קונסנזוס בפולמוס ההפלרה
מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד מטיעוני היסוד בוויכוח ההפלרה היא טענת הקונסנזוס (הסכמה רחבה) - כל אחד מהצדדים הניצים מצביע על ראיות המחזקות את הטענה שהקונסנזוס נמצא בצד שלו, כמו בדימוי "חצי הכוס המלאה": | אחד מטיעוני היסוד בוויכוח ההפלרה היא טענת הקונסנזוס (הסכמה רחבה) - כל אחד מהצדדים הניצים מצביע על ראיות המחזקות את הטענה שהקונסנזוס נמצא בצד שלו, כמו בדימוי "חצי הכוס המלאה": | ||
| − | * מקדמי | + | * מקדמי ה[[הפלרה]] מציגים את מספר המדינות בהן מתקיימת הפלרה, מספר התושבים המופלרים והעמדות של מוסדות-בריאות מובילים, כראייה לקונסנזוס התומך בהפלרה, |
* מתנגדי ההפלרה מציגים את מיעוט המופלרים (רק כ-3% מהאוכלוסיה באירופה מקבלת פלואוריד במים) ואת המדענים המתנגדים להפלרה כקונסנזוס של מתנגדים. | * מתנגדי ההפלרה מציגים את מיעוט המופלרים (רק כ-3% מהאוכלוסיה באירופה מקבלת פלואוריד במים) ואת המדענים המתנגדים להפלרה כקונסנזוס של מתנגדים. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
* היבט ה'''דמוקרטיה''': יש לשים לב איך התקבלו ההחלטות במדינות השונות - האם באופן דמוקרטי או בכפייה שלטונית, מה היה המשטר בעת קבלת ההחלטות, האם היתה בקרה מדעית והשתתפות ציבורית בתהליך קבלת ההחלטות. | * היבט ה'''דמוקרטיה''': יש לשים לב איך התקבלו ההחלטות במדינות השונות - האם באופן דמוקרטי או בכפייה שלטונית, מה היה המשטר בעת קבלת ההחלטות, האם היתה בקרה מדעית והשתתפות ציבורית בתהליך קבלת ההחלטות. | ||
| − | + | לאור כל זאת, כדי להגיע לידיעה אמיתית ומדויקת לגבי הקונסנזוס בסוגיית ההפלרה, בארץ ובעולם, עלינו לבחון לעומק את עמדת המדענים החוקרים את ההפלרה ואת השפעת הפלואור על בני-אדם, בעלי-חיים והסביבה, את עמדת המוסדות הרלוונטיים ואת יחס הכתיבה הציבורית בין תומכים למתנגדים. | |
| − | כדי להגיע לידיעה אמיתית ומדויקת לגבי הקונסנזוס בסוגיית ההפלרה, בארץ ובעולם, עלינו לבחון לעומק את עמדת המדענים החוקרים את ההפלרה ואת השפעת הפלואור על בני-אדם, בעלי-חיים והסביבה, את עמדת המוסדות הרלוונטיים ואת יחס הכתיבה הציבורית בין תומכים למתנגדים. | + | |
=ומהו בכל זאת הקונסנזוס בנושא ההפלרה בעולם?= | =ומהו בכל זאת הקונסנזוס בנושא ההפלרה בעולם?= | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
==העולם דובר האנגלית - האנגלוספירה== | ==העולם דובר האנגלית - האנגלוספירה== | ||
===ארה"ב=== | ===ארה"ב=== | ||
| − | מוסדות הבריאות הקובעים, כגון ה-CDC, ה-ADA ומשרד הבריאות האמריקאי תומכים בהפלרה. כ-70% מהתושבים מקבלים מים מופלרים, מה שמצביע על רוב גדול בקרב הרשויות המקומיות התומך ההפלרה. | + | * מוסדות הבריאות הקובעים, כגון ה-CDC, ה-ADA ומשרד הבריאות האמריקאי תומכים בהפלרה. כ-70% מהתושבים מקבלים מים מופלרים, מה שמצביע על רוב גדול בקרב הרשויות המקומיות התומך ההפלרה. |
| − | ה-FDA, שאמור לפקח על מזון ותרופות, מושך ידיו מהתייחסות לפלואור במים, וזורק את התפוח האדמה הלוהט ל-CDC. | + | * ה-FDA, שאמור לפקח על מזון ותרופות, מושך ידיו מהתייחסות לפלואור במים, וזורק את התפוח האדמה הלוהט ל-CDC. |
| − | המשרד לאיכות הסביבה (EPA) נתון במחלוקת עזה סביב הסוגיה - בעלי תפקידים יוצאים נגד ההנהלה, שתומכת בהפלרה, ולא רואה בה זיהום סביבתי או פגיעה בבריאות הציבור. | + | * המשרד לאיכות הסביבה (EPA) נתון במחלוקת עזה סביב הסוגיה - בעלי תפקידים יוצאים נגד ההנהלה, שתומכת בהפלרה, ולא רואה בה זיהום סביבתי או פגיעה בבריאות הציבור. |
| − | ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האמריקאי בעד הפלרה". | + | ניתן לכנות זאת "'''הקונסנזוס האמריקאי בעד הפלרה'''". |
===קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד=== | ===קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד=== | ||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האירופאי '''נגד''' הפלרה". | ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האירופאי '''נגד''' הפלרה". | ||
| + | |||
| + | ==ישראל== | ||
| + | בישראל, מוסדות הבריאות מאמצים את העמדה האמריקאית ומפנים לחלוטין את הגב לגישה האירופאית. כאמור, אנחנו רוצים להיות "כמו באמריקה". | ||
| + | |||
| + | יחד עם זאת, יעל גרמן שבתור ראש עיריית הרצליה נאבקה נגד ההפלרה באמצעות עתירה לבג"ץ ב-2002, הצליחה לאסור את ההפלרה ב-2014, בתוקף תפקידה כשרת הביאות מטעם מפלגת "יש עתיד". אך הממסד הרפואי לא מוותר לה, והגיש עתירה נגדה, בדרישה להשיב את ההפלרה על כנה. עם שינויי השלטון הצפויים ב-2015, צפוי גם שינוי במדיניות ההפלרה. להרחבה, ראו ב[[הפלרה בישראל]]. | ||
==שאר העולם== | ==שאר העולם== | ||
ראו את ערך ויקיפדיה הרלוונטי: | ראו את ערך ויקיפדיה הרלוונטי: | ||
https://en.wikipedia.org/wiki/Fluoridation_by_country | https://en.wikipedia.org/wiki/Fluoridation_by_country | ||
| + | |||
=ראו גם= | =ראו גם= | ||
* [[הפלרה לפי מדינות]] | * [[הפלרה לפי מדינות]] | ||
| שורה 66: | שורה 71: | ||
* [[מוסדות]] | * [[מוסדות]] | ||
| + | =רטוריקה= | ||
| + | הטענות לגבי מהו הקונסנזוס - יישום עיקרון ה[[צ'רי פיקינג]] - הצגת אך ורק המוסדות התומכים תוך השמטת המתנגדים... כגון, רוב רובה של אירופה, ומדענים נכבדים בעלי מעמד. | ||
| + | |||
| + | ==ויקיפדיה אנגלית== | ||
| + | [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation_controversy#Medical_consensus מקור] | ||
| + | # ה-CDC הכריז על ההפלרה כאחד מעשרת ההישגים הרפואיים הגדולים של המאה ה-20 [http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00056796.htm מקור] | ||
| + | # אגודת רופאי השיניים של ארה"ב הכריזה שההפלרה היא "אחד האמצעים הבטוחים, המועילים והכלכליים ביותר לבלימת עששת השיניים, מניעתה, בקרתה ובמקרים מסויימים אף להפיכתה". [http://en.wikipedia.org/wiki/American_Dental_Association מקור] | ||
| + | # משרד הבריאות של קנדה [http://www.hc-sc.gc.ca/ewh-semt/water-eau/drink-potab/health-sante/faq_fluoride-fluorure-eng.php מקור] | ||
| + | # ארגון הבריאות העולמי [http://www.who.int/water_sanitation_health/oralhealth/en/index2.html מקור] | ||
| + | |||
| + | ==תום שדה== | ||
| + | :"'''טיעוני המתנגדים''' | ||
| + | :הפלרת מי השתייה מקובלת על ידי ארגוני בריאות רבים ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO) כדרך יעילה, בטוחה וזולה למניעת עששת [20]. המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית (CDC) דירג את הפלרת מי השתייה כאחת מבין עשר ההמצאות הבריאותיות החשובות של המאה העשרים, יחד עם חיסונים, חגורות בטיחות ושליטה במחלות מידבקות [21]. | ||
| + | |||
| + | :אם הקונצנזוס המדעי שתומך בהפלרת מי השתייה כה נרחב, מדוע קמו לה כל כך הרבה מתנגדים? | ||
| + | |||
