סיכום מעגלי שיח בבאר שבע 22.10

סיכום מורחב לפעילות מעגלי שיח במאהל ב"ש.

מוצ"ש 22.10.2011

מיקום: דשא דרומית למרכז מורים

שעת התאספות: 19:30-20:00 שעת סיום: 22:00

מטרות הפעולה:

א. בניית שיטה ושיפור התנהלות מעגלי השיח.

ב. הצגת שינויים דרושים, וכיצד כל אחד יכול לתרום להשגת שינויים אלה.

ג. יצירת שיח שעשוי לאפשר התגבשות לקבוצות או קהילות עתידיות.

הערה: חשוב לציין כי למעשה הנושאים שתוכנן לדון בהם הוחלפו עקב מחסור במנחים.

מהלך הפעולה:

התאספות:

הנוכחים שוחחו ביניהם, עד שהגיעו די אנשים לפתיחת שני מעגלים. המנחים הציגו את הנושא של כל מעגל, והמשתתפים התחלקו כפי רצונם.

חלוקה למעגלים:

התחלקנו לשני מעגלים של בערך 13 איש במעגל.

א. מעגל שמטרתו לדון באופן עריכת מעגלי השיח והצעות לשיפור.

ב. מעגל שעסק בשינוי הנחוץ וכיצד אני יכול לתרום על מנת לקדם שינוי זה.

שני המעגלים המשיכו את הדיון באופן עצמאי ובלתי תלוי עד השעה 21:45.

דיון מעגל א' – יצירת שינוי (כתוב בצורת פרוטוקול):

השאלה הראשונה שהוצגה, ונוסחה כמה פעמים בצורות דומות היא: מהו השינוי שאני חושב שצריך לעשות ובאיזה תחום ו/או צורה?

נוכחים (16 איש): יוסי (מכון התקנים), ניב, יוסף (משרה"בט), אלכס (סאשה, אינסטלטור), שמואל (משורר ומהפכן), חן (ב"ש, עו"ס), אנה (ב"ש, בוגרת האוני'), ויקטור (ב"ש, עולה חדש ותיק), רינה (ב"ש), שרית (ב"ש), אסטלה (ב"ש, פעילה במחאה), אבל (ב"ש, פעיל במחאה), ליליה (ב"ש), מיכאל (סטודנט), נילו (מנחה, בוגר האוני'), גילי (גרה בב"ש, פעילה).

שמואל: מרקיסיסט-לניניסט. הדרך היחידה לאנושות היא מהפכת פועלים ואיכרים. קץ השיטה הקפיטליסטית והמעמדות. לכן השינוי הרצוי הוא במישור החברתי-כלכלי, כמו בכלכלה פוליטית (תחום הנגזר מתורתו של קרל מרקס).

חן: למרות התמיכה הרחבה (בתנועה החותרת לשינוי וצדק חברתי), כעת זה מתמסמס. צריך להגיע לכמה שיותר אנשים בחברה, צריך להגיע להמונים. השינוי צריך להיות במישור החברתי-כלכלי.

אנה: המחאה הכניסה את המסר לתודעה. התמקדות הדור הצעיר. הכנסת המסרים לחינוך להגיע להורים דרך הילדים.

ויקטור: לאף אחד בממסד – בממשלה ובמפלגות – אין תשובות. טוענים שיש פתרונות, נבחרים, ואז משחקים בשלטון. צריך לברר את הדרך הנכונה בתוך העם. קודם בירור הבעיות ואז שינויים הדרגתיים.

רינה: איני יכולה להתעסק בדברים הגדולים. יש שינויים שאפשר לעשות – הוזלת מחירים בכל התחומים: מזון, ביגוד וכדו'. ללמוד לחזור לערכים של עזרה הדדית שהיו קיימים במדינה בעבר. – שינויים ברמת הצרכנים וערכי עזרה הדדית.

שרית: השינויים הדרושים הם דמוקרטיה ישירה, שלטון ישיר של העם ושקיפות. השאלה איך עושים זאת בלי לפגוע בדרך בעצמנו וזולתנו. צריך להפוך את המחאה לשינוי חברתי, מכיוון שפעולות בצורת מחאה גוזלות כוח וגורמות לשחיקה. צריך לקבל החלטות באופן משותף. לזהות את הבעיות יחד ולמצוא את הבעיה הבוערת ביותר, אך לא לבחור אותה כי היא הבעיה האישית שלי אלא לפי בעיות של הזולת. הפעילות צריכה להתמקד בתחומי התקשורת והחינוך. – איתור משותף של הבעיות תוך התמקדות בתחומי ההסברה (התקשורת והחינוך).

