גרסה מתאריך 08:37, 13 בפברואר 2013 (הצגת מקור) ברוך אורן (שיחה | תרומות) מ → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 17:30, 24 באפריל 2013 (הצגת מקור) 91.205.155.142 (שיחה) (מיכל הקלידה שעה וחצי)
שורה 1:		שורה 1:
	{{שדה האוהלים}}		{{שדה האוהלים}}
		+	= תמלול ההרצאה =
		+	והיום יש לנו אורח, שקוראים לו ברוך אורן. ואנחנו מכירים מפעילות בארגונים להטביים. ברוך הוא בארגון שישה צבעים שזה ארגון של הקהילה הגאה וגם היה פעיל באגודה הרבה שנים,וגם היה פעיל מאוד בזמן המחאה, אבל הוא יספר לכם בעצמו  , הבמה שלך
		+
		+	ברוך: טוב, אז אהלן. הכנתי לי הרבה דברים להגיד  אבל בגדול הנושא שחשבתי שיהיה מעניין לנו לדבר עליו הוא קיימות במחאה החברתית,  וקיימות במחאות בכלל.מכירות את המושג קיימות?
		+
		+	קהל:כן.
		+
		+	ברוך:נהדר. אז אני אתחיל  ככה קצת בלספר על מאיפה אני מגיע לאקטיביזם  ומה החיבור שלי לדברים האלה ונמשיך לכיוון של איך הדברים האלו השתקפו במחאה החברתית ואיך אני מתחבר לדברים. וקצת, נדבר גם על מה אפשר לעשות אחרי זה, זאת אומרת, כיוונים לעתיד קצת.
		+
		+	טוב, אז מאיפה אני התחלתי באקטיביזם שלי?
		+
		+	אני מגיע באמת מאקטיביזם בקהילה הגאה- מהקהילה של ההומואים,לסביות ביסקסואלים והטרנסג'נדרים. זה התחיל מההיענות שלי לקריאה הפשוטה לבוא לצעוד במצעדי הגאווה כדי  בעצם להראות  לעוד אנשים שכל אחד  מאיתנו בקהילה  הגאה הוא לא בן  אדם פרטי אלא זה בעצם איזושהי תופעה חברתית יותר רחבה ולהרגיש שאנחנו חלק  ממשהו יותר גדול.  אז זה התחיל מסתם לבוא למצעד הגאווה ולהיות שם חלק מזה.המשכתי משם בלעזור בנושא של הפגנות של הקהילה הגאה נגד אלימות משטרתית. לא יודע בדיוק מה הסיבות שהמשטרה החליטה להיטפל להומואים ולסביות ולביסקסואלים ולטרנסג'נדרים אבל בסביבות2002,2003 היו כמה וכמה מקרים של אלימות משטרתית ששוטרים היו פשוט מגיעים למקומות בילוי, בעיקר של הומואים ופשוט מרביצים להם. היה איזה יום אחד שהיה למשל, ג'יפ כזה של מג"ב הגיע לגן העצמאות, והוא פשוט יצא והתחיל להרביץ שם לאנשים. אז הייתי שותף להקמה של מה שקראנו לו "משמר המלכה", שזה קבוצות של הומואים שהיו מסתובבים עם דגל ומצלמה; דגל כדי שידעו שאנחנו הומואים, ומצלמה כדי שנוכל לצלם כל פעם שיש איזה משהו מוזר. וזה עשה את שלו, פחות או יותר חודשיים אחרי שהתחלנו להסתובב ברחובות  ולצלם שוטרים שמרביצים, הייתה לנו פגישה עם מפכ"ל המשטרה.
		+
		+	שאלה מהקהל: מטעמכם?
		+
		+	ברוך: זה היה שילוב כזה, זאת אומרת, אנחנו הגענו לתקשורת ואז חברי כנסת ראו את זה, ואמרו שזה לא בסדר ושלחו מכתב מטעמם למפכ"ל. ואז נפגשנו עם המפכ"ל, והמפכ"ל הסכים לבקשה שלנו לעשות סדנאות בתשלום,כמובן, לשוטרים, שיידעו מה זה קהילה גאה ולמה לא כדאי להרביץ לנו וגם במקביל הקמנו קו חם כזה שכל מי שחווה תקיפה או מרגיש מאוים  על ידי שוטרים יכול לפנות אלינו אז זה היה האיזור הזה.פחות או יותר שנה וחצי הייתי מעורב בתהליך הזה של  לנסותלהסביר לשוטרים למה לא כדאי להרביץ ללסביות ,הומואים, ביסקסואלים וטרנג'סנדרים מצד אחד ומצד שני לנסות להקשיב לכל  מיני אנשים שנפגעו  אלימות ולעזור להם. ובאיזשהו שלב, אני זוכר שנפל לי האסימון ביחד עם שאר הפעילים בקבוצה הזאת שקראנו לה" המטה למאבק באלימות" שזה קצת אירוני להגיד שאנחנו רוצים להילחם באלימות. כי  מלחמה היא דבר אלים בפני עצמו  וכנראה הדרך לפתור את בעיית האלימות של המשטרה ושל גופים אחרים בחברה הישראלית, ובכלל האלימות שיש בחברה הישראלית, זה לא באמצעות מלחמות אלא באמצעות דברים אחרים. ומשם התחלתי לחשוב קצת יותר על המקום הזה של סולידריות בין אנשים בתוך החברה, מתוך הנחה שאלימות זה בעצם חוסר תקשורת, או חוסר חיבור בין בני אדם. ושסולידריות יכולה להיות המקום הזה שבו אנשים מצליחים להתחבר אחד לשני. ואולי במקום  הזה, שאנשים מרגישים שהם יכולים לדבר, או שהם מרגישים שיש להם שותפות כלשהי בחברה, ושיש להם מקום שישמעו את מה שיש להם להגיד - אז אולי במקום הזה הם לא יצטרכו להרביץ אחד לשני.
		+
		+	וזה פחות או יותר המקום שבו התחלתי לעבוד על ההקמה של "שישה צבעים", שזה בעצם ארגון שזאת בעצם המטרה שלו. לבנות איזשהו חיבור קהילתי בתוך הקהילה הגאה. וזה גם המקום שאני מגיע אליו, שאני מגיע ממנו למחאה החברתית.
		+
		+	ככה, קצת לפני המחאה החברתית, כמובן כמו כולם ראיתי בפייסבוק שיש איזה אירוע של איזו מישהי שרוצה להקים אוהל בשדרות רוטשילד וגם הגיעו כל מיני טלפונים כאלה של"זה לא בסדר שכל המחאה הזאת תהייה של סטרייטים,צריך שמישהו יבוא עם איזשהו דגל גאווה כדי להראות שגם ללסביות ולטרנסג'נדרים ולביסקסואלים יקר מאוד לגור בתל אביב ויקר מאוד לחיות בישראל וגם אנחנו בעצם חלק מהמחאה הזאת"אצלי זה מאוד מיד התחבר למקום הזה של סולידריות ושל להראות שגם לקהילה הגאה יש חלק בתוך המאבק הזה של הזכות לחיות פה.
		+
		+	=המשך דף זה הוא כפי שהיה לפני ההרצאה, ויש בו את המבנה המתוכנן של ההרצאה=
	'''דף זה הוא הכנה לקראת הרצאה שברוך אורן הולך לתת בנושא קיימות והמחאה'''. נשמח להערות/תיקונים וכו'.		'''דף זה הוא הכנה לקראת הרצאה שברוך אורן הולך לתת בנושא קיימות והמחאה'''. נשמח להערות/תיקונים וכו'.
	ראו גם עמ' 341-354		ראו גם עמ' 341-354

---

גרסה אחרונה מתאריך 17:30, 24 באפריל 2013

זהו דף הקשור ליוזמת שדה האוהלים. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

תוכן עניינים 1 תמלול ההרצאה 2 המשך דף זה הוא כפי שהיה לפני ההרצאה, ויש בו את המבנה המתוכנן של ההרצאה 3 חצי שעה ראשונה: היכרות ומושגים 3.1 על האקטיביזם שלי והחיבור שלי למחאה בכלל, למחאה החברתית בפרט 3.2 על מחאה ועל קיימות. 3.3 מה זה אומר קיימות בהקשר של מחאה? 3.4 מה עתידה של מחאה ללא נוסחת קיימות? 3.5 האם מחאה היא בהכרח דבר זמני? 4 חצי שעה שניה: ומה קורה אם מצליחים? 4.1 מה זה אומר קיימות בהקשר האישי? 4.2 מה זה אומר קיימות בהקשר הקבוצתי? 4.3 קיימות תקשורתית - תקשורת פנים: היכולת לנהל תקשורת ותיאום מבוזר - שלב ב' של המחאה 4.4 קיימות תקשורתית - תקשורת חוץ: ולמה זה פחות מעניין 4.5 קיימות פרויקטלית: שלב ג' של המחאה 5 חצי שעה אחרונה - מבט לעתיד: שדה האוהלים2, קיץ3, דמוקרטיה נוזלית, כאן תוקם, שאלות הקהל

תמלול ההרצאה

והיום יש לנו אורח, שקוראים לו ברוך אורן. ואנחנו מכירים מפעילות בארגונים להטביים. ברוך הוא בארגון שישה צבעים שזה ארגון של הקהילה הגאה וגם היה פעיל באגודה הרבה שנים,וגם היה פעיל מאוד בזמן המחאה, אבל הוא יספר לכם בעצמו , הבמה שלך

ברוך: טוב, אז אהלן. הכנתי לי הרבה דברים להגיד אבל בגדול הנושא שחשבתי שיהיה מעניין לנו לדבר עליו הוא קיימות במחאה החברתית, וקיימות במחאות בכלל.מכירות את המושג קיימות?

קהל:כן.

ברוך:נהדר. אז אני אתחיל ככה קצת בלספר על מאיפה אני מגיע לאקטיביזם ומה החיבור שלי לדברים האלה ונמשיך לכיוון של איך הדברים האלו השתקפו במחאה החברתית ואיך אני מתחבר לדברים. וקצת, נדבר גם על מה אפשר לעשות אחרי זה, זאת אומרת, כיוונים לעתיד קצת.

טוב, אז מאיפה אני התחלתי באקטיביזם שלי?

אני מגיע באמת מאקטיביזם בקהילה הגאה- מהקהילה של ההומואים,לסביות ביסקסואלים והטרנסג'נדרים. זה התחיל מההיענות שלי לקריאה הפשוטה לבוא לצעוד במצעדי הגאווה כדי בעצם להראות לעוד אנשים שכל אחד מאיתנו בקהילה הגאה הוא לא בן אדם פרטי אלא זה בעצם איזושהי תופעה חברתית יותר רחבה ולהרגיש שאנחנו חלק ממשהו יותר גדול. אז זה התחיל מסתם לבוא למצעד הגאווה ולהיות שם חלק מזה.המשכתי משם בלעזור בנושא של הפגנות של הקהילה הגאה נגד אלימות משטרתית. לא יודע בדיוק מה הסיבות שהמשטרה החליטה להיטפל להומואים ולסביות ולביסקסואלים ולטרנסג'נדרים אבל בסביבות2002,2003 היו כמה וכמה מקרים של אלימות משטרתית ששוטרים היו פשוט מגיעים למקומות בילוי, בעיקר של הומואים ופשוט מרביצים להם. היה איזה יום אחד שהיה למשל, ג'יפ כזה של מג"ב הגיע לגן העצמאות, והוא פשוט יצא והתחיל להרביץ שם לאנשים. אז הייתי שותף להקמה של מה שקראנו לו "משמר המלכה", שזה קבוצות של הומואים שהיו מסתובבים עם דגל ומצלמה; דגל כדי שידעו שאנחנו הומואים, ומצלמה כדי שנוכל לצלם כל פעם שיש איזה משהו מוזר. וזה עשה את שלו, פחות או יותר חודשיים אחרי שהתחלנו להסתובב ברחובות ולצלם שוטרים שמרביצים, הייתה לנו פגישה עם מפכ"ל המשטרה.

שאלה מהקהל: מטעמכם?

ברוך: זה היה שילוב כזה, זאת אומרת, אנחנו הגענו לתקשורת ואז חברי כנסת ראו את זה, ואמרו שזה לא בסדר ושלחו מכתב מטעמם למפכ"ל. ואז נפגשנו עם המפכ"ל, והמפכ"ל הסכים לבקשה שלנו לעשות סדנאות בתשלום,כמובן, לשוטרים, שיידעו מה זה קהילה גאה ולמה לא כדאי להרביץ לנו וגם במקביל הקמנו קו חם כזה שכל מי שחווה תקיפה או מרגיש מאוים על ידי שוטרים יכול לפנות אלינו אז זה היה האיזור הזה.פחות או יותר שנה וחצי הייתי מעורב בתהליך הזה של לנסותלהסביר לשוטרים למה לא כדאי להרביץ ללסביות ,הומואים, ביסקסואלים וטרנג'סנדרים מצד אחד ומצד שני לנסות להקשיב לכל מיני אנשים שנפגעו אלימות ולעזור להם. ובאיזשהו שלב, אני זוכר שנפל לי האסימון ביחד עם שאר הפעילים בקבוצה הזאת שקראנו לה" המטה למאבק באלימות" שזה קצת אירוני להגיד שאנחנו רוצים להילחם באלימות. כי מלחמה היא דבר אלים בפני עצמו וכנראה הדרך לפתור את בעיית האלימות של המשטרה ושל גופים אחרים בחברה הישראלית, ובכלל האלימות שיש בחברה הישראלית, זה לא באמצעות מלחמות אלא באמצעות דברים אחרים. ומשם התחלתי לחשוב קצת יותר על המקום הזה של סולידריות בין אנשים בתוך החברה, מתוך הנחה שאלימות זה בעצם חוסר תקשורת, או חוסר חיבור בין בני אדם. ושסולידריות יכולה להיות המקום הזה שבו אנשים מצליחים להתחבר אחד לשני. ואולי במקום הזה, שאנשים מרגישים שהם יכולים לדבר, או שהם מרגישים שיש להם שותפות כלשהי בחברה, ושיש להם מקום שישמעו את מה שיש להם להגיד - אז אולי במקום הזה הם לא יצטרכו להרביץ אחד לשני.

וזה פחות או יותר המקום שבו התחלתי לעבוד על ההקמה של "שישה צבעים", שזה בעצם ארגון שזאת בעצם המטרה שלו. לבנות איזשהו חיבור קהילתי בתוך הקהילה הגאה. וזה גם המקום שאני מגיע אליו, שאני מגיע ממנו למחאה החברתית.

ככה, קצת לפני המחאה החברתית, כמובן כמו כולם ראיתי בפייסבוק שיש איזה אירוע של איזו מישהי שרוצה להקים אוהל בשדרות רוטשילד וגם הגיעו כל מיני טלפונים כאלה של"זה לא בסדר שכל המחאה הזאת תהייה של סטרייטים,צריך שמישהו יבוא עם איזשהו דגל גאווה כדי להראות שגם ללסביות ולטרנסג'נדרים ולביסקסואלים יקר מאוד לגור בתל אביב ויקר מאוד לחיות בישראל וגם אנחנו בעצם חלק מהמחאה הזאת"אצלי זה מאוד מיד התחבר למקום הזה של סולידריות ושל להראות שגם לקהילה הגאה יש חלק בתוך המאבק הזה של הזכות לחיות פה.

