עיקרי דבריו של שר החינוך, הרב שי פירון במכללת קיי 28.1.2014
אוסף נקודות עיקריות מנאום שר החינוך שי פירון במכללת קיי ביום שלישי 28.1.2014 הגיע שר החינוך, שי פירון למכללת קיי ונשא שם נאום. סיכום הדברים: מה שרי החינוך עשו עד היום ויכול להביא להישגים לטווח קצר אך לא משלב ראייה לטווח ארוך: א. הגדלת מספר שעות הלימוד ב. הגברת הלחץ על המורים והתלמידים במערכת לשיפור ציונים – יביא לשיפור בבגרויות. ג. מיקוד הלמידה להכנה למבחני המיצ"ב – יביאו לשיפור במבחני מיצ"ב. ד. יצירת מקצועות איזוטריים והמצאת מקצועות חדשים – יאפשרו ציונים גבוהים ונקודות בגרות קלות להשגה. תוכניות: א. "ידע הוא כלי לזהות" – במצב החדש ידע אינו מעניין את התלמידים בפני עצמו אלא ככלי לשאלת הזהות שלהםץ ב. לבקר בכל המכללות לחינוך בדרום - מכיוון שהסטודנטים להוראה הם בעלי חשיבות גדולה לשינוי במערכת החינוך. ג. לא להגדיר מה זו למידה משמעותית – לאפשר לעובדים בשטח להגיע ללמידה משמעותית בהתאם לראות עיניהם. ד. תנאים הכרחיים למעבר ללמידה משמעותית – לימודים נינוחים יותר ולא תחת מכבש לחצם של מבחנים והישגים. העמקת השיח בין מורים ותלמידים. ה. מה נדרש בהכשרת המורים ללמידה משמעותית 1. חינוך טכנולוגי ולא טכנולוגיה בחינוך - להשתמש בעולם הטכנולוגי הרחב והמגוון שכולל דרכים שונות גם להפעיל את התלמידים 2. ביצוע הערכות חלופיות ומגוון סוגי עבודות וכישורים – לא רק מצגות אלא קשת רחבה של צורות להציג עבודות. 3. כישורים לניהול שיח אישי – המורים נדרשים להעמיק את הקשב בשיחות עם התלמידים ולהשקיע בכך זמן רב יותר כדי להגיע לשיח אישי אמיתי. ו. מכשולים לביטול שיטת הבגרויות הקיימת: 1. מערכת הבחינות והבגרויות מוטמעת חזק מאוד בתוך בתי הספר. 2. מערכת הבחינות והבגרויות היא בזבזנית ומפרנסת אנשים רבים. נתונים מספריים: מערכת בחינות הבגרות מגלגלת 355 מיליון ש"ח בשנה, מתוכם 10 מיליון ש"ח מושקעים בחוברות בחינה שלא נעשה בהן שימוש והולכות לגריסה. סכום זה פי 1.5 מאשר בבריטניה שם מספר התלמידים 12 מיליון בשנה (בישראל רק 1.6 מיליון תלמידים בשנה).
לבקר בכל המכללות לחינוך בארץ
השר פירון הודיע שהוא מתכוון לבקר בכל אחת מהמכללות בארץ. זה מאוד מעודד אחרי שגילינו ששר החינוך האחרון שביקר במכללת קיי (המכללה הגדולה ביותר לחינוך בדרום) הוא זבולון המר שנפטר ב-1998, לפני 16 שנים!
המשמעות של לימודי חינוך והוראה בעיני פירון
פירון סיפר כי היה מורה, מחנך, מנהל בי"ס וכעת שר חינוך, אולם מעולם לא הוציא תעודת הוראה אלא התגלגל לדברים הללו על בסיס זמני. לכן הוא מעריך מאוד אנשים שבוחרים בדרך ההוראה באופן מודע בראייה לטווח ארוך וזה אפילו מעורר בו התרגשות לראות זאת.
ריצה למרחקים ארוכים ולא הישגים "על הנייר" לטווח קצר
פירון תיאר מספר דרכים בהן ניתן להגיע להישגים בטווח צר: ניתן להשקיע כספים רבים. להגדיל את מספר שעות הלימוד. להגדיל את הלחצים על התלמידים במערכת. מיקוד הלמידה כהכנה למבחני המיצ"ב. כתוצאה מכך הדירוג של הישגים במבחני מיצ"ב ישתפרו וכך גם הדירוג של ישראל במבחנים בינלאומיים. אולם פירון העיר כי "התוצאות לעולם לא ישתוו להשקעה (מבחינת זמן וכסף) שתידרש". פתרונות זמניים אחרים, שכולם בוצעו בשלב כזה או אחר ע"י שרי חינוך קודמים: ייצור מקצועות איזוטריים ו"מגמות שלא שמעו עליהם" כדי שיהיה קל יותר לקבל נקודות בגרות בציונים גבוהים, וכן הורדת הרמה במבחנים. לפי דבריו של פירון: "מדינת ישראל הוכיחה שהיא יודעת לשחק את המשחק הזה".
המערכת מיושנת ודרוש שינוי במינוח – "ידע כאמצעי לזהות" ולמידה משמעותית
פירון אמר כי בתי ספר נופלים באותה קטגוריה של מוסדות כמו בית חולים ובתי סוהר, שהמשותף להם שאנשים שנמצאים בפנים שואפים להיות מחוץ להם. זהו מוסד שכבר אינו רלוונטי. מודדים את פעילותו תוך שימוש במינוח "הספק", "לכסות", "מוצר" שמשמעו התייחסות אובייקטיבית.