| + | :רובם המוחץ של מתנגדי ההפלרה מגיעים מחוגים לא מקצועיים ולא מדעיים. מדובר בטיעונים שלא מחזיקים מים (Pun intended) כאשר הם נבדקים מזווית מדעית. מתנגדי ההפלרה משתמשים בשלל טקטיקות כדי להשפיע על הציבור וכדי לשנות את דעתם של מקבלי ההחלטות בנושא. מאחר והטיעונים רבים, ומאחר שקצרה היריעה מלהתייחס לכולם, נתמקד במרכזיים שבהם." | ||
| + | [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?/ תום שדה] | ||
[[קטגוריה: הפלרה]] | [[קטגוריה: הפלרה]] | ||
גרסה אחרונה מתאריך 21:25, 17 בינואר 2015
אחד מטיעוני היסוד בוויכוח ההפלרה היא טענת הקונסנזוס (הסכמה רחבה) - כל אחד מהצדדים הניצים מצביע על ראיות המחזקות את הטענה שהקונסנזוס נמצא בצד שלו, כמו בדימוי "חצי הכוס המלאה":
- מקדמי ההפלרה מציגים את מספר המדינות בהן מתקיימת הפלרה, מספר התושבים המופלרים והעמדות של מוסדות-בריאות מובילים, כראייה לקונסנזוס התומך בהפלרה,
- מתנגדי ההפלרה מציגים את מיעוט המופלרים (רק כ-3% מהאוכלוסיה באירופה מקבלת פלואוריד במים) ואת המדענים המתנגדים להפלרה כקונסנזוס של מתנגדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שלושה תחומי קונסנזוס
הגיע הזמן לעשות סדר בבליל הטענות הסותרות הללו, ובתור שלב ראשון נפריד לשלושה תחומי "קונסנזוס":
- הקונסנזוס המוסדי/ממסדי - מוסדות השלטון, המוסדות אשר מעצבים את מדיניות הבריאות
- הקונסנזוס המדעי - עמדתם של חוקרים ואנשי-מדע
- הקונסנזוס הציבורי - הציבור הרחב, אמצעי התקשורת והבלוגוספירה/רשתות חברתיות
כאשר בוחנים את שאלת הקונסנזוס, מתחדדת התמונה ל-3 תחומי קונסנזוס בעלי מאפיינים שונים: הקונסנזוס בקרב מוסדות השלטון שמתווים את מדיניות הבריאות בארץ ובעולם, הקונסנזוס בקרב אנשי מדע (כאשר גם כאן יש לבצע אבחנה נוספת בין בעלי השכלה רלוונטית לנטולים) והקונסנזוס בקרב המדיה והציבור הרחב. מספר אבחנות לגבי עמדתם והשכלתם הרלוונטית של הגורמים השונים בשיח ההפלרה ועיצוב מדיניות השלטון לגביה:
- הן מוסדות השלטון והן הציבור אינם אנשי מדע, כך שעמדתם נגזרת מעמדת המדענים. פערי העמדה בקרב ההדיוטות משקפים את פערי העמדה בקרב המדענים.
- בקרב המדענים יש לבצע אבחנה בעלי השכלה ברפואת שיניים בלבד, כך שאין להם את הידע הדרוש כדי להכריע בשאלת הרעילות לשאר מערכות הגוף ולגבי פגיעה בסביבה, והם אף לא נחשפו לידע הביקורתי במהלך לימודיהם. בהקשר זה, יש לבחון מהי הכשרתם של אנשי המדע אשר קיבלו את ההחלטות במוסדות המדיניות.
- עמדת הציבור: במדינות בהן נהוגה ההפלרה והיא מקבלת את גיבוי מוסדות השלטון המקומיים, כך גם הציבור יאמץ את עמדת המוסדות בעד ההפלרה.
- בתי-משפט: אין להם את הכלים לשפוט בתחום המדעי, לכן הם ייטו לפי עמדת המוסדות באותה המדינה.
- היבט הדמוקרטיה: יש לשים לב איך התקבלו ההחלטות במדינות השונות - האם באופן דמוקרטי או בכפייה שלטונית, מה היה המשטר בעת קבלת ההחלטות, האם היתה בקרה מדעית והשתתפות ציבורית בתהליך קבלת ההחלטות.
לאור כל זאת, כדי להגיע לידיעה אמיתית ומדויקת לגבי הקונסנזוס בסוגיית ההפלרה, בארץ ובעולם, עלינו לבחון לעומק את עמדת המדענים החוקרים את ההפלרה ואת השפעת הפלואור על בני-אדם, בעלי-חיים והסביבה, את עמדת המוסדות הרלוונטיים ואת יחס הכתיבה הציבורית בין תומכים למתנגדים.
[עריכה] ומהו בכל זאת הקונסנזוס בנושא ההפלרה בעולם?
[עריכה] ארגונים בינלאומיים
ה-WHO תומך בהפלרה.
[עריכה] העולם דובר האנגלית - האנגלוספירה
[עריכה] ארה"ב
- מוסדות הבריאות הקובעים, כגון ה-CDC, ה-ADA ומשרד הבריאות האמריקאי תומכים בהפלרה. כ-70% מהתושבים מקבלים מים מופלרים, מה שמצביע על רוב גדול בקרב הרשויות המקומיות התומך ההפלרה.