המשך דף זה הוא כפי שהיה לפני ההרצאה, ויש בו את המבנה המתוכנן של ההרצאה

דף זה הוא הכנה לקראת הרצאה שברוך אורן הולך לתת בנושא קיימות והמחאה. נשמח להערות/תיקונים וכו'. ראו גם עמ' 341-354

חצי שעה ראשונה: היכרות ומושגים

על האקטיביזם שלי והחיבור שלי למחאה בכלל, למחאה החברתית בפרט

• בעד גאווה ברחובות
• נגד האלימות המשטרתית
• איך נלחמים באלימות??
• אלימות = חוסר סולידאריות, בדידות = פערים חברתיים
• בעד הסולידאריות והקהילתיות
• עם הדגל הגדול
• עוד פעם אלימות
• ושוב בשדה הפערים (שדה האוהלים עמ' 259-263)

על מחאה ועל קיימות.

שווה להקריא כאן את א.פורת עמ' 344-346

• מה זה מחאה ב-3 מילים.
• מה זה קיימות ב-3 מילים.

מה זה אומר קיימות בהקשר של מחאה?

• אומרים שאין שלום בין ארגוני השלום.. צריך שתהיה קיימות בין פעילי הקיימות וצדק חברתי בין פעילי הצדק החברתי.
• איך? להבין את התפקיד הייחודי של כל אחד מאיתנו, במקום בו האיזון האישי הופך לפוליטי. במקום בו איזון אישי הוא השראה לאיזון קבוצתי ואיזון חדש לחברתי.

מה עתידה של מחאה ללא נוסחת קיימות?

• איך זה בא לידי ביטוי ברוטשילד? תסמונת ה-14 באוגוסט. שכטר עמ' 151-152.

האם מחאה היא בהכרח דבר זמני?

• האם נכון שעתידה של כל מחאה הוא כח פוליטי? כן, אם היא מצליחה
• האם חייב להיות כח מפלגתי? האם יש עתיד למחאה בלי הכנסת? מסתבר שכן, ראו גם אצל תנועת הקיימות. השינוי מגיע מהאישי לציבורי ולכן למרות שלא הקמנו מפלגה, להביא מאות אלפים זה כן מחזיר את גלעד שליט וכן עושה גני ילדים בחינם.
• האם יש עתיד לכנסת? שאלה טובה..

חצי שעה שניה: ומה קורה אם מצליחים?

למצא נוסחת קיימות זה למצא את הדרך ליצירתיות, יצרנות ואחריות אישית תוך תלות-הדדית. במקום הזה קורים ניסים. במקום שבו מצליחים לחבר יצירתיות, אחריות ותלות הדדית - יש כח חברתי שמסוגל להזיז הרים.

מה זה אומר קיימות בהקשר האישי?

לשרוד את המחאה רומנטית, חברתית, כספית, משפחתית, אידיאולוגית.

ניתוח בהתייחס ל"מייסדי רוטשילד".

• הרוב המוחלט שלנו התחילו את המחאה כאשר הם בקשר רומנטי וסיימו סינגלים. מחאה+רומנטיקה דורשת כישוריים אישיים נדירים והמון רווחה אישית.
• השותפות למאבק יוצרת סולידאריות ולפעמים חיבורים אישיים חזקים מאוד. בכל אופן רבים מאיתנו היו בנתק כמעט מוחלט מכל הסביבה החברתית שלהם. בדיוק כשאנו במחאה שמבקשת: הביאו את כולם לכיכר.
• רבים השקיעו במחאה אלפי שקלים משום שהרגישו שזו הדרך הנכונה ו"זה חייב להצליח". היו מעטים ששמו לעצמם גבולות מבחינת: הוצאה על מזון, טלפון, נסיעות וכו'.
• בחודש הראשון היו רבים מאיתנו שכלל לא ראו את הוריהם בעקבות העומס הרב.
• היו רבים ש"נשרפו" מהמחאה ברמה האידיאולוגית. כלומר, באיזשהו שלב הרגישו שהמחאה התנתקה מהאידיאולוגיה שלהם. למשל: נושא הקומפוסט, נושא השפה (צוות ביטחון). הדברים הללו מאוד חשוב שיעלו בפורום אנושי כדי לעבד אותם ולבחון באיזה מקום הקבוצה הייתה עיוורת ודרסה ערך משמעותי לאחד ממיסדיה, שלרוב הוא גם ערך משמעותי עבור הקבוצה.

מה זה אומר קיימות בהקשר הקבוצתי?

להיות מסוגלים להסתכל לעצמנו במראה ולהגיד: אנחנו מרוצים ממה שאנחנו רואים. על סופו של שלב א'.

• מתי כדאי לאסוף מיילים ומתי חייבים להמנע מכך?
• הקריסה של פעילי המחאה המרכזיים - תסמונת ה-14 באוגוסט. שכטר עמ' 151-152.
• המאבק מרכז מול פריפריה - תסמונת ה-13 באוגוסט. ראו שכטר 123-132.
• מי מחליט פה? בונים מודל קבהח ארצי חדש? (תחריר-עמ' 281)
• מה נמצא מחוץ לגבול? על ההחלטות שהשאירו נושאים ואנשים מחוץ למחאה/בתוך המחאה. דפני שוכחת טקסט להט"ב, החיבור המוצלח לגלעד שליט. על מחיקת הנושא המדיני. ולמה הערבים נשארו בחוץ? רמז בעמ' 277 (תום), ובמיוחד 279 (חורגת).

קיימות תקשורתית - תקשורת פנים: היכולת לנהל תקשורת ותיאום מבוזר - שלב ב' של המחאה

• הקרנבל הנע ברוטשילד - קוים להצלחתו: מוזיקה, משחקיות, מערכות שמע ניידות, כעס והומור וגם: מזון ומעגלי הקשבה שמערבבים לך את הראש טוב (עמ' 340)
• האסיפה הארצית - נקודות חוזקה וחולשה; המתווה הארצי -קווים לכשלונו
• השיח על משאבים באסיפה הארצית ומדוע הוא נכשל?
• אתרי התקשורת J14, UTI, PNA - קוים לדמותם
• יומטוב והאסמסים - מול רשימות התפוצה וקבוצות הפייסבוק - והצצה למשוב הנוזלי

קיימות תקשורתית - תקשורת חוץ: ולמה זה פחות מעניין

כי התקשורת המסחרית מסקרת את מה שבא לה. הבנו את זה מאוד מהר (עמ' 263-4) ולכן הקמנו את ערוצי התקשורת שלנו. מה שכן, חשוב היה ללמוד את רזי הפעלת התקשורת המסחרית (עמ' 81-86), במקומות שבהם היא כן יעילה.

קיימות פרויקטלית: שלב ג' של המחאה

• ההישרדות - המאבק בלוביסטים, מאהל ארלוזרוב, מאהל הכנסת
• המשמר החברתי כדוגמא לפרויקט שהתמסד על קרנות
• הפרויקטים הקואופרטיביים - הבר קיימא, שדה האוהלים, מאהל קריית שמונה
• הפרויקטים ההתנדבותיים - חדר המצב, J14, צוות תיאום, האסיפה הארצית, צוות משפטי, הספר של אורי ועודד
• הפגנת ה12M וקריסת מודל הפגנות הענק - האקלקטיות: סלידה ממפלגות וסלבס ומחיריה.

חצי שעה אחרונה - מבט לעתיד: שדה האוהלים2, קיץ3, דמוקרטיה נוזלית, כאן תוקם, שאלות הקהל