פירון הצביע על כך שכיום "ידע הוא אמצעי לזהות" – תלמיד של היום מתעסק בזהות שלו. "הידע הוא כלי שרת לצורת שאלות הזהות" ומכאן נובעת הבעיה שלהיות מורה היום זה הרבה יותר קשה. פירון העיד כי בצעירותו המורה נתפס בעיניו כמישהו שתפקידו העיקרי זה לקרוא מהמחברת. כעת נדרש מעבר ללמידה משמעותית. בשביל שתתרחש למידה משמעותית צריך מספר דברים:
א. מרווח זמן ללמידה – להפחית את הלחץ, ליצור מצב נינוח יותר
ב. שיח מורה תלמיד
פירון הסביר כי לא הגדיר מה זה למידה משמעותית בכוונה תחילה: "אם אגדיר מה זו למידה משמעותית אז זה יהיה מוכתב מלמעלה". כלומר הוא מעוניין שהעבודה בשטח תייצר את הלמידה המשמעותית בהתאם להבנתה.
חוץ מזה, פירון ציין כי ילדים בגן צריכים ללמוד כמו בגן ולא כמו בבית ספר.
האם כיום גורלם של מורים שמיישמים למידה משמעותית להיות מפוטרים?
פירון הגיב בנוגע לשימוע שנערך למורה לפילוסופיה ומחשבת ישראל, אדם ורטה, לאחר הערה מהקהל על כך שיש מורה שניסה לעשות חינוך משמעותי "אבל מפטרים אותו".
פירון: "אף אחד לא מפטר אף אחד...לא ייתכן שבמדינת ישראל יפטרו מישהו בשל תפיסת עולם". עם זאת, פירון היה מודע לכך כי "מצבים כאלו יקרו יותר במעבר ללמידה משמעותית".
אילו שינויים כדאי לעשות בתחום הכשרת המורים
פירון שיתף את הקהל בסיור שערך בבריטניה שם התוודע לבתי ספר טכנולוגיים-מקצועיים, למשל בית ספר הכוללת את כלל המקצועות בתחום מסויים (למשל בתחום הבינוי. מאדריכלות ועיצוב עד מקצועות בנייה בפועל). את בחינת גמר הלימודים כל התלמידים עושים יחד בפרוייקט משותף (למשל בנייה קומה נוספת לבניין).
פירון ציין כי כבר התחיל פגישות עם ראשי המכללות לחינוך בשאלות של תוכן וחינוך, ופרט שלוש סוגיות עיקריות בעיניו במעבר של המורים ללמידה משמעותית:
חינוך טכנולוגי ולא טכנולוגיה בחינוך
כלומר לא רק להעביר את העבודה על הלוח להקרנת מצגת, אלא להשתמש בעולם הטכנולוגי הרחב והמגוון שכולל דרכים שונות גם להפעיל את התלמידים.
הערכות חלופיות
זה לא אומר שבכל המקצועות נעבור ממבחנים לעבודות. הרעיון הוא להעריך את התלמידים לאחר שיבטאו את עצמם במסגרת רחבה יותר. לא כולם צריכים לעשות את אותה עבודה באותו אורך ולהציג מצגת, אלא כל אחד יכול להכין משהו שונה לפי הכישורים שלו.
כישורים לניהול שיח אישי
מאוד חסרה המודעות של מורים מסויימים לניהול שיח קבוע ו/או בעל עומק אישי עם התלמידים. כלומר לעיתים המורים מנהלים שיחות חולין עם התלמידים ומקבלים את האשליה שקיים קשר עמוק וכי הם מכירים את התלמיד ומודעים למצבו. לצורך שיח שמדגיע לפסים אישיים נדרש להשקיע יותר זמן וקשב בשיח עם התלמידים.
כיצד יעביר את השינויים אל מול מוסדות ה-מל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) וה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב)
פירון הזכיר כי כבר כעת מבטלים את ההכרח בפסיכומטרי. הוא פירט את המכשולים העיקריים לשינוי בתחום הבחינות: הרבה אנשים מתפרנסים מזה והשיטות הנהלים כבר קיימים ומוטמעים. לשם המחשה, פירון הביא גם מעט נתונים מספריים – על מנת להפיק, לבצע ולבדוק את מבחני הבגרות מושקעים כל שנה 355 מיליון ש"ח (בישראל יש כ-1.6 מיליון תלמידים), זה פי 1.5 יותר מבריטניה, שם המערכת כוללת 12 מיליון תלמידים.
פירון טען כי קיימת בעיה עם היישום שלחופש ובחירה במערכת החינוך באופן כללי, כי מאפשרים עודף חופש ובחירה בתחומים לא נכונים, ולעומת זאת מצמצמים אותם מאוד בתחומים הנכונים. הוא ביקש להביא זאת כדוגמא לגם לבזבוז הכספים סביב הבגרויות: התלמידים שנרשמים לבגרות יכולים להתחרט עד הרגע האחרון, כלומר גם יום הבחינה עצמו, ולא להגיע. כמובן שהבחינות עבורם כבר הודפסו ונשלחו לבית הספר. בעקבות זאת נאלצים כל שנה לגרוס חוברות בחינה שהעלות על הדפסתן, שליחתם וגריסתן היא 10 מיליון ש"ח!