- ה-FDA, שאמור לפקח על מזון ותרופות, מושך ידיו מהתייחסות לפלואור במים, וזורק את התפוח האדמה הלוהט ל-CDC.
- המשרד לאיכות הסביבה (EPA) נתון במחלוקת עזה סביב הסוגיה - בעלי תפקידים יוצאים נגד ההנהלה, שתומכת בהפלרה, ולא רואה בה זיהום סביבתי או פגיעה בבריאות הציבור.
ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האמריקאי בעד הפלרה".
[עריכה] קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד
מפלירות, אך בכל אחת מהמדינות הללו מתנהל מאבק נחוש נגד ההפלרה.
אנגליה ואירלנד גם מפלירות, אך פירוט ב"אירופה".
[עריכה] אירופה
[עריכה] מערב וצפון אירופה
אנגליה, אירלנד וספרד מפלירות ברמה של כ-10% מהאוכלוסיה, וגם שם ההפלרה נתונה במחלוקת עזה.
בכל שאר המדינות, אין הפלרה, כאשר בחלקן, הרשויות אף מצהירות בגלוי על התנגדות מפורשת להפלרה.
[עריכה] מזרח אירופה
חסרים נתונים ברוב האתרים העוסקים בהפלרה, אך בהערכה ראשונית, כנראה שאין הפלרה, וכמה מהמדינות סובלות מהבעיה ההפוכה - רמות גבוהות של פלואור טבעי במים הגורם לתחלואה בקרב האוכלוסיה.
ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האירופאי נגד הפלרה".
[עריכה] ישראל
בישראל, מוסדות הבריאות מאמצים את העמדה האמריקאית ומפנים לחלוטין את הגב לגישה האירופאית. כאמור, אנחנו רוצים להיות "כמו באמריקה".
יחד עם זאת, יעל גרמן שבתור ראש עיריית הרצליה נאבקה נגד ההפלרה באמצעות עתירה לבג"ץ ב-2002, הצליחה לאסור את ההפלרה ב-2014, בתוקף תפקידה כשרת הביאות מטעם מפלגת "יש עתיד". אך הממסד הרפואי לא מוותר לה, והגיש עתירה נגדה, בדרישה להשיב את ההפלרה על כנה. עם שינויי השלטון הצפויים ב-2015, צפוי גם שינוי במדיניות ההפלרה. להרחבה, ראו בהפלרה בישראל.
[עריכה] שאר העולם
ראו את ערך ויקיפדיה הרלוונטי: https://en.wikipedia.org/wiki/Fluoridation_by_country
[עריכה] ראו גם
[עריכה] רטוריקה
הטענות לגבי מהו הקונסנזוס - יישום עיקרון הצ'רי פיקינג - הצגת אך ורק המוסדות התומכים תוך השמטת המתנגדים... כגון, רוב רובה של אירופה, ומדענים נכבדים בעלי מעמד.
[עריכה] ויקיפדיה אנגלית
- ה-CDC הכריז על ההפלרה כאחד מעשרת ההישגים הרפואיים הגדולים של המאה ה-20 מקור
- אגודת רופאי השיניים של ארה"ב הכריזה שההפלרה היא "אחד האמצעים הבטוחים, המועילים והכלכליים ביותר לבלימת עששת השיניים, מניעתה, בקרתה ובמקרים מסויימים אף להפיכתה". מקור
- משרד הבריאות של קנדה מקור
- ארגון הבריאות העולמי מקור
[עריכה] תום שדה
- "טיעוני המתנגדים
- הפלרת מי השתייה מקובלת על ידי ארגוני בריאות רבים ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO) כדרך יעילה, בטוחה וזולה למניעת עששת [20]. המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית (CDC) דירג את הפלרת מי השתייה כאחת מבין עשר ההמצאות הבריאותיות החשובות של המאה העשרים, יחד עם חיסונים, חגורות בטיחות ושליטה במחלות מידבקות [21].
- אם הקונצנזוס המדעי שתומך בהפלרת מי השתייה כה נרחב, מדוע קמו לה כל כך הרבה מתנגדים?
- רובם המוחץ של מתנגדי ההפלרה מגיעים מחוגים לא מקצועיים ולא מדעיים. מדובר בטיעונים שלא מחזיקים מים (Pun intended) כאשר הם נבדקים מזווית מדעית. מתנגדי ההפלרה משתמשים בשלל טקטיקות כדי להשפיע על הציבור וכדי לשנות את דעתם של מקבלי ההחלטות בנושא. מאחר והטיעונים רבים, ומאחר שקצרה היריעה מלהתייחס לכולם, נתמקד במרכזיים שבהם."