אסטלה: בשלב זה צריך לעבור ממפגשים ספונטניים וסיסמאות לארגון מסודר עם תשובה במישורים פוליטי-כלכלי-חברתי. ליצוק תוכן בסיסמאות. לארגון צריך תיאום עם ארגוני עובדים: ההסתדרות, כוח לעובדים. דברים לא יקרו מרצון טוב של הממסד והטייקונים (צריך לשנות את השיטה). – יציקת תוכן בסיסמאות, התארגנות מסודרת.

אבל: שינוי לפי שלבים: קודם כל להחליט על המדינה שאנו רוצים והשיטה הרצויה – האם קפיטליזם מהסוג שקיים כעת, או אולי כמו במדינות אחרות כמו פינלנד. האם קפיטליזם יכול לבוא בכפיפה אחת עם צדק חברתי? דרושה התארגנות המונית שתהיה בעלת השפעה פוליטית.

ניב: דרוש שינוי אמיתי לטווח ארוך. (אפשר להגיע אליו ע"י) הסכמה רחבה דרך מעגלי שיח, ולא בהתנצחות. לא בגישת "אני צודק – אתה טועה". להתבסס על התחשבות הדדית ואיכפתיות, תוך הערכת דעת הזולת. השינוי מתחיל בתקשורת ובחינוך ויעבור לשטח ולמערכות הממסדיות.

יוסף: המדינה מודרנית וקיימות כבר מערכות, אך הן עובדות בצורה לא נכונה (אחת נגד השנייה). יש ניכור וחוסר איכפתיות. בחינוך מעודדים ניצול הדדי, כשהמצליח הוא מי שיודע לגנוב ולנצל באופן חוקי. צריך ערבות הדדית, עבודה עצמית-פנימית של כל אחד ושינוי בחינוך.

אלכס: בכל העולם מבינים שהמערכת הנוכחית אינה טובה, אך לא יודעים מה המערכת הנכונה. צריך לבנות חברה חדשה. השקעת כסף בילדים לא תועיל לבד, צריך ליצור סביב הילדים סביבה שתאפשר להם להתפתח. חוץ מזה דרושה אחדות של העם.

ליליה: צריך לדון איך לפעול. בינתיים כל אחד פועל בתחום שלו – מחאת הקוטג', שביתת הרופאים – במקום לפעול יחד. צריך שינוי בדרך (התנהגות) של העם. יותר אחדות. ניתן להגיע לפתרון ע"י סביבה מתאימה עם חשיפה לשונה, שתאפשר פיתוח רגישות כלפי השונה.

מיכאל: מסכים עם השאיפה לאחדות ושינוי שמגיע מלמטה ולא מלמעלה, דרך תקשורת ודוגמא אישית.

גילי: רק הערה. בכל חברה קיימת היררכיה. פשוט המעמד העליון צריך לתרום יותר מתוך מה שיש לו, ואסור לתת לו לשלוט בחברות ציבוריות.

שאלה שנייה: מה אני צריך לעשות לשינוי? מול מי יש לפעול?

נילו: ברצוני להציג בפניכם מגוון יוזמות בקמו בעקבות המחאה: [ח' זה חינוך], [ר' זה רווחה], [פ' זה פוליטיקה בריאה] (חדש), [המשמר החברתי], [סותמים את האף – ונכנסים לפוליטיקה].

אלכס: אין לזלזל בדעות האחרים, צריך קודם להבין אותם וכך מביאים לפתרון הבעיה. נחוץ שינוי בחינוך בגיל צעיר ובמקביל גם מול ההורים. מציע בניית קבוצות של אנשים בעלי יוזמה שיעשו הסברה במשפחות, וייצרו דיונים.

ויקטור: החלו שינויים בערכים. ניתן לערוך תחרות בין האנשים על הגדרת מערכות וערכים שיכולים להביא לשינוי בתחום היחס בין אדם לאדם.

