קואופ סולארי
זהו דף הקשור לקואופ סולארי. דפים נוספים הקשורים לנושא ניתן למצא כאן.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבוא
ראו את הפוסט הזה להסבר ראשוני. ואת הפוסט הזה להמשך ההסבר (שלמעשה הועתק לכאן)
[עריכה] למה חשוב להקים קואופ סולארי?
מדינת ישראל בולמת מעבר לאנרגיה סולארית. למרות שאנרגיה סולארית יכולה להוזיל את מחירי החשמל, להקטין את התלות של מדינת ישראל בדלקים מיובאים, ולהקטין את זיהום האויר הנוצר במדינת ישראל. מומלץ לקרא את הפוסט הקודם כדי להבין את הסיבות למדיניות הממשלה - http://on.fb.me/1GtT82q
הבלימה מורגשת בתשלום נמוך מדיי ליחידת אספקת אנרגיה סולארית (קוט"ש). ככל הנראה בגלל תחשיב שגוי מצד משרד האנרגיה. מחיר נמוך מדי שהמדינה משלמת לקוט"ש סולארי, גורם לכך שהחזר ההשקעה על מערכת סולארית יכול להגיע ל-15 שנה. מה שהופך את האנרגיה הסולארית להשקעה פחות כלכלית ויותר אידיאולוגית.
[עריכה] איך בכל זאת נקדם אנרגיה סולארית?
אם כך, הדרך לסייע ל"משקיעים אידיאולוגיים" להשקיע באנרגיה סולארית **למרות** המדיניות הבעייתית של המדינה, עוברת בהקטנת החסמים הכלכליים להשקעה. החסם הראשון הוא כמובן חוסר הידיעה. לכן, הקואופ הסולארי יספק חומרי ייעוץ כתובים, סדנאות ושעות ייעוץ פרטיות. אבל מעבר לכך, חסם עיקרי להקמת מערכות סולאריות הוא חסם האשראי/המימון. אם הכסף להשקעה זמין, פחות חשוב האם ההשקעה תחזיר את עצמה תוך 5,10 או 15 שנה. לכן חשוב להציע מימון למערכות סולאריות. גם כיום ניתן לבקש מהבנק מימון למערכות סולאריות; אבל, למימון בנקאי יש חסרונות. ראשית, הוא בדרך כלל יקר: הבנק מציע ריביות גבוהות על המימון, מה שמאריך את משך הזמן עד להחזר עלות המערכת הסולארית, ולפעמים הופך את כל העסקה בלתי כדאית. שנית, הבנק דורש ערבויות ותזרים מזומנים להחזר, כך שחלק מאיתנו נתקשה מאוד לקבל אשראי בנקאי. ושלישית, הרווחים על עסקת ההלוואה (הריבית שאנחנו נשלם) יעברו לבעלי המניות של הבנק - כאשר מימון אלטרנטיבי יכול לנתב את הרווחים הללו למטרת קידום אנרגיה סולארית.
לסיכום, אני ממליץ להתמקד בייעוץ סולארי ובמתן הלוואות לרכישת מערכות סולאריות.
[עריכה] איך יפעל הקואופ?
- נאסוף 250 ש"ח מכל מי שרוצה להיות בעל מניה בקואופ הסולארי. הון המניות הזה יאפשר לנו לקיים פעילות בקואופ, למשל, ממנו נוכל לתת הלוואות.
- סכום המניה בעיקרון הינו השקעה/תרומה חד פעמית לקואופ, ואינו מיועד לחזור לבעל המניה. אפשר יהיה להעביר את זכות המניה לאחר. אפשר לקנות יותר ממניה אחת כדי להגדיל את כח ההשפעה של הקואופ הסולארי.
- מי שירכוש מניה, יקבל זכות להיות מועמד לצוות המנהל וכמובן להצביע בהחלטות הניהוליות בקואופ. שזה אומר, שתהיה לו את הזכות להשתתף בהחלטה: מי יקבל את העזרה במימון המערכת הסולארית, ומתי. חשוב לזכור: בקואופ, ההתנהלות היא שיוויונית. one person one vote. לכל בעל מניה יש קול שווה, מבלי תלות בכמות המניות שרכשת.
- הקואופ יציע מידע באתר האינטרנט שלו, הוא יפיק סדנאות בתחום וימכור שעות ייעוץ פרטיות למעוניינים.
- הקואופ יפרסם קול קוראת לפרויקטים המעוניינים בהלוואה למימון חלקי או מלא של הפאנלים הסולאריים.
- אנחנו, בעלי המניות של הקואופ, נחליט ביחד מי הפרויקט שיקבל את המימון.
- נבצע ביחד רכישה של פאנלים סולאריים ישירות מהמתקין או היבואן. נשלם עליהם מקופת הקואופ, ונשאיל אותם לבעל הפרויקט שעליו הוחלט.
- במשך כל חודש מרגע קבלת הפאנלים, בעל הפרויקט יעביר לקואופ תשלום חודשי שמהווה החזר של ההלוואה לרכישת הפאנלים הסולאריים. התשלום יכלול קרן וריבית. על הריבית הקואופ מחוייב לגבות מע"מ אבל זה פחות קשור עכשיו. כמובן שבעל הפרויקט יוכל להחליט שהוא משלם את יתרת החוב שלו לקואופ לפני תום ההלוואה.
- מייד עם סיום החזר ההלוואה, תבוצע העברת בעלות על הפאנלים מהקואופ לידי בעל הפרויקט.
- הכסף שבקופת הקואופ אמור לקדם עוד ועוד מערכות סולאריות. ברגע שיהיה מספיק כסף בקופה, כדי להעניק הלוואה נוספת, הקואופ יוכל להכנס לתהליך מתן ההלוואה הבאה, וכך הלאה. בכל אופן, אם חברי הקואופ ירצו בכך, אפשר יהיה לדון בחלוקת דיווידנד.
[עריכה] אז מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לגרום לזה לקרות?
- לחוות דעה על המודל שפיתחנו.
- להשקיע במניה כבר עכשיו. בצעו העברה של 250 ש"ח ומעלה לחשבון הבנק של הקואופ, והופס! יש לך מניה בקואופ הסולארי. לפרטים, סמסו לברוך 058-7799233
- להפגש ולדבר על זה. בואו נקבע ביחד מועד שנוח לכולנו ונשב ללמוד ביחד. הגיבו כאן וננסה ביחד לתאם מועד נוח לשיחת ועידה בוידאו.
[עריכה] שיטה
מודלי חלוקת רווחים:
- חלוקת דיוידנד לבעלי המניות בקואופ. מעודד רכישת מניה כהשקעה כספית, מאידך מגביר מאוד חלק המס בהתנהלות (26.5% מס חברות ו-30% מס על דיוידנד, כלומר, המדינה לוקחת מעל 50% מהרווח).
- אי-חלוקת דיוידנד. משאיר את הרווחים לטובת המשך קידום פרויקטים סולאריים.
מוקדי רווח:
- יזימת והשתתפויות בפרויקטים - הקואופ נכנס כיזם/משקיע בפרויקטים סולאריים, מרוויח עליהם ומהרווח נכנס להשקיע בעוד פרויקטים.
- הלוואות - הקואופ אוגר הון ומחלק הלוואות לרכישת מערכות סולאריות. בטחונות להלוואות אפשר באמצעות השארת רכיבי המערכת בבעלות הקואופ עד גמר החזר ההלוואה.
- שעות ייעוץ - הקואופ מוכר שעות ייעוץ להקמת מערכות סולאריות והערכת הכדאיות לפרויקטים כאלו.
- קורסים - הקואופ מוכר קורסים.
ברגע שנחליט על מודל פעולה, אפשר יהיה לנסח תוכנית עסקית.
[עריכה] שאלות ותשובות נפוצות
- איך קונים מניה? אילו זכויות מקבל חבר קואופ?
- משלמים 250 ש"ח או יותר לחשבון הקואופ. לפרטים, שלחו SMS לטלפון 058-7799233
- הזכויות של חבר קואופ:
- היכולת להשפיע על ניהול הקואופ, העסקת ופיטורי עובדים, החלטה על מתן הלוואות, חלוקת רווחים.
- הזכות לקבל דיוידנד במידה ונחליט לחלק לעצמנו כזה. יכול להיות שנעדיף להשאיר את הרווחים בתוך הקואופ כדי לפתח עוד ועוד מערכות סולאריות.
- כמה עולה להקים מערכת? כמה שטח גג נדרש כדי להקים מערכת? כמה המדינה משלמת על חשמל סולארי? יש כל כך הרבה נתונים כדי לדעת האם ההשקעה כדאית..
- לכן, ברוך אורן ממליץ שהקואופרטיב יעסוק בהפצת ידע בנושא - כדי לאפשר לכולנו תחושת בקיאות בהשפעת הנתונים על הכדאיות. וגם, הוא ממליץ שהקואופרטיב יעניק הלוואות פשוטות למקימי מערכות סולאריות, וכך למעשה נחסך הצורך לרדת לפרטים הטכניים של כל התקנה והתקנה.
- לא הבנתי מה המודל העסקי?
- המודל העסקי שברוך אורן הציע הוא: הקואופרטיב ישמש כאיגוד אשראי. כלומר, יאסוף כסף מבעלי המניות ויעביר את הכסף הזה כהלוואה לפרויקט סולארי. הפרויקט הסולארי ישלם ריבית. בדיוק כמו הלוואה רגילה בבנק. כשההלוואה תסתיים, יהיה רווח מסויים בקופה של הקואופ, ואפשר יהיה להחליט ביחד האם אנחנו רוצים להשקיע בפרויקט נוסף או למשוך דיווידנד.
- קואופ זה דבר שעושים ביחד, אפשר להציע ולחשוב על עוד מודלים עסקיים.
- מה יקרה אם הקואופ ילווה למקים מערכת, ואותו אדם או מוסד, אינו עומד בתשלומי ההלוואה? הפאנלים נגנבים ממנו? והוא פושט רגל?
- ההנחה היא שהפאנלים עצמם מהווים בטחונות להחזר ההלוואה, כלומר, כל עוד הם שם, אפשר פשוט לקחת אותם וכך לחסל את יתרת החוב. אם הפאנלים נגנבו, יש בעיה. לכן, כדאי להקים לעצמנו "קרן ביטוח" שתתמודד עם נושא הגניבות. וגם, ללמוד ביחד את הסטטיסטיקות של "פשיעה סולארית".
- האם זה קואופ בכלל?
- כן, כי הוא עונה על הגדרות הקואופרטיב לפי התנועה הקואופרטיבית העולמית. ראו בויקיפדיה. יפעת סולל טוענת שהוא לא קואופ, טרם הצלחנו להבין את הטענה שלה לעומק.
- אומרים שחשמל שמופק בשריפת גז הוא זול יותר מחשמל סולארי, וכדי להקים חשמל סולארי צריך סבסוד?
- זה ממש לא נכון. ראו בשירשור הזה וגם בדו"ח קנדל.
- כמה חברים רשומים בקואופ היום? מה הון המניות?
- כיום רשומים בקואופ 2 חברים (מ.י, ב.א) והון המניות הוא 500 ש"ח.
[עריכה] ביקורת על חשמל סולארי
"זה דומה לזרם מים שמוסיפים למאגר הכולל. אין משמעות" - טוקבק על הכתבה בערוץ 10, ספטמבר 2015 לשנויים בכמות הנכנסת | 13:39 04/09/15
מודדים כמה מים נכנסים וזהו זה. הבעיה היא שתחה"כ של חח"י, מיצרות חשמל כל הזמן, עבור צריכת השיא שהיא נקודתית (בקיץ בשיא החום ובחורף בשיא הקור). זאת משום שהטורבינות עובדות בקצב אחיד (אי אפשר להוריד או להעלות "טורים"). מכאן שחח"י איננה יכולה להשען על זמינות החשמל הביתי (שאין עליו פקוח ופעם הוא גבוה ופעם הוא נמוך ובלילה בכלל לא קים), לכן, אין אנו כביכול נזקקים לתוספת הזו. ע"מ להנות מהאנרגיה הירוקה, חח"י חיבית לעבור ל"אנרגיה שאובה". כלומר לאגור את עודפי האנרגיה (לוא דוקא הירוקה, אלא בעיקר זו המיוצרת סתם כעודף ע"י טורבינות חח"י כל הזמן). כל זמן שישראל לא תהיה מסוגלת לאגור עודפי אנרגיה (באגירה שאובה) לא נזדקק לחשמל הירוק וגם נייצר באופן בזבזני כמויות גדולות מדי של חשמל רק ע"מ שלא לקרוס בנקודות שיא העומס (ממש כך). ההשקעה באנרגיה שאובה, היא חד פעמית גדולה מאד: צריך לבנות מאגרי מים גבוהים, תחנות כוח הידרואלקטריות נמוכות, מאגרי מים נמוכים ומתקני שאיבה שיעלו את המים מהמאגרים התחתונים לעליונים וחוזר חלילה). כך במצב של עודף אנרגיה, ישאבו מים למאגרים העליונים מהתחתונים ובמצב של מחסור באנרגיה יזרמו כלפי מטה ויפעילו הטורבינות ההידרואלקטריות. רק במצב כזה לקולטים על גגות הבתים הפרטיים תהיה משמעות כלכלית עבור מדינתנו. זו הסיבה מדוע בגרמניה יש אנרגיה ירוקה ובישראל אין. עלות מפעל כזה של אנרגיה שאובה גבוהה ביותר ובישראל קימים מקומות מעטים שיכולים להתאים לכך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דף הפייסבוק של הקואופ
- כשיהיו 10 חברי קואופ: קבוצת השיחה של החברים הרשומים
- מה יהיה עם מכירת בית שעליו יש גג סולארי? פוסט אצל אביב לביא מ'יהיה בסדר'/גלצ
- כתבה ב"אנליסט" / המהדורה המרכזית, ערוץ 10, 9/2015
