גרסה אחרונה מתאריך 04:04, 26 ביוני 2014

מאבק ציבורי נגד כוונת הממשלה להכניס לישראל את תאגיד החקלאות וחומרי ההדברה "מונסנטו".

• דף הפייסבוק של המאבק
• קבוצת הפעילים בפייסבוק
• קבוצת המחאה הראשונה

קיים חומר רב באינטרנט המבקר את פעילות החברה, בין אם בנושא ההנדסה הגנטית של המזון עצמו, חומרי ההדברה שהיא משווקת, והמדיניות הדורסנית והמונופוליסטית שלה. מאפיינים עסקיים אלו, ממצבים אותה כאחד התאגידיים שמסמלים את מה שרקוב בכלכלה של המערב.

ההיסטוריה העגומה של מונסטו

סקירה כרונולוגית של מעלליה - מתוך הערך "מונסנטו" באקוויקי.

הקימה לעצמה עיר של חופש עסקי

בשנת 1926, ייסדה החברה עיירה הקרויה מונסנטו, באילינוי (כיום קרויה Sauget). העירייה נוצרה כדי לספק אווירה רגולטורית מתירנית, וכדי לאפשר מיסוי נמוך למפעלי הכימיקלים של מונסנטו, בתקופה שבה מועצות מקומיות היו אלה שהוסמכו לקבוע ולאכוף את החקיקה הסביבתית. העירייה שינתה את שמה לכבוד Leo Sauget, נשיא הכפר הראשון שלה.^[1]

זיהום מים ב-PCB בארצות הברית (אניסטון, אלבמה)

במשך 40 שנה היתה מונסנטו מונופול על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כמזהם עולמי וכחומר המצטבר במעלה שרשרת המזון. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".^[2] מונסנטו הפסיקה לייצר את תרוכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. תרכובות PCB הן חומר מסרטן ורעיל, ועלול לשבש את מערכת ההורמונים בגוף ולגרור נזק לעוברים, גם כאשר החשיפה אליו היא בכמויות קטנות מאד.

בשנות ה-60, המפעל של מונסנטו ב-Sauget אילינוי היה היצרן הגדול ביותר של תרכובות PCB, שנשארו במים באיזור Dead Creek Sauget. מקור רשמי בסוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית התייתס למקום כ "אחת הקהילות המזוהמות ביותר באיזור" ו"מרק של כימיקלים שונים".^[3]

בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבת שער על המורשת של זיהום מים חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם כספית וPCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.^[2] מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".^[2]

בכתבה אחרת שפורסמה בשנת 2002, דיווח הניו-יורק טיימס, שמונסטו שפכה 45 טונות של PCB לתוך Snow Creek, ערוץ שזרם אל Choccolocco Creek שבשנת 1969 סיפק את רוב מי השתייה של האיזור. כמו כן קברה החברה מיליוני ק"ג של PCB במזבלות פתוחות בגבעות בקרבת המפעל וסביב שכונות מגורים. ^[4]

בארצות הברית PCB הוצא מחוץ לחוק בשנת 1979, אבל מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד סוכנות הסביבה של ארצות הברית. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [1].

חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.^[5] מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".^[6]

נכון לשנת 2013, מונסנטו קשורה ל-9 אתרים זיהום "אקטיבים" ועוד 32 אתרים "לא פעילים" בארצות הברית, בבסיס הנתונים של אתרי זיהום של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית.^[7] מונסנטו נתבעה והגיע לפשרות במספר רב של תיקים הקשורים לפגיעה בבריאות עקב זיהום והרעלה של עובדיה ושל תושבים בקרבת מזבלות שלה.^{[8] [9]}

השלכת פסולת רעילה בבריטניה

בין השנים 1965 ו-1972 שילמה מונסנטו לקבלנים כדי שאלה ישפכו באופן בלתי-חוקי אלפי טונות של פסולת רעילה באתרי פסולת בבריטניה, תוך ידיעה שהדבר יביא להרעלתם של בעלי-חיים, צמחים ובני-אדם. סוכנות הסביבה הבריטית אמרה כי הכימיקלים המשיכו לזהם את האטמוספירה במשך 30 שנה לאחר השלכתם.^[10]

מחצבת Brofiscin ליד Cardiff התפרצה בשנת 2003, והפיצה אדים רעילים בסביבתה. אך הקהילה המקומית לא ידעה כי יש חומרים רעילים במחצבה. דו"ח של הממשלה הבריטית טוען כי 67 כימיקלים, כולל נגזרות של אייג'נט אוראנג', דיוקסינים וPCB שיוצרו באופן בלעדי על ידי מונסנטו, דולפים מאיזור במחצבה שלא היה מורשה בהכלת חומרים מסוכנים. התברר כי מי התהום זוהמו משנות ה-70. נמתחה ביקורת על הממשלה על כי זו נכשלה בפרסום מידע על ההיקף והחומרה של זיהום זה. על פי סוכנות הסביבה הבריטית, עלות הטיפול במחצבה יכול להגיע לכ-100 מיליון ליש"ט.

פטנטים על זנים קיימים

החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית. על פי הסרט עתיד המזון משנת 2004, מוערך כי מונסנטו לבדה רשמה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.

השתלטות חברות ההדברה על חברות הזרעים

החל משנת 1995 חברות בתעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, החלו לקנות ולהשתלט על חברות זרעים. ד"ר צ'רלס בנברווק (charles M. Benbrook לשעבר ראש דסק החלקאות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית) מעיד כי "תעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, קנתה את תעשיית הזרעים". מונסנטו השקיעה 8 מילאירד דולר בקניית עשרות חברות זרעים.

מונסטו לא צריכה לערוב לבטיחות המזון

פיל אנג'ל (Phil Angell), מי שהיה מנהל התקשורת של מונסנטו, אמר בראיון לניו יורק טיימס ב-25 אוקטובר 1998:

הרשעת שוחד באינדונזיה

בינואר 2005, מונסנטו הסכימה לשלם קנס על סך 1.5 מיליון דולר בגלל האשמות נגדה לגבי מתן שוחד לפקיד אינדונזי בכיר. מונסנטו הודתה כי מנהל בכיר במונסנטו הורה לחברת ייעוץ אינדונזית לתת שוחד בסך 50,000$ לפקיד בדרג גבוה במשרד הסביבה האינדונזי בשנת 2002, בנסיון להמנע מהערכת השפעה סביבתית של הכותנה שלה שעברה הנדסה גנטית. מונסנטו עמדה בפני כתב אישום פלילי ואזרחי מצד משרד המשפטים האינדונזי ומצד SEC האמריקאי (סוכנות אמריקרית לאכיפת חוקי הבורסה). היא הסכימה לשלם מיליון דולר למשרד המשפטים ו-חצי מיליון דולר ל-SEC כדי להגיע לעסקת טיעון בנושא השוחד ופרשיות נוספות קשורות. [2]

קנס בצרפת על פרסומת מטעה

ב-26 ביונאר 2007 נקנסה מונסנטו בסכום של 19,000 דולר על הטעיית הציבור בדבר ההשפעות הסביבתיות של קוטל העשבים "ראונד-אפ" שהיא משווקת. היו"ר לשעבר של "מונסנטו חקלאות" בצרפת נמצא אשם בפרסום מטעה בגלל שהציג את הראונד-אפ כחומר שמתפרק באופן טבעי וכי לאחר השימוש בו הוא משאיר את הקרקע נקייה. בשנת 2001 ארגוני סביבה וארגונים לזכויות צרכנים הגישו תביעה נגד מונסנטו בגלל שהחומר glyphosate, שהוא המרכיב העיקר בראונד-אפ נמצא בסיווג של "מסוכן לסביבה" ו"רעיל ליצורים ימיים" על פי תקנות האיחוד האירופאי. גם המפיץ של מונסנטו בצרפת, Scotts France, נקנס בסכום של 15,000 אירו. מונסנטו שילמו גם דמי משפט בסך 8,000 אירו לארגונים התובעים.

התאבדות איכרים בהודו

• http://www.sourcewatch.org/index.php/Monsanto_in_India
• http://www.globalresearch.ca/the-seeds-of-suicide-how-monsanto-destroys-farming/5329947
• http://en.wikipedia.org/wiki/Vandana_Shiva

זיהום גנטי של התירס המקסיקני

פרשת מאמרו של Dr Ignacio Chapela בכתב העת "Nature"

תביעות של החברה

מאפיין משמעותי נוסף של מונסטו היא מדיניות תביעות אגרסיבית.

התביעה נגד פרסי שמייזר

פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקוטל העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.

חקלאים רבים אחרים מקבלים מכתבים דומים, בגלל האבקה מחקלאים שכנים, ורובם משלמים כדי שלא להסתבך. שמייזר שכיהן בעבר כנציג של המחוז שלו, סירב לדרישות התאגיד. הוא טען שהוא לא רוצה לזרוע זרעים כאלה וכי הוא לא יודע איך הם הגיעו לאדמתו - כנראה דרך זרעים אבקה שעפה מחקלאים שכנים. כתוצאה מכך הוא נתבע על ידי התאגיד.

שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.

המשפט יצר הד תקשורתי נרחב, והוסיף לביקורת הרבה שנמתחה כבר על מונסנטו בעקבות פעילותה בתחום ההנדסה הגנטית.

תביעה בנוגע להורמון הגדילה לפרות

בשנת 2003 מונסנטו תבעה את מחלבת Oakhurst במדינת מיין, על שזו פרסמה כי מוצרי החלב שלה, באו מפרות שלא טופלו בהורמון הגדילה rBGH, שמיוצר על ידי מונסנטו, בטענה כי פרסומת כזו מזיקה לעסקים שלה נשיא המחלבה אמר בתגובה "חייבת להיות לנו זכות לתת לאנשים לדעת מה נמצא ומה לא נמצא בתוך החלב שלנו."[3]

מעורבות פוליטית

תרומות פוליטיות

בשנת 2008 תרמה מונסנטו 186,250$ דולר למועמדים שהתמודדו בבחירות לתפקידים פדרלים בארצות הברית. 42% מהתרומות הלכו למפלגה הדמוקרטית ו- 58% למפלגה הרפובליקנית. בשנת 2010 התאגיד תרם 72,000 דולר - 50% למפלגה הדמוקרטית, 49% למפלגה הרפובליקנית. ^[12]

לובי פוליטי

החברה הוציאה 8.8 מיליון דולר על לובי פוליטי בשנת 2008. 1.49 מיליון דולר הוצאו לחברות לובי חיצניות, ושאר הסכום ניתן ללוביסטים שמועסקים ישירות על ידי החברה. ^[13]

לוביסט לשעבר של מונסנטו, [Michael R. Taylor מונה כיועץ בכיר לוועדת בטיחות מזון של מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית, ביולי 2009.^[14]

דלתות מסתובבות

http://www.whale.to/a/monsanto_revolving_door.html

הטיות מחקרים

ד"ר איגנסיו צ'אפלה

חוקר זה פרסם מחקר בנייצ'ר ובו ציין בעיית זיהום בתירס מהונדס גנטית. התגובה היתה מכתבי קוראים זועמים לעורך כתב, שטענו לשגיאות גסות והטיה מכוונת. רק אחרי ש"נייצ'ר" התנצל על הפרסום והאוניברסיטה של צ'אפלה שללה ממנו את הקביעות, נחשף ש"הקוראים" אינם אלא גדוד יחסי הציבור של מונסנטו.[4]

פרשת סרליני את גולדמן

מאגר מאמרים בעברית

מקורות

• מורשת הזיהום העולמי של מונסנטו
• ויקיפדיה אנגלית - ביקורת וליטיגציות
• [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%95 מונסנטו באקוויקי}

ראו גם

• ראונד-אפ - Glyphosate
• הנדסה גנטית
• משבשים אנדוקריניים
• חומרי הדברה

הערות שוליים

1. ↑ "Yes, in My Backyard: Tiny Sauget, Illinois Likes Business Misfits," Wall Street Journal, Oct. 3, 2006 p. A1
2. ↑ ^{2.0 2.1 2.2} Monsanto Hid Decades Of Pollution Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01
3. ↑ Spain, William ,The Wall Street Journal, "Tiny Sauget, Illinois, likes business misfits", Pittsburgh Post-Gazette, October 3, 2006
4. ↑ Sack, Kevin, PCB Pollution Suits Have Day in Court in Alabama. The New York Times, January 27, 2002
5. ↑ מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית ynet, 21.08.03
6. ↑ Monsanto Held Liable For PCB Dumping Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002
7. ↑ EPA superfund search engine Search for "Monsanto" in "Alias/Alternative Site Name" field, first in "active" sites, then "archived" sites, October 20, 2012
8. ↑ Monsanto Held Liable For PCB Dumping. The Washington Post. February 22, 2002.
9. ↑ The Inside Story: Anniston, AL In-depth: Monsanto knew about PCB toxicity for decades. Chemicalindustryarchives.org, 27/3/2009
10. ↑ The wasteland: how years of secret chemical dumping left a toxic legacy The Guardian, 12.2.2007
11. ↑ Playing God in the Garden, New York Times 25.10.1998
12. ↑ 2008 PAC Summary Data, Open Secrets.
13. ↑ Monsanto lobbying expenses, Open Secrets.
14. ↑ Noted Food Safety Expert Michael R. Taylor Named Advisor to FDA Commissioner Fda.gov , 2009-07-07