שרית: ריבוי תנועות מוביל לפילוג. גורם לי לבלבול, מכיוון שאין יעדים ברורים לעם. אין סיכוי להילחם מול המערכת כי אין לנו את היכולת. גם את התקשורת בעיה לשנות. המטרה לחיות איש אחד בלב אחד.

שמואל: מה שיעצב את עתיד החברה ויעשה מהפכה הוא השינוי בתודעה של האזרחים. מציע לגייס מומחים מן האוניברסיטה שילמדו את האנשים על בסיס ערכים של אכפתיות ותמיכה בחלשים.

אסטלה: החינוך והתקשורת משקפים את האידיאולוגיה השולטת, ולא יביאו לתוצאות, כי ידרש זמן רב מדי ליצירת שינוי. גם ההשכלה הקיימת משרתת את השיטה. מעוניינת לקבוע תוכן רעיוני – מהו השינוי הרצוי בשיטה.

אבל: כיום מקבלי ההחלטות הם הטייקונים, ויש להם אידיאולוגיה מאוד חזקה (קפיטליזם ניאו-ליברלי). צריך לבנות אידיאולוגיה (תוכן רעיוני).

יוסף: צריך להסיר מהם (הטייקונים) את הכלים (המשמשים אותם לשליטה). מוכן להשקיע את כולי בחינוך – מתנ"סים ובתי ספר, שלא ממלאים את תפקידם. יש השכלה ואין חינוך. תוהה איך מתמודדים עם הגלובליזציה.

ויקטור: מהם הערכים מאחורי הערבות? קודם כל מעוניין לברר דברים, ואחר כך להצטרף.

חן: אי אפשר להפגין בלי לדעת מה רוצים לעשות. יש בעיות בתחום הצרכנות – יוקר המחייה, ויש בתחומי חינוך, בריאות ורווחה.

רינה: בעד שינוי, אך לא בדרך האלימות. למשל עובדת במועדון לבעלי תסמונת דאון (זו דוגמא אישית).

ניב: דרוש לברר עוד דברים.

דיון מעגל ב' – מעגלי שיח. למה ואיך:

נוכחים: בערך 12 איש.

- מה מביא אותך למעגלי שיח?

o אני רואה במעגלי שיח התאגדות וקירוב של העם.

o מקווה לראות שינוי בעם, בעיקר בחינוך.

o רוצה לצור הפרדה בין אלימות לגיטימית לאלימות לא לגיטימית.

o להתעמק באיחוד העם ושיתוף הפעולה בעם

o מקום בשביל להביע דעה, אין עוד מקומות כאלה.

o מרגישה חלק מהעם.

o אני חושב שהשינוי שמחפשים יגיע מהעם ("מלמטה"). לשים דגש על הכוח של כולם.

o כדי לפגוש אנשים מעניינים, ברי שיח. לשמוע את מצוקות האנשים ועל ידיהן להגיע לשינוי.

- מה המטרה שלנו לנהל את מעגלי השיח?

o בכדי למצוא דרך חדשה לתקשורת.

o הזדמנות לעשות שינוי, להחזיר את ההדברות ביניינו, דרך הכרה בבעיות אפשר להגיע לפתרונות. להכיר מגזרות שונות באוכלוסיה ולמצוא פתרונות שמתאימים לכולם.

o למצוא דרך להכניס את הטייקונים והממשלה לדיונים.

o העם צריך למצוא את העבודה שלו ולא רק להפיל בעיות על המממשלה.

- איך אנחנו יכולים ליצור סביבה נכונה למעגלי שיח?

o יש מעבר בין המחאה ההתחלתית לבין העכשיו, בין לליות לבין מציאת פתרונות באמת. לדעתי הצורה הנכונה היא ללמוד מה היא הבעיה הקיימת ולאחר מכן נוכל לגבש פתרונות.

- אנחנו משוחחים על בעיות וקשה לנו למקד את הפתרונות. יש פה התחלה של שינוי תודעתי.

- אנחנו רוצים כאן כבוד לאדם

- במאהל בבאר שבע ובשעה מאוחרת הגיעה אירה שסבלה מהמצב הבריאותי שלה, בסופו של דבר היא נלקחה לבית החולים בליווי שלנו. אני חושב שהמעגלים והעלאת הנושאים יוצרים הזדהות, הבנת מצב האחר.

- מה שמביא אותנו לפה בעצם זה החסרון בחברה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו תלויים אחד בשני אנחנו צריכים להכיר בזה ולעבוד על הערבות והאחווה ביניינו. נמאס לראות שכל אחד דורך על השני.

