פרוטוקול מאחד השולחנות העגולים של תנועת הערבות בב"ש 6.2.2012

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אירוע שולחנות עגולים של תנועהת הערבות בב"ש נערך ב-6.2.2012

תוכן עניינים

[עריכה] התוכניה

פאנל של ראש העיר דנילוביץ' ולאחריו מעגלי שיח ייערכו במרכז הצעירים בב"ש.

נושא: גוונים, תרבויות ודעות בחברה הישראלית

משתתפים:

מר רוביק דנילוביץ' - ראש העיר

פרופ' אריאל פלדשטיין - היסטוריון, המזכיר האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון

אורי קידר - יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בן-גוריון

אמל אלסנע אלחוג' - מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח

ד"ר רחל מסלה אבונה - ד"ר לביוכימיה קלינית

לאחר מכן התחלקו הנוכחים לדיונים בשולחנות עגולים

[עריכה] להלן סיכום אחד השולחנות העגולים שנערכו בעקבות הפאנל

[עריכה] כיצד אנו יכולים ליצור חברה בה הערכים המשותפים בה יחברו אותנו לחברה אחת

יעל: להמשיך עם מסגרות ההתנדבות הקיימות בתחום החינוך, בבתי חולים וכו' לעזור לחלש.

צבי: התנדבות זה טוב אך זה מראה על חוסר גדול ומחזק את הפער בין החזק לחלש. איך יוצאים מהמצב שהחלש יוצא ממצב ה"קורבן"?

עליזה: כדי ליצור חברה שיוויונית כל אחד מאיתנו צריך להוות דוגמא אישית. להבין גם שיש סיפוק מאוד גדול מנתינה. ולנסות להתייחס לכולם כמו אל משפחה. כל אחדואחת יכול/ה לתת מעצמו משהו לפי הייחודיות שלו .

אלי: צריך לעשות פעולות גדולות שידחוף אותם העם "מלמטה". למשל מחאת הקוטג' הייתה פעולה גדולה שהפכה למחאה "צדק חברתי" שהייתה טובה ואפקטיבית, הבעייתיות בה הייתה שהיא כל הזמן יצאה "נגד". בתכלס כולנו אשמים בזה שאין "צדק חברתי" פעם אנחנו "דופקים" ופעם "נדפקים", אנחנו צריכים לשנות בתוכנו את הגישה והיחס זה לזה. לא לוותר לקום ולעשות שינוי, אפילו הקטן ביותר בכל הזדמנות. להיות "אקטיביסט ."

יערה: קודם כל אנחנו צריכים להיות שלמים עם עצמינו וכך נהיה דוגמא אישית. רק כך נוכל לצאת "החוצה" לסביבה ולשנות, צריך לקבל את האחר כמו שהוא .ךנסות לראות את המשותף בינינו, להתאחד סביב אותו רצון שיש לכולנו-שיהיה טוב. מאיר: לחנך לחברה פתוחה יותר לזולת, שזה לא יהיה מוזר להגיד "שלום" לאדם ברחוב או לשכן שלך, שגם הבעיות של אחרים יענינו אותי .

דניאל: כבוד הדדי, סובלנות, שוויון הזדמנויות, לפעול לתיקון החינוך וליצירת מסגרות לא תחרותיות.

רחלי: כבוד הדדי זה הכרחי בין אנשים, כשאתה מכבד אדם גם אם אתה שונא אותו בכל זאת קיימת אווירה טובה יותר.

רוני: עזרה לזולת והתחלקות בנטל הכללי .

מירב: מסכימה עם הנאמר, וכמו כן אחריות אישית, להבין שאני יכול לתת מעצמי לחברה ולא לדאוג רק לעצמי .

חזי: פשוט להוות דוגמא אישית לכל הערכים האלו.

מאיר: כשמנסים ליישם את כל הדברים האלו זה קשה, במיוחד כשלא מסכימים על כל מיני דברים .

קרלוס: ביום יום קשה לנו לדאוג אחד לשני ולחיות באכפתיות אבל למשל כשיש מלחמה אז כולם מרגישים מאוחדים ודואגים זה לזה, נראה לי אנחנו חייבים להבין שהמצב שלנו כל כך קריטי שגם ביום יום אנחנו צריכים להרגיש קצת כמו במלחמה .

בר: לבוא בראש פתוח לדברים, בגישה יצירתית וחדשה וכך לנסות ליצור סולידריות בינינו.

עדי: יש כרגע חוסר שוויון למשל בשירות בצה"ל חייב להיות שוויון בין האנשים, לתרום למדינה,מעורבות חברתית.

אלה: צריך להבין יש שוני בין האנשים אבל כולם זקוקים לצרכים האלמנטאריים - אוכל,בית לבוש וכו' בלי שלכולם יהיו צרכים אלו תמיד תהיה תחושה שמישהו מרוויח ומישהו "נדפק ".

צבי: אני הייתי במהפכה הקומוניסטית וראיתי שהרעיון הזה של שוויון נכשל. אז למה עכשיו לחזור לזה? זה יצר מצב שיש כאלו שעבדו מעל מה שצריך וכאלו שעבדו פחות ממה שצריך וכולם קיבלו בסוף אותו דבר, לדעתי צריך להשקיע בחינוך, להעניק לילדים ידע והבנה שאנחנו חיים בעולם גלובלי ולכולנו יש מכנה משותף, להמחיש להם את העובדה הזו בהרבה צורות ולחנך מגיל מאוד צעיר לעשייה חברתית חיובית .

גיל: בעייני לא צריך לשאוף לשוויון מוחלט, צריך להשתדל להגיע לנקודת פתיחה לחיים שווה כמה שאפשר, ולנסות למרות השוני להיות שמחים בחלקנו.

שרון: להבין שהטוב שלי הוא טוב תלותי, טוב לי ברמה שטוב לחברה אם אני רוצה לעצמי טוב אני צריך לדאוג שלכולם סביבי יהיה טוב מיסים, כשכל אחד משלם את חלקו כולם נהנים מרחובות נקיים, פארקים וכו'. להכניס שולחנות עגולים למערכות הקיימות, בחברות עובדים, סתי ספר וכו'.

בלייק: לנסות ולא ליצור קבוצות קטנות בכל מערכת, כי כשאנחנו רואים אנשים שונים מאיתנו אנו מתפלאים שהם לא כמונו. אך כשאנחנו מטפחים סביבה מגוונת אנו לא מתפלאים מהשוני.

דניאלה: השינוי הוא שיח תקשורתי, בטלויזיה, רדיו. סולם הערכים שלנו חייב להשתנות, להנחיל ערכים שאנו רוצים לגדל את הילדים שלנו דרכם. הכוח שלנו ביחד הוא הרבה יותר משמעותי

פלאי: התקשורת היא גורם משמעותי מאוד לפילוג או חיבור בין האנשים.

שירלי: כבוד הדדי הוא הערל המשמעותי ביותר, חברה תקינה שמשנה משהו היא חברה שכל אחד מכבד את האחר .

נדב: הבעיה היא שבתור חברה אנחנו מאוד אוהבים להכליל, "כל החרדים" "כל הערבים" ... ותמיד דווקא הקיצוניים בכל חברה הם אלו שמדברים עליהם בתקשורת, צריך לזכור שלא כולם כאלו כמו שמציגים לנו בתקשורת.

עופרי: חוסר כבוד מגיע מחוסר ידע. כשאנו לומדים על חברות אחרות אנחנו פתאום מגלים שהם לא כאלו שונים מאיתנו כמו שחשבנו וכך אפשר גם להתאחד. לחנך שדווקא זה טוב שאנו שונים זה מזה שזה דבר חיובי, שכך העולם מעניין ויפה יותר. בבתי ספר של דו קיום הרבה יורת מקבלים זה את זה.

פלאי: נותנים בימינו המון מקום לסטיגמות וזה בעייתי, אפשר לפתור זאת באמצעות חינוך חוויתי.

בלייק: הצעד הראשון לעולם טוב יותר הוא ההכרה בכך שבתרבויות שונות יש צרכים שונים, לכל אחד יש דבר שמישהו אחר עושה ולא נוח לו עם זה, צריך ללמוד להקריב קצת על מנת לזכות ביותר.

עמית: זה מתחיל מהחינוך והגישה של המשפחה, כשילד גדל עם הרעיון של שוני בכל דבר ודבר "דרוזים" "חרדים" "עניים" "עשירים" וכו'. זה נכנס לו ממש לצורת החשיבה, צריך לצאת מהבועה ולהרחיב אופקים כמה שאפשר ללמוד להכיר יותר ויותר.

פלאי: העיקרון והערך המרכזי על מנת ליצור את האחדות הזו זה ערך הסבלנות והסובלנות. כדי שכל האוכלוסיות בעם יתאחדו אנחנו צריכים להתגבר על פער התרבויות הזה שאנחנו חיים בו כבר שנים. נעבוד במודעות על כך שכולנו שונים זה מזה וזה בסדר נפתח את ערך הסבלנות והסובלנות וננסה למצוא את הדבר שמחבר אותנו זה לזה. בקשר לעניין התקשורת - מה שהורס את כל האחדות היא העובדה שהתקשורת מתמקדת בדברים המכוערים של תרבות היא מחבלת ופוגעת בכל פני החברה הישראלית, מנפחת ומגדילה את השוני והשלילה של כל מיעוט ומגזר, מבליטים את החרדים שמתנהגים בצורה נוראית למשל וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

עופרי: התקשורת אוהבת רייטינג ואי אפשר לשנות את זה. היום אנחנו נמשכים וצופים בערכים מסוימים, רכילויות,אסונות, הקצנות וכו' אבל אפשר לשנות זאת. כשאדם גדל בערכים נכונים הוא יכול לסנן דברים מסוימים ולא לקלוט לתוכו את כל מה שמשדרים בתקשורת. כשאתה יודע יותר אתה פחות מתייחס ומחשיב כל דבר שאומרים .

אליה: קיימת בעיה במערכת השלטונית ובמערכת החינוך במדינה, שלא נותנות מספיק מענה לרב גוניות בחברה, למנהיגים יש היכולת ליזום ולהשפיע בעניין זה. יש צורך ליצור דו שיח בין האוכלוסיות השונות, ליצור חיים משותפים שעל בסיס הדומה ייווצר שיח על השונה.

יעל: לעודד אמת, הקשבה, ודרך ארץ. לא להשתמש באלימות וכוח בכדי להשיג את הרצונות שלנו. להיות אחראים לחיבור שלנו בחברה, זה טעות לחשוב שאנחנו תלויים רק בעצמינו מבלי להתחשב באחרים. לדאוג להסברה כיצד להשתלב בחרה בצורה מתחשבת יותר. להשקיע בתנועות נוער ולשים לב עד כמה חשוב ומשפיע החינוך הבלתי פורמאלי בקרב בני הנוער . לא להאשים כל הזמן את בתי הספר ולדאוג שהילדים מקבלים בראש ובראשונה חינוך טוב מהוריהם.

טובה: לחזק את האכפתיות בחרה, שקיים כעת רק בעתות משבר ומלחה. לחזק את הערך שהאדם במרכז וצורת התנהגתו ופחות הציונים וההישגיות, לחזר ולשם את החינותך. להוות דוגמא אישית בכל מפגש שלי עם אדם נוסף.

ניר: לא להזניח אוכלוסיות שזקוקות לטיפול, אם אתה לא תתמוך באוכלוסיות החלשות יכול להיות שהן אלו שיחלישו אותך בסוף. להשקיע בתקשורת הבין- אישית ולהיות אדיבים זה לזה. להבין את חשיבות ההתארגנות כשכל אחד פועל לבד הדברים לא יתקדמו.

צביקה: ליצור קבוצות עבודה הפועלות ביחד על פרויקטים משותפים שתורמים לסביבה כולה. למצוא את היתרון של כל אדם בקהילה .

רוני: ערך השייכות - כשאדם מרגיש שהוא שייך לחברה הוא מעוניין לפעול ולתרום לה. ערך זה ילכד אותנו לחברה מלוכדת על אף הגיוון ההטרוגי בחברה הישראלית . ערך המודעות- להיות מודע לחברה,לעצמך ולסביבה כולה בה אנחנו חיים. ערך הסובלנות, התחשבות - להיות אדם מתחשב יותר בכדי ליצור לילדים שלנו עתיד טוב יותר מהקיים כיום.

בר: להעלות את חשיבות החינוך, לא רק בבתי הספר אלא בכל מסגרת, פרסום, תקשורת, בידור ופנאי וכו'. לחנך את האדם להיות מאושר ולא להיות מוצלח, אדם מוצלח יכול לפנות לפשע ולמעשים פוגעניים כלפי הסביבה, אדם מאושר לא זקוק להתנהגויות מסוג זה. החינוך יעבור לילדים דרך ההורים לכן צריך למעשה לחנך את כולנו ילדים, והורים כאחד .

[עריכה] מה אני מתכוון\ת לעשות כדי להביא את השינוי לידי מימוש?

מאיר: להתחיל קודם כל מעצמך בלי לחכות שאחרים יעשו ולא לשפוט אחרים שעדיין לא עושים, צריך להבין שזה תהליך. צריך עוד פעולות כמו אלו כי זה משפיע עליי ומציג בפניי את חשיבות הערכים עליהם דיברנו.

חן: היום הכל קורה בפייסבוק, להעביר שם כמה שיותר מסרים עליהם דיברנו, לנסות גם ללחוץ על גופי התקשורת שיעבירו בתוכניות ריאליטי וכו' מסרים אלו.

דניאל: ליצוא יותר מעגלי שיח כמו זה הנערך היום, לנסות להגיע ליותר ויותר אוכלוסיות קצה ולא למשוכנעים כבר, לבנות בית ספר מודל עם ערכי ערבות הדדית ושיתוף פעולה. לחנך שהצלחה זה לא כסף הצלחה טמונה בתרומה לחברה .

גל: מה שאנחנו סופגים כיום בתקשורת ספוג אינטרסים כלכליים, אבל בימינו כל אחד יכול להיות ערוץ תקשורת, כמו שנאמר דרך "פייסבוק", "יו טיוב" וכו'. להשתמש בכוח האדיר של הבמות האלו. מספיק 10% מהאוכלוסיה שיקדמו ערכים אלו כדי ליצור שינוי .

רבקה: כל אחד ייקח אחריות על עצמו וייתן דוגמא אישית, להעריך מעשים טובים ובמיוחד לשבח את הילדים כאשר הם מתחשבים ומשתפים פעולה.

דורון: לקיים שולחנות עגולים המקום העבודה, במשפחה וכו' לעודד אקדמאים לכתוב מאמרים והרצאות על חשיבות הערבות ההדדית.

רוני: צריך להתארגן בצורה מסודרת ועקבית ולא רק באופן ספונטני, חשובה מאוד התמדה ולגשת ביחד לדברים ולא כשכל קבוצה תילחם להשיג רק את מבוקשה.

ניר: להאדיר ולהעצים את החיובי. להתנדב בתנועות נוער שמקדמות את הערכים ומטמיעות אותם ברב בני הנוער.

עמית: להתחיל להשפיע כל אחד בסביבה שלו ולהמשיך במעורבות הכללית שהתחילה בקיץ. להמשיך בדיונים בשולחנות העגולים ולחזק את היסוד המשותף הקיים בעם ישראל כולו .

טובה: כל הורה יכול לארגן פעילות בכתה בבית הספר של ילדיו שמעודדת ערכים אלו, אפילו חגיגות ימי הולדת, בר/בת מצוות וכו'. לדבר עם ההורים האחרים על כמה ערכים של שיתוף פעולה וכבוד הם החשובים ביותר ולנסות וללחוץ גם על המורה יחד כל ההורים שתעצים ערכים אלו בשיעורי החברה וכו'.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים