניינים אותו.

4. התנעה של האקדמיה הנודדות באיזור הדרום בסגנון כנס או סדנה.

5. התמקדות באיזור – בכל איזור יהיה סניף של האקדמיה הנודדת. ברמה האיזורית ליחיד יש מעורבות עם מה שקורה מסביב. כך נוכל בסניף הדרומי להתחבר לגופים אחרים בדרום כולל העיריה למשל.


חלק מההישגים של המחאה עד כה

מטרת על היא לעשות שינוי, אך אנשים מתוסכלים כי למרות כל מה שהתרחש בקיץ לא קרה כלום. ככלכלנים אנו יכולים לעשות את הרשימה של דברים שאכן קרו.

ספיבק טוען כי אנו לוקים בחוסר הסבלנות. צריך להבין כי התהליך ארוך ודורש אופטימיות יחד עם ריאליזם.

אורנה מדבר על 150 ארגונים, אז יש לנו משהו להיתלות בו. לתרגם את מה שהיה בקיץ להישגים משמעותיים. הפעילים מקימים תנועות, ויכולים להשתמש בספיבק וגדי כמקור ידע. מבחינת העיתונות הכלכלית יש רוח גבית וצריך לנצל את זה. אם תהיה קבוצת פעילים שתהיה ועדת ההיגוי של האקדמיה הנודדת בדרום, נקבע יחד מה רוצים, אילו תכנים, איך לעשות זאת. כשלב ראשון יכול להיות עדיף שוועדת ההיגוי תלמד. מצד אחד אני חושב לתת לכם משנה סדורה למשל סביב מה שקורה או לא קורה בדוח טרכטנברג, ומושגים בכלכלה.

אתם כוועדת היגוי צריכים להביא נושאים רלוונטים לקיום שלכם, לשטח: לעיר ב"ש, לחיפוש תעסוקה וכדו'. אפשר לעשות את זה בצורת פרוייקטים עם מצגות. אם נערוך השווה לתנועות הבוגרים של תנועות הנוער, היתרון כאן הוא לא רק לימוד משותף אלא גם התמקצעות. לראייתנו החוק העיקרי בהשכלה הוא החוק הכלכלי.

עידן: לדעתי העיקר הוא כלים לבחינה ביקורתית של המציאות, למשל של כתבה בעיתון.

בניית קורס בכלכלה חברתית – החל תיאום עם ספיר, תל-חי, חיפה. לשתף במידע מעניין שקיים, להוציא דברים שאנחנו כותבים, לייצר גרפים, מצגות.

ספיבק: אחד הדברים שאנחנו עושים זה מדברים עם הקיבוצים בנושא הקרקעות


תוכן

בלה: האם אני קהל היעד? לא למדתי כלכלה, אך הייתי בסמינרים שונים. הייתי שמחה להשפיע על הקורסים בכלכלה לעבודה סוציאלית. מחסור במחקרים שמוכיחים נקודות חברתיות.

אורנה: אנחנו מזהים במחאה בנוסף לקהילות גיאוגרפיות, קהילות פונציונליות. בעיקר שהפיתרון לרוב הפיתרונות שאנו מדברים עליהם הוא ארצי. למרות שזה ברור שלא יבואו מחיפה להרצאה בב"ש. בחירת קהילות מתאימות כפיילוט ולהתאים את שיטות העבודה וטכניקות הלמידה להם, ולא להיפך.

אריה: צריכים איכשהו להנגיש את התכנים הללו לסטודנטים. סטודנטים לא מבינים מספיק בנושאים הפרקטיים כמו פנסיה

עידן: בחינת תקצוב הרשויות המקומיות

ספיבק: להתחלק לקבוצות. מסכים לדחיפות כי הולכות להיות בחירות.

גדי: אולי את הפנסיה היו צריכים להשאיר בידי המדינה כי לאדם בין 20-30 קשה לחשוב על דברים כאלה, והעובדה שהסבירו לך שוב ושוב ועד כה את מתקשה להבין היא חיזוק לכך.

אורנה: לשלוח מין סקר של מספר תחומים בכלכלה לבחון מה חשוב ומעניין

ספיבק: רשימת הנושאים תגיע מכם.

הצעה: חוגי בית בכלכלה.


רשימה ראשונית של נושאים לפעילות האקדמיה הנודדת בדרום

הרשימה תשתנה ותתעדכן בהמשך בדיאלוג עם ועדת ההיגוי ועם הקהלים והפעילים שאותם הם מייצגים.

נושא מאחד

מה צריכות ויכולות להיות הדרישה של תנועת המחאה עם התחדשות הפעילות באביב/קיץ הקרוב.

מה היו ההישגים של תנועת המחאה בשנה האחרונה – והיו הישגים רבים מאד - ולמה זה לא מספיק.

א. מאקרו כלכלה

זהו הבסיס להפרטה ולדלדול הסקטור הציבורי. זהו ההבדל היסודי בינינו ובין טרכטנברג-אוצר. הוויכוח היסודי על גודל הממשלה הרחבה ועל אחריותה לציבור.

ב. אי השוויון ועלייתו בשנים האחרונות

זהו המקור להרגשת הציבור שאי אפשר להתקדם כלכלית, שאין עתיד, שאין תמורה להשקעה בלימודים ובמקצוע.

זהו הנושא של עליית הטייקונים.

ג. המודל הסקנדינבי

כיצד ניתן להבטיח שגשוג, חינוך טוב, רפואה טובה, תוך שוויון ופתיחות של המשק לייצוא וייבוא.

גישת ה- flexsecurity – flexible security לשוק העבודה. הוויכוח עם הגישה של צרפת וגרמניה.

ד. ההפרטה והחלשת האיגודים המקצועיים

שוק העבודה עם עובדי הקבלן.

הפרטת החינוך, הבריאות, הרווחה, הפנסיה.

שוק ההון החדש, ה"תספורות" על מחזיקי האג"ח – פגיעה בפנסיה.

ה. הפנסיה

מצד אחד – הסתכלות כללית ועקרונית על הנושא. מצד שני – הדרכה מעשית באופן בו קוראים את תלוש המשכורת ואת הדו"ח מקרן הפנסיה.

ההבדלים בין הפנסיה הישנה והחדשה.

ביטוח מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה.

אי הביטחון בפנסיה – ההורדות האחרונות בפנסיה בעקבות הירידה בשערי הריבית.

ו. הדיור בישראל

ניתוח של שוק הקניה והשכירות והסיבה לעליות המחירים.

מודלים של דיור בר השגה. הניסיון האמריקאי.

הכלכלה של פרויקטים של פינוי – בינוי.

סקירה בינלאומית של עזרה ממשלתית בדיור.

בעיות מיוחדות לעיר ולאיזור.

ז. קבלת החלטות כלכליות בישראל

התפקיד של אגף התקציבים, ראש הממשלה, בנק ישראל.

החולשה של המשרדים המקצועיים וחוק ההסדרים.

הבעיות הכלכליות של הרשויות המקומיות.

הרפורמות בהשכלה הגבוהה.

ח. בעיות בענפים שונים

הריכוזיות וועדת הריכוזיות. הפרטת בזק והריווח המדהים של חיים סבן ואייפקס. הרכישות הממונפות של חברות תקשורת: פרטנר, בזק. בעיות ההון של חברת החשמל. ענף החלב וועדת קדמי. מחירי הדלק והמיסוי על הדלק: האם בכל פעם שעולה מחיר הנפט בעולם צריך להיות ריווח של 16%-שיעור המע"מ- על עלית מחיר הדלק.

ט. קריאה ביקורתית של עתונות ואמצעי תקשורת אלקטרוניים

התמודדות עם חצאי אמיתות שנכתבות בעתונות. ניתוח המניעים והאינטרסים של העתונים. השוואה לכתיבה בחו"ל של עתונים מובילים. פרוייקט אפשרי: התמיכה של העתונות באג'נדה של השוק החופשי בתחילת שנות ה-2000 והשינוי שחל לאחרונה, עוד לפני המחאה.

י. נושאים שקשורים לשטח

לבאר שבע, לבעיות של הדרום, למה שמטריד את הפעילים בנושאים ספציפיים: ינוסחו ביחד עם השטח ועם ועדת ההיגוי.

ראו גם

מאהב באר שבע

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים