גרסה מתאריך 13:00, 10 באוקטובר 2011

איפה ומתי

מתי: שישי-שבת 14-15/10. בשישי 14/10 נפגשים ב10:00 ומסיימים ב-15/10 בשעה 18:00. בערב של ה-15 צפוי אירוע המאוחדות לשינוי גלובלי בכיכר המדינה החל משעות הצהריים. מיקום: קיבוץ גברעם.

אירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=234011909982029

רעיון כללי

הודעה לעיתונות

סמינר בין-תחומי: חולמות פוליטיקה חדשה / אחרת / נקיה

בסוף השבוע של ה-14-15/10, יתכנסו מעל 150 פעילות ופעילים מהמחאה החברתית, ועימם מומחים מהאקדמיה ואנשות שטח - לחשוב וללמוד ביחד, האם יש שינוי מבני שנדרש במנגנון הממשל בישראל - ואם כן - האם נדרש שינוי קטן, מבפנים, או גדול, מבחוץ.

האירוע יכלול:

• הרצאות
• שולחנות עגולים
• פאנלים
• הקרנת סרטים
• ניסוח נייר עמדה מרוכז.
• עבודה בקבוצות עבודה

מטרות

• ברוך אורן: לחלום איך אפשר להגשים פוליטיקה נקיה. לדמיין מנגנונים שיאפשרו קבלת החלטות ללא פירמידת שליטה. לחזות בתהליך בחירות שאיננו מקדם קמפיינים של השחרת היריב. לבנות מנגנון שמאפשר חשיבה ציבורית מבלי לרכז את הכח הציבורי בידי מעטים. ובעיקר, לחשוב ולדמיין איך אפשר להגיע מהמצב הקיים היום בישראל למצב של פוליטיקה נקיה. כמובן ששכחתי כל מיני דברים כמו פמיניזם אבל בעצם פוליטיקה נקיה זה קודם כל פוליטיקה פמיניסטית כלומר, פוליטיקה שמסתכלת באופן ביקורתי על יחסי הכוחות בחברה.
• גיא שמיר: לדבר על הקמת מפלגה, איך עושים את זה נכון - איך מקימים מערך לשינוי סדר במאזן הכוחות הקיים, שיביא השראה חדשה לקראת בחירות. איך עושים את זה, איך רוצות שזה ייראה. בצורה ריאלית. איך מגיעים לקבלת החלטות במעגל ולא בראש. איך יוצרים מנגנון שעובד אחרת. שיטת שלטון חדשה. שיטת בחירות חדשה. כל מה שקשור לפוליטיקה. חוק הסדרים. חשוב גם שיתקיים גוף, ארגון, מנגנון, שיטה שלעולם הרעיון, האידיאולוגיה יהיו לפני הפרסונות. שהמנגנון יחיה בזכות עצמו לא רק בזכות האנשים, ולא יזדעזע כאשר יש חילוף פרסונלי. תציגו ערכים, רעיונות ולא אנשות. האנשות ייבחנו לפי הרעיונות ולא לפי ההתנהלות הפוליטית שלהםן.

• מילון פוליטי חדש - 100 מילים שהם רוב המילים בכתבות פוליטיות - להמציא מילה חלופית ולנסות לדבר אחרת.

ידע מה-1000 שולחנות

• מסקנות מה-1000 שולחנות
• הוראות הפעלה: איך להקים אירוע שולחנות עגולים

שיטה

• ליצור ידע באמצעות 2 כלים: מפגש חברתי של דיון במעגלים וצוות עורכי תוכן לאחר המפגש.
• כדאי לתכנן מראש כדי שיהיו מנחי מעגל. כל אחת ידע באיזה מעגל הוא, ידעו שבאנו לשבת לדבר לעבוד.
• צריך אירוע של יומיים, כי צריך איזשהו "להכנס לזה". זמן להכירות והתאקלמות ולהכנס לעבודה. וגם טיפה לנוח. ולישון על זה. ולעשות עוד סיבוב זיכוך. כדי להמשיך לעומק עם הדברים. ביומיים אפשר להשיג עבודה אפקטיבית יותר.

שותפותים

הפקה בפועל

רוצה להצטרף לצוות ההפקה? אפשר ליצור קשר עם ברוך אורן baroch@6tzvaim.com או גיא שמיר. עוד פרטי קשר ראי בדף קשר פומבי.

ישיבת הפקה 9/10 בקקאו, אוניברסיטת תל אביב

חברות וחברים שלום, מצרף את סיכום הישיבה מהיום באוניברסיטה, לקראת האירוע בשישי-שבת הקרובים.

השתתפו: גיא שמיר ברוך אורן דבורה פרלמן דניאל דור

תוכן

ברוך מציע:

• מעגל היכרות וקפה

דניאל מציע:

• ליצור מרחב של RETREAT = עיבודש, כלומר מרחב שיאפשר ריפוי של פצעים שנוצרו בין אנשות במחאה. אוירה של לנוח קצת ביחד מכל עומס המחאה הזו.
• חשיבה קדימה לשנה הבאה - תכנון/תיאום של המחאה.
• להציג את המיזם של "המשמר האזרחי" כתשתית, אוהל שיאפשר סיוע לכל מי שרוצים לעשות פיקוח, monitoring על הכנסת ולובי חברתי בכנסת.
• מעגל דיון על "פוליטיקה פוביה", יכול לתת גם הקשר של מחקר התקשורת.

גיא מציע:

• הרבה זמן על הדשא ביחד. שמי שרוצה שיבחרו בו/בה שיציג את עצמה.

בכל אופן התוכן עדיין פתוח לשינויים.

שינוי תזמון

הוצע להזיז את האירוע בשבוע. בעד: יתן יותר מרחב לנשום, פחות לחץ, ויותר זמן להזמין אנשים/ות. נגד: ברוך הרבה יותר עמוס בשבוע הבא, והתחושה היא שהאירוע דיי סגור בסך הכל.

החלטה: לא התקבלה החלטה, בנתיים נשמח לשמוע עוד דעות. בנתיים נשארים עם התזמון הנוכחי.

שינוי שם

המילה "פוליטיקה" מייצרת רתיעה מהאירוע. הוצע לשנות את שם האירוע למשהו שפחות מייצר רתיעה. הצעה: "1000 שולחנות: כנסת ישראל" או "1000 שולחנות: מושב הכנסת הקרוב". ההצעה השניה נשמעת יותר מדי מלחיצה אז מעדיפות את הראשונה. ברוך: מציע שלא לשנות את האירוע הקיים אלא להכין לוגו חדש ואירוע חדש, ואז להזמין אנשות מחדש, ולקשר בין שני האירועים. ככה נתמודד עם אנשות שכבר עשו "DECLINE" לאירוע. ההמלצה התקבלה.

שינוי פרדיגמה

דבורה טוענת שנדרש שינוי פרדיגמטי, ולא בטוח שכולםן מרגישים שאנו במצב שידוע לנו איזה שינוי נדרש. לכן ייתכן שהדיון על הפרלמנט איננו רלוונטי כרגע. ברוך מציע לראות את הדיון על הפרלמנט מתוך היכרות עם ערכי המחאה, כלומר, חיזוק התקשורת והאמון הביןאישי ושיפור האחריות האישית של כל אזרחית למצב החברתי הכללי. בהקשר כזה יש על מה לדבר בזירה הפרלמנטרית.

מי הוזמן ומי יגיעו

ראו עדכונים בטבלת השותפויות.

תשתית רעיונית - ידע ומסמכים

המלצה לפתרונות אופרטיבים למצב החברתי בישראל - ג'וליאן פדר ויגאל רמבם

מתוך דף הפייסבוק של ג'וליאן פדר - [1]

מתווה אופרטיבי ליישום דרישתנו

לצדק חברתי

בתחום הדיור, הביטחון התזונתי, יחסי עבודה וממשל.

לאור ההתפתחויות האחרונות, ותגובת הממשל ונציגיו להתעוררות החברתית במדינת ישראל, מצאנו לנכון לנסח מתווה מקיף לשינוי חברתי מהותי ועמוק. חוסר היכולת והרצון של ממשלות ישראל לדורותיהן לדאוג לאינטרסים של הציבור ולהוות לו גוף מייצג וקול רהוט, מלמדת על כשל מערכתי עמוק ומדאיג.

על כן החלטנו להציג הצעה כלכלית לקידום הצדק החברתי הכללי, לצד הצעה לשינוי שיטת הממשל שתאפשר דמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית ומשילות יציבה ושקופה יותר.

הצעתנו המוגשת להלן מהווה המלצה ודרישה כאחת. המלצה לציבור הרחב שנקרא להצביע ברגליים ולהביע את תמיכתו, ודרישה מהממשל להיענות לקריאה הציבורית חסרת הפשרות.

כלכלה וחברה:

1. בינוי ושיכון, תווך אורך:

א. יוקם קואופרטיב בינוי ושיכון בבעלות ציבורית. הנהלת הקואופרטיב תורכב מהגורמים הבאים:

- ממומחים בהמלצת האקדמיה שאושרו ע"י הכנסת

- מומחים בהמלצת משרד הבינוי והשיכון ושאושרו ע"י הכנסת

- נציגי העובדים של הקואופרטיב.

ב. הקואופרטיב לא יהווה גוף מתכנן, אלא גוף מבצע בלבד ויתפקד הלכה למעשה כקבלן לבניה ציבורית.

ג. תכנון הבניה יעשה על ידי הגופים הרלוונטיים בממשלה וברשויות המקומיות וישולבו בו האזרחים המתגוררים בקהילות ובערים בהם תבנה הבניה הציבורית.

ד. תפקידו של הקואופרטיב יהיה להיענות לדרישות וצרכי הציבור בהתייחס לנתוני גידול טבעי, הגירה חיובית ושלילית, ובצמוד לתוכניות מתאר.

ה. 70% מאדמות המדינה בכל מועצה אזורית יוקצו לצרכי הבינוי והשיכון של אותה מועצה(ללא תשלום למנהל כמובן, הרי באדמות הציבור עסקינן), כשהמוצעה וועדי השכונות יהוו גוף מתכנן, והקואופרטיב גוף מבצע.

ו. שאר ה30% יוקצו למיזמים פרטיים כפי שהדבר נהוג כיום (בתמורה לתשלום למנהל), בצמוד לתוכניות מתאר.

ז. יחידות הדיור שיבנו בשיטה זו יושכרו לתווך ארוך במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר. הרווחים יזרמו לקרן בנאמנות עיוורת שתשמש את הקואופרטיב לצרכיו השוטפים על מנת לשחרר את תקציב המדינה מהצורך לתקצב אותו. לזכאים יושכרו היחידות במחיר עלות או אפילו בסבסוד במקרים דחופים.

ח. לצעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים שעוברים מהמרכז לפריפריה יוצעו יחידות דיור בסבסוד מסיבי, בשילוב עם פתרונות תחבורה.

ח. יחידות הדיור שיוקמו בשיטה זו יחויבו לשלב פאנלים סולריים, לאגור מים שנפלטים ממערכות המיזוג ומי גשמים, על מנת להשתמש בהם כמים לאסלות/השקיה/כביסה.

1.ב. מענה למצוקות המידיות:

א. הגבלת החזקת דירות להשקעה בלבד: דירות ריקות שאינן מאוכלסות/מושכרות יותר משנתיים יאלמו ללא פיצוי במידה וברשות בעל הנכס יותר מדירה אחת – חוק זה יחול רטרואקטיבית על נכסים קיימים וריקים. נכסים אלו יושכרו כדירות ברות השגה, במידת האפשר יפוצלו ליותר מיחידת דיור אחת.

ב. על תושבי/אזרחי חוץ אשר מחזיקים בנכס שאינו מאוכלס יותר מ180 יום בשנה יוטל מס פרוגרסיבי שעולה בהדרגה מדי שנה. במידה ונכס כזה אינו מאוכלס יותר מ900 יום במהלך 5 שנים – יולאם ללא פיצוי לבעלים.

ג. בפרויקטים שכבר אושרו ושטרם החלה בנייתם, יוקצו 20% מיחידות הדיור לדיור בר השגה בהשכרה.

ד. הסבה מסיבית של בניינים ריקים ונטושים לצרכי דיור, כולל באזורי תעשיה נטושים שיופשרו לדיור.

ה. השהייה מוחלטת של פינוי אזרחים מדירות בשכונות מצוקה ובכלל. הקמת ועדות מחוזיות שעליהן לאשר כל פינוי באופן פרטני.

ו. בעלי נכסים משכבות מוחלשות שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא, לא יפונו מביתם. דירתם תולאם והמשכנתא תוסב לחוזה שכירות לתווך ארוך מול קואופרטיב הבינוי והשיכון. החוב הנותר יבוטל והבנק יפוצה באמצעות שכה"ד הנגבה בלבד.

ז. הגנת יחסי שוכר/משכיר בחוק מחייב (בדומה ליחסי עובד/מעביד).

- הגבלת האפשרות להעלאת שכ"ד ל5% בשנה לכל היותר.

- הכנסת סעיף אופציה לשנה לפחות לכל חוזה שכירות – אופציה שניתנת לביטול בהתראה של 3 חודשים מראש בלבד.

- אכיפת חובת אחזקה וטיפול על בעל הנכס באמצעות נציבות קבילות דיירים שבפניה ניתן להתלונן על ליקויים שלא תוקנו ומצב לא ראוי של הנכס שלא מטופל ע"י בעל הנכס. במקרים קיצוניים תדאג הנציבות לתיקון הליקויים ותגבה את התשלום מבעל הנכס בנוסף לכנס גבוה.

ח. הלאמה של אדמות/מגרשים שנמכרו לקבלנים פרטיים ושלא נבנה עליהם מזה שנה. במידה וניתן יהיה להוכיח ספסרות (החזקת האדמות ע"מ להעלות את ערכם), יולאם המגרש/אדמה ללא פיצוי, ויבנה עליו דיור בר השגה במידי.

1. תחבורה ציבורית ומלחמה ביוקר הדלקים הפוסילים:

א. יוקם קואופרטיב לתחבורה ציבורית שהתנהלותו דומה לקואופרטיב הבינוי והשיכון.

ב. גורמים ציבוריים קיימים, כדוגמת רכבת ישראל, ישולבו בקואופרטיב ויתמזגו עימו.

ג. לצד קואופרטיב התחבורה תוקם מועצה מתכננת של מומחים בהמלצת האקדמיה, משרד התחבורה והרשויות המקומיות (באישור הכנסת), שיהווה גוף מתאם ומתכנן שאליו כפופים גורמי התחבורה הציבורית השונים.

ד. הגורמים הפרטיים והסמי-פרטיים שפועלים כיום בתחום תחבורת האוטובוסים יוכפפו בהיבט התכנוני למועצה המתכננת מבלי שתתבצע הלאמה. במידה וגופים פרטיים אלה לא יעמדו במסגרת התכנון ו/או לא יעמדו בתקרת מחירים של מחיר עלות + 5% רווח, תאלץ המדינה להלאים אותם ולשלבם בקואופרטיב.

ה. כמדיניות חד משמעית תינתן עדיפות תכנונית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. תוך שנתיים תגיע התחבורה הציבורית למצב בו היא יכולה להוות הלכה למעשה תחליף לרכב הפרטי:

- תחבורה ציבורית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במחיר עלות או קרוב לעלות.

- נגישות לכל אזורי הארץ, בכל שעות היממה.

- סבסוד תחבורה ציבורית לעובדים המתגוררים בפריפריה ושעובדים במרכז.

- שילוב של רכבים חשמליים קלים בהשכרה לתחבורה עירונית (אופניים וקורקינטים), הקצאה של נתיבים לרכבים קלים מן הסוג הזה.

- רכישה סיטונאית של אופניים חשמליים ע"י קואופרטיב התחבורה, ומכירתם במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר. תיבחן אופציה של ייצור רכבים קלים מן הסוג הזה ומכירתם במחיר עלות.

- הזרמה של סך המיסים שנגבים ביבוא ובמכירת רכבים פרטיים לפיתוח התחבורה הציבורית בלבד.

- מתן מענקים לאזרחים שבוחרים להפטר מהרכב הפרטי, כולל סבסוד מלא לתחבורה ציבורית.

- שחרור התחבורה הציבורית ממסי הבלו על דלקים.

1. בטחון תזונתי:

שבירת קרטל המזון הארצי באמצעות הצעדים הבאים:

א. הלאמה של 15% של שלושת גופי המזון הגדולים (תנובה, שטראוס ואוסם[UT1] )

ב. יצירת קואופרטיב מזון עצמאי שמתבסס על אותם נכסים מולאמים. הנהלת הקואופרטיב תורכב מנציגי ציבור הלקוחות, עובדי הקואופרטיב, תזונאים ומומחים בתחומים רלוונטיים.

ג. מוצרי הקואופרטיב ישווקו במחיר עלות + 5 % רווח לכל היותר, באזורי עדיפות ישווקו המוצרים במחירי עלות.

ד. הקמה של רשת הפצה בהנהלת הקואופרטיב בכל עיר ובכל שכונה שישווק את המוצרים במחיר עלות ויהיה נתון לפיקוח של וועדי השכונות והעיריות.

1. בטחון תעסוקתי, זכויות עובדים וביזור הכוח הכלכלי:

א. העלאת שכר המינימום ל65% משכר הממוצע במשק לכל הפחות.

ב. הצמדת שכר חברי הכנסת והשרים למכפלות קבועות של שכר המינימום. (ח"כ – שכר מינימום כפול 8 לכל היותר, שר – שכר מינימום כפול 10 לכל היותר) [בואו נראה כמה זמן ייקח עד שאשכרה יהיה אפשר לחיות משכר מינימום]

ג. צמצום המיסים העקיפים למינימום, והעלאת המיסים הישירים והפרוגרסיביים, בייחוד מס חברות. פטור מוחלט ממע"מ ומיסים עקיפים על מוצרי מזון ועל כל שירותי הקואופרטיבים הציבוריים.

ד. עידוד העבודה המאורגנת והדמוקרטית, שילוב של נציגי ועד נבחרים בדירקטוריונים של תאגידים מעל לגדול מסוים.

ה. הקמת נציבות קבילות לעובדים ושילוב של אחראי קבילות עובדים בכל חברה מגודל מסוים. לאחראי קבילות אלה תהיה נגישות לספרי החברה, והם יהוו גוף מגשר ומפשר בכל הנוגע לקובלנות שכירים – מבלי שיידרש מהם לפנות לבית משפט ו/או להיחשף.

ו. מלחמה בהעסקה קבלנית:

- החרפת התנאים לקביעת יחסי עובד/מעביד בין מקום העבודה לעובד הקבלן.

- התלת מיסים על מעסיקים שנעזרים בחברות קבלן.

- התשלום לחברת קבלן על שעת עבודה לא יעלה על 35% מהמשכורת שמשולמת לעובד הקבלן. כלומר, במידה ועובד קבלן משתכר 30 ₪ לשעה, לא יעלה התשלום הכולל לחברת הקבלן על 40 ₪ לשעה.

ז. עידוד קואופרטיבים:

- פטור נרחב ממיסים ישירים ועקיפים לחברות בהן 70% ויותר מהשכירים שותפים להחלטות ההנהלה ולרווחי החברה, בתנאי שמוצריה/שירותיה משווקים במחיר עלות + 10% רווח לכל היותר.

- פטור מוחלט ממיסים עקיפים ופטור נרחב ממיסים ישירים, לקואופרטיבים ששירותיהם/מוצריהם משווקים במחיר עלות + 5% רווח לכל היותר ושמשלבים נציגים מהקהילה המקומית בהליכי קבלת ההחלטות.

- חברות פרטיות, חברות בע"מ וחברות ציבוריות שהגיעו למצב של פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון יולאמו ויהפכו לקואופרטיבים ציבוריים בבעלות של העובדים והציבור, שיספקו שירותים ומוצרים לפי צרכי הציבור לאותה שעה. הנושים של אותם חברות מפורקות יפוצו באמצעות חלק מהרווחים שקואופרטיבים אלה מייצרים.

- יתרה מזאת, יוקם גוף מתכנן שיתאם את העבודה של קואופרטיבים אלה: יזמין מהם עבודות, יקצה משימות, ידאג לשיתוף פעולה הדדי ביניהם. גוף זה יחולק למחלקות לפי נושאים שונים, כשכל מחלקה מנוהלת על ידי מומחים שהומלצו ע"י האקדמיה, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכיוצא באלה – כולם באישור הכנסת.

כל גוף ציבורי יוכל להזמין שירותים מאותו גוף מתכנן, להציע פרויקטים ודרכי ייעול. את סידרי העדיפויות יוקבעו ע"י המחלקה המקצועית הרלוונטית בשילוב עם נציגי ציבור.

ממשל:

1. הכנסת:

א. הכנסת תורכב מ200 נציגים (נציג לכל 150 אלף בעלי זכות הצבעה לערך, יחס זה יישאר קבוע).

ב. ההצבעה לכנסת תתבסס על שיטה אזורית ואישית:

המדינה תחולק ל200 אזורי הצבעה, כשכל איזור מונה 150 אלף בוחרים. כל איזור הצבעה בוחר נציג אחד לכנסת.

החלוקה לאזורי בחירה תעשה באופן ממוחשב, על בסיס אלגוריתם מתמטי פשוט – וזאת על מנת למנוע מניפולציה של הרכב האוכלוסין של אזורי ההצבעה.

ג. ההתמודדות תהיה פתוחה לכל אזרח המתגורר באותו איזור הצבעה, מבלי קשר לשיוך מפלגתי.

ד. במידה וימצא הרוב הדרוש לכך, יהיה ביכולתו של איזור הצבעה להחליף את הנציג שלו בכל עת.

2. הממשלה:

א. לקראת הבחירות הכלליות תפרסם כל מפלגה (או קואליציה של מפלגות) רשימה המציגה המלצה לקבינט מלא (ראש ממשלה ושרים).

ב. הרשימה שתזכה ליותר מ50% מקולות הבחורים תהווה את ממשלת ישראל. במידת הצורך יוכרז על סבב בחירות שני – על מנת לוודא רוב מוחלט באוכלוסיה.

הבחירות עצמן יתנהלו ב2 פתקים. פתק אחד לממשלה (ראש ממשלה ושרים), ופתק שני לחבר כנסת שמייצג את איזור ההצבעה של הבוחר.

3. מועצה אזרחית:

א. המועצה האזרחית תהווה בית עליון לכנסת. סמכויותיה הן הטלת וטו על החלטות הכנסת והממשלה והבעת אי-אמון. שאר התהליכים הפרלמנטריים יתרחשו בכנסת ובוועדותיה. סמכויות המועצה יהיו מוגבלות אך חשובות. כל חוק שמוגש לכנסת בקריאה ראשונה יוצג בפני חברי המועצה על ידי חבר כנסת תומך וחבר כנסת מתנגד. ברוב של 60% יהיה בסמכותה להכריז וטו על ההצעה.

ב. המועצה האזרחית תורכב באופן הבא:

- כל אזרח מעל גיל 25 יוכל להגיש מועמדות למועצה האזרחית

- מבין המועמדים יוגרלו 250 חברי מועצה.

- הליך ממוחשב ואקראי ידאג לכך שהתפלגות המועצה לפי מדדים של גיל, מגדר ורמת הכנסה יהיה זהה לזה של הציבור.

למשל, אם תורכב מועצה כזו כיום, הרכבה יהיה כדלקמן:

50% מחבריה יהיו נשים. 48% יהיו משתכרי שכר מינימום. 15% מחבריה יהיו צעירים בני 25 עד 35.

ג. חברי המועצה יכהנו שנה אחת בלבד. אזרח שכיהן במועצה לא יהיה רשאי להגיש מועמדות במשך 5 שנים.

על חברי המועצה תכול חובת נוכחות בכל הדיונים של המועצה, כמובן שיפוצו בשכר הולם על שירותם.

4. רשויות מקומיות:

א. רשויות מקומיות ועיריות יורכבו ע"פ שיטה דומה שבה נבחרים הח"כים והממשלה:

- כל רשימה תציג מנהלת אשר מונה ראש עיר, סגנים ואחראים לתחומים שונים. הרשימה שזוכה לרוב תהווה את מנהלת העירייה/רשות מקומית

- מועצת העיר תורכב מנציגים שנבחרים ישירות ע"ב שכונתי – כשלכל שכונה מספר נציגים בהתאם למספר התושבים.

השינוי שיביא לכך שלא נצטרך קמפיינים נגטיבים

קמפיין נגטיבי הוא מסע הסברה אשר מתמקד בלהציג את הצד השלילי של מועמדת או רעיון. בראיון לעיתון 7 ימים מציג משה קלוגהפט - היועץ האסטרטגי של מועצת יש"ע ואחרים - שהקמפיין האפקטיבי היחיד הוא קמפיין נגטיבי (ראי עמ' 3). איך בונים מציאות חברתית אשר לא מקדמת קמפיינים נגטיבים? --ברוך אורן 11:32, 28 בספטמבר 2011 (IDT)