קואופטציה
זהו מונח מפתח במאבק הציבורי נגד בעלי-עצמה ומוסדות ההון והשלטון. הוא מגדיר גישת התגוננות של אותם המוסדות, לפיה, במקום להפעיל דיכוי כוחני נגד המוחים, הם עושים להם "תרגילי-הטעיה", בין היתר, שיתוף-פעולה אשר בסופו של דבר מנטרל את ההתנגדות. מה שגם מכונה "מלכודת-דבש".
בתור שלב ראשון, מועתקת לכאן ההגדרה הוויקיפדית:
תוכן עניינים |
[עריכה] ההגדרה הוויקיפדית
- קואופטציה הוא מושג מתחום הסוציולוגיה המתקשר לסוציולוג בריאן טרנר, ומתייחס לדרך ההתמודדות אל מול מנהיגים או נציגים המפריעים או עשויים להפריע לפעילותו של ארגון מסוים - כשהם פועלים מחוצה לו - זאת באמצעות צירופם לארגון עצמו, ובכך מתן אפשרות לאנשים אלו להשפיע על הארגון מבפנים.
- הארגון למעשה מציע לאנשים אלו להצטרף ולקבל תפקיד רשמי בארגון, על מנת לרתום את כישוריו של האדם עצמו לטובת הארגון, בתור חלק מהמנגנון, ולמנוע הפרעה לתפקודו של הארגון כאשר האדם נמצא מחוצה לו. כמו כן, פעולה זו עשויה לתרום למניעת התגבשותה של אופוזיציה יעילה מטעם גורמי חוץ, בשל גיוסם של המוכשרים מבין חבריה לשורות הארגון בשיטה זו.
- דוגמה לפעילות של קואופטציה היא מינוי של יו"ר אגרסיבי של ועד עובדים לחבר הנהלת המפעל (בדרך כלל בתחום משאבי אנוש), ובכך ניטרולו של ועד העובדים הלוחמני.
- עם זאת, פתרון זה בעייתי ממספר סיבות, אף שלעתים הוא יעיל לטווח קצר. מחד, שימוש תכוף בו עלול להחדיר לארגון עצמו גורמים שאינם שותפים לאידאולוגיה השלטת בו, ובכך לפגוע בכוחו של הארגון מבפנים, ומאידך, הדבר עשוי ליצור התמרמרות פנימית בארגון כתוצאה מחוסר השוויון למול שאר העובדים בחברה, שאינם זוכים לתנאים להם העובד החדש זוכה.
[מקור]
[עריכה] נעמי קליין וארגוני זכויות-אדם
נעמי קליין, בספרה דוקטרינת ההלם טוענת שארגוני זכויות-אדם ממומנים ע"י הממשל בארה"ב כדי לתמוך בארגוני-התנגדות מתונים, וזאת במטרה לבלום את התפתחותם של ארגונים רדיקליים יותר:
- "דרך זו להסביר את העולם, מקורצפת מכל התייחסות לעשירים ולעניים, לחלשים ולחזקים, לצפון ולדרום, ופופולארית מאוד בצפון אמריקה ובאירופה, טוענת רק שלכל אדם יש זכות למשפט הוגן ולשחרור מיחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל. היא לא מחפשת את הסיבה להפרות זכויות האדם, אלא רק מתארת אותן." (דוקטרינת ההלם, 144)
- "אין זה מפתיע שכאשר צללה הקרן לעיסוק בזכויות אדם היא הגדירה את התחום באופן צר ככל האפשר [...] משום שכל חקירה רצינית בניסיון להתחקות אחר המטרות ששירת הדיכוי [...] היתה מובילה [...] אל קרן פורד" ("דוקטרינת ההלם", עמ' 147)
- "בהחלטתה לפעול למען זכויות אדם אך ללא מעורבות בפוליטיקה, יצרה הקרן [קרן פורד] שדה פעולה שכמעט אי אפשר לשאול בו את השאלה העומדת ביסוד האלימות שאת תיעודה היא מימנה: מדוע האלימות הזו מתרחשת, את האינטרסים של מי היא משרתת?"("דוקטרינת ההלם", 148)
מובאות אלו לקוחות מהמאמר לתת לשוחט לשמור על הפרה - ארגוני זכויות אדם בישראל באתר "משנים".
[עריכה] הבנקים קונים את הסטיריקאנים
- למה כמעט ואין סאטירה על בנקים?
היום נפגשתי עם יועץ אסטרטגי לתקשורת ככה סתם לכוס קפה חברי. הוא סיפר לי סוד בחיוך. סוד שהדהים אותי, בנושא בנקים, שוק ההון וקניית שקט תקשורתי בעורמה וכסף רב (במושגים שלנו ההמונים חובבי מעמ 0 על לחם וחמאה) הוא התחיל בשאלה וסיים במבט נוקב לבור ותם כמותי. עד שהתביישתי.
-מתי בפעם האחרונה ראית בטלוויזיה מערכון על בנקים או חברות ביטוח?
-לא יודע השבתי, בטח היה משהו בארץ נהדרת לא? (היה??)
-מי מפרסם את לאומי קארד?
-קרן מור ויובל סגל השבתי
-ישראכארד?
-יובל סמו
-מי את בנק דיסקונט?
-קטורזה ומודי בראון
-מי את בנק בינלאומי ?
-אסי כהן
-מי את בנק פועלים?
-ארז טל ועלמה זק
AIG?-
-ערן זרחוביץ
-9000000-שוקה?
-שני כהן
-ביטוח ישיר?
-זוג יונים: טל פרידמן ואלי פיניש
-נו, הוא אמר, אז מי נותר לעשות עליהם מערכונים אני?
-אוי באמת נו, הבנקים נפגשים במחשכים להחליט על קניית שתיקה של תוכניות סאטירה?
-לא, אבל משרדי הפרסום ויועצי התקשורת שלהם כן. שכחת איפה אני עובד?
