פוליטיקה נקיה 14/10

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] סיכום

[עריכה] תקציר מנהלות

קבוצת פ' זה פוליטיקה בריאה היא קבוצה שמטרתה תיאום פעילות לשינוי חברתי מול הכנסת. הקבוצה נפגשה ליום עבודה משותפת ב-14/10. המטרה: לבנות שולחןות עגול/ים לכל המעוניינים להשפיע על הכנסת. במהלך המחאה עלו קולות הקוראים לשינויים בשיטת הבחירות, שינויים בשיטת הממשל, בשינויים במפלגות הקיימות ובהקמת מפלגות חדשות. בנוסף עלו יוזמות לניטור ופיקוח על נבחרות/י הציבור. כדי לעבוד בצורה מתואמת, ראינו צורך להקים שולחןות עגולים לדון בנושא.

במעגל הדיון נכח קונצנזוס שעלינו כל העת לחתור להתקדמות ופיתוח ידע משותף בשולחן, תוך שמירה על השארת מקום פנוי ליד השולחן לרעיונות ולמצטרפות/ים חדשים/ות.

במהלך יום שלם, עסקנו בהיכרות ומיפוי היוזמות הקיימות, ויציקת תוכן משותף לכלל היוזמות.

נושאים רבים שרצינו לדון בהם, נותרו על השולחן: מודלים לשת"פ, מילון המחאה, פוליטיקה-פוביה ועוד. לפיכך נתכנס ביום שישי הבא, 28/10, כדי להמשיך את העבודה.

[עריכה] היכרות וציפיות

[עריכה] סדר יום

הפרדה בין נושאים לדיון, במעגלים, והצגת יוזמות.

[עריכה] רשימת יוזמות

[עריכה] רשימת נושאים לדיון

[עריכה] סל ערכים

פוליטיקה בריאה – דיון

הנושאים שהוחלט לדון בהם: שפה חדשה (ימין-שמאל), 15 ערכים מרכזיים DNA של המחאה, פוליטיקה פוביה וחיבור הכנסת עם הציבור, כלים ומנגנון (דמוקרטיה ישירה?).

משתתפים: סיון, גיא, ורד, מיכל, ברק, ירדן, דניאל, יפתח, בנצי, ברוך, אלון, אוריאל, מוטי.

[עריכה] שקיפות

סיון: מציע את ערך השקיפות. שקיפות בשבילי זה לדעת איך נלקחות ההחלטות ועל ידי מי. חשוב כדי שלא יגיע מצב שהוא "דיקטטורי". שלטון העם צריך להיות שלמסה גדולה של אנשים יש השפעה. שאין גוף שאומר אני יודע מה טוב לכם ואני מחליט.

ברק: אור השמש הוא המטהר הגדול ביותר.

אוריאל: שקיפות זה גם נגישות למידע.

גיא: חכ חייב לפתוח את המיילים ולהחזיר בזמן תגובה סביר.

אלון: האם נגישות היא ערך? חשוב שנדע מה זה ערך ומה זה צורך. נגישות יכולה להיכלל בערך השקיפות.

ברק: אנחנו מנסים לפתח את השקפת העולם. שקיפות זה עקרון לשלטון עדיף.

אוריאל: דיברתי על נגישות למידע, כחלק מהשקיפות.

בנצי: על איזה נגישות מדובר? יש גם נגישות להשפעה.

אוריאל: אתר הכנסת הוא שקוף אבל מאוד לא נגיש. קשה לדעת מי חכ שהעלה הצעות סביבתיות וכו'...

מוטי: כדי לענות על הצורך בואו ננסה לראות במה אנחנו רוצים שקיפות. (מציג את תוכנית הפעולה שלו בערך שקיפות).

ירדן: מציעה שנבחן ערך בשאלה "למה צריך לעשות את הדבר הזה?" והתשובה היא כי "כמה זה נכון".

ברק: הערך הכי גבוה לשלטון הוא שהוא פועל במינימום ההכרחי.

גיא: יש 3 זרועות, מבצעת מחוקקת ושופטת שמאזנות.

ברק: כל הנורמות שקובעים לגבי הסמכויות של הרשויות האלה, למשל הקריטריונים להפגנות. תפקידנו להפשיט אותן. שלטון ליברלי זה ערך – חרות. התקבל ערך "חרות".

ברק: הגשמת החירות היא באמצעות ריסון הכוח.

סיון: הכוח השלטוני מוגבל ביחס לבעלי ההון ואז בעצם הכוח של בעלי ההון עולה.

ברק: זה לא חירות ללא אחריות. אם התוצאה היא יצירת פערים אז יש לחרות גם גבול.

[עריכה] שיוויון (* מתוך מודעות ליחסי הכוחות הקיימים בחברה)

ירדן: מוסיפה את ערך השיויון, תוך דורי, בין דורי, בין זני (בע"ח).

ברוך: מציע לבדוק את עקרון השיויון מול הערך הפמיניסטי. יחסי הכח הקיימים כיום בחברה. הרעיון הוא שאם מנסים ליצור שיויון ולא מסתכלים על המצב הנוכחי, זה יוצר אי שיויון. כי אם יוצרים שיויון בעבודה, צריך לדעת שהמצב הקיים היום הוא שאין שיויון ולפעול מתוך זה.

מוטי: גיל הפרישה לנשים למשל, לעשות גיל פרישה זהה לנשים ולגברים. היות והמצב היום במשק הוא שלנשים בגיל הזה יש פחות אפשרות לתעסוקה ומצבן פחות טוב, לעשות שיויון זה ליצור אי שיויון.

גיא: מציע להתרכז בהצפת הערכים.

ברוך: שיויון צריך להגיע מתוך מבט ביקורתי.

אלון: איזון או יחסיות.

דיון באיך לכתוב את הערך.

ברק: אפלטון דיבר על יחס שונה אל שונים, אחכ הקומוניסטים מנק מבט כלכלית. בדמוקרטיה נהוג להסתכל על זה באופן שמרים את החלשים. קבוצה שסובלת מאי שיויון, מרימים אותם לרמה שמאפשרת להם חיים לפי קריטריונים ומאפיינים שווים.

ברוך: בתהליך שקם היום יש קבוצה חזקה. מדי פעם יש קב חלשה שצועקת ואז מרימים אותם. אבל יש קבוצות שלא יכולות לצעוק. כשלטון צריך להסתכל בצורה אחראית על החברה ולשכלל את זה.

ירדן: כולם שוים אבל לא צריכים לקבל את אותו שרות. שיויון מתוך מודעות לשוני.

מוטי: גם איך להתנהג לעציר זה שיויון.

גיא: ערך זה משהו שקשה לתפוס אותו, שאי אפשר לתרגם אותו למעשים. בכל מקום זה שונה. בגירושין האבות צריכים איזון, בעבודה הנשים, בחופש הגדול בני הנוער.

ברוך: לי קשה לקבל את זה כערך מוחלט. לנכים אין שיויון זכויות וחובות. מותר להם לקנות רכבים בזול. המילה שיויון היא בעייתית. הרבה פעמים משתמשים בה כדי להפלות.

גיא: התרגום של כל ערך אצל כל אחד הוא שונה. יש אינסוף דברים בתוך כל ערך אצל כל אחד.


[עריכה] צדק

נוסף ערך "צדק".

בנצי: אנחנו לא יודעים להגיד מהו צדק אבל ברור לנו מתי הוא נפגע.

[עריכה] טובת הציבור

סיון: מציע טובת הציבור כערך.

גיא: כי לא מתחשבים בזה. הועדה לשלום הילד מסתכלת על טובת הילד. פוליטיקאי ממוצע לא מסתכל על טובת הציבור. מסתכלים על האמריקאים..

ברק: הדרך לזה היא ריסון הכוח. טובת הציבור זה לא ערך.

סיון: בבסיס מה שצריך להיות לנגד עינינו זה טובת הציבור.

גיא: מסכים.

ירדן: חושבת שטובת העם זה להפסיק לצרוך מוצרי חלב ואנשים אחרים רוצים חופש להמשיך לצרוך מוצרי בשר.

ורד: לא מסכימה. אם נכנס לרזולוציות של איך מחנכים המון אדם לא נצליח לעשות את זה.

מוטי: מנהיגות צריכה לפעול לטובת הציבור.

יפתח: טובת הציבור זה המניעים של פעולת הפוליטיקאי. לא ממניע אישי, אינטרס צר של המפלגה. לא צריך להגדיר לו מהי טובת הציבור, זה כבר עניין אחר.

[עריכה] מידתיות

אלון: ערך המידתיות. הבנתי במחאה שזה מה שחסר. אם מנכל משלם משכורת מינימום, בעל דירה מעלה כל שנה בX כסף. לפי זה אפשר להגדיר תנועות אופי של מנהיגים.

ירדן: אולי לכיוון של צניעות.

אלון: לא. מידתיות מכיל משהו יותר רחב. כמילה מידתיות מכילה הוגנות וצניעות ולא להיפך.

אלון לוקח על עצמו להביא פירוש אובייקטיבי כמה שאפשר של הערכים לפעם הבאה.

אוריאל: ריבונות אזרחים. הידיעה של כל אזרח שהמע שהוא נמצא בתוכה היא קיימת בשבילו וכפופה לו. המיסים, משטרה, המטרה היא לטובתו.

גיא: המגזר הציבורי נותן שרות לעם.

אוריאל: אתה מקבל השרות וגם היצרן.

גיא: אתה הנושא. אחד מכל 1000 תיקים שהמדינה נתבעת, היא מפסידה. לא יכול להיות שהמדינה לא טועה.

[עריכה] אי אלימות

ברוך: מוסיף ערך של "אי אלימות".

אלון: אפשר סובלנות? מזה נגזר אי אלימות.

ברוך: אי אלימות זה אומר שמעבר ליכולת שלי להכיל את האחר, אני קודם כל לא אלים. אני לא מפעיל כח. כערך זה מכתיב ליצור תקשורת וחויה לא אלימה. וזה אחד המקומות שבהם צדק חברתי מתחבר לצדק מדיני.

אוריאל: יש מוסדות כמו צבא ומשטרה שהמטרה היא אלימות.

ירדן: המטרה היא הגנה ולא אלימות.

ברק: לצבוא מילולית זה להתקיף.

ורד: צבע אדום אחד קטן גורם לכם לחשוב אחרת. לתת דוגמאות ללא אלימות זה בפני עצמו נושא שלם. זה נכנס לשמאל וימין ואין טעם להיכנס לפרטים.

ברוך: רוטשילד היה אחד המקומות הכי כיפים עד שאמרו שצריך צוות ביטחון.

ורד: אבל הצורך הזה התעורר מאיפשהוא.

ברוך: גברים באו ואמרו את זה כדי שנשים ירגישו בטחון. אפשר גם להסתכל על הכל ולומר שממשלת ישראל לא נותנת תחושת בטחון אם פותחים לי את התיק ברכבת.

ורד: לפני כמה ימים תפסו מחבל בשטחים. לפעמים אנחנו לא יודעים וזה טוב.

ברוך: לבדוק בתיק זה מניפסטציה של חוסר בטחון. אני מעדיף לדבר ביש סולידריות או אין סולידריות. לא באין בטחון או יש בטחון.

ורד: הסולידריות והחיבוק שלי זה לחייך לאיש הבטחון.

ברוך: מבחינתי בסדר החברתי אם בודקים לי בתיק.

מיכל: אם יש צבא אז כנראה אין בטחון, אם יש משטרה אז כנראה אין בטחון וכו'.

ברוך:הדרך להתמודד עם זה זה חינוך וצדק חברתי וזה מה שיגרום לתחושה נעימה וסולידריות.

גיא: הארוע של הסולידריות מחר הוא חלק מזה. אני שמח מזה שיש בידוק תיקים כי יש לאנשים עבודה מזה. החברה הייתה מסמנת את האנשים הכי קיצוניים ושולחת אותם לכנסת.

בנצי: בממזרים חסרי כבוד הוא "אתה הכי מסוכן כשאתה מוריד את המדים". האי אלימות זה על זה שאנחנו מפחדים לעשות דברים כי החברה אלימה. ברחוב לא מעירים כי אין למי לפנות.

ירדן: בואו נאתגר אותנו למצוא מינוח אחר ולא "אי אלימות" שנובע מ"אי".

ברוך: לא הצלחתי למצוא ערך חיובי.

אלון: סובלנות זה הערך.

מוטי: סובלנות ואי אלימות.

ברק:זה מעורר בגלל שדיברנו גם על האזרחים וגם על השלטון. אי האלימות כשחוזרים חזרה לאזרחים זה יותר חינוכי ולא כלל שמנחיתים על השלטון.

ברוך: למשל, לפני 4 שנים הייתי בכנס הסקת מסקנות על איך ישראל התמודדה עם שפעת העופות. ואמרו שבגלל שלמשרד הבטחון יש תקציב ולמשרד הבריאות אין, העבירו את הנושא לטיפול משרד הבטחון במקרה חרום.

בנצי: למה אתה מייחס את כל הערכים רק לשלטון ולא לעם.

מיכל: כי אתה בונה תנועה ובונים את הערכים של התנועה.

ברק: אם אלה ערכים שרוצים לתנועה, לעם או לשלטון זה כל אחד סיפור אחר.

בנצי: פה מדובר בערכי התנועה.

גיא: מה שאמרת הוא מתכון לברדק. אם ההתנהלות פה שונה מהתנועה, אז פספסנו. אולי יום אחד אתה עם ויום אחד אתה נציג עם.

ברק: אני יכול להיות בתנועה ולקבל בינינו עקרון של אי אלימות. אני לא מוכן לקבל אי אלימות בצורת המשטר. שמינימום הכוונת התנהגות.

ירדן: שיהיה מותר לפרטים לנהוג בצורה אלימה?

ברק: המסמך המכונן מתכתב עם השלטון. לחברה לא אלימה יש חקיקה לפרט. אי אלימות היא הערך העליון אבל לא בשלטון. בשלטון זה ריסון הסמכויות. אם אני מרסן סמכויות, אז השלטון לא אלים. אם לוקחים סמכויות משוטר אז הוא לא אלים.

סיון: אז מה רע בזה?

מוטי: לא הגדרנו לפני כן על איזה ערכים אנחנו מדברים. ערכי השלטון? הערכים שלנו כבני אדם?

ברק: אין דבר כזה.

דניאל: חסרה לנו כותרת לערכים.

מוטי: אתה מתייחס לצד המשפטי. לא מדובר על בשם אלה ערכים נתקוף את הממשל הקיים. אי אלימות, אז אם אנחנו הממשלה הבאה, נכניס את זה בתוכנית הלימודים בבית הספר. זאת המשמעות. זה הערכים שהאנשים שמרכיבים את התנועה מאמינים בהם.

ירדן מסבירה שוב את דרך הדיון.

ברוך: הערכים הם קודם כל מול הממשל אבל הם מאוד רפלקסיביים. והכוונה היא שאני מצפה שהריבון לא יפעיל אלימות וגם אני כתנועה לא יפעיל אלימות. אם רוצים לדבר על שיויון מתוך מודעות לשוני בתוך התנועה אז אולי לא כל חברה צריכה לשלם דמי חברה בסכום זהה.

דניאל: מציע שוב לקבוע כותרת "ערכי התנועה".

מוצעים: "ערכי החברה", "ערכי תנועת התנועות", "ערכי הפוליטיקה הבריאה".

סיון מסתייג מ"ערכי התנועה" כי זה מצמצם. אם תקום דפני ותגיד שהתכנסו כמה אנשים ומתיימרים לייצג אותי.

ברוך: הבעיתיות היא שמישהו ירגיש שמכתיבים לו. אז בואו נחליט מי אנחנו. אני הצעתי שזה יהיה פורום של קבוצה שמנסה לאגד כמה קבוצות שרוצות להשפיע על הכנסת.

בנצי: בואו נגיד "ערכי קבוצה לצדק חברתי".

אלון: מה זה משנה תנועה. קבוצה שיושבת ומדברת על הדברים. זה טפל איך קוראים לזה.

ירדן: מה שהוא מעלה זה שברגע שניתן שם זה מעורר תחושה של הדרה.

דניאל: אולי לקרוא לזה ערכי הסביב, הבסיס הערכי.

ירדן: הרעיון הוא רשימה של ערכים שהקבוצה חשבה עליהם שיהיו מקובלים על אזרחי המדינה בלי תחושה שמישהו החליט בלעדיי. או להשאיר את זה בלי כותרת או " הערכים המייצגים צדק חברתי סביבתי". " הערכים המייצגים חברה בריאה".

דניאל: הבסיס הערכי של המפלגה או התנועה. זה הבסיס. אנחנו מעוניינים להקים מפלגה חברתית. צריך להגיד את זה.

גיא: השלב הזה הוא נורא קשה לתפוס את המופשט ולעבור לריאלי. אני אשמח להשאיר את זה פתוח וזה דיון שחשוב שיהיה. להקפיד לא לרוץ מהר מדי קדימה ולשמור על עצמנו מלהכניס לפינות. בואו לא נתבייש להשאיר דברים בצד. "ערכים" זה מספיק טוב.

אלון: בנק ערכים.

דניאל: סל ערכים.

גיא: מה שחשוב זה ערכים שלא נותנים תרגום, אחרת מזה חטאנו. נהיה מספיק אמיצים לתת לכולם פלטפורמה לעבודה חדשה.

בנצי: כשברק שאל למי זה מכוון הוא חידד נקודה. אם מתקדמים זה לא אומר שאי אפשר לחזור אחרוה. בתחושה שלי אסור לפחד מלצבוע ולהוביל. ערכי צוות א או קבוצה א לצדק חברתי. מחר יכולה לבוא קבוצה ב ולהציע אבל יודעים מה הזהות שלה. כולנו באנו מהרבה פעילות של צדק חברתי.

סיון: זה לא קריטי כרגע, אנחנו רוצים להמשיך. לברק אני רוצה לומר שערכים זה משהו אפלטוני או אידיאלי. זה לא אומר שלשוטר אסור לירות בפושע. אני עדיין רוצה אי אלימות בתור ערך. ברור ש100% מהערכים לא יהיה אבל מכוונים לזה.

גיא: אולי אנחנו מדברים על הערכים של הפוליטיקאי / המדינאי החדש.

סיון: לא רק הפוליטיקאי.

[עריכה] התפתחותיות, אבולוציה

אלון: דינמיות (אבולוציוניות).

גיא: התפתחות.

אלון: בשביל שהפלטפורמה, אפילו החשיבתית תראה את ערך ההשתנות כמשהו שמחוייב כל הזמן. כמו שיש בגוף אנזימים צריך להיות בתוך המקרו של תנועה או מה שזה לא יהיה. התפתחותיות.

ירדן: על בסיס מה אתה מתפתח?

אלון: על בסיס המציאות שהשתנתה.משנים צורה (דוגמאות מעולם המדעים....)

גיא: לוודא שלא יוצרים תקיעות.

ירדן: מתנגדת. הרעיון הוא לא לקדש את השינוי או ההתפתחות אלא לעשות אותו בהתאם לצורך. אם משהו כן עובד במשך 10 שנים לא בהכרח צריך לשנות אותו.

יפתח: מנגנון לא יראה צורך לשנות את עצמו.

ירדן: אבל צריך לראות איך מתרגמים את זה לניהול מדינה. לגוף עצמו אין את היכולת הזו, הוא צריך גוף חיצוני.

אלון: העולם משתנה. אנחנו ערים לשינוי שחל, המציאות והחברה משתנה. אנחנו מתחייבים כתנועה שאנחנו בתנועה.

ברוך: תנועתיות.

אלון: הבקרה היא פועל יוצא של זה.

ירדן: מפחיד אותי השינוי הכפייתי.

גיא: אם רוצים שמשהו יעבוד צריך לשנות אותו כל הזמן.

ורד: זה התאמה, פתיחות.

אלון: זה לא חייב להיות כל הזמן שינוי, אלא בבקרה. אני רוצה לאפשר שאם משהו לא משרת את עצמו.

אחרי פציעה קלה של אלון מזכוכית תועה נכתב הערך "התפתחות".

[עריכה] אחריות

סיון: ערך "אחריות". עשיתי עבודה רצינית על מהפכות על אדם סמית וערך האחריות. המסקנה היא שמהפכות שקורות בצורה מהירה הן בדרכ אלימות. אנחנו מנסים לעשות שינוי עומק בחברה הישראלית וגם העולמית תוך כדי או בשיתוף. אחריות זה לא לעשות הכל מהר מדי. מתכוון גם לאחריות אישית, אחריות של המנהיגים, האחריות שלנו לגבי מחוסרי דיור. ברגע שיהיה הערך הזה במזרח התיכון, יבינו שהמנהיגים הם חסרי אחריות כלפי האנשים.

דניאל: ערך "הוכחה עצמית". יותר לפוליטיקאים. כל רגע נתון אותו נציג יודע שיש לו את חובת ההוכחה. אם הוא לא מוכיח יודע שאנשים אחרים מוכיחים יותר. אני מדבר על העניין של הקשר עם הבוחר. כרגע יש נתק בין הבוחר למנהלי המדינה. נשאלת שאלה על הגולן וכשלת, או לא הגעת להצעות החוק שאתה אמור להביא, אז תדע שאפשר להחליף אותך.

בנצי: מתן דין וחשבון שוטף?

ורד: אין קואליציה שמגנה עליך. אם אתה לא מרצה את הבוחרים שלך אתה בר החלפה. אין מובן מאליו. אין צורך לחכות לבחירות כל 4 שנים, או לקנות את מרכז המפלגה. אתה מחויב להוכיח את עצמך. האפשרות לבחור ולהחליף משהו שלא מתאים.

הצעה אולי כדאי להשתמש במקום במונחים "מהימנות", "אחריותיות" "accountability"

[עריכה] קישוריות, פוליטיקה הוליסטית

ירדן: עוד ערך "קישוריות" מערכות לא יכולות להתקיים מעצמן, הן תלויות בגורמים אחרים. זו סוג של אקסיומה, אתה לא פועל בתוך ריק. סימביוזה זה ששני הצדדים מרוויחים. קישוריות זה שדברים מתקיימים אחד ליד השני.

אלון: הוליסטי.

בנצי: תלותיות.

ירדן: תלות זה לפעמים שלילי. הוליסטיות וקישוריות – אתה רוצה את עצמך כחלק מהמערכת.

אלון: הוליסטיות זה קשרים. המנגנון מסועף והכל קשור.

גיא: זה קשור גם לנגישות שצריכים להיות סטנדרטים שכל אחד בכל נושא יכול לפנות לחכים. הגאולה והישועה יכולה לבוא מכל אחד. גם מילד.

אוריאל: גם "מנהיגי המחאה" לא תמיד היו ברוטשילד, כי יש להם עוד עבודה.

גיא: כי זו השיטה הישנה, שמים מחסומים. אני בבונקר מי שהגיע אלי כנראה יש לו משהו חשוב להגיד.

[עריכה] קבלת השונה, פתיחות

סיון: מציע קבלת השונה. פתיחות. חברה יותר פתוחה. זה האנשים שבאו להפגנות. באו בגלל האפשרות לבוא. הציגו אופציה למשהו חדש ושונה.

גיא: גם להיות פתוח לקהל, גם לערכים אחרים.

ברוך: מה ההבדל בין נגישות לפתיחות?

סיון: נגיש אתה יכול לטלפן אלי. פתיחות זה לקבל אנשים שהם לא כמוני.

גיא: המינימום של לתת לבן אדם השני צ'אנס.

סיון: פתיחות זה שיתקיים דיון שהוא לא אני צודק ואתה טועה. כשיהיה דיון אז תהיה דמוקרטיה.

[עריכה] פרגון

בנצי: מציע "פרגון".

ברוך: אפשר לחבר לפתיחות?

ברק: זה נדרש.

מיכל: למה זה ערך?

[עריכה] כבוד

ברוך: אולי כבוד?

בנצי: פרגון זה משהו במבנה המוח. לא להגביל ולחסום – לצמוח ולבנות "אתה צודק אבל". כשיש אוירה של פרגון ואיפשור אז יש אנרגיות שמצמיחות.

ברוך: יכול להיות שערבות מכיל את המילה פרגון?

בנצי: הפרגון זה מה שמאפשר התפתחות.

[עריכה] ספין-דייטינג: יוזמות (חמש דקות לכל יוזמה, שלוש דקות להציג ו-2 דקות לשאלות)

תנועת עמי - תנועה חברתית. ממוקדים על הנושא של הדיור. דיור בר השגה, דיור ציבורי. נשמח להביא חומר, להיות חלק ולסייע.

מצע או תוכנית פעולה עדיין אין. זה השלב שבו אנחנו נמצאים.

היה חשוב לנו שהנושא לא יעלם. התחלנו לחשוב במפגשים של פעילים איך אפשר ליצור משהו שהוא לאו דווקא תמיכה באחת הוועדות הקיימות אלא ליצור משהו חדש. היו כמה מפגשים. אני מפה לוקח - אני חושב שכמה שיותר קבוצות יקחו חלק. שיהיה שיח אחיד, מתואם לכולם. לחבר בין היוזמות.

  • יש בערך 500 חברי עמותה. בערך 300 פעילים. הרבה מעוניינים לקחת חלק בהקמת מפלגה. לקחנו חלק במאהל בנתניה ובחיפה.
  • עם היכולות והרצון שלנו. יש לנו פעילות בדרום.

קישור לאתר

הצעת חוק זכויות חברתיות (ברק כהן) אני משפטן. אני חושב איך ערכים ורעיונות יתמקמו בדין ויחייבו מבחינה משפטית. המטרה שתהליכים חברתיים יקבלו ביטוי שיחייב את המשטר. החלום הגדול שלי שמגילת זכויות יסוד תחייב את המשטר.
  • קורת גג
  • חינוך
  • בריאות
  • בטחון תזונתי

אני פקדתי כמה מאות למפלגת קדימה. במפלגה דיברתי עם שאול מופז, שנשמע שהוא התלהב מהרעיון הזה.

הכנתי את דברי המבוא והניסוח של החוק. מופז רוצה להגיש את זה בתחילת המושב הקרוב. זה על רקע המחאה החברתית. המאמץ שלי היא שההגשה של המסמך תהיה יחד עם תמיכה של השותפותים במחאה החברתית. כדי שמקסימום חברותי כנסת יצטרפו לזה.

חוצמזה אני ממשיך לקחת חלק במחאה.

שאלה:האם מתכוון להמשיך פעילות בקדימה?
תשובה:אני לא בעל עניין בקדימה. פשוט בזמנו נראה לי שקדימה זה המקום שיהיה לי בו נוח להגשים את החלום שלו. קדימה בשבילי זה לא קודש קודשים. מבחינתי ברחוב זה המרחב העדיף. וגם התארגנות חדשה זה מגניב.
המפלגה הישירה (אוריאל) מה לא עובד? בESSENCE זה שהאנשות מרגישות שהשלטון לא עובד בשבילםן. 70% מהאנשות לא מרגישיםות שיש להםן איזושהי השפעה על השלטון. ההסבר - זה חלק מכלכלה, קפיטליזם. נבחרות ל-4 שנים לכנסת ובסוף יש כוחות אחרים שפועלים עליהם.

הרעיון של המפלגה הישירה היא להוות פלטפורמה, מעין כנסת בתוך כנסת. כל הצעת חוק תידון במפלגה וע"פ התוצאה, חברי הכנסת של המפלגה יצביעו. אין להם שום נגיעה להצביע על צו מצפונם, הם פקידים בלבד.

בעיה נוספת זה שמצביעים לפי חבילות.

שאלה: הקונספט הוא מפלגה שהיא נטו השיטה? ללא אג'נדה?
תשובה: כן, הרעיון הוא להשאר פתוח, כנסת בתוך כנסת. יש רמות של מעורבות, כי יש רמות של ידע, מחוייבות. ויש כאן רמה של אפשרות להציב את זכות ההצבעה שלי אצל חבר/ה שאני סומך עליה/ו. לסמוך על חבר/ה עיתונאית או בלוגיסט.
מודל 20-80 לקדנציה של חברי כנסת. מציע מודל של רק 20% מחברי הכנסת רשאים להשאר לעוד קדציה, ו-80% שבאים לקדציה אחת בלבד. זה מאפשר לחברי כנסת להוביל תהליכים מחד, אבל מצד שני להיות מחוייבים לרחשי הציבור. ויש כאן הגברת האפשרות להשתתפות במשחק הפוליטי.
שאלה:איך יש את המנגנון של מי יכול לרוץ שוב?
תשובה: למשל הראשונים בפריימריז מבין המכהנים יקבלו את החסינות של ה-20%.
שאלה:האם דיברת עם מפלגות קיימות?
תשובה: כשחשבתי על מפלגת העבודה, ניסיתי להשפיע. אבל קם איזה גוף שרצה ליצור משהו אחר. הייתה המון כוחניות ומעט מאוד תובנה שהשיטה, הדוגמה האישית, זה מהות הכל. למעשה מה שאני אומר פה זה דוגמא אישית.
מפלגת התנועה הירוקה (ירדן) הייתי חלק מלהיות מחוץ למשחק כי אני לא מישהי חשובה בתוך המפלגה. אבל דעתי נחשבת כי המנגנונים שבנינו הם חלק מלהיות נחשבת.

כל פעם ששומעת את רשימת הדברים הטובים שצריך ברשימה חדשה, אני אומרת - בואו אלינו! תמורת 60 ש"ח יש לכם רשות לקחת חלק בפורומים, במזכירות, להצביע, להציע את מועמדותכםן. הרשימה היא גבר אישה גבר אישה כדי להיות שיוויונית. אני ממש מרגישה שיש משהו שאני לא יודעת איך אני לא מציגה את זה נכון כדי שתראו כמה זה נמצא שם בשבילכםן, בואו תקחו.

הסלוגן של התנועה הירוקה - סביבה חברה תקווה.

שאלה:יש לכם אג'נדה חברתית?
תשובה:כן, יש לנו תפיסת עולם ערכית. יעלו הרבה דברים שלא יודעים איך יעלה. הרעיון שלנו הוא לבחון מחדש את הערכים כל הזמן. כשמדברים על צדק זה לא רק מול האנשות שיושבותים פה במעגל, אלא גם מול מעגלים אחרים. זה נכון גם לחינוך וכלכלה. זה ספקטרום של הסתכלות.
שאלה:איפה המפלגה הייתה ביחס למאהב החברתי? ברמה הערכית?
תשובה:חלק וחלק. הייתה קריאה מאוד ברורה למפלגות לא להשתתף בהובלה. לא השתתפנו כמפלגה, כיבדנו את זה. אנשים שפעילות ערכית, אנשות שהיו שותפיםות למהלך. ברמה האישית. מבחינה ערכית - במקרה לגמרי - סיימנו עבודה של GREEN NEW DEAL - ואין ספק שצריך שם בעברית - איך פיזית מתרגמים את האג'נדה למעשים - אחד הדפים הוא לגבי דיור בר השגה - ואפשר לראות באתר. גם לגבי תחבורה והרבה מאוד נושאים. ויש תוצרים של שנתיים עבודה. הוגשו לכל הוועדות שפעלו.
מפלגת התקווה - עם חופשי בארצינו (גיא שמיר) חדשה, פתוחה לכולם - חוץ מהלוגו ולהתחיל את זה, ערכים של אופטימיות, התמדה ואחדות -חוץ מזה הכל פתוח, ומקווה שכמה שיותר אנשים יצטרפו.
שאלה:לא חושב שהתקווה זה ממדר ערבים?
תשובה: לא מסתכל על זה ברמה של היהודים גנבו לערבים. לא אמרתי עם יהודי בארצנו. עם חופשי. אבל מייד פתוח לשינוי השם והלוגו. שמתי את זה כדי שתהיה נקודת פתיחה שהיא כמה שיותר רחבה ומופשטת. מבין את הקטע הבעייתי.

תראה כמה מילים לקחו לנו את המילים. ביבי נתניהו פעם אמר "קדימה" ואז נרתע. לקחו לנו את עבודה וליכוד. זו התקווה שלי האישית, שתהיה מפלגה מבוססת טכנולוגיות ועם שפה פתוחה.

כל זה מוכן ועכשיו זה נמצא כאן בשבילנו.

[עריכה] איפה ומתי

מתי: שישי-שבת 14-15/10. בשישי 14/10 נפגשים ב10:00 ומסיימים ב-15/10 בשעה 15:00. בערב של ה-15 צפוי אירוע המאוחדות לשינוי גלובלי בכיכר המדינה החל משעות הצהריים. מיקום: קיבוץ גברעם.

אירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=234011909982029

[עריכה] רעיון כללי

[עריכה] הודעה לעיתונות

סמינר בין-תחומי: חולמות פוליטיקה חדשה / אחרת / נקיה

בסוף השבוע של ה-14-15/10, יתכנסו מעל 150 פעילות ופעילים מהמחאה החברתית, ועימם מומחים מהאקדמיה ואנשות שטח - לחשוב וללמוד ביחד, האם יש שינוי מבני שנדרש במנגנון הממשל בישראל - ואם כן - האם נדרש שינוי קטן, מבפנים, או גדול, מבחוץ.

האירוע יכלול:

[עריכה] מטרות

  • מילון פוליטי חדש - 100 מילים שהם רוב המילים בכתבות פוליטיות - להמציא מילה חלופית ולנסות לדבר אחרת.

[עריכה] ידע מה-1000 שולחנות

[עריכה] שיטה

[עריכה] שותפותים

שם אחראית ליצור קשר סטטוס תאריך סטטוס
ב' זה אוהל ברוך+גיא ברוך לא הצליח לדבר עם אמנון דפני מעבר למה שתיאמו לפני שבוע, השארתי לו הודעות בפייסבוק וכו' אבל הוא לא עונה. ברק סגל ודפני ליף הוזמנו אישית. נראה מה יצא מזה. 10/10
המרכז להעצמת האזרח http://www.ceci.org.il/?CategoryID=20&ArticleID=2&SourceID=20&sng=1 ברוך דיברתי עם שחר, הוא העביר מייל שלי למכותבים שלהם, בעיקרון שחר נשמע מתלהב מאוד. לא קיבלתי עדכון סטטוס נוסף. 9/10
ח' זה חינוך ברוך אמרתי להם בע"פ, לא הועברו הזמנות בכתב. 9/10
צוות מאהבים ברוך נשלחה הזמנה במייל, אין הרבה תגובות. 10/10
פורום לשת"פ טכנולוגי בין מאהבים ברוך הוזמנו פעמיים באמצעות רשימות התפוצה שלהם. 9/10
10 המכות גיא ?
מחאת הקוטג' גיא ?
עמי- עתיד מדינת ישראל (גד הרן) גיא נשלח מייל ביום חמישי האחרון, אין התקדמות מאז. 9/10
השמאל הלאומי - אלדד יניב גיא הביע התעניינות, אבל אין עדיין תשובה סופית, כנראה לא יצליח להגיע כי מלחיץ אותו התאריך שקבענו. 10/10
דרור ישראל גיא ?
ישראל חופשית גיא רוצים לבוא 10/10
ארגוני הקהילה הגאה ברוך טרם
התנועה לאיכות השלטון ברוך דיברתי עם הדובר שלהם, מעביר הלאה, בעיקרון נראה לו שאין לנציגים שלהם משאבי זמן להגיע, אבל יש להם מסמך שהעביר אלינו. יבדוק האם יכולים להשתתף בפועל 9/10
אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה ברוך נשלח מייל לחברות התפוצה, אין עדיין תגובה רשמית. מצד שני הגענו דרכן ל עפרה אור מכרמיאל 10/10
מאהב כרמיאל ברוך עפרה אור תגיע, יכול להיות שביחד עם חבר נוסף מהמאהב. ככל הנראה לא יישארו לישון כי יש להם מחויבויות נוספות. 10/10
רשימת פמיניסטיות אקטיביסטיות ברוך הועברה הזמנה במייל, אין התקדמות מאז. 9/10
התנועה למען צדק כלכלי - חברתי - אזרחי ברוך מוטי רנד יצר קשר עם ברוך בפייסבוק, אמר שהוא יגיע http://www.facebook.com/tsedek 12/10

[עריכה] הפקה בפועל

רוצה להצטרף לצוות ההפקה? אפשר ליצור קשר עם ברוך אורן baroch@6tzvaim.com או גיא שמיר. עוד פרטי קשר ראי בדף קשר פומבי.