- צריך להכניס את מעגיל השיח לבתי ספר תיכוניים.

- צריך להדגיש את העזרה לזולת ללא אפליות.

- צריך שיהיו במעגלים אנשים מכל "סוג".

- צריך להביא את המעגלים לאנשים ולא את האנשים למעגלים. למקומות הומי אדם.

- לשדר את המסר שצריך הקשבה.

- צריך ללמוד מניהול המחאה, החדירה לתקשורת. צריך למצוא דרך להכנס לבתי ספר לקניונים וכ', וגם לצור קשר עם סלבס.

- פניה לחדשים במעגל- איך אתם מרגישים במעגל?

- באתי כדי ללמוד ולשמוע ולא בשביל להגיב ממש.

- אהבתי את השיטה של לקחת אנשים מכל אזור ואני חושב שצריך לא רק אנשים סלב אלא אנשי תקשורת, כלכלה, השכלה..

- חשוב לראות במעגל שכל דעה היא נכונה ואין לפסול אותה.

- כולנו שותפים שווים במעגל

- צריך להחדיר לממשלה את החשיבה על האחר.

איך אפשר לקדם את מעגלי הדיון?

- להביא את מעגלי השיח לתיכונים.

- שכל אחד ייגש למקום הקרוב לנסות לצור שם מעגל שיח.

- לחלק מעגלים לפי נושאים.

- לצאת עם הרעיון החוצה.

סיכום מעגל שיח:

הבעיות שעולות מהתנהלותם של מעגלי השיח

1) לא מגיעים לפלגים שונים באוכלוסיה.

2) מאבדים לעיתים את תרבות הדיון.

רעיונות שהועלו לפתרון הבעיות:

1) "שיטת הסנייק"; לקיים את מעגלי השיח במקומות שונים כדוגמת: קניונים, גנים ציבוריים, בתי ספר ואוניברסיטאות. למעגלי השיח יגיע גרעין קבוע של אנשים, מטרתו של הגרעין הוא להראות שיש נוכחות והענות למעגלי השיח וכמו כן להחזיק את השיחה (דבר שמצטרפים חדשים לעיתים מאוד מתקשים לעשות).

2) פיתוח כלים למיומנות שיחות לדוגמה;

• שימוש בבובה שרק מי שאוחז בה רשאי לדבר.

• לוח מחיק שעליו מציגים את השאלה הנשאלת (מסייע על שמירת נושא השיחה).

• כל אדם שנכנס למעגל צריך להציג את עצמו.

3) הבאה של סלבריטאים ואנשי ציבור (תוך הבהרה שלא חלים עליהם זכויות יתר בשיחות הללו)

4) פתיחת כל שיחה ב"נאום קצר"(וקבוע) על עקרונות השיחה (כל דברי השיחה שווים, שמירה על כבוד האדם).

רוב המשתתפים מעוניינים בשינוי המצב הקיים, אך קיים קושי לדייק מהו השינוי הרצוי. מסכימים עם סיסמאות כמו צדק חברתי אך נדרש ליצוק אליהן תוכן. במסגרת תוכן זה, יש חשיבות רבה בחזרה לערכי הערבות ההדדית שהיו נהוגים בעבר.

הטענה הרווחת הייתה הצורך בשינוי תודעה דרך החינוך והתקשורת. חינוך ילדים ומבוגרים

הערות במהלך הדיונים נאספו כתובות מייל מהנוכחים ותרומות של עד 5 ש"ח מכל מי שנשאר. סה"כ 88.20 ש"ח, שנוספים לסכום משבוע שעבר (25 ₪. סה"כ 113.2 ש"ח). יש להחליט כיצד נוהגים עם הכסף שנאסף, ולאילו מטרות ראוי להשתמש בו. נושא הכסף הוא פתח לחילוקי דעות, ולכן מומלץ לנהוג בו ברגישות ובשקיפות.

למעוניינים בפרטים, מידע נוסף או לסייע בכל צורה שהיא (הכנת שלטים, לנדב ציוד, להנחות ועוד), פנו למייל של קבוצת המאבק החברתי בב"ש: maavak.bs@gmail.com הקבוצה בפייסבוק: [הנגב מתעורר ודורש צדק חברתי].