סיכום נקודות ממפגש של פעילים מהמחאה בב"ש עם התנועה החברתית7.8
מתוך שקוף באוהל
מפגש של פעילים מהמחאה בב"ש עם פעילים מהתנועה החברתית נערך בב"ש, בתאריך 7.8.2012 בשעות 16:30-18:00.
מיקום: מלק"ש, רינגלבלום 86, בחוץ, בב"ש.
המפגש נערך במסגרת סיור של חברים מהתנועה החברתית ברחבי הארץ בשביל לראות לאן המחאה הולכת.
משתתפותים: בערך 20 איש ואישה
6 מהתנועה החברתית, כרמל, יעל, שיבולת, נילו, שמשון, מיכל (המוקד לביטחון תזונתי), ארז, סאא'ד (פרלמנט צעירי הנגב), אילנה (המלק"ש), אליעד (קמה), תום, חנן.
המטרה
מפגש מצומצם של גורמים שרוצים להציג נושאים על הפרק ולדבר על שיתופי פעולה אפשריים.
חברים מהתנועה החברתית מספרים מעט על עצמם
- סתיו - מתעלמים מאיתנו. התסכול גורר מאבק מול השוטרים כי קל להתייחס אליהם בשטח כאוייב משותף. כיצד לוקחים צעד קדימה
- רונה אורבנו – י-ם. מאבקים שונים (תחבורה, חרדים-חילונים, נשים). ממקימי המאהל בירושלים.
מתחים בין המטה הירושלים ובין הקבוצה של השכונות ("המעברה").
- בת, בת 16. הצטרפה למסע ברחבי הארץ
- אלי, בן 64 – לא חוזר לבמה עד שהדור הזה לא מגיע למקום הכבוד שמגיע לו.
- שי, למד בב"ש (היה בפרוייקט דירות פתוחות)
- אלון-לי, 24, ת"א. פעיל חברתי מגיל נוער. עבודה בעבר בכנסת. מזהה טעויות רבות שנעשו במחאה. תוהה איך לא רק עושים עוד ועוד, אלא גם עוצרים ומנסים לתרגם את העשייה לשינוי אמיתי. המדינה כעת צריכה לבחור בין מדינה לכל העשירים, לבין דמוקרטיה של האזרחים.
נושאים מרכזיים
פילוג סטודנטים לעומת תושבים ותיקים
- חוסר מוטיבציה של תושבי השכונות בעקבות השנה שעברה, מהרגשה שהסטודנטים השתלטו על המחאה (שמשון).
- נציגות פחותה של אנשי שכונות במפגשים וישיבות (ארז).
- לא מצליחים להגיע להרבה אוכלוסיות: יוצאי ברה"מ, אתיופיה, בדואים (תום).
- בעיה אם הדרישה של קבוצת אנשים קבועים מהשכונות לנוכחות על הבמה (נילו).
- חברים מהתנועה החברתית: ניתן לראות את אותו פילוג ברמת המחאה הארצית וגם במקומות שונים. המחאה היא המקום הראשון שאיפשר יצירת אינטראקציה אמיתית בין שני הצדדים.
הזנחת שכונות ותיקות
- גורמים מולם קיימת הבעיה: עיריית באר שבע. אחראי שיקום שכונות - משה ינאי (נילו, מיכל, שמשון).
- גורם נוסף לבעיה: ועדי שכונות לא התחלפו יותר מ-10 שנים. חוסר אמון ומעורבות בשכונות (נילו, מיכל, שמשון).
פער בין רעיון לביצוע
מבט על המחאה כרגע: לאן הולכים ואיך מנצחים
מיכל: להתמקד בנושא החברתי
- צריך לכוון את המאבק לחברתי. נתניהו עושה את העבודה בצד הביטחוני. כסף רב הולך להתנחלויות ולמאחזים, אבל זה לא המאבק.
חנן ושמשון: חייבים לראות תקווה באופק, אול רק באמצעות בחירות
- ההפגנות נהיו חתול ועכבר עם המשטרה. בכל זאת בגדול ההרגשה שדברים מתחילים להשתנות עם תקווה (חנן).
- שינוי זה רק דרך בחירות (שמשון).
כרמל: לנתב את האנרגיות לפעילות ארגונית יומיומית
- לקחת את האנרגיות לעשייה יומיומית – דיור ציבורי, משמר הכנסת, התמקדות בשכונה מסויימת בב"ש לאורך זמן.
יעל, הפסימית: המחאה צריכה להיות התארגנויות אזרחיות ולא מפלגתיות
- פסימית. כל הישג הממשל פוגע בו ומחזיר את המצב אחורה ואף גרוע יותר. חייב להיכנס שלטון עם תפישות אחרות.
- המחאה צריכה להיות בעיקר התארגנויות אזרחיות ולא מפלגתיות.
אליעד (קמה), האופטימי: מהפכת התודעה מתרחשת וכבר יש סימנים בשטח
- הצד האופטימי. בב"ש 6 שנים. הייתה מהפכה תודעתית. נמצא שיש מכנה חברתי משותף שהוא מעבר למדיני, למשל גרעין תנועות נוער עובד עם גרעינים תורניים.
- כן שינוי גדול במעמד הבינוני. בינתיים מצבו של המעמד הנמוך לא השתפר.
- מסתכלים על 3 זירות פעולה:
- פוליטית-מפלגתית, קבוצות שהתפקדו.
- עמותות שפועלות למעש/ה לצדק חברתי, אבל לא ברמה מודעת.
- תהליכי שינוי רק תוך שותפות קהילתית.
נילו: עקרונות שצריכים להנחות אותנו כדי שננצח
- לחזק ולא להחליש. לא מחזק אז אל תפריע
- לא להתיימר לייצג – אנחנו מייצגים את מי שמזדהה עם מה שאנחנו אומרים. לא צריך להתיימר לייצג אוכלוסיות שלמות (תושבי שכונות, סטודנטים וכדומה).
- מי שרוצה להיות על הבמה שיהיה שותף בארגון.
- עדיף להביא לבמה גורמים שאינם מחפשים את אור הזרקורים, ולא לסייע לגורמים שרודפים אחר הפרסום.
- לשאוף להביא לבמה ייצוג רעיוני ולא גיאוגרפי.
- לקיים פחות עצרות עם במות מרכזיות, ויותר צעדות ואפשרות למרכזי הייד-פארק מפוצלים.
- הסטודנטים, שרובם באופן זמני בעיר חייבים להביע סולידריות לבעיות של תושבי ב"ש הקבועים בשביל שתהיה להם לגיטימציה לשיתוף פעולה אמיתי (ולא ממקום מתנשא).
מה התנועה החברתית יכולה לעזור
ייעוץ, פרסום (למשל בפייסבוק).