פירוט אחראית תאריך סטטוס סטטוס
גרפיקה גיא הועבר לצוות עע"ה. ממתינים לגרפיקה הערב.
דוברות - לדבר עם רועי נוימן גיא
לדבר עם שותפותים ברוך + גיא
סגירת מיקום
פייסבוק - איבנט ושות' גיא
עדי פלד
ורד המפיקה
אבי דדון

[עריכה] ישיבת הפקה 9/10 בקקאו, אוניברסיטת תל אביב

חברות וחברים שלום, מצרף את סיכום הישיבה מהיום באוניברסיטה, לקראת האירוע בשישי-שבת הקרובים.

השתתפו: גיא שמיר ברוך אורן דבורה פרלמן דניאל דור

[עריכה] תוכן

ברוך מציע:

דניאל מציע:

גיא מציע:

בכל אופן התוכן עדיין פתוח לשינויים.

[עריכה] שינוי תזמון

הוצע להזיז את האירוע בשבוע. בעד: יתן יותר מרחב לנשום, פחות לחץ, ויותר זמן להזמין אנשים/ות. נגד: ברוך הרבה יותר עמוס בשבוע הבא, והתחושה היא שהאירוע דיי סגור בסך הכל.

החלטה: לא התקבלה החלטה, בנתיים נשמח לשמוע עוד דעות. בנתיים נשארים עם התזמון הנוכחי.

[עריכה] שינוי שם

המילה "פוליטיקה" מייצרת רתיעה מהאירוע. הוצע לשנות את שם האירוע למשהו שפחות מייצר רתיעה. הצעה: "1000 שולחנות: כנסת ישראל" או "1000 שולחנות: מושב הכנסת הקרוב". ההצעה השניה נשמעת יותר מדי מלחיצה אז מעדיפות את הראשונה. ברוך: מציע שלא לשנות את האירוע הקיים אלא להכין לוגו חדש ואירוע חדש, ואז להזמין אנשות מחדש, ולקשר בין שני האירועים. ככה נתמודד עם אנשות שכבר עשו "DECLINE" לאירוע. ההמלצה התקבלה.

[עריכה] שינוי פרדיגמה

דבורה טוענת שנדרש שינוי פרדיגמטי, ולא בטוח שכולםן מרגישים שאנו במצב שידוע לנו איזה שינוי נדרש. לכן ייתכן שהדיון על הפרלמנט איננו רלוונטי כרגע. ברוך מציע לראות את הדיון על הפרלמנט מתוך היכרות עם ערכי המחאה, כלומר, חיזוק התקשורת והאמון הביןאישי ושיפור האחריות האישית של כל אזרחית למצב החברתי הכללי. בהקשר כזה יש על מה לדבר בזירה הפרלמנטרית.

[עריכה] מי הוזמן ומי יגיעו

ראי עדכונים בטבלת השותפויות.

[עריכה] תשתית רעיונית - ידע ומסמכים

[עריכה] המלצה לפתרונות אופרטיבים למצב החברתי בישראל - ג'וליאן פדר ויגאל רמבם

מתוך דף הפייסבוק של ג'וליאן פדר - [1]

מתווה אופרטיבי ליישום דרישתנו

לצדק חברתי

בתחום הדיור, הביטחון התזונתי, יחסי עבודה וממשל.


לאור ההתפתחויות האחרונות, ותגובת הממשל ונציגיו להתעוררות החברתית במדינת ישראל, מצאנו לנכון לנסח מתווה מקיף לשינוי חברתי מהותי ועמוק. חוסר היכולת והרצון של ממשלות ישראל לדורותיהן לדאוג לאינטרסים של הציבור ולהוות לו גוף מייצג וקול רהוט, מלמדת על כשל מערכתי עמוק ומדאיג.

על כן החלטנו להציג הצעה כלכלית לקידום הצדק החברתי הכללי, לצד הצעה לשינוי שיטת הממשל שתאפשר דמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית ומשילות יציבה ושקופה יותר.

הצעתנו המוגשת להלן מהווה המלצה ודרישה כאחת. המלצה לציבור הרחב שנקרא להצביע ברגליים ולהביע את תמיכתו, ודרישה מהממשל להיענות לקריאה הציבורית חסרת הפשרות.



[עריכה] כלכלה וחברה:

[עריכה] 1. בינוי ושיכון, תווך אורך:

א. יוקם קואופרטיב בינוי ושיכון בבעלות ציבורית. הנהלת הקואופרטיב תורכב מהגורמים הבאים:

- ממומחים בהמלצת האקדמיה שאושרו ע"י הכנסת

- מומחים בהמלצת משרד הבינוי והשיכון ושאושרו ע"י הכנסת

- נציגי העובדים של הקואופרטיב.

ב. הקואופרטיב לא יהווה גוף מתכנן, אלא גוף מבצע בלבד ויתפקד הלכה למעשה כקבלן לבניה ציבורית.

ג. תכנון הבניה יעשה על ידי הגופים הרלוונטיים בממשלה וברשויות המקומיות וישולבו בו האזרחים המתגוררים בקהילות ובערים בהם תבנה הבניה הציבורית.

ד. תפקידו של הקואופרטיב יהיה להיענות לדרישות וצרכי הציבור בהתייחס לנתוני גידול טבעי, הגירה חיובית ושלילית, ובצמוד לתוכניות מתאר.

ה. 70% מאדמות המדינה בכל מועצה אזורית יוקצו לצרכי הבינוי והשיכון של אותה מועצה(ללא תשלום למנהל כמובן, הרי באדמות הציבור עסקינן), כשהמוצעה וועדי השכונות יהוו גוף מתכנן, והקואופרטיב גוף מבצע.

ו. שאר ה30% יוקצו למיזמים פרטיים כפי שהדבר נהוג כיום (בתמורה לתשלום למנהל), בצמוד לתוכניות מתאר.

ז. יחידות הדיור שיבנו בשיטה זו יושכרו לתווך ארוך במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר. הרווחים יזרמו לקרן בנאמנות עיוורת שתשמש את הקואופרטיב לצרכיו השוטפים על מנת לשחרר את תקציב המדינה מהצורך לתקצב אותו. לזכאים יושכרו היחידות במחיר עלות או אפילו בסבסוד במקרים דחופים.

ח. לצעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים שעוברים מהמרכז לפריפריה יוצעו יחידות דיור בסבסוד מסיבי, בשילוב עם פתרונות תחבורה.

ח. יחידות הדיור שיוקמו בשיטה זו יחויבו לשלב פאנלים סולריים, לאגור מים שנפלטים ממערכות המיזוג ומי גשמים, על מנת להשתמש בהם כמים לאסלות/השקיה/כביסה.

1.ב. מענה למצוקות המידיות:

א. הגבלת החזקת דירות להשקעה בלבד: דירות ריקות שאינן מאוכלסות/מושכרות יותר משנתיים יאלמו ללא פיצוי במידה וברשות בעל הנכס יותר מדירה אחת – חוק זה יחול רטרואקטיבית על נכסים קיימים וריקים. נכסים אלו יושכרו כדירות ברות השגה, במידת האפשר יפוצלו ליותר מיחידת דיור אחת.

ב. על תושבי/אזרחי חוץ אשר מחזיקים בנכס שאינו מאוכלס יותר מ180 יום בשנה יוטל מס פרוגרסיבי שעולה בהדרגה מדי שנה. במידה ונכס כזה אינו מאוכלס יותר מ900 יום במהלך 5 שנים – יולאם ללא פיצוי לבעלים.

ג. בפרויקטים שכבר אושרו ושטרם החלה בנייתם, יוקצו 20% מיחידות הדיור לדיור בר השגה בהשכרה.

ד. הסבה מסיבית של בניינים ריקים ונטושים לצרכי דיור, כולל באזורי תעשיה נטושים שיופשרו לדיור.

ה. השהייה מוחלטת של פינוי אזרחים מדירות בשכונות מצוקה ובכלל. הקמת ועדות מחוזיות שעליהן לאשר כל פינוי באופן פרטני.

ו. בעלי נכסים משכבות מוחלשות שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא, לא יפונו מביתם. דירתם תולאם והמשכנתא תוסב לחוזה שכירות לתווך ארוך מול קואופרטיב הבינוי והשיכון. החוב הנותר יבוטל והבנק יפוצה באמצעות שכה"ד הנגבה בלבד.

ז. הגנת יחסי שוכר/משכיר בחוק מחייב (בדומה ליחסי עובד/מעביד).

- הגבלת האפשרות להעלאת שכ"ד ל5% בשנה לכל היותר.

- הכנסת סעיף אופציה לשנה לפחות לכל חוזה שכירות – אופציה שניתנת לביטול בהתראה של 3 חודשים מראש בלבד.

- אכיפת חובת אחזקה וטיפול על בעל הנכס באמצעות נציבות קבילות דיירים שבפניה ניתן להתלונן על ליקויים שלא תוקנו ומצב לא ראוי של הנכס שלא מטופל ע"י בעל הנכס. במקרים קיצוניים תדאג הנציבות לתיקון הליקויים ותגבה את התשלום מבעל הנכס בנוסף לכנס גבוה.

ח. הלאמה של אדמות/מגרשים שנמכרו לקבלנים פרטיים ושלא נבנה עליהם מזה שנה. במידה וניתן יהיה להוכיח ספסרות (החזקת האדמות ע"מ להעלות את ערכם), יולאם המגרש/אדמה ללא פיצוי, ויבנה עליו דיור בר השגה במידי.


[עריכה] 1. תחבורה ציבורית ומלחמה ביוקר הדלקים הפוסילים:

א. יוקם קואופרטיב לתחבורה ציבורית שהתנהלותו דומה לקואופרטיב הבינוי והשיכון.

ב. גורמים ציבוריים קיימים, כדוגמת רכבת ישראל, ישולבו בקואופרטיב ויתמזגו עימו.

ג. לצד קואופרטיב התחבורה תוקם מועצה מתכננת של מומחים בהמלצת האקדמיה, משרד התחבורה והרשויות המקומיות (באישור הכנסת), שיהווה גוף מתאם ומתכנן שאליו כפופים גורמי התחבורה הציבורית השונים.

ד. הגורמים הפרטיים והסמי-פרטיים שפועלים כיום בתחום תחבורת האוטובוסים יוכפפו בהיבט התכנוני למועצה המתכננת מבלי שתתבצע הלאמה. במידה וגופים פרטיים אלה לא יעמדו במסגרת התכנון ו/או לא יעמדו בתקרת מחירים של מחיר עלות + 5% רווח, תאלץ המדינה להלאים אותם ולשלבם בקואופרטיב.

ה. כמדיניות חד משמעית תינתן עדיפות תכנונית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. תוך שנתיים תגיע התחבורה הציבורית למצב בו היא יכולה להוות הלכה למעשה תחליף לרכב הפרטי:

- תחבורה ציבורית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במחיר עלות או קרוב לעלות.

- נגישות לכל אזורי הארץ, בכל שעות היממה.

- סבסוד תחבורה ציבורית לעובדים המתגוררים בפריפריה ושעובדים במרכז.

- שילוב של רכבים חשמליים קלים בהשכרה לתחבורה עירונית (אופניים וקורקינטים), הקצאה של נתיבים לרכבים קלים מן הסוג הזה.

- רכישה סיטונאית של אופניים חשמליים ע"י קואופרטיב התחבורה, ומכירתם במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר. תיבחן אופציה של ייצור רכבים קלים מן הסוג הזה ומכירתם במחיר עלות.

- הזרמה של סך המיסים שנגבים ביבוא ובמכירת רכבים פרטיים לפיתוח התחבורה הציבורית בלבד.

- מתן מענקים לאזרחים שבוחרים להפטר מהרכב הפרטי, כולל סבסוד מלא לתחבורה ציבורית.

- שחרור התחבורה הציבורית ממסי הבלו על דלקים.


[עריכה] 1. בטחון תזונתי:

שבירת קרטל המזון הארצי באמצעות הצעדים הבאים:

א. הלאמה של 15% של שלושת גופי המזון הגדולים (תנובה, שטראוס ואוסם[UT1] )

ב. יצירת קואופרטיב מזון עצמאי שמתבסס על אותם נכסים מולאמים. הנהלת הקואופרטיב תורכב מנציגי ציבור הלקוחות, עובדי הקואופרטיב, תזונאים ומומחים בתחומים רלוונטיים.

ג. מוצרי הקואופרטיב ישווקו במחיר עלות + 5 % רווח לכל היותר, באזורי עדיפות ישווקו המוצרים במחירי עלות.

ד. הקמה של רשת הפצה בהנהלת הקואופרטיב בכל עיר ובכל שכונה שישווק את המוצרים במחיר עלות ויהיה נתון לפיקוח של וועדי השכונות והעיריות.


[עריכה] 1. בטחון תעסוקתי, זכויות עובדים וביזור הכוח הכלכלי:

א. העלאת שכר המינימום ל65% משכר הממוצע במשק לכל הפחות.

ב. הצמדת שכר חברי הכנסת והשרים למכפלות קבועות של שכר המינימום. (ח"כ – שכר מינימום כפול 8 לכל היותר, שר – שכר מינימום כפול 10 לכל היותר) [בואו נראה כמה זמן ייקח עד שאשכרה יהיה אפשר לחיות משכר מינימום]

ג. צמצום המיסים העקיפים למינימום, והעלאת המיסים הישירים והפרוגרסיביים, בייחוד מס חברות. פטור מוחלט ממע"מ ומיסים עקיפים על מוצרי מזון ועל כל שירותי הקואופרטיבים הציבוריים.

ד. עידוד העבודה המאורגנת והדמוקרטית, שילוב של נציגי ועד נבחרים בדירקטוריונים של תאגידים מעל לגדול מסוים.

ה. הקמת נציבות קבילות לעובדים ושילוב של אחראי קבילות עובדים בכל חברה מגודל מסוים. לאחראי קבילות אלה תהיה נגישות לספרי החברה, והם יהוו גוף מגשר ומפשר בכל הנוגע לקובלנות שכירים – מבלי שיידרש מהם לפנות לבית משפט ו/או להיחשף.

ו. מלחמה בהעסקה קבלנית:

- החרפת התנאים לקביעת יחסי עובד/מעביד בין מקום העבודה לעובד הקבלן.

- התלת מיסים על מעסיקים שנעזרים בחברות קבלן.

- התשלום לחברת קבלן על שעת עבודה לא יעלה על 35% מהמשכורת שמשולמת לעובד הקבלן. כלומר, במידה ועובד קבלן משתכר 30 ₪ לשעה, לא יעלה התשלום הכולל לחברת הקבלן על 40 ₪ לשעה.

ז. עידוד קואופרטיבים:

- פטור נרחב ממיסים ישירים ועקיפים לחברות בהן 70% ויותר מהשכירים שותפים להחלטות ההנהלה ולרווחי החברה, בתנאי שמוצריה/שירותיה משווקים במחיר עלות + 10% רווח לכל היותר.

- פטור מוחלט ממיסים עקיפים ופטור נרחב ממיסים ישירים, לקואופרטיבים ששירותיהם/מוצריהם משווקים במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר ושמשלבים נציגים מהקהילה המקומית בהליכי קבלת ההחלטות.

- חברות פרטיות, חברות בע"מ וחברות ציבוריות שהגיעו למצב של פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון יולאמו ויהפכו לקואופרטיבים ציבוריים בבעלות של העובדים והציבור, שיספקו שירותים ומוצרים לפי צרכי הציבור לאותה שעה. הנושים של אותם חברות מפורקות יפוצו באמצעות חלק מהרווחים שקואופרטיבים אלה מייצרים.


- יתרה מזאת, יוקם גוף מתכנן שיתאם את העבודה של קואופרטיבים אלה: יזמין מהם עבודות, יקצה משימות, ידאג לשיתוף פעולה הדדי ביניהם. גוף זה יחולק למחלקות לפי נושאים שונים, כשכל מחלקה מנוהלת על ידי מומחים שהומלצו ע"י האקדמיה, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכיוצא באלה – כולם באישור הכנסת.

כל גוף ציבורי יוכל להזמין שירותים מאותו גוף מתכנן, להציע פרויקטים ודרכי ייעול. את סידרי העדיפויות יוקבעו ע"י המחלקה המקצועית הרלוונטית בשילוב עם נציגי ציבור.


[עריכה] ממשל:

[עריכה] 1. הכנסת:

א. הכנסת תורכב מ200 נציגים (נציג לכל 150 אלף בעלי זכות הצבעה לערך, יחס זה יישאר קבוע).

ב. ההצבעה לכנסת תתבסס על שיטה אזורית ואישית:

המדינה תחולק ל200 אזורי הצבעה, כשכל איזור מונה 150 אלף בוחרים. כל איזור הצבעה בוחר נציג אחד לכנסת.

החלוקה לאזורי בחירה תעשה באופן ממוחשב, על בסיס אלגוריתם מתמטי פשוט – וזאת על מנת למנוע מניפולציה של הרכב האוכלוסין של אזורי ההצבעה.

ג. ההתמודדות תהיה פתוחה לכל אזרח המתגורר באותו איזור הצבעה, מבלי קשר לשיוך מפלגתי.

ד. במידה וימצא הרוב הדרוש לכך, יהיה ביכולתו של איזור הצבעה להחליף את הנציג שלו בכל עת.


[עריכה] 2. הממשלה:

א. לקראת הבחירות הכלליות תפרסם כל מפלגה (או קואליציה של מפלגות) רשימה המציגה המלצה לקבינט מלא (ראש ממשלה ושרים).

ב. הרשימה שתזכה ליותר מ50% מקולות הבחורים תהווה את ממשלת ישראל. במידת הצורך יוכרז על סבב בחירות שני – על מנת לוודא רוב מוחלט באוכלוסיה.


הבחירות עצמן יתנהלו ב2 פתקים. פתק אחד לממשלה (ראש ממשלה ושרים), ופתק שני לחבר כנסת שמייצג את איזור ההצבעה של הבוחר.


[עריכה] 3. מועצה אזרחית:

א. המועצה האזרחית תהווה בית עליון לכנסת. סמכויותיה הן הטלת וטו על החלטות הכנסת והממשלה והבעת אי-אמון. שאר התהליכים הפרלמנטריים יתרחשו בכנסת ובוועדותיה. סמכויות המועצה יהיו מוגבלות אך חשובות. כל חוק שמוגש לכנסת בקריאה ראשונה יוצג בפני חברי המועצה על ידי חבר כנסת תומך וחבר כנסת מתנגד. ברוב של 60% יהיה בסמכותה להכריז וטו על ההצעה.


ב. המועצה האזרחית תורכב באופן הבא:

- כל אזרח מעל גיל 25 יוכל להגיש מועמדות למועצה האזרחית

- מבין המועמדים יוגרלו 250 חברי מועצה.

- הליך ממוחשב ואקראי ידאג לכך שהתפלגות המועצה לפי מדדים של גיל, מגדר ורמת הכנסה יהיה זהה לזה של הציבור.

למשל, אם תורכב מועצה כזו כיום, הרכבה יהיה כדלקמן:

50% מחבריה יהיו נשים. 48% יהיו משתכרי שכר מינימום. 15% מחבריה יהיו צעירים בני 25 עד 35.

ג. חברי המועצה יכהנו שנה אחת בלבד. אזרח שכיהן במועצה לא יהיה רשאי להגיש מועמדות במשך 5 שנים.

על חברי המועצה תכול חובת נוכחות בכל הדיונים של המועצה, כמובן שיפוצו בשכר הולם על שירותם.


[עריכה] 4. רשויות מקומיות:

א. רשויות מקומיות ועיריות יורכבו ע"פ שיטה דומה שבה נבחרים הח"כים והממשלה:

- כל רשימה תציג מנהלת אשר מונה ראש עיר, סגנים ואחראים לתחומים שונים. הרשימה שזוכה לרוב תהווה את מנהלת העירייה/רשות מקומית

- מועצת העיר תורכב מנציגים שנבחרים ישירות ע"ב שכונתי – כשלכל שכונה מספר נציגים בהתאם למספר התושבים.

[עריכה] השינוי שיביא לכך שלא נצטרך קמפיינים נגטיבים

קמפיין נגטיבי הוא מסע הסברה אשר מתמקד בלהציג את הצד השלילי של מועמדת או רעיון. בראיון לעיתון 7 ימים מציג משה קלוגהפט - היועץ האסטרטגי של מועצת יש"ע ואחרים - שהקמפיין האפקטיבי היחיד הוא קמפיין נגטיבי (ראי עמ' 3). איך בונים מציאות חברתית אשר לא מקדמת קמפיינים נגטיבים? --ברוך אורן 11:32, